לימוד התורה


לימוד התורה

ותלמוד תורה כנגד כולם, ואיזהו תלמוד תורה שהוא כנגד כולם, תלמוד שהוא כנגד כל עם ישראל. שכל ישראל יש להם חלק שקיבלה נשמתם בהר סיני, ורק אדם יכול להוציא לאור חלקו, ואחד המרבה ואחד הממעיט, ולא די לנו בתלמוד תורה של תלמידי חכמים, ואפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, וכולנו יודעים את התורה, מצווה עלינו לספר, שלא המדרש עיקר אלא המעשה, ומתוק המדרש עם המעשה, שבפלפול של הבל, עוזב חיי עולם, וגדול שימושו יותר מלימודו, וטובה תורה עם דרך ארץ, ולא ישים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה.


חכם אהליאב אוחנה - מלמד שאסור לדבר בהם שיחת חולין, אף שלא בשעת התפילה והלימוד
חכם חננאל רפאל ניפי - מלמד לפרשם לזכות, אפילו באיזה דוחק, ולא לחשוד בכשרים
חכם יוסף מאזוז - מלמד שאסור להיות מגזים שעיניו ישוטטו בספר, בשעת הילוכו.
חכם מולא מרדכי אקאלר - מלמד מי שזוכה לבנות בית, יצייר בתחילה לתקן לו חדר לתלמוד
חכם משה ג'יעאן זרקינא - מלמד אין אומרים תחנון 40 יום מיום הכנסת ספר תורה חדש
הרב אברהם יהודה חן - מלמד שבסיפורי הקודש משתקפת תבנית העולם במחשבת היוצר
הרב אהרן פרלוב - מלמד שלא יישב בכרם מלא, ללמוד בלא חשבון.
חכם אבא שאול חדאד - מלמד קחו עמכם דברי תורה, ואין יכולת ביצר הרע להסיתכם.
חכם אביעד שר שלום באזילה - מלמד שלא להכחיש בדברי רבותינו, שרוב דבריהם דברי קבלה.
חכם אברהם אבוחצירא - נותן רמז ראשי תיבות לעמ"ל שאדם ללמוד על מנת ללמד יולד.
חכם אברהם אביכזר - מלמד באין ארץ ומולדת, ברוח יקום עם עני בחשכת ימי הגלות.
חכם אברהם אבן מוסא - מלמד שזקנים שאינם חכם נבונים ויודעים, אינם בחזקת אפילו
חכם אברהם אזולאי - מלמד שהתורה היא כמראה, שרואה כל אחד כפי צורתו.
חכם אברהם אלמליח - מלמד שנהנה אדם בשני עולמות, כשמעיינים בדברי תורתו.
חכם אברהם אלנדאף - מלמד שתורת ארץ ישראל, יש לכל ישראל חלק בה.
חכם אברהם אנקאווה - מלמד שלא להלעיג בפני ההמון מה שכתב הלומד מקוצר דעתו.
חכם אברהם בדוש - מלמד ללחום את מלחמת החיים בדרך ישראל סבא.
חכם אברהם בושערה - מלמד שפרחה נשמתן כדי למרק עוונם ולקבלה בקדושה ובטהרה.
חכם אברהם ביג'אג'ו - מלמד דרכו לחדד התלמידים, המתחילים להתלמד
חכם אברהם ביג'אג'ו - מלמד שדרך היהודי לחקור ולדרוש כל דבר מראשית
חכם אברהם ביתאן - מלמד שעל ידי שיהיו יחד בשלום ואחווה, יהיו כולם למודי תורה.
חכם אברהם בלעיש - מלמד שאין תכלית האמת, אלא שידע שהוא אמת.
חכם אברהם בן נחמן הכהן - מלמד שעם הארץ ישב וישמע, ככל אשר לבו חפץ.
חכם אברהם דאנון - מלמד המפלפל ופותר קושי מדומה, מכביד המשא למעמסה.
חכם אברהם דהאן - מלמד בני התורה שלא לבטל אחרים, אדרבא אחריותם ללמדם.
חכם אברהם דידי - מלמד שמותר לשמוח בחדוות הלימוד, וזוכה לשמוח בשמחת ירושלים
חכם אברהם דיין - מגנה אדם העוסק בתורה, אך מעלים עינו מן המצווה.
חכם אברהם דמרי - משורר שבורא אדם בצלם דמותו, כל אחד מה שקבלה נשמתו.
חכם אברהם הכהן - מלמד שהבנה תלויה ביגיעה אבל שלא ישתכח תלוי בשמיים.
חכם אברהם הכהן - מיישב הקושי שאם נתרצו בשמחה למה כפה עליהם הר כגיגית.
חכם אברהם הכהן יצחקי - מלמד שמאוד שפל רוח מתגברת תורתו על ההרים הגבוהים.
חכם אברהם הכהן פימינטיל - מלמד שלא יתרשל מלימודו מקוצר השכל וטרדת הזמן
חכם אברהם הכהן פימינטיל - מלמד הרשות נתונה לכל אדם לעיין ולבדוק כדי להשיג האמת
חכם אברהם הלוי - מלמד שאין כבוד להיות התורה יחידה, וראוי שיעמדו שלושה.
חכם אברהם הררי רפול - מלמד שהכל שווים אצל התורה, ואין אחד ראוי לכתרה יותר מזולתו.
חכם אברהם חזן - מלמד החכמים, לא להשאיר ההשחתה שבדור מחוץ לתחומם.
חכם אברהם חי - מלמד שמיום שנתנה, בלעדיה לא יוכל לבוא לידי כישרון גמור.
חכם אברהם חי בן אמוזג - מביא שלוש דרכים בלומד: מהרהר בקול, מדבר לפני מלך וסופר.
חכם אברהם חי מוסאפיה - מלמד לשאול מהקב"ה והיה תמים - תורה, מצוות ויושר מידות
חכם אברהם חי שאקי - מלמד שהמניח תפילין נחשב לו כאילו עסק בתורה יומם ולילה.
חכם אברהם חיים אדאדי - למי שבטלים ממלאכתם ועל כל מי שיזקין או סגי נהור.
חכם אברהם חיים נאה - מלמד שלא נשתנו החסידים מכל העולם להורות פניהם הלכה אחרת.
חכם אברהם חיים רודריגס - מלמד מידת ענווה שלא חלק בפירוש אלא כמסתפק.
חכם אברהם חכם - מלמד שזוכים זה בזה - צדיק עם רשע, תלמיד חכם עם עם ארץ.
חכם אברהם חלואה - מלמד לקח מע"ט מים, אלו מעשים טובים לקיים מה שלומד בתורה.
חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד תרעומת שלומד רק בספרים ומה ששומע, ואינו כותב חידושיו.
חכם אברהם חמוי - מלמד שהיה יושב בתענית, כשהיה סובב בספריות ערי אירופה.
חכם אברהם חן - מלמד שתורה אחת היא בין אדם למקום ובין אדם לחברו.
חכם אברהם חן - מלמד שהקדימה תורה חוק ומשפט למתן תורה, שקדמה דרך ארץ.
חכם אברהם יהושע קריספין - מלמד שאפשר להיות התורה בכל אדם, אלא שיזכה למידת השלום.
חכם אברהם כהן דה הירירה - מלמד שבלי הכנת המידות והחכמה, לא ישיג הספקות אשר ימציא
חכם אברהם כלפון - מלמד הטעם שנקראו חכמי ישראל תלמידי חכמים.
חכם אברהם לניאדו - מלמד שדורש בקהל, דולה מים עמוקים בזכותם של רבים.
חכם אברהם מונסונייגו - מלמד אף שחכם וטיפש גזירת מלך, ע"י יגיעתו ישיג חכמה.
חכם אברהם מיוחס - דורש אף שהתורה כאבן טובה, אין לשמרה בבית גנזים.
חכם אברהם סתהון - מלמד שאין יכול למור אנוס הייתי, שחייב לשמוע דברי אביו.
חכם אברהם עזרא כהן - מלמד שהכל רמוז בתורה, ודורש עמל ויגיעה לגלות את שרמוז.
חכם אברהם עלוש - מלמד ושמחת בכל הטוב, לבן תורה המעשר, שאינו חושש לריבית
חכם אברהם ענתבי - מבאר שהתורה מצויה בעניים, מפני שאין דעתם זחה עליהם
חכם אברהם ערוסי - מורה ללמוד מפי חכמים, ולא מהספרים, לומר השמועה מפיהם.
חכם אברהם פונטרימולי - מלמד שצריך להיות לאדם תלמיד חבר כדי לומר עמו ההלכה.
חכם אברהם פטאל הלוי - מלמד ליושב בית המדרש בתפילין, שלא להונות בהם את הבריות.
חכם אברהם פלאג'י - מלמד שאף אם אינו עושה רצון ה', יקר בעיניו כבוד התלמיד חכם.
חכם אברהם פנסו - מלמד למעט במה שעסק בתורה, שעדיין לא למד חיובו.
חכם אברהם פנסו - מלמד 'עשה תורתך' - שילמד על מנת לעשות.
חכם אברהם פרחי - מלמד מעלתה על השכל, שדבקים באהבתה, ומשפיעה להטיב עימם.
חכם אברהם קונקי - מלמד זה ראה וזה ראה, ולכל אחד גילתה שוקה כפי שיעורו.
חכם אברהם קוריאט - מלמד שהעוסק בה מתוך במהרהר בה ניצול מעצת רשעים.
חכם אברהם קורקידי - מלמד בכתיבת ספר תורה, שעיקר המצווה בספרים שלומדים בהם.
חכם אברהם שאול אמיר - מלמד, תיקון המידות מקדים ללימוד תורה והוא תנאי לקבלתה.
חכם אברהם שאול אמיר - מלמד, שהמעשים מועטים, המחשבות רבות ומסועפות.
חכם אהרון אליהו רפאל חיים משה פירירה - מלמד שעל ידי הלימוד ממשיכים הטוב בעולם, הגם שיושבים בביתם.
חכם אהרון ברכיה ממודינא - מלמד שנשמתו קבועה בתורה ובתפילה אז שכינה קבועה בה.
חכם אהרון מנדל הכהן - מלמד שמי שאינו למדן, יש לו חלק בתורה בשמיעה.
חכם אהרון מעלי הכהן טוויל - מלמד שהקבלה היא הנשמה, ואין חיים זולת הגוף והנפש יחד.
חכם אהרן בן סמחון - מלמד שאין לך עת שמחה כעת הלימוד.
חכם אהרן די טולידו (הראשון) - מלמד יתירה מעלת הלומד ממעלת ספר תורה
חכם אהרן הכהן פרחיה - מלמד שתורה לשמה הוא כוונתו לקיים מה שלמד כשיבוא לידו.
חכם אהרן מועטי - מלמד שמעלה השמועה על פי ההלכה, אין יצר הרע שולט בו.
חכם אהרן עזריאל - מלמד שלמות החכם, שילמד דרוש עם תנ"ך ומלאכת המליצה.
חכם אהרן פרץ - מלמד שלפי רוב העוסקים בתורה, יגדל נא כח זכותם על המועטים.
חכם אהרן שויקה - מלמד שלא יתפתה לאבד זמנו בשיטת הפלפול בלי שום תועלת.
חכם אלטר מאזוז - מלמד שבני עניים, הזוכים בכתר תורה, יוצאת מהם תועלת לרבים.
חכם אליה שמואל הרטום - מלמד שנחוץ להתקדם בכיוון שהראתה, ולא לשמרה ללא שינוי.
חכם אליהו אזולאי - מלמד מעלת הלימוד בשבת, שמקבל שכר ימות החול שעבד בהם
חכם אליהו באהי עלוש - מלמד שלא ישכח שונה פרקו מאה ואחת כמניין המלאך מיכאל.
חכם אליהו בכור חזן - מלמד שמסור ביד מורה העדה להקל ולהחזיר הדבר לתיקונו.
חכם אליהו בן אמוזג - מלמד לכבד החוכמה האנושית ולהשתמש בה בלימוד תורה.
חכם אליהו בן הרוש - מלמד שהקטן יכול לחדש מה שלא יכול גדול ממנו - כי הוא חלקו.
חכם אליהו בן עזרא - מלמד עושי מלאכה במים', שמתאמצים להתאימה לשפת המעשה.
חכם אליהו בקשי דורון - מלמד שכל לימוד קובע קניין בנפש ומשנה מהותו של הלומד
חכם אליהו דוד מאזוז - מלמד שלעולם המעשה הוא פרי והלימוד והעיון הוא בחינת עלים.
חכם אליהו דוויק הכהן - מלמד שבח תלמידי חכמים שעוסקים בבניינו של עולם.
חכם אליהו דנינו - מלמד שהמפרנס בניו העוסקים בתורה, גם שנתו היא עיתים לתורה
חכם אליהו הכהן - מלמד לפנים מן הענווה יכיר בערך עצמו, שחשוב כעולם מלא.
חכם אליהו הכהן - מזהיר, שאף אם מכיר בעצמו, שאינו מבין - יתמיד בלימודו.
חכם אליהו הכהן - מלמד שעל מה שחשקת ללמוד, על דבר זה באת לעולם.
חכם אליהו הלוי - מלמד שהזכירה נפעלת מהתפעלות האדם
חכם אליהו הצרפתי - מלמד חכמה יתרה בתלמיד חכם, המרבה בשתיית יין.
חכם אליהו חמווי - מלמד שלימוד התורה יהיה כדי לעשות משפט ואהבת חסד.
חכם אליהו יעקב הכהן מסלתון - מלמד מהלכות שבת, שאין להתעצל מלשוב בתשובה, שחוזר ונראה.
חכם אליהו יצחק חזן - מלמד שאין לספר אפילו בדבר הלכה בשעת קריאת התורה.
חכם אליהו כהן - מלמד ללמוד תורה בשפתיו, שתהא חקוקה בלבו, ולא ישכחנה.
חכם אליהו לביא - מלמד שתיקון החוטא הוא ע"י התורה, שמרחקת ממנו יצר הרע.
חכם אליהו לופס - מלמד כוח הציבור להעמיד קרן התורה, והיו עוד 'בן פורת יוסף'.
חכם אליהו מני - מורה לחדש חידושי תורה בשבת, ובכך מכבד אביו ואמו
חכם אליהו קובו - מלמד לאחוז בפלך השתיקה במקום שהסתרים גלויים והכל צפוי.
חכם אליהו שטרית - מלמד ניתנה מהשמיים ומהארץ לשומרה גם בפסגה וגם בשפל
חכם אליהו שמעא הלוי - מזהיר לזוכה בתורה, שלא ישתרר לבוז על מי שלא זכה בה.
חכם אליהו שרים - מלמד לסלול להם דרך בלימוד, שיהפכו בעצמם למפרשים.
חכם אליהו שריקי - מלמד בן כסיל תוגת אימו, שהשקיעה כל כוחה בחינוכו
חכם אליהו שריקי - מלמד עלבונה של תורה, שאינו מחשיב חידושיו לכותבם, בעת לימודו
חכם אליעזר בן שנג'י - מלמד שהיו העם ניצבים על משה ללמוד תורה כל היום כולו.
חכם אליעזר דון יחיא - מלמד שלהבין ולבאר קולמוס הראשונים, זאת ממש היא חידושה.
חכם אליעזר די אבילה - מלמד שנרפאו כל בעלי מומים במעמד הר סיני.
חכם אליעזר חזן - מלמד להתחזק בלומדו מוסר, להשכיל לילך תמיד אצל יראי ה'.
חכם אליעזר מנצור סתהון - מלמד שחובה להקדים לימוד הנהגת בריאות הגוף, שבזה יהיה שמח.
חכם אליעזר נחום - מלמד שלא יחסיר המשנה על ראשית לימודו בתלמוד
חכם אליעזר נחמן פואה - מלמד שגם דברי חכמים, יכול אדם לפרשם לכל צד שירצה.
חכם אליעזר פאפו - מלמד שהחכמים לא מתייראים מקטרוג, ומתחילים מראש הספר.
חכם אליעזר רחמים ידיד הלוי - מורה שאפילו רמת לימודו נמוכה - הוא ותורתו בדרגה של חיבה
חכם אלעזר אבוחצירא - מלמד שלומד בלא שמחה, עושה רק צער לקב"ה
חכם אלעזר אזכרי - מלמד שישמש אביו במלאכות קטנות, אף שהניחו אביו ללמוד תורה.
חכם אלעזר הלוי - מלמד שנשמתו אומרת למעלה חידושיו, ונהנה מזיו השכינה
חכם אנריקה חיים בז'רנו - מלמד שאם בני העניים ילמדו, יצא מהם תועלת גם לאחרים.
חכם אפרים ארדיט - מלמד שנוטל שכרו מושלם לפי מה שחי בעולם.
חכם אפרים לניאדו - מלמד 'גדול תלמוד' שמלמד לאחרים, שאין לך מעשה גדול מזה.
חכם אפרים נבון - מלמד מעלת לימוד התינוקות כל היום, יותר מישיבה חצי היום.
חכם אריאל בן ציון יהודה לוי - מלמד להפיח את המצוות ברוח החיים, שמקבלים אותו מאהבה
צדקת אסנת ברזאני - מלמדת שגידלה אביה בין ברכי חכמים לקיים והגית בו יומם ולילה.
חכם בוגיד חנינא סעדון - מלמד שבה ישראל יהיו לעם אחד אפילו הם בארבע רוחות עולם.
חכם בועז חדאד - מלמד עלבון חיבורי התורה הגנוזים בלי הדפסה.
חכם בכור יעקב יעבץ - מבאר שכשלומד בדאגה שוכח מה שלומד, וצריך שילמד בשמחה.
חכם בכור מיוחס רפאל - מורה שמי שיודע – חייב ללמד כך שלא תשתכח מישראל.
חכם בכור נסים יעקב מזרחי - מלמד שאומר בפיו איזה חידוש, כעושה עושר ולא במשפט.
חכם בן ציון אבא שאול - שהגדלות בתורה היא הסתכלות על צלם האדם
חכם בן ציון אבא שאול - מזהיר שתלמוד תורה ללא דרך ארץ גורם לחילול ה' ואף בביתו.
חכם בן ציון אלקלעי - רואה בצערם של חכמים, שאין לאל ידם להחיות את נפשם.
חכם בן ציון כהן יהונתן - מלמד שהאש לא תתמיד בהדלקה, אלא על ידי ריבוי העצים.
חכם בן ציון ניסים פרדס - מלמד אשרי מי שעמלו, ולא אשרי הלומד - להוציא האמת לאמיתה.
חכם בן ציון שמואל וידאל - משבח מורו חכם מנחם בכר ז"ל, הנותן שמחה בלב התלמיד.
חכם בנימין הכהן ויטאלי - מלמד שלא יחשוש ללמד תורה לרבים, שנתעבר בו ניצוץ משה.
חכם בנימין זאב בצרי - מלמד שהתורה היא המנוחה המועילה, והארציות נעימה ואין תועלת
חכם בנימין חדאד - מלמד שבלימוד המשנה לוחם עם המקטרגים להצילו מאש מר.
חכם בנימין מקיקץ דידי - מלמד מעלת לימוד של רבים כתפילה בציבור, שלא ילמד כערער.
חכם בנציון הכהן - מלמד הכרת טוב רבותיו, שחיבורו משתילי נטיעותם.
חכם ברוך אברהם מני - מלמד ששביה עוסקים בצדקה, גאולת ציון בתורת משפט.
חכם ברוך אברהם מני - מלמד שהאומר להיות חכם בלא יגיעתו, החכמה תרחק ממנו.
חכם ברוך אסבאג - נושא משלו על השומרים בפתחה של תורה, שאינם מניחים ההמון להיכנס שם.
חכם ברוך טולידנו - מלמד שאין קיום לתורה בלא מצוות בין אדם לחברו.
חכם ברוך ירושלמי - מבאר שלומד עם רבו ואין מקום שיוציא התלמיד לא מתקיים לימודו
חכם ברוך ירושלמי - מלמד שמאהבתה לומדה בקול רם, ובזה התרופה לשכחה.
חכם ברוך מטראני - מלמד שבלעדי חכמת הדקדוק, נתעה אף במשנה ובתלמוד.
חכם ברוך קאלומיטי - מלמד לגמול חסד עימה בעת הספדה, בשער בית הכנסת.
חכם ברוך קאלומיטי - מלמד נשים צדקניות יודעות, שבאים מבית המדרש ואין בידם כלום.
חכם ברזילי יעבץ - מלמד שסוף מגלה ערוותו, ושואל על הספק, שיהיה מורה הוראות.
חכם ג'ינו ג'אן - מלמד שאם לא למד, יקרא שמע בכוונה, שהקב"ה רוצה באמונה.
חכם גד נבון - מלמד שאין זה עקירה דבר מן התורה, אלא ממידת השלום.
חכם גרשום מנדס סיישאס - מלמד שזכינו להרגיש את נפלאות ההשגחה רבת החסד.
מרת גרייס אגילר - מלמדת שלימוד ההלכה במנותק מרוח הנביאים אינם מספקים.
חכם ד"ר דוד פראטו - מלמד טעויות מבקרי המקרא, לבלרים עמי הארצות, שבארץ ישראל.
חכם ד"ר הלל פרחי - מלמד שהגמרא נוטעת רגשות נכונים וישרים: צדקה ואהבה.
חכם ד"ר משה גסטר - מלמד תרגומו של אונקלוס הוא ביטוי של מסורת עתיקה שנתקדשה.
חכם ד"ר משה ונטורה - מלמד שאם אין לרב שפה משותפת עם הציבור, השפעתו מוגבלת.
חכם דוד אבוחצירא - מלמד שמהם ובהם נתקן כללות כל אחד ואחד מישראל
חכם דוד אבן כליפא - מבכה עד אן ירדה אלג'יר, שאין דורש חכמיה, ועזבו לאחרים חילם.
חכם דוד אלעזרוף - מלמד טעם שמחת תורה בשמיני עצרת ולא ביום מתן תורה.
חכם דוד אמאדו - מלמד שעמלו בתורה לנצח מלחמתו ביצר הרע, שמונעו מהלימוד.
חכם דוד אסבאג - מלמד שתחילת דינו אם מאמין שירוויח בעשותו חיל, ויש קמח.
חכם דוד בן ברוך הכהן אזוג - מלמד שאם בתורת ה' חפצו, אינו מתיירא, שמא לא ימצא מזונותיו.
חכם דוד בן זמרה - מורה שהלומד תורה יוסיף כפי השגתו, ולא למעלה מזה.
חכם דוד הכהן - מלמד איך יעשה הלימוד, שעול הפרנסה דוחק את האדם.
חכם דוד הכהן - מורה שאדם היושב ובטל ממלאכה, צריך לעסוק בתורה.
חכם דוד הכהן יהונתן - מלמד שעוון ביטול תורה, הגם שאינו נרגש, שביטל זמן קטן.
חכם דוד הכהן סקלי - מלמד גדול הנהנה מיגיעתו בתורה להתיר, יותר מירא שמיים פרוש.
חכם דוד זאגורי - מלמד 'חילו מפניו כל הארץ' - ראשי תיבות חכמה
חכם דוד זכות - מלמד שיהיה שם שמיים מתאהב בזה שרוח הבריות נוחה הימנו.
חכם דוד חדאד - מפרש ללומד תורה, שיעשה חברים עמו, שמחבר הידע בתרועה.
חכם דוד חזן - מלמד שכולם שווים לטובה, שכולם יכולים להבינה ולקיימה.
חכם דוד חי צאלח - מלמד שעוסקים בתורה נעשה להם שלום מעשיו, ואינם מכשול.
חכם דוד חיים יצחק הכהן טנוג'י - נותן רמז 'במים עזים נתיבה' - להיות עניו וזריז בדברי תורה.
חכם דוד חיים קורינאלדי - מלמד שמדי דברו בה, יכתוב על ספר, מה שיורוהו מן השמיים.
חכם דוד חיים שלוש - מלמד הפוסלים תלמידים שאינם שמים לב, שעוסקים בדיני נפשות.
חכם דוד כהן - מלמד שלומד תורה הרבה את עודף זכויותיו יתן לטובת הכלל.
חכם דוד מועטי - מלמד נתנה ע"י משה שהוא כלול מכללת כל קהילת יעקב.
חכם דוד מילדולה - מלמד להוסיף זכות על זכותם, שיראו בניהם, ויעשו כמותם.
חכם דוד מלול - מלמד שהחכם בעל מידות טובות, מצליח במלאכתו ללמד תורה.
חכם דוד משתה - מלמד בכל הלכה הליכות עולם - קשר בל ינתק לכל מאורעות החיים.
חכם דוד נחמיאש - מלמד להרגיל עצמו הרבה עד התחקות הדבר הנלמד בלב לומדו.
חכם דוד ניטו - מלמד ענוות חכמי בבל, שפשטו בגדי מלכותם בפני חכמי הארץ.
חכם דוד עובדיה - מלמד שהאהבה והשלום גוללים האבן מן הבאר להשקות הרבים.
חכם דוד עידאן - מלמד עיקר העסק של התורה לזכות את הרבים.
חכם דוד פאפו - מלמד שגדולה שמיעת התורה מהחכמים יותר מלימוד הספרים.
חכם דוד פארדו - מבאר ארבע מידות בהולכים לבית המדרש.
חכם דוד פראנסייא - מלמד יהי ממון חברו חביב עליו כשלו, ולא יטיל עצמו על הציבור.
חכם דוד פרץ בן זרירי - מלמד אין אדם נתפס בשעת צערו, רק שלא יבטל לימוד התורה.
חכם דוד צבאח - דורש אשת חיל לעניין חיוב ציצית, שעושה מחפצה ורצונה.
חכם דוד צבאח - פוסק לקיים צוואת המת לקברו עם ספר תהילים שנפשו דבוקה בו.
חכם דוד ציון לניאדו - משבח חכמי ארם צובא, משמחי א-לוהים ואנשים.
חכם דוד קדוש - מעיד על עצמו שהחכם לומד מכל אדם את מה שקיבלה נשמתו.
חכם דוד קצין - מלמד מאמרו יתברך: ויהי אור, וממילא יהי אור התורה בעולם.
חכם דוד קצין - מלמד מורשה קהילת יעקב, שיתקיימו המצוות בין כולם.
חכם דוד שבתי - מלמד פעמים תמצא בתרמילו של עני אבן טובה, שאין לה מחיר.
חכם דוד שלמה אייבשיץ - מלמד שלא ישב בין בטלים מהתורה, להתכבד ולהתגאות בלימודו.
חכם דוד שלמה אייבשיץ - מלמד שאם נדמה לו שמצא טעות, אל יהיה רץ נמרץ.
חכם דניאל הכהן נהר - מלמד שעל ידי עסק התורה זוכה להדרת פנים, ונעשה ברייה נאה.
חכם דניאל הלוי - מלמד שבן תורה מותר לו לאכול בשר, שמעלה בעל החיים מדרגתו.
חכם דניאל טירני - מלמד שצריך להתעסק גם בסחורה ודרך ארץ רק שבתורת ה' חפצו.
חכם המקובל פנחס סעדון - מלמד שהאזנה היא המביאה אותך לידי לימוד.
חכם המקובל פנחס סעדון - מלמד טובים השניים, שיש להם שכר טוב, זה בתורה וזה בסחורה.
חכם הנרי שמואל מוראיס - מלמד על ערכה של קניית חוכמה ועל גדולתה של ידיעת המלאכה.
קֶס הדנה טקויה - מלמד בשל פיקוח נפש רוחני, ביטלו מעצמם מצוות פרו ורבו
חכם וידאל קואינקה - מלמד שבח שושנה בין החוחים שלומד עם אחרים על שושנת העמקים.
חכם וציף יתרו - מלמד לכתוב קונטרס חליפות מכתבים והתווכחות עם עמיתיו בתורה
חכם וציף יתרו - מלמד דבקה לעפר להדבק בתלמידי חכמים
חכם ורג'אני גד יאנה - מלמד ארון התורה, כל מידותיו שבורים, שמתקיימת בלב שבור
הרב ז'וזי (יוסף) אייזנברג - מלמד הלימוד מכונן קשר אישי בין מחבר הטקסט למעיין בו.
חכם זבולון שושנה - מלמד שבלימוד דיני כל מצווה נחשב כאילו קיים את כולה.
חכם זע'יר מרדכי פנחס עשוש - מלמד שגם בשעת מלאכתו מחשב עסק התורה.
חכם חֲנָנִאֵל רפאל חי נֵיפִּי - מלמד לפרשם לזכות, אפילו באיזה דוחק, ולא לחשוד בכשרים
חכם חביב אלקובי - מלמד שהתורה משתלשלת בארבעה עולמות, ומחוייב בכל החלקים.
חכם חביב טולידאנו - מלמד שאויר ארץ ישראל מחכים ולא צריכים לאבד זמן באותם ויכוחים.
חכם חביב טולידאנו - מלמד שלא חלשה דעתו להתפתח בידיעותיו בשפה ובדקדוק.
חכם חוויתו חורי - מלמד שאם אין משאו ומתנו באמונה, אז אין חוכמתו מתקיימת.
חכם חזקיה דוד אבולעפיה - מלמד שלא נפלה מחלוקת אלא במה לא שמשו צורכם.
חכם חזקיה דוד אבולעפיה - מלמד שנמסרה על פה, אלה שכתבה מפני שהדורות מתמעטים.
חכם חזקיה די סילוה - מלמד שעוסק בתורה ואינו מחקה הליכות ה', אינו הולך בעקבותיו.
חכם חזקיה חדאד - מלמד 'ככל אשר יורוך' גם לטעות, ולא יטעה העם בכמה דברים.
חכם חזקיה פרץ - מלמד העוסק במצווה אינו פטור מן התורה, שאין עת שעבר זמנה.
חכם חזקיה קטנוף - מורה מה שילמד תורה לבנו, שיכיר בה העולם, ויקבל חיזוק ביהדותו.
חכם חזקיה שבתי - מלמד שהמתעסק בפרנסתו, וקורא 'שמע' הווה לו כעוסק בתורה.
חכם חי הכהן - מלמד רמז 'יזל מים מדליו', שמבני עמי ארצות, תצא תורה.
חכם חי מימון - מספיד רבו, שמלבד עסק התורה, דבריו היו מתיישבים על לב.
חכם חי משה די פיג'וטו - משיב לרמב"ם על התלמידי חכמים, המתפרנסים מאחרים.
חכם חיים אבולעפיה - מורה שהמלמד ידבר עם כל תלמידיו בשווה.
חכם חיים אביגדור - מלמד שאינו הכרח לקיים כולם, אלא כשלומד בה
חכם חיים אברהם איסטרושה - מלמד שהלבישה רבקה על ידי יעקב זכות לימוד תורת התינוקות
חכם חיים אברהם גאגין - מבאר סיבתו לכתיבת ספר התקנות, שלא תהא תורה כשתי תורות.
חכם חיים אלחדיף - מלמד שמקבלים אותה מחדש, שלא יאמר, שהשמחה היא לגומרה
חכם חיים אלפנדרי (השני) - מלמד שע"י סברת המטמא יובן סברת המטהר, לקבוע הלכה כמותו
חכם חיים אלפנדרי (השני) - מלמד להבין דעת יחיד, שברוב הימים תמצאנו
חכם חיים בן יוסף חזן - מלמד שאפילו אינו יודע כל-כך מה שלומד, שכרו גדול
חכם חיים בן עטר - מחבר ימין ושמאל על הלומד תורה, שצריך לעסוק במחיית נפשו.
חכם חיים בן שלום שאער - מלמד חשיבות האדם, שהיה דומה להבל, ומרצונו שינה עצמו.
חכם חיים בנבנישתי - שח דאגתו על עמי ארצות המתכסים בטלית של תלמידי חכמים.
חכם חיים דוד אבולעפיה - מלמד שכל זמן שבגדיהם מלוכלכים, אין להם דעת להבין.
חכם חיים דוד הלוי - מלמד דרכם של חכמים לחדש חידושי הלכה לאמיתה של תורה.
חכם חיים דוד שרירו - מלמד ששלום התורה רב, ועדיף משלום הקורבנות.
חכם חיים הכהן - מבאר זכות התורה לכל ישראל, העוסקים במלאכה, ובה - בשבת.
חכם חיים הכהן - מכנה התלמידים גמלים, שגומלים חסד ללמד לחבר מה שלמדו.
חכם חיים ויטאל - מלמד שצריך להיזהר מהמידות הרעות, יותר מקיום מצוות.
חכם חיים חוויתה וזאן - מלמד שבמידת השמחה והענווה ישמעו את המשפטים.
חכם חיים חורי - מספיד למקובל הא-לוהי הרב דוד הכהן
חכם חיים חזקיהו מדיני - מלמד למורה הצדק של העיר, שילמד בעצמו מבני העניים.
חכם חיים יהושע אלעזר הכהן חמצי - מלמד שהאוחז במידת ענווה, רוח א-לוהים תלמדהו תורה.
חכם חיים יהושע אלעזר הכהן חמצי - מלמד שהמלאכה אשר עימו היא מועילה ללמוד בשמחה.
חכם חיים יוסף דוד אזולאי - מורה שאין לנקד ספר תורה כדי שהאדם יוכל לדרוש כמה כוונות.
חכם חיים יעקב ווארשאנו - מלמד מעלת מלמד תינוקות באמונה, המכוון לשם שמיים.
חכם חיים כהן - מלמד בצדקתך פלטני - במה שאני לומד תורה ומלמדה לאחרים
חכם חיים כהן אלחדד - מלמד שעיקר חוקת התורה היא ללמד לאחרים דרך ה'.
חכם חיים כהן פרחיה, החלבן - מלמד בקשו פניו תמיד, בפנימיות תורת ארץ ישראל.
חכם חיים כסאר - משיב שילמד מקרא כראוי ורק אחר-כך גמרא, ויזכה לכתר תורה.
חכם חיים כפוסי - מלמד שכל תלמיד חכם, יש לו אור ושמש בפני עצמו.
חכם חיים מאיר מזרחי - מלמד ויקרא - שלא יזכה לזכייה של תורה כי אם שישפיל עצמו עליה.
חכם חיים מרדכי לבטון - מתיר לישא אישה שאינה בת בנים לזקן הטרוד כדי שילמד תורה.
חכם חיים משה אלישר - מלמד טובה כפולה, שדורש חידושיו ברבים, ומחלקם לכל דורש.
חכם חיים משה אמריליו - מלמד טובים השניים שהם שותפים, ואינם נפרדים זה מזה.
חכם חיים ניסים חזקיה חורי - מלמד שלא יהיה יושב ולומד כל היום ולא מתעסק ביישובו של עולם.
חכם חיים נסים - מלמד עדיפות לאותו תלמיד חכם, שרודף השלום.
חכם חיים נסים - מלמד שהמקיימה לאחרים במיעוט שיש בו, סופו לקיימה מעושר.
חכם חיים סינואני - מלמד שלימודה יהא מתוך שמחה, שאינה שורה מתוך עצבות.
חכם חיים סתהון - מלמד שקוראים תהילים באשמורת, ואולי אינם בכלל אזהרת האר"י.
חכם חיים עלי הכהן טוויל - מלמד שלא נאמרו סיגופים ותעניות, אלא למי שהוא עם הארץ.
חכם חיים פלאג'י - מורה שעיקר לימוד התורה הוא לקיום המעשה, ובפרט הצדקה.
חכם חיים קורח - מלמד שנתן תורה לישראל נחלק הדיבור לכל שבט כפי כוחו.
חכם חיים רחמים יוסף פרנקו - מספר מעשיו בעודו נער כציפור בודד על גג היה שוקד.
חכם חיים שאול הכהן דוויק - מלמד שכל נשמה מנשמות ישראל, יש לה דרך בכל התורה.
חכם חיים שונשול - מלמד שלא ניתנה להיעדר הרע בלבד, אלא שיהיה חלקו עם ה'.
חכם חיים שלמה בן עזרא - מלמד שאם הוא בתורה או בדרך ארץ, ואין שני עימו, לא נחשב כלום
חכם חיים שלמה פירנאנדיס דיאש - מלמד שאינה כשאר חוכמות שמהמוחשות יבוא אל המושכלות.
חכם חנניה אלחנן חי הכהן - מלמד שבראותו מחלוקת על הדין תבולבל דעתו הקצרה מלהכיל.
חכם חנניה אלחנן חי הכהן - מלמד בראות התינוק בעצמו התועלת, לא יהיה בורח מן הספר.
חכם חנניה גבריאל יהושע שבתי - מלמד שמורה הוראה על פי התשובה, הגון משמורה על פי התלמוד.
חכם חנניה דרעי - מלמד שכל ישראל גוף אחד, ובתלמידי חכמים 'שוכן מלך'.
חכם חנניה חביב אזולאי - מלמד שנתקיימה בהעמדת התלמידים, ולא בדבקות ובהתבודדות.
חכם חסדאי אלמושנינו - מלמד שהעוסק בתורה, יש לו יכולת בכל העולמות.
הרב ישראל שלום יוסף פרידמן בן שלום - מלמד אף אם הוא מומחה בהיכל אחד, לא ישאר באותו היכל.
חכם יאיר חפוטא - מלמד שמתשת כוחו של שאינו מבינה, אך למבין מוסיפה לו גבורה.
חכם יאשיהו פינטו - מלמד שכל ישראל שווים בתורה, ואין לאחד חלק יתר על חברו.
חכם ידידיה טולידאנו - מלמד שלפעמים קורא בספר, ונדמה שעלה ברעיונו דבר חדש.
חכם ידידיה טולידאנו - מלמד לחזר אחר חכמים כשור שאינו עומד ואוכל במקום אחד.
חכם ידידיה מונסונייגו - מלמד לפסוק הדין לפי מה השיגה דעתו ולא מפי רוח הקודש.
חכם ידידיה שמואל טאריקה - מלמד שמדקדק בברכה בכוונה לשמה, נותן לו תורתו בכל יום.
חכם יהודה אבן דנאן - מלמד שהכל חייבים בלימודה, ומי שאי אפשר לו - ישען תחת העץ.
חכם יהודה אלבז - מבאר שמי שחושב עצמו שאינו בה יזכה לרום המעלות בה.
חכם יהודה אלקלעי - אומר לכל נפש מישראל יש לה אחיזה באות אחת של התורה.
חכם יהודה אריה ליאון ביבאס - מלמד שאין להבין את כל מה שכתוב בתלמוד בצורה מילולית.
חכם יהודה אריה ליאון ביבאס - מלמד שמכיוון שמושפלים יש צורך השעה ללמוד שבע החכמות.
חכם יהודה אריה ממודנה - מלמד התורה היא כאור כלול לכל, וכל הרוצה יבוא ליטול, שהכל זוכים בה.
חכם יהודה בירדוגו - מלמד שבאמצעות המלכות נקנית התורה, אך גדולה היא מהמלכות.
חכם יהודה בן יעקב נחמה - מחזק הלימוד העברי, שיהיו הנערים בקיאים בכל חלקי התנ"ך.
חכם יהודה בן מויאל - מבאר 'תומכיה מאושר' על שניים שהיו טורחים, וזוכים כל אחד.
חכם יהודה בן עטר - משורר על לימוד התלמידים, נאהבים ונחמדים.
חכם יהודה בנבנישתי - מלמד שעוסק בתורה עושה שלום, ושכרו, שמתברך בשלום.
חכם יהודה ג'רמון - מלמד בפנים אל פנים, יכול להסביר לו פנים ולהחזירו מטעות
חכם יהודה ג'רמון - מלמד בפנים אל פנים, יכול להסביר לו פנים ולהחזירו מטעותו
חכם יהודה דיואן - מלמד שעוסק בתורה בכל כוחו, יוסיפו לו ימים על ימיו
חכם יהודה הכהן מסלתון טראב - מגלה דעתו למשוך ידיהם ובניהם מלימוד הלשונות הזרים.
חכם יהודה חי גיז - מלמד במה שקיבלה נשמתו לחדש, מוריד שפע ברכות לעולם.
חכם יהודה חיים הכהן - מלמד שעני בתורה שמח בחידושו יותר ממה שלומד החכם.
חכם יהודה ליאון אשכנזי - מלמד שאין מקבלים תורת משה, מבלי לקבל מידות אברהם.
חכם יהודה ליאון סיד - מלמד שיציאת נשמתו כאילו נשרף אות מהתורה, שאחוזים זה בזה.
חכם יהודה לייב דון יחיא - מלמד סברה של זה יש לה קיום ואמת בצד ידוע וכן סברת חברו.
חכם יהודה לייב הכהן מימון - מלמד שדרך החידוד והחילוק, תוהו לא דרך, לא ידעוהו הראשונים.
חכם יהודה מועלם - מלמד לכתת עצמו, להתייגע בכל כוחו בלימוד.
חכם יהודה נג'אר - מלמד שע"י המצוות ועסקן מרבים החסד בעולם, וגוברים הרחמים.
חכם יהודה עייאש - מלמד שהרוצה להורות את בני ישראל, עדיף שילמד בבקיאות.
חכם יהודה פרץ - מלמד שאין לקב"ה, לא תחילה ולא סוף, כך תורתו הנאצלת ממנו.
חכם יהודה פתיה - מלמד שאם חכמים אינם עוסקים במלאכה, אין להם עושר וכבוד.
חכם יהודה צדקה - מלמד מעלת המלמדים, הנראים בעיני הבריות קטנים ככוכבים.
חכם יהודה קיסוס - מלמד באין יסוד התורה, יתמוטט הבניין האדיר ביותר
חכם יהודה קצין - מלמד תמימים ינחלו טוב, שכיוון שהוא עניו תתקיים התורה בידו.
חכם יהודה רוזאניס - מלמד טל אורות טלך, במי שהוא סיבה לאחרים שיעסקו בתורה.
חכם יהודה שטרית - מלמד שנתנה סתומה, שיפרש כפי מה שקבלה נפשו כפי הבנת שכלו.
חכם יהושע יהודה אמאדו - מלמד שגדול המלמד בן עם הארץ, מהמלמד בן חברו
חכם יהושע מזרחי - מלמד שכר השמחה, שלומד באהבה, שפותחים לו מעיינות החכמה.
חכם יהושע משה מרדכי קריספין - מלמד שיעשה מלאכתו כסברת רבי ישמעאל, ויצלח בכל דרכיו
חכם יהושע רפאל בנבנישתי - מלמד שלא יסגף עצמו אלא יחיה עצמו על התורה ועל העבודה.
חכם יהושע שלמה ארדיט - מלמד 'בכל מושבותיכם' לכתוב התורה, הגם שאינו מניחה בביתו.
חכם יהושע שלמה ארדיט - מלמד לקבוע לימודו במשניות, תנ"ך וזוהר, שבו מתקדשת נשמתו.
חכם יום טוב אלגאזי - מלמד שבבוא נפש לעולם, מתחדש מה שקיבלה נשמתו בסיני.
חכם יום טוב ידיד הלוי - מלמד הרגש בו הצבא מתעה לשכוח יקיריו, בו ילמד תורה.
חכם יום טוב קריספין - מלמד מרפיון ידם בתורה לשמוח בכל הטוב בתורה.
חכם יוסף (וזיפה) הכהן יהונתן - מלמד שבשמיעת סיפור יוסף מתעורר הרגש הילדותי, שעוד שכלו נקי.
חכם יוסף אוחיון - מבאר שאין הלימוד בחותם אמת, הולכת השכינה ותשב מרחוק.
חכם יוסף אזוביב - מלמד גם אם אינו תלמיד חכם, לא ימיש מתוך האוהל.
חכם יוסף אירגאס - מלמד כי לא כל הדעות שוות וילמדם לשאול הקושיה מעצמם.
חכם יוסף אלמאליח - פוטר תלמידי חכמים, שאינם מתבטלים, מכל מיני מסים.
חכם יוסף אלמנצי - מלמד אל תתן לסודות חילך, ואל תחשוב כי נפלאים מעשיך.
חכם יוסף אלמנצי - מלמד שירתו רב עם תלמיד מנחת תמיד, יכון שיחה במקום הראל.
חכם יוסף אלנקאווה - מלמד שנפתחו שערי חוכמה, ואין להמתין שיידע דיו ש"ס ופוסקים
חכם יוסף אלפנדארי - מבאר 'טובים השנים', בהתחברם יחד, יתנוצצו האורות זה בזה.
חכם יוסף אלקלעי - מלמד אף שלא אשכח דבריך, לא אעזוב תורתך לעסוק בה תדיר.
חכם יוסף אמאדו - מלמד אף שאין נענשים לפי קוטנם, מקבלים שכר הלימוד בגודלם
חכם יוסף ארוואץ - מלמד שמזכה הרבים, תורתו כתורה של רבים, הדוחה מצוות פריה.
חכם יוסף בוכריץ - על משה שהשתדל עבור יהושע שיתמיד בלימודו, אף שאינו מבין.
חכם יוסף בירדוגו - מורה שאין גילוי דעת מבטל כתובה, שעל דעת המנהג נשאה לו.
חכם יוסף בן אדהאן - מלמד להיות משפיע לזולתו, ולא לתקן את עצמו.
חכם יוסף בן הרוש - מלמד תורת משה תוסיף דעת, ומעלה נרו תמיד.
חכם יוסף בן וואליד - מלמד שהירא שמיים חולק עם המחזיק, והנהנה מיגיעו גדול ממנו.
חכם יוסף בן יוסף - מלמד להביא מעשה בדרך שיחה ולא בדרך תוכחה.
חכם יוסף בן יוסף - מלמד לא להעלים עין מאבדת חידושי תורת אחיו, העומדים להבלות.
חכם יוסף ברבי - מלמד מעלת אוהבי התורה, שאינם תלמידי חכמים.
חכם יוסף גבאי - מלמד שמחת החכמים בלימוד, וגיל הקובעים עיתים לתורה.
חכם יוסף גז - מלמד שלימות הנפש, במה שהוא מרגיש במתיקות התורה.
חכם יוסף גטנו - מלמד שיכול ואינו לומד, הקב"ה בוכה על חידושיו שלא נאמרו.
חכם יוסף גנאסיא - מלמד רמז יעקב איש תם על בני אדם הבורחים מלימוד תינוקות.
חכם יוסף גנאסיא - מלמד שבזמן הזה כמעט נשכח התנ"ך, והקיצור נחמד לכל.
חכם יוסף גרג'י - מלמד מעלת לימוד הרבים יחדיו בבית הכנסת לבאר סודות התורה.
חכם יוסף דאנון - מלמד לקבוע עיתים כפי יכולתו, כל אחד מה שהוא יודע.
חכם יוסף דוד - מלמד, שניים שאין ביניהם דברי תורה, שכל אחד לומד לעצמו.
חכם יוסף די אבילה - מלמד שאפילו בהיותו בדרך הוא עוסק בתורה.
חכם יוסף די אבילה - מלמד שלא דרשה, אלא שיתחיל המלאכה, והיא גומרת לו מלאכתו.
חכם יוסף הכהן - מלמד כל היום היא שיחתי, הגם שצריך לצאת ולבוא בקהל.
חכם יוסף הכהן - מלמד שברדיפת התורה, קונה הארץ בירושה, שאין בה הפסק.
חכם יוסף הלוי - מלמד שילמד לבנו ולבן בנו, ושוב אין התורה פוסקת ממנו.
חכם יוסף הלוי - מלמד שכל מה שחידשו, אינו אלא ממה שקיבל חלקו בסיני.
חכם יוסף חוסה פאור הלוי - מלמד תלמידי חכמים מרבים שלום, ומומחים מרבים מחלוקות.
חכם יוסף חיים - מבאר כי בכלל לימוד התורה, ידיעת ענייני העולם הזה.
חכם יוסף חיים זרוק (סופה) - מלמד שאין ללכת לשבר ייצרו אלא אם גדול בתורה ובמעלה.
חכם יוסף חיים חזני - מזהיר ממצווה לשם יוהרה וגאווה שהיא נשיאת שם ה' לשווא.
חכם יוסף חיים ילוז - משבח אביו, שהיה מחשיב תלמידיו כחבריו, ושם עצמו דוגמא.
חכם יוסף חיים שרים - מלמד להקדיש השבת בלימוד, ולפחות יבוא לשמוע דרוש.
חכם יוסף חמיץ - מלמד המעשה הוא העיקר, אבל כי ידע שמי הוא העיקר למעשה.
חכם יוסף ידיד הלוי - מתיר ללמד תינוקות צרפתית, שאין נזק בזה ביראת שמיים.
חכם יוסף יהודה דנא - מלמד שמדריכם בדרך הישר, לא יצטרכו לפטירתו לכפר עליהם.
חכם יוסף יצחק שלוש - מפרש 'לחמך על פני המים', שימצאנה, דווקא אם הוא עניו ושפל.
חכם יוסף יצחק שלוש - מפרש חיוב לימודה, אפילו הוא עושה מלאכה וטרוד בפרנסתו.
חכם יוסף כנאפו - נותן רמז לשבח המלמ"ד תורה לישראל.
חכם יוסף לוי - מלמד שבאיסורי שבת הניח להם, שתהא דעתם צלולה לעסוק בה
חכם יוסף מונטקיו - מלמד הנהגת כבוד בחברו, שלומד ממנו מבלי שילמדו.
חכם יוסף מטראני - מלמד אל תקרי מאורסה, שנתקדשה ע"י שליח.
חכם יוסף מרדכי סיבוני - מלמד שכל הבריאה כולה בית מדרש, ומה גדול ונפלא בית מדרש זה.
חכם יוסף משאש - מפרש עוני של תלמיד חכם גורם לבניו, שלא יהיו תלמידי חכמים.
חכם יוסף משה עדס - מלמד שאם עוסק בה ביום, זוכה נשמתו להבינה בשעה שישן
חכם יוסף משה שטרית - מלמד תפקיד האדם השלם להשפיע מחסידותו על סביבתו
חכם יוסף נחמולי - מלמד, שילכו אחר התורה, להביאה לסוכה הסמוכה, לקרוא בה.
חכם יוסף נחמיאש - מבאר 'לא תרצח' על מורה הקופץ פיו ועל שאינו מורה ופתח פיו.
חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד שהתורה, כמו שניתנה היא שלמותה ויופייה, ואין להוסיף עליה.
חכם יוסף נסים בורלא - מוכיח אחינו הספרדים, שאינם מחזיקים ביד לומדיה.
חכם יוסף ענתבי - מלמד שאינו יכול לקיים את התורה, בהיות האדם לבדו.
חכם יוסף פינטו - מלמד שהלומד עם תינוקות גדול מכולם, ורואה פני שכינה.
חכם יוסף פלאג'י - מלמד מי שאין בדברי תורתו חן בעיני שומעם, נוח לו שלא לאומרם.
חכם יוסף פרץ - מפרש כשהדיינים 'שומרי משפט', הקב"ה 'עושה צדקה בכל עת'.
חכם יוסף צוברי - משורר איך היו מתקיימים לימודי התורה ברוב עם ובחבורה.
חכם יוסף צרפתי - מלמד שלא תחול על המקבלים אותה, אם לא ימצא בהם הכנה.
חכם יוסף קאפח - משיב ששקול לימוד המלאכה כלימוד התורה.
חכם יוסף קובו - מלמד לקח טוב הוא פשט וסוד, ואי אפשר לנשמה בלא גוף.
חכם יוסף קורח - מלמד לעולה לתורה והחזן קורא, שצריך לקרוא בלחש במבטא תימני.
חכם יוסף קורקוס - מלמד לעשות נחת רוח לשבת היא הנשמה היתרה
חכם יוסף רובין אלקבלה - מלמד לזכות העניו להורות התורה, שאינו כועס כלל על התלמיד.
חכם יוסף רפאל עוזיאל - מלמד שטורח בתיקון הארץ, שתצא מכלל ארור, ולא בהבל פה.
חכם יוסף שאול אלישר - מלמד שמקוצר השגתו, מקשה ומשיב על דברי הגאונים
חכם יוסף שאלתיאל - מלמד שהזוכה לחבר ספר מתורתו, נחשב לו כבן, וקיים פריה ורביה.
חכם יוסף שלמה דלמדיגו - מלמד שהוא ככתב סתרים, ולכל אחד מפתח שונה להבין הכתב.
חכם יוסף שרביט - מלמד אשרי העוסק בה, דרכו ישרה ומשאו ומתנו באמונה.
חכם יורם מיכאל אברג'יל - מלמד מחלוקת אברהם ושרה איזו דרך הראויה בלימוד התורה.
חכם יחזקאל חיים כהן - מלמד להקדים לעיני כל ישראל, שראשית הכל תהיה היראה.
חכם יחזקאל משה הלוי - מלמד שהמחדש, כפי הטבע שאינו מתרשל, ואין צריך להזהירו.
חכם יחזקאל עזרא - מלמד שלא תהא התעוררות שלך, מפני שצריך השחר לענייניו.
חכם יחיא בדיחי - מלמד שכל ישראל יש להם חלק בתורה.
חכם יחיא בדיחי - מלמד למשוך לב האדם כשיתחיל ללמוד התורה בסיפורי אגדה.
חכם יחיא הכהן - מלמד שזוכה לכתרה בענווה וההתמדה, שמתחדש לו חידוש אחד.
חכם יחיא משה עבודי - מלמד לימודו קשה עליו, משום שרבו אינו מסביר לו פנים.
חכם יחיא עומיסי - מבכה הדור, שהולך וחסר, וביטול תורה גורר ביטול תפילה.
חכם יחיא צאלח - מתיר למכור ספר תורה כדי לקנות ספרים ללמוד בהם.
חכם יחיא קאפח - מלמד לידע את מי נעבוד ולא לקבל באמונת אומן בלי הבנה.
חכם יחיא קורח - מלמד שהתורה מזון לנפש, ובשעת הדוחק יסתפק האדם במועט.
חכם יחיא שטרית - מלמד שהחובה ללמוד, הוא בכל מה שחשקה נפשו דווקא.
חכם יחיאל חיים ויטרבו - מלמד שקיבל את התורה אך לא לקחה ישוב לביתו, ובאהבתה ישגא.
חכם יחיאל חיים ויטרבו - מלמד שיקבעו עיתים, ויחכמו גם כן בכל החכמות, ובידיעת הלשונות.
חכם יחייא שניאור - מלמד שבצדקה חונה ה' אצלו, ומזה נמשך לבו בתלמוד תורה.
חכם ינון חורי - מלמד שמי שלא לומד הלכה ביסודיות, יאמר אסור על כל שישאלוהו
חכם יעיש קוריני - מלמד שכיוון שהשכינה בתוך התינוקות, נדלקת התורה בליבם.
חכם יעיש קריספין - מלמד התורה כשושנה, שבכל דור מתחדשים בה רזין עלאין.
חכם יעקב אָבֶּנדָנָה (אבן דאנה) - מלמד שנמנעו מלגנוז הספר, לפי שראשו וסופו דברי תורה.
חכם יעקב אביחצירא - מבאר כשיבינו פשטי התורה עתיד לגלות להם סודותיה.
חכם יעקב אלמליח - מלמד שלא יחזיק חידושיו לעצמו, אלה יזכה בהם את הרבים.
חכם יעקב אלמליח - מלמד שאם אינה מלמדה לאחרים, אינה נקרית תורת חסד.
חכם יעקב אלפנדארי - חוקר על דיין המטה דין, למה לא ילקה?!
חכם יעקב אמאדו - מלמד שלא יטריח עצמו בלימוד קשה בשבת משום חלול שבת.
חכם יעקב בירדוגו - פוסק שהלומד ועובד למחייתו, מוחזק תלמיד חכם ופטור מהמס.
חכם יעקב בן שבת - מבהיר למה תלמידי חכמים עניים כדי להנחילם יש שיש בו ממש.
חכם יעקב ברוך הכהן טראב - מלמד חסרון השונה רק הלכות פסוקות, ואינו עושה פרי להוליד.
חכם יעקב דוויק הכהן - מלמד שהשומע דרשת החכם מתכפרים לו עוונותיו כמצוות המילה.
חכם יעקב הכהן - מלמד שלא ימתין בלימוד תורה עד שיקוו המים אל מקום אחד.
חכם יעקב הכהן (השני) - מלמד כלחם ומים, אין נפשו של אדם קצה בתלמוד תורה
חכם יעקב הכהן טראב - מלמד למסור את נפשו וגופו לשכור מכיסו מלמד לבני עניים.
חכם יעקב הרופא - מלמד ברוך שבחר בהם ובמשנתם, בעלי אסופות, בפנים יפות.
חכם יעקב חדאד - מלמד כעץ שתול סגולת עץ החיים, שאפילו גזירת ה' מבטלה.
חכם יעקב חדאד - מלמד כעץ שתול סגולת עץ החיים, שאפילו גזירת ה' מבטלה.
חכם יעקב חדאד - מלמד שמי שהוציא בתורתו הבקיאות והפלפול יקרא מלך שלם.
חכם יעקב חדאד - מלמד שירדו למצרים על דעת שיהיו מוכנים לקבלת התורה.
חכם יעקב חורי - מלמד החיוב המוטל על ראשי הקהילה כמו שמוטל על האבות.
חכם יעקב חיים - מלמד שחידושיו לא בכוח שקידתו אלא מצד בחינת גדולת נשמתו.
חכם יעקב חיים בן נאים - מלמד להתיר הגזברים למעט הישיבות להספיק צורכי הקבועים.
חכם יעקב חיים סופר - מפרש 'מרבים שלום בעולם', שמלמדים לרבים דברי אגדה
חכם יעקב יוסף - מלמד שאין תלמיד חכם בתעודה, אלא שיודע הלכה בכל מקום.
חכם יעקב יצחקי - מזהיר שיבחר ללמוד בספר מוסר ממנו הוא מתפעל יותר.
חכם יעקב כאלפון - מזהיר לעשות סייג לתורה - להפסיק הלימוד כדי לדון דין יתום.
חכם יעקב כהן גדישא - מורה שלימוד תורה צריך שיהיה כמו האש, שאינו דולק יחידי.
חכם יעקב כהן יונתן - מפרש אשת חיל שהתורה רחוקה מחכם המחשיב עצמו כפנינים.
חכם יעקב כולי - מלמד לענג השבת בלמוד תורה בפני חכם, מגמר הסעודה ועד המנחה.
חכם יעקב מאיר - מלמד להיות לנו חכמים על דבר אמת, יודעי תורה ואנשי מדע.
חכם יעקב מאיר עבאדי - מלמד שהעיסוק בפרנסה אינו סתירה לחיוב לימוד התורה.
חכם יעקב מלמד כהן - מלמד אף שמחרפים אותו, שוקד גם בלילות, מאהבתו אותה
חכם יעקב משה מזרחי - מלמד ברשות התורה, אישה עולה למדרגת רבנית מורה הוראה.
חכם יעקב נחמני - מלמד אף מי שיכול לעסוק בתורה יחידי, ישב ללמוד בין הרבים.
חכם יעקב סוכרי - מלמד שהלומד ואינו מקיים מה שלומד לא עשה כלום.
חכם יעקב ענתבי - מלמד מושכהו לבית המדרש, ואפילו בשמיעת דברי תורה.
חכם יעקב פאריינטי - מלמד שמורה על האחדות, שנעשו דין אישה עם בעלה.
חכם יעקב פינצי - מלמד עיקר הלימוד הוא לידע מה חובתו בעבודת בוראו ויעשנה.
חכם יעקב פיתוסי - מסביר על הזכות ללמוד תורה מעוני
חכם יעקב פיתוסי - מלמד שבעמל בתורה, יזכר מה שלימדו המלאך במעי אמו.
חכם יעקב צהלון - מלמד להקל כובד משא החכמה מעל המעיין והלומד
חכם יעקב צהלון - מלמד שלא יאמר כל הדרוש ממה שכתוב בספרים
חכם יעקב ציון חי עדס - מלמד שאינו מחדש שום דבר, רק מלקט את שיורוהו מן השמיים.
חכם יעקב רקח - מלמד שתורת ה' חסד ואמת, ודי שמדבר אמת, שיקיים התורה.
חכם יעקב ש' קצין - מלמד אף שקבע עיתים לתורה, אינו נפטר אם היה פנוי לזמן ידוע.
חכם יעקב שאלתיאל ניניו - מלמד שאין עבירה מכבה תורה, ואינה מכבה מצוות המחזיקים.
חכם יעקב ששפורטש - מלמד לרדוף ולהשיג האמת, שאם טעה, לא יבוש בטעותו.
חכם יצחק אבוהב דה-פונסקה - מלמד שחכמי האמת המקובלים, מעמידים התורה על מתכונתה.
חכם יצחק אבולעפיה - מלמד שלא יחזיק מעצמו שתורתו אומנותו, ויפסיק לימודו להתפלל.
חכם יצחק אביחצירא - משתתף בשמחה לחדש הסמיכה במי שעיני כל ישראל עליהם.
חכם יצחק אבן דנאן - נותן סימן לקורא שניים מקרא ואחד תרגום, שנקרא 'אדם'.
חכם יצחק אברהמי - מלמד שחמדת הזהב והדבש לפי שיעור, והנאת תורה קיימת לעד.
חכם יצחק אורוביו דה קאסטרו - מלמד שלא ציווה שנדרוש עליהם, אלא נלמד על מנת לקיימם
חכם יצחק אלבעלי - מלמד שאם לומד לקנטר, אי אפשר לו לבוא לידי לשמה
חכם יצחק אליהו לניאדו - מלמד שבא מלאך לעובר ומלמדו וכל טוב אדוניו בידו.
חכם יצחק אלימלך - מלמד שהעוסק בתורה גומל חסד עם הקדוש ברוך הוא ושכינתו וכאילו פדה אותם מהגלות.
חכם יצחק אלימלך - מלמד שמשעה שקבלו ישראל את התורה, נקראו 'בנים למקום', ומאז והלאה, אף אם יחטאו, יכולים לתקן את חטאם בתשובה ובמצוות.
חכם יצחק אלפייה - מתקן סדר לימוד השנה, ואם לא מבין, בעולם האמת יסבירו לו הכל.
חכם יצחק אקריש - מלמד להיות דעת כל ישראל כאחד חברים, כעם ככהן שווים לעשות חפצו.
חכם יצחק אקשוטי - מלמד מעלת תורת דוד, שהיה מקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו.
חכם יצחק ארגואיטי - מלמד מעלת המלמד ומחזיק ילדי ענים, שילמדו תורה.
חכם יצחק בוחניק - מלמד מעלת המחזיק ביד אחיו הן בתורה והן בגמילות חסדים.
חכם יצחק בוכ'בזה - מלמד לנגח בפלפולו וללמוד פשטי התורה ולחזור עליהם תמיד.
חכם יצחק בכר דוד - מלמד מעשה המנורה בצדקה שהמתן לתלמוד תורה מאיר לעולם.
חכם יצחק בר שֵׁשֶׁת בֶּרְפֶת - מלמד שלא ניתנה תורה על דעת האוסר את המותר, ומתיר את האסור.
חכם יצחק ברכה - מלמד לדרוש 'דבש וחלב' - עניין אחד שיש בו אגדה והלכה.
חכם יצחק גויטע - מביא ראיה , שישר עדיף מצדיק.
חכם יצחק דיין - מלמד שהניצוץ הזה של התורה אינו כלה לעולם לקיימם בגלותם.
חכם יצחק דיין - מלמד דרכו בדרשה, להקדים בדבר הלכה
חכם יצחק הצרפתי - מלמד שלרבו יש רק חלק מן התורה וצריך ללמוד מרביים הרבה.
חכם יצחק חדאד - מלמד מנהגו מקטנותו לרשום כל דבר חידוש כדי שיהיה זכור.
חכם יצחק חורי - מלמד בכל לב ידרשוהו - שיטרח בכל חלקי הפרד"ס בכל ליבו.
חכם יצחק חזן - מלמד כל עוד לא טעם ממנה, אינו מתאווה אליה.
חכם יצחק חזן - מלמד שפירוד בא ממידות רעות, ואיתן אי אפשר ללמוד תורה.
חכם יצחק חזקיה למפרונטי - מלמד לקבוע עיתים לתורה, לפי שהאדם צריך להתעסק בדרך ארץ.
חכם יצחק חי טייב - מלמד 'ודברת בם ולא בתפילה', מפסיק לימודו לקריאת שמע.
חכם יצחק חנן - מלמד שיתיירא בלימודו, ששמיים שלו, לא יחזרו לתוהו ובוהו.
חכם יצחק חסון - מלמד לעשר, שלא יהיה מוכרח ליתן חלק מתורתו להתפרנס.
חכם יצחק טייב - מלמד בזכות שלחמו נתן מימיו נאמנים ותורתו לא משתכחת.
חכם יצחק לומברוזו - מלמד שהזקנים אלו המיוחדים שבזקנים, ולא זקני השוק
חכם יצחק לופיס - מלמד שאין קיום לעולם בלתי התורה, ואין לה קיום אלא בישראל.
חכם יצחק מאגריסו - מלמד שבהר סיני, קיבל החכם סודות התורה ללמדם לבני דורו.
חכם יצחק מג'לד - מביא רמז נמלה עם מזונה - שעל ידי השתדלות לומד תורה.
חכם יצחק מולכו - מלמד לקיים 'כתבו לכם את השירה' בקניית ספרי מוסר.
חכם יצחק נבון - מלמד שלא הותר לתת מום במי שמפורסם שהלכה כמותו.
חכם יצחק ניסים אבן ג'אמיל - מלמד שלא ימצא מי שיזכה בה לבדו, ולא יניח חלק חברו
חכם יצחק נסים טולידאנו - מלמד להוכיח תלמיד חכם, שכל זמן שהוא מזקין דעתו מיושבת.
חכם יצחק סויסה - מלמד אם לא עכשיו, שילמד לאחרים בעת בחרותו, שאינו יודע עתו.
חכם יצחק עטיה - מלמד שאינו דומה הלומד וגומל חסדים ללומד תורה בלבד.
חכם יצחק עמדי - מלמד שבכל המקומות, בהם שהו בני ישראל, גדלו אדירי תורה.
חכם יצחק ענתבי - מלמד שמקבל שכרו, אף אם אינו יכול לגמור כל תלמודו.
חכם יצחק פרחי - מלמד שכל אחד קיבל חלקו מסיני, אך לא ידע היכן חלקו נתון.
חכם יצחק צאלח מכמל - מלמד שלא ירפה ממלאכתו לפרנסה, שזה גם כן נחשב קדושה.
חכם יצחק קאוואליירו - מלמד שאש התורה, עשנו כעשן הכבשן, שאין לו חזקה.
חכם יצחק קארדוזו - מלמד שבהשפלה הגדולה גבורתו ושכינתו עם בניו
חכם יצחק קובו - מלמד 'טוב לי תורת פיך' - לאלף תורה לאחרים
חכם יצחק רפאל מאייו - מלמד מצוות זכירת מעשה עמלק, שלא ישכח בלבו לימוד התורה.
חכם יצחק שמואל רג'יו - מלמד לא לאבד זמנו בפירושים ובמשא ומתן של גמרא.
חכם יצחק שרים - מלמד שישים אלף פנים לתורה, שכל אחד מהם יש לו אחיזה בפן אחד.
חכם יצחק שרים - מלמד שילמד תורתו לאחרים ולא יצפין אותה, שאז אין תוכו כברו.
חכם ישועה הלוי - מלמד עשר תעשר - לעשות שמחת התורה דבר השווה לכל נפש.
חכם ישועה ללום - מלמד הראשונים עולים בחוכמתם, שהיו הורגים עצמם עליה.
חכם ישועה עבאדי - מלמד לבקש שיסייעו אותו מהשמיים ללמוד לשמה, שלא ישתבש בה.
חכם ישועה עטיה - מורה ללמוד כל יום בספרי מוסר – חוק ולא יעבור.
חכם ישועה שמעון חיים עובדיה - משבח המדרש, שאין התורה מוגבלת לכוונה אחת גלויה.
חכם ישועה ששון - מלמד לפותח פיו בתורה ובחוכמה, שלא ידבר לשון הרע.
חכם ישועה תורג'מן - מלמד שרואה ירידתו בחשק התורה, בכוח תפילתו, זוכה לעלייה גדולה
חכם ישמעאל הכהן - מלמד טעות הקטנים במלמדים, על שכופים אותם.
חכם ישעיה הדיין - מלמד שאין דומה השותה מבור מבאר, ממעיין או מפלגי מים.
חכם ישעיה חדאד - מלמד שעל ידי הענווה יוכל להבין את התורה לאמיתה
חכם ישעיה יוסף פונטרימולי - מבאר שהמלמד נעשה צינור לקבל שפע תלמידיו וחלקם מסיני.
חכם ישעיה עטיה - מלמד מעלת ירא שמים שעמל בתורתו, וחסרון מי שאינו ירא שמיים.
חכם ישעיהו מרדכי באסאן - מלמד שזכה הדור לאור קבלת האר"י כי בא עת לחננה.
חכם ישראל בנבנישתי - מלמד שמורה שמקבל התורה מאהבה, כשמלמד בנו בטהרה.
חכם ישראל בנימין באסאן - מלמד טובה ציפורן ראשונים, מן הברור שבה יעלה על שפתו.
חכם ישראל זאב הלוי הורביץ - מלמד אם יבקשו תורה רק מדומה למלאך ה', תורה מה יהא עליה.
חכם ישראל זיתון - מלמד שיצא חובתו במה שלמד, ולא תהיה דעתו מטורפת בלימודו.
חכם ישראל יעקב אלגאזי - מורה למוחזק בחסידות, שינהג עצמו בצנעה, שלא יטעה הבריות.
חכם ישראל יעקב חגיז - מלמד שיעשה ככל אשר יוכל אם יש בו כוח לעשות חיל בלימודו.
חכם ישראל מאיר מזרחי - מלמד חלק אדם מא-לוהים לשמור את דרך עץ החיים.
חכם ישראל משה חזן - מלמד לתלמיד חכם לעמוד גם בהיכלי החכמות הטבעיות.
חכם ישראל נג'ארה - מלמד שנתנה במקום שמם, שאינה לתיקון הישוב כי אם לתיקון הנפש.
חכם ישראל קושטא - מלמד להתבונן במעמקי מחשבתו על כל ענייני לימודיו.
מר יוסף מיוחס - מלמד שסיפורי האבות, נזקקים לפירוש החי של חיי הפלחים.
מרת ימימה אביטל - מלמדת שמחשבה טובה, לא זזה ממקומה רק אם פעילה.
פרופ' יעקב מנחם שויקה - מלמד שסידורי התפילה הטמיעו מנהגי עיראק, והלוא אל תיטוש
חכם כדיר שלמה עטון - מלמד שלא ימוש ספר התורה מפיו אפילו אין יכולת בידו לקיימו.
חכם כדיר שלמה עטון - מלמד שחידושיו בתורה כלבוש המעטף את אורה, ואז עוטה בה כיריעה.
חכם כליפא בן מלכה - חושש לביטול התורה משום מנהג ותיקין, שאינו נעשה כתקנו.
חכם כליפה אלמליח - מלמד רמז הי"א תקום: ראשי תיבות הלל, יוסף ואלעזר בן חרסום
חכם כליפה הכהן - מלמד צורת האות למד, שיהיה נכון במחשבה, בדיבור ובמעשה.
חכם כלפא גיג' - מלמד שבדור זה החופשי, כותבים מגילה לתינוק, שלא תשתכח.
חכם כמוס בוכריץ - מלמד שליבו תמיד לשמיים, אין שוכח תורתו, גם כשעוסק בצורכי גופו
חכם כמוס סגרון - מלמד שאין דרכה של תורה בחיי צער, אלא ילמד בה בשמחה.
חכם כמייס בנציון חורי - מלמד אשרי תמימי דרך, הקובעים עצמם בלמוד הלכה.
חכם כמייס מאזוז - מלמד עיקר הפרשה בהבנת הפשט, מצוות ומוסר, ולא ילמד כמצליף.
חכם כמייס עמוס כהן - מלמד לסדר הלימוד לכל אנשי הקהילה במשמרת, לפי התור.
חכם לוי אסולין - מלמד החכם השלם בכל ענייניו, אינו מעמיד דבריו על קו הדין.
חכם לוי אסולין - מלמד שאין כוח מלמד תינוקות גדול מרבי אלא מזכות התינוקות.
חכם לוי סעדיה נחמני - מלמד שהתורה היא כדרך המשתנה בכל מה שאתה צועד הלאה.
חכם לוי קוזין - מלמד לחכם להכין דיבורו כדבורים להמתיק החכמה לשומעים.
חכם ליקה כהנת קס ברהן - מלמד תפקיד הקֶס ללמד בעצמו, במקום בו חסרים מורים.
הרב משה חיים אפרים מסדילקוב - מלמד מסורת ליחידי סגולה, אך מחויב להתבונן לחדש בתורה.
חכם מאיר ביקייאם - מלמד שיושבים ולומדים כל אחד בפני עצמו, הרי זה מושב לצים.
חכם מאיר בניהו - מלמד עמדת 'חמדת ימים', שעיקר תפקיד 'מרביץ התורה' הוא הדרשה
חכם מאיר בנימין מנחם דאנון - מלמד שאף שיכול ללמוד בביתו, צריך לילך לבית המדרש
חכם מאיר ואעקנין - מלמד לא להימנע מלהוציא חידושי תורה לאור העולם.
חכם מאיר חי בן אלישע - מלמד זוכה לדברים הרבה, שאפילו אינו יכול להשיגם מצד עצמו.
חכם מאיר טולידאנו - מלמד שהחכמה היא רוח המתווסף באדם, ואינה העדר הכסילות.
חכם מאיר יהודה גץ - מפרש הושע בן נון חסר י', שפסק ליטול שפע חוכמת משה.
חכם מאיר יונה - מזהיר לומדי התורה לאחוז במידת הענווה, שלא יתגאו על חבריהם.
חכם מאיר כהן ורג'אני - מלמד להיות שפל רוח ללמוד מהרבה חכמים ולא מחכם אחד.
חכם מאיר שלמה פארינטי - מלמד שכל זמן שהוגה בה, מוצא בהם טעם ויתגלו לו סתרי תורה.
חכם מארי דוד משרקי - מלמד שלא ישגה שכלו להכריע בין הדעות, אלא לדעת מה לעשות
חכם מארי דוד משרקי - מלמד שבחילוק הסברות, נשתכחה תורה, ולא ידע הלומד דרכו
חכם מארי זכריה יחיאל שרעבי - מלמד שאם חסר בחינה בפרד"ס, חסר מצוות לימוד תורה.
חכם מארי חיים חבשוש - מלמד שיהודי תימן הם יורשי הספרים, ואינם ערומים מן העברית.
חכם מארי יוסף רצון - מלמד זכות אמונתו לגלות אחדות הבורא בלי לפחד מן המלך.
חכם מארי יחיא נחום - מלמד שהמפריש בין המציאות ובין האחדות כאילו כופר בתורה
חכם מארי ישעיהו - מלמד החיוב ללמד את הבת עיקרי התורה והאמונה.
חכם מארי מאיר צובירי - מלמד ימי ספירת העומר, שבזכות התורה זוכה לתבואה שהוא קוצר
חכם מארי סאלם מנצורה - מלמד שאין העולם יכולים להחמיר מצד הגברות כבית שמאי.
חכם מארי סאלם עוזירי - מלמד שחכמתה גדולה מכל חכמות העולם
חכם מארי סעדיה בן אור דוראני - מזהיר המבלים ימיהם בלימוד גמרא ואינם לומדים כ"ד ספרים.
חכם מארי עודד (עודה) חג'בי - מלמד שאם אינו מכין התשובות לתלמידיו, אינו מניח לו לישון
חכם מארי ראובן נדאף - מלמד שיתעסק בדבר אגדה, המושכת לב האדם לאהבת הזולת
חכם מארי שלום הלוי אלשיך - מלמד שמתוך שפנוי בשבת, מבין בתורה יותר מימי החול
חכם מארי שלמה אלחראזי - מלמד שאין התורה נוספת אלא במעט מעט
חכם מארי שלמה טביב - מלמד העוסקים בה, כעומדים על מים, ומים על הרים, והרים על רוח
חכם מבורך ברהנץ - מלמד תקנת חכמים לטרוח בעצמו בהכנת הסעודה
חכם מולא מתתיה גרג'י - מלמד שני תנאים, שיהיה הלומד עניו, ושילמד לשמה.
חכם מיכאל אזולאי - מלמד תלמיד חכם שאין לו חיבור לה', נבלה טובה הימנו
חכם מיכאל יעקב ישראל - מפרש שהמלמד לכל עם הארץ, הקב"ה מבטל הגזרות בשבילו.
חכם מיכאל כמוס חדאד - מלמד גם מעוני יעשה לתורתו קיום, שלא ישכחנה.
חכם מימון בן עטר - מלמד שאפילו בהליכתו יהא חושב על לימודו מתי יבוא ויעשהו.
חכם מימון יאפיל (יפה) - מלמד שצריך לברכם בשלום לכל דור כפי המחלוקת של אותו דור.
חכם מימון עבו - מלמד שמקדים לקרות משה קבלה מסיני, לקבל שאינו מפורש בה.
חכם מישאל דהאן - מלמד תורה לשמה הוא לקיים מצוותיה ולא להתפלפל בה.
חכם מכלוף אביחצירא - מלמד שיתחמם לבו כמרחשת, שמתחממת על האש.
חכם מכלוף אמסלם - מלמד שלא רואה ברכה בתלמודו, יעסוק בחוכמת הקבלה.
חכם מכלוף יאנה - מלמד התורה שלמד הבן מאירה על נשמת אביו אפילו באותו העולם.
חכם מכלוף נחמני - מלמד שאם 'באנו באש', התרופה למתק הדין 'במים' היא התורה.
חכם מכלוף עידאן - מלמד לאזור חיל כנגד יצרו, וילמד מתוך דוחק, ויערב ויבוסם לו.
חכם מכלוף פדידא - מלמד שביגיעתו זוכה במה שקיבלה נשמתו בשעת מתן תורה.
חכם מכלוף שטרית - מלמד שמאותו הבל תורה, שהוא לשמה, נעשה לו מלבוש
חכם מלאכי הכהן - מלמד מה שכותב במשנה תורה דברי סופרים אף הוא מהתורה.
חכם מנחם מאזוז - מלמד שתחילה להתלמד להבין דבר מתוך דבר, ואח"כ יקנה בקיאות
חכם מנחם מנשה - מלמד להתקדש ברבים - יחד עם הציבור ובתוך הציבור.
חכם מנחם עזריה - מלמד שתלויה במזל, שבכל דור ודור לחדש בה רזי תורה.
חכם מנחם עזריה מפאנו - מלמד שתלויה במזל, שבכל דור ודור לחדש בה רזי תורה.
חכם מנחם עטיאה - מלמד לשאת ולתת באמונה, שלא ילך עקלקלות להראות חוכמתו.
חכם מנחם עמנואל הרטום - מלמד שתהיה עצמה מקור לחדוות החיים
חכם מניני ביתאן - מלמד על סדר לימוד הילדים במעגל השנה.
חכם מנצור בן שמעון - מלמד שהחכמה אינה אלא שער להיכנס בה ליראת שמיים.
חכם מנצור מרזוק - מלמד שלא יהיה לתורה שום מציאות שתשתכח מישראל.
חכם מנשה בן ישראל - מלמד שנתרצה בדברים האפשריים כי הדת ניתנה לכללות העם.
חכם מנשה עזריאל מלול - מלמד שילמד כל יום, הלכה, משנה וגמרא נוסף על תנ"ך
חכם מסיעד מאהצ'אר - מלמד כי על ידי קריאת המוסר יהיה מוקד בקרבו תשוקת אהבתו.
חכם מסעוד בנימין - מלמד שכל מה שאדם מטיב מעשיו מגלים לו רזי תורה.
חכם מסעוד דנינו - מלמד עלבון התורה במי שיודע ללמוד ואינו לומד.
חכם מסעוד הכהן אלחדאד - מלמד שמידת הענווה עולה על זכות התורה והצדקה והתשובה.
חכם מסעוד זרביב - מלמד שפטי התורה והסוד כשלהבת הקשורה בגחלת.
חכם מסעוד חי בדוך - מלמד שהרבה חוכמה לזכות כל אדם להוציא מה שקבלה נשמתו.
חכם מסעוד חי רקח - מלמד אבדת תלמיד חכם בטביעת עין משום עדותו ולא חכמתו.
חכם מסעוד יונה אדרעי - מלמד שמטריח עצמו עליה, מוסיף וקורא ,מתרחבת לו הדעת.
חכם מסעוד רפאל אלפסי - מלמד שבח אשת חיל, כי אז תצליח, שיהיה פנאי לו לעסוק בתורה.
חכם מעתוק חטאב - מלמד לדבר מוסר במשלים ומעשיות כדי למשוך ולתקן הלבבות.
חכם מעתוק חטאב - מלמד שעיקר ביאתו לעולם לתקן נשמתו שתהיה ניזונה משלה.
חכם מעתוק כהן (עתוג'י) - מלמד בעל תשובה לחדש בתורה בכל כוחו, לבנות שמיים חדשים.
חכם מעתוק מאזוז - מלמד שיהיה הלימוד בצנעה, וגם מעשה המצווה בסתר.
חכם מעתוק מאזוז - מלמד שהתמים זוכה לזכור לימודו ע"י ענווה, תשובה וצדקה.
חכם מצליח יחיאל מעובדיה - מלמד כתר תורה מוכן לכל אדם מישראל, שלומד על מנת לעשות.
חכם מקיקץ ישראל חדאד - מזהיר העשיר הלומד תורה, שאינו פטור מהחזקת לומדי תורה.
חכם מר שלמה רוזאניס - מלמד זכות ה'בית יוסף' לאחד כל ישראל תחת דגל תורה אחת.
חכם מרדכי בן ג'ו - מלמד בפיוטו לחג השבועות: שניתנה תורה לנחלה לבני ישראל.
חכם מרדכי בן ג'ו - מלמד שמקצועות כלליים ילמדו ביחד עם לימודי הקודש.
חכם מרדכי בנימין נבון (ג'יליבון) - מלמד לכתוב יהודה ככתוב בתורה, ואל הולכים אחר חתימתו.
חכם מרדכי דרמון (צ'רמון) - מלמד שעוסק בה מאהבה, מושך עליו חוט של חסד בעיני הבריות.
חכם מרדכי הכהן - מלמד שגדול האדם מן המלאך, שמלאך אין חסרון ולא מעלה
חכם מרדכי הכהן - מלמד לא תבוז דבריהם לעת זקנתם, לעולם תהיה שומע עצתם
חכם מרדכי יפת שרעבי - מלמד שבעסק התורה זוכה לארבע בחינות בכוח ושכנתי בתוכם.
חכם מרדכי כמוס אמייס הכהן - מלמד כשם שתלמוד גדול, כך קשה הרהור מעבירה עצמה.
חכם מרדכי כמוס אמייס הכהן - מלמד יהיו בעיניו כחדשים נגד התחדשות שמחדש היצר הרע.
חכם מרדכי מערבי - מלמד מעלת בעלי תשובה, שלומדים לאחר שהרגישו בחסרונה
חכם מרדכי סבעוני (סיבוני) - מלמד גם מי שאינו לומד כי אם יום אחד בשנה, חשוב כלומד כל יום
חכם מרדכי סגרון - מלמד שהתורה לכל ישראל בשווה, ולא יגבה ליבו, שזכה בה יותר.
חכם מרדכי עבאדי - מבאר מדרגת 'תלמיד חכם', ובכללו המשמשו והלומד מוסר.
חכם מרדכי עזראן - מלמד עיקר שלמות ישראל, להשיג חלקו השייך לשורש נשמתו.
חכם מרדכי עטיה - מביא רמז מהאות א', שהלומד תורה לשמה מקיים את העולם
חכם מרדכי קורקוס - מפרש שבאהבתך אותה, מחבבת אותך בעיני הכל.
חכם מרדכי שמואל גירונדי - מלמד הדורש לרבים ומורה נבוכים, כולם יקראו בניו ומעשה ידיו.
חכם משה אבירמאט - משבח מעלת הלימוד עם התלמידים, שבהם מגיע להיות משכיל.
חכם משה אבן מוסא - מלמד שאין ברירה כי אם בסתרי תורה
חכם משה אבן מוסא - מלמד שמערבים לימוד מקרא משנה וגמרא בזמן אחד
חכם משה אבן מכיר - מלמד שלא יכעס על הבנת שכלם באותה שעה, שאין כל השעות שוות.
חכם משה אדרעי - מלמד שאין בן דוד בא עד שכל ישראל מצויים בתורה.
חכם משה אזאגורי - מלמד חביבים כל ישראל, וחיבה יתרה לעוסקים בסודות התורה.
חכם משה אלמושינינו - מלמד שמצד ריבוי הידיעה, תגדל האהבה אליו יתברך.
חכם משה אלמושינינו - מלמד מעיין גנים להשקות ההמון, ובאר מים למביני סודות התורה.
חכם משה אלשיך הקדוש - מלמד שבחלק שאחזה בו, הוא תיקונה ואושרה.
חכם משה בארקי - מלמד שדווקא בסיני עמדו כולם, ובימינו רק יעמדו מדיבורם.
חכם משה בירדוגו - מלמד תנאי ללימוד התורה, שלומדה בשמחה.
חכם משה בישי מימון - מבאר שכרו של המלמד תינוקות, שישבע טוב מפירותיו.
חכם משה בלולו - מלמד תרגום המתן לי מעט, ואומר לך.
חכם משה ברוך - מלמד רש"י ותוספות כשתי מזוזות משני צדדי הגמרא לסברת החכם.
חכם משה דוד גאון - מלמד מעלת לימוד בילקוט 'מעם לועז' בכל ערי הספרדים.
חכם משה דוד וואלי - מלמד שאי אפשר לחכם להיות טיפש, וצריך שתהיה פעולתו ללמד.
חכם משה דוד קאסוטו - מלמד שמוצאים בה הד לרחשי הלב, והוראות שלנשמה יש צורך.
חכם משה דוויק הכהן - מלמד שבקטנותו דומה לגשם, ובזקנותו לטל
חכם משה דוויק הכהן קצאב - מלמד אף שהשתכחה, נשארת בגופו אותה קדושה ככלי שמן שהורק.
חכם משה די בושאל - מלמד בכלל ברוכים גם עמי ארצות, הבאים לשמוע כדי לקיים
חכם משה דיין - מלמד שלא יהיו הכתובים בפיהם כזמר בעלמא, שאינם מבינים.
חכם משה דיין - מלמד דין אשת חבר כחבר, ויש לקום מפניה, משום כבוד בעלה.
חכם משה דיין - מלמד שעל ידי עסק התורה, תהא מיתתו בנשיקה ע"י הקב"ה.
חכם משה זַכּוּת - מלמד התורה שכבר למד חומד אליה, מפני חידושיה בכל יום.
חכם משה זקן מאזוז - מחשיב העוסק בתורה חשוב כאילו קיים כמה מצוות כאיש הזורע.
חכם משה חאגיז - מלמד שיהיה בידו ספרי הקודש, שיוכל כל אחד להיות משכיל.
חכם משה חורב - מלמד שחוזר על הלימוד, מתקדם יותר כאדם המושך בקשת.
חכם משה חורב - מלמד שהלימוד מתוך תשוקה, החידוש מתוך הרגל.
חכם משה חיים לוצאטו - מלמד שכל מה שתתעלה ההשכלה, תגדל ההשפעה, שתמשך על ידה.
חכם משה חיים מצליח - מלמד לקיטתה מעט מעט, ולא יוכל למלא חובתו במהרה.
חכם משה חיים קורקידי - מלמד שדורש הרב לכבוד ספר תורה חדש.
חכם משה חפץ - מלמד שמירתם היא טעמם כי אין מופת לאמונה
חכם משה חרירי - מלמד לכתוב ספרים להיות ממזכי הרבים.
חכם משה יחזקאל צאלח - מורה, אף שאינו יודע ללמוד, מחויב ללומדה כפי השגת שכלו.
חכם משה יצחק אשכנזי טדסקי - מלמד שמי שלמד בילדותו, גם כי יפתה, שב בזקנותו
חכם משה כהן דריהם - מלמד שנתן התורה לכל ישראל בשווה.
חכם משה כהן שאולי - מספר בשבח רבו שלימדו ליד עששית של שמן זית זך.
חכם משה לוי - מלמד שלכל אחד הזכות והיכולת להיות שותף בכתר תורה.
חכם משה מאימראן - דורש את התורה כמים, שיזכו לכתרה באסיפתם.
חכם משה מאמאן - מלמד שביגיעתו מוצא החלק שלימדו במעי אימו ונשכח ממנו.
חכם משה מאמאן - מלמד שזוכה בה, מי שאינו להוט אחר התאוות הפרטים.
חכם משה מטראני - מלמד שאל יהיו חסידים הרבה, שדי במה שאסרה תורה.
חכם משה מיכאלשווילי - מלמד שהיו לומדים בסתר, לשמור את הסוד מפני השלטונות.
חכם משה מימון - מלמד חובת כל האדם אשר כוח בו ללמוד דרכי הוראה ופסק ההלכה.
חכם משה מלכה - משיב שמנהיגם על פי התורה והמוסר, אף שאינו רב הוא רבם.
חכם משה מרציאנו - מזהיר לחכמים ללמד ל"קטנים" בדעת.
חכם משה נחמיה כהניו - מלמד ציון דורש אין לה, שלא דשו רבים בהלכות ארץ ישראל.
חכם משה סולאם - מלמד שאם עולה בדעתו איזה חידוש, צריך לכותבו שלא ישתכח.
חכם משה עואץ' - מלמד שאין אדם יכול לחדש דבר תורה, מה שחברו מזומן לחדשו.
חכם משה עידאן - מלמד שרזי התורה נקנים בלקיחה ובקבלה איש מפי איש.
חכם משה עמבר - מבאר שלוש מדרגות במלמד תורה לאחרים.
חכם משה פארדו - נותן סימנים בדרכי הדרשנים, לבאר להמון דרכה של תורה.
חכם משה רפאל דה אגילר - מלמד קוצר המשיג ועומק המושג בדברי רבותינו הפוסקים
חכם משה שתרוג - משבח שיטת העיון התוניסאי, יורדי ים התלמוד באוניית העיון.
חכם מתתיה ניסים טירני - מלמד להבין פשטי התפילות, ולבער אין לקרות על דרך הסוד.
חכם ניסים אברהם אשכנזי - מלמד משל התורה למים, שיורדים לעולם כולו, ואינם מים של יחיד.
חכם ניסים הכהן - ללמד כלל ישראל, ללמד מדרש ואגדה, שגדול המעשה, לא פלפול...
חכם ניסים הכהן רבין - מלמד שלא יהנה מיראת שמיים שלו להטיל עצמו על הבריות.
חכם ניסים חדאד - מלמד שאין השכל משיג השכר, ששפתותיו דובבות בקבר.
חכם ניסים חדאד - מלמד רמז אל תסתכל במילוי שבקנקן אלא בפנימיות סודות שבו.
חכם ניסים חיים משה מודעי - מורה, שהמלמד לקטנים מעלתו גדולה יותר, מהמחכים חכמים.
חכם ניסים חיים משה מזרחי - תמה איך יאיר מאור השכל, לחכם הטמון בחדר לפנים מחדר.
חכם ניסים טרבלסי - מלמד בצום, תפילה וצדקה יחזור לו תלמודו מצד השכחה.
חכם ניסים יגן - משתבח בברכת אפרים ומנשה, שגדלו בלי תלמוד תורה.
חכם ניסים מויאל - מלמד יתרון המעמיק שורשיו, ונטוע היטב באדמה.
חכם נסים אליקים - מלמד לדורש מוסר, שלא יביט בעיניו אנה ואנה כלפי העם.
חכם נסים אלמליח - מלמד תקנת 'כל כלי פתוח' להפוך לשונו ללמוד תורה
חכם נסים גבאי - מלמד מעלת ההולכים בשווקים, ומושכים בני העניים לבית המדרש.
חכם נסים דוד עזראן - מלמד שאוהב מי שעל ידו מתחנכים בניו לכל המידות הטובות.
חכם נסים חיים שלום מארגונטו - מלמד שחידושיך, הרי הם כבניך, בהם תהיה אריכות לשלוותך.
חכם נסים יצחק אלגרנטי - מלמד מעלת האישה שיש בידה תורה שבכתב ותורה שבעל פה.
חכם נסים עידאן - מלמד איסור אספקת בשר טרף במסגרת זיכיון לצבא.
חכם נסים עידאן - מלמד עוון שנאת חינם חמורה מכל הלאווין שבתורה.
חכם נסים פאלומבו - מלמד שמדבר לשון הרע, מה שלומד הולך לסיטרא אחרא.
חכם נסים פרץ - מלמד שגדול לימוד ספרו מהשטחות על קברו.
חכם נסים רפאל יצחק צורייאנו - מלמד שיראי ה' ממלאים חסרון מצוות התשובה בלימודם.
חכם נסים שמואל יהודה ארוואץ - מלמד שבח העניות, שלמד כדי ליטול ממון, ונמשך ללמוד לשמה.
חכם נעים בן אליהו - מלמד אם ראשונים כמלאכים, שמפסיקים לימודם ללמד לאחרים.
חכם נתן בוקובזה - מלמד הצורך להישמר, בליל שבועות, שיש איסוף של אנשים
חכם נתן עמינדב יונה קאסוטו - שגדול כוחם של תינוקות של בית רבן
חכם נתן עמרם - מלמד אף שטעם מפריה, לא ידמה, שכבר מסרה לו המפתחות.
חכם נתנאל חבובה - מלמד חידושו של יתרו שמשה יודיע הדרך ולא רק החוקים.
חכם סאלם קורח - מלמד שאינו משתבח אלא בתורתו, אשרי אדם שזהו תפארתו.
חכם סאסי יהונתן הכהן מעתוק - מלמד כי בראות חכמי הדורות השכחה, התחכמו לחקוק תורתם.
חכם סאסי כהן - מלמד 'ילד זקנים' הוא בר חכים בשל 'וילד לחבורתי' לשון חבורה.
חכם סאסי נסים חדאד - מלמד להקדים לדברי מוסר דברים משמחים, המושכים את הלב.
חכם סולומון גאון - מלמד ליישב ההגות המדינית עם ההשקפות הנובעות מהמקורות
חכם סלימאן מנחם מני - מלמד תורה לשמה להוציא ממנה מידות טובות והנהגות ישרות.
חכם סלימן דוד ששון - מלמד שהתשובה מבצבצת מסף ההכרה מפני שיודע בעל-פה.
חכם סלמאן מוצפי - מלמד שהמשתדל בתורתו של הצדיק ביום פקודתו, מעורר נשמתו.
חכם סמחון חלואה - מלמד כי הותרו התענוגים לרוב שמחת המקיים דתו ומצוותו.
חכם סעדיה אזוביב - מלמד אף שמתקשה בנתיבותיה, כשיטרח ויחדד שכלו יצא בשלום.
חכם סעדיה אלדמארי - מלמד השגת דברים עיוניים בהתבוננות השכל לעשותו בלבבך.
חכם סעדיה אלנדאף - מלמד להחזיק ביד תלמידי חכמים בלי קצבה, שמעמידים העולם.
חכם סעדיה הלוי מירקאדו - מלמד שאף שאינן מחויבות, שוות לטובה לכל עניין כאנשים הצדיקים.
חכם סעדיה צפירה - מלמד, שהעוסק בתורה לבדו, אינו מועיל לא לו, ולא לזולתו.
חכם סעדיה צפירה - מלמד שהמזיע כדי להוציא הדבר לאמיתו, אין הקב"ה זז ממנו.
חכם סעדיה שוראקי - מלמד אשרי החכם בענווה יתרה, שלא נתגאה לומר תורת עצמו.
חכם סעיד חדאד - מלמד שלומד מאדם כשר, תורה שלו עושה פירות ופרי פירות
חכם סעיד חדאד - מלמד יסוד השגת החכמה וקיומה, ללמוד בבית שגר בו
חכם עבדאללה סומך - מפרש מאמר 'עד שדרשה בן זומא' על תלמיד המחדש חלקו.
חכם עובדיה הדאיה - מביא טעם הפירושים הפשוטים, שחביבים הם לפני הקב"ה יותר.
חכם עובדיה וארשאנו - מלמד שאינו זן אשתו ובניו, מזלזלים בכבודו, ויש לחוש לאיסור.
חכם עובדיה וארשאנו - מלמד שיהיה כוונתו לקיים רוב התורה, אז חוכמתו מתקיימת.
חכם עובדיה יוסף - מלמד שחוסר בידיעת התורה גורם להתנהגות בקיצוניות רבה.
חכם עובדיה יעבץ - מלמד סגולת שמיעת קול התורה, אפילו בלי שיבין בה הרבה.
חכם עובדיה מזרחי הלוי - מלמד הברכה בזה העולם, אינה שכר אלא כוח וקיום לשמור ולעשות.
חכם עובדיה שאקי - מלמד לעמוד קוממיות מוצקים איתן, בתקופת הזיוף והזדון הזו
חכם עוזיאל אלחייאך - מלמד תורה וארץ ישראל, אינם ראויים אלא לישראל כי קדוש הוא
חכם עזיזי דעי - מלמד שהתורה במרכז שבע החוכמות, והיא צריכה אורם עליה.
חכם עזרא הבבלי - מלמד שהתלמיד אגב ידיעת חכמתו ובינתו, חביב יותר מהבן.
חכם עזרא הדאיה - מורה לתלמיד חכם גם להשגיח על לימודו וגם להדריך את העם.
חכם עזרא הכהן טראב - מלמד שעיקר עסק התורה לשמה, שעוסק בה בסתר.
חכם עזרא מלכי - מלמד שנותנת חיים למתחזק בה יותר ממה שרגיל ללמוד.
חכם עזרא עבאדי שעיו - מלמד שהוא כמעיין המתגבר, אין תלמידיו מניחים לו בקברו.
חכם עזרא עטייה - מלמד ככל שיחכים יותר, ימצא השפה הברורה אל פשוטי העם.
חכם עזרא ציון מלמד - מלמד אהבתו למדרשי האגדה, שבתלמוד, שהיה לומדם ושונה.
חכם עזרא ששון דנגור - מלמד שהדיבור בקיצור - קשה ואינו מובן, אך האריכות – רכות.
חכם עזריה חיים סנגויניטי - מלמד שנושא ונותן לזון את בניו, די לו בקביעת עיתים לתורה.
חכם עזריה פיג'ו - מזהיר שאין בדברי חוכמה וחקירות תכלית האושר האמיתי.
חכם עלוואן שמעון אבידני - מפרש הפסוק ו'קויי ה' יחליפו כח'
חכם עלוש חומאני - מלמד שמעשה הצדיקים גדול מתלמוד המלאכים.
חכם עמור אביטבול - מדייק 'לאוהבי תורתך', ולא ללומדים בה - שבאהבתו ילמד בה.
חכם עמנואל אבוהב - מלמד שאהבת הסגולה הטובה מחזקת אותנו לשקוד עליה
חכם עמנואל חי ריקי - מלמד שאין למהר ליישב דעתו בלא דרישה לידע אמיתות עניינו.
חכם עמנואל פרנסיס - מלמד להודיע בפתיחת הספר התועלות הנמשכות מלימוד בו
חכם עמרם בן שמעון - מלמד שמטיב לאדם, שמוליד מן התורה, דבר מתוך דבר.
חכם עמרם קורח - מלמד סדר לימודם בשבת.
חכם פנחס הכהן - משבח המלמד תורה ברבים, שזוכה לא לשכוח תלמודו.
חכם פנחס ועקנין - מלמד שמורה התפוח על מידת הענווה, שמוציא פירותיו לפני לבושו.
חכם פנחס טבול - מלמד שמי שהוא עניו, השכינה שורה עליו, ונפתחים לו שערי אורה.
חכם פנחס כהן - מלמד שעובד את ה' בשמחה ובחשק, נהיה בעיניו כימים אחדים.
חכם פנחס כהן - מלמד שלא יעמוד בלימודו, שלא יעמוד על דם רעו.
חכם פנחס רחמים חדאד - מלמד שהיה לו חידוש בבית המדרש, שאמר אתבונן.
חכם פראג'י עלוש - מלמד תקנת מי שלא זכה לכתרה, לקנותה קודם שילמדה החכם.
חכם פרג' חיים יהודה - מלמד שלא יאבד יום אחד בלא קביעות ובפרט זוהר ותהילים.
חכם פרג' חלימי - מלמד אף אם אין שום זכות, התורה שעתידים לקבל עומדת להם.
חכם פרג'אללה סרוסי - מלמד שיעמיס על מצחו להתייגע כצור החלמיש להעמיק בתורה.
חכם פרג'י נעים - מורה שילמד בחבורה, אבל עשיית המצוות בצנעה.
חכם פרופ' יצחק חיים (ויטוריו) קסטיליוני - מלמד שכשההשכלה מתפשטת, אין הכרח במדברים אל העם.
חכם פרץ מימון - מלמד קביעות, שקבע לחדש כל שבת, בסוגיה של אותו יום.
מרת פרחה פלורה ששון - מלמדת גדול הלימוד, אך כשיוצאים לעולם - גדול המעשה.
הרב צבי אלימלך קאליש - מלמד שהועבר טבעם לכל החכמים, בלי הבדל מאיזה שבט מוצאם.
חכם צבי דידי - מלמד שהכותב חידושיו בספר, אף במותו כאילו מדבר בתורה.
חכם צדקה חוצין - מפרש המדרש 'ומשה עלה' - שיקנה התורה בטורח וילמדה חינם
חכם ציון הכהן - מלמד שחייב ללמוד בשבת יותר מבחול, שלימודו בשבת עולה יפה.
חכם ציון הכהן - מלמד לדרשן לקשוט עצמו תחילה, ולעשות עמהם כל מה שדורש להם..
חכם ציון כהן יהונתן - מפרש 'הוו מתונים בדין' כאזהרה לחכמי הדור בפסיקת הלכה
חכם ציון סופר - מלמד אמת מארץ תצמח, שאין זוכה בתורה, אלא במידת הענווה.
חכם צמח הכהן - מלמד שיקדים מקרא ומשנה ללימוד התלמוד, שהם שורש כל החוכמות.
חכם צמח הלוי - מלמד שאין ראוי לעסוק בתלמוד בלא לימוד החכמות
חכם קס אבא יצחק יאסו - מלמד שהתורה מגנה ומצלה, בלכתם בדרך לארץ ישראל.
חכם קס איילין מנשה אדגואיצ'או - מלמד על דרכם של הקֶסִים לדבוק באמונה בחוזקה.
חכם קס אליאס מהרט - מלמד לעובדה ולשומרה, שחילקו חלקת האדמה בין התלמידים.
חכם קס ביאדגלין ביינסאי - מלמד לתקן את דרכם, ולהדריך את העם על פי התורה.
חכם קס וובשט אייטבג - מלמד שיוכל לקיים 'ושיננתם לבניך', צריך לקיים בעצמו 'ודיברת בם'.
חכם קס מלקה עזריה יהייס - מלמד שרשרת מסירת ספר התורה, מדור לדור.
חכם קס מנשה זמרו - מלמד שטהרת המשפחה ותפילה גדולים מלימוד תורה.
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד שלימודו כמו מים טהורים הזורמים בנחת.
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד שמה שחנן אותך ה' בדעת, הוא לחלוק החכמה עם הדור הצעיר.
חכם ראובן בן אברהם - מלמד שלצאת ידי חובתו, יטרח להשיג יותר ממה שנחלק לו מסיני.
חכם ראובן בן דוד - מבאר הסימן, שהלומד לשמה, קונה בתורה אפילו מהקטנים.
חכם ראובן מוריס עלוש - מלמד שבזכות הצדקה ימצא מה שנעלם ממנו בלימוד התורה.
חכם ראובן שלום שראבני - מלמד שהלומד לשמה לא יתבייש מכל שאלה שיש לו
חכם ראובן תמצטית - מבאר אף שהתורה הפקר, אינו יכול לטלה בלא עמל וטורח.
חכם רחמים אליהו חזן - מלמד שזכירה צריך שיוציא הדברים בפיו.
חכם רחמים אליהו חזן - מורה דין תלמיד חכם בלומד ועובד כשצריך לפרנסת משפחתו.
חכם רחמים אריה אברהם הכהן ארייאש - מלמד, בטח בה לב בעלה, שיהא בטוח שבה ישיג עושר וכבוד.
חכם רחמים בוכריס - מלמד איך יהגה יומם ולילה, שמתנהג על פיה, וידאג לתיקון מידותיו.
חכם רחמים בוכריס - אוסר לאדם להחמיר סתם בגלל שהוא מסופק, אלא יברר וישאל.
חכם רחמים בוכריץ - מלמד לתת המזונות לתלמידים ויהיה לבם פנוי ללמוד.
חכם רחמים בוכריץ - מלמד הזריזות ושנאת הגזל ולא העצלות וחמדת הממון.
חכם רחמים בן עמארה - מלמד לעשות חשבון הנפש שאין העושר כעושר הזמן.
חכם רחמים חורי - מלמד התעסקותם בתורה בחידושיהם המכפרים עוונותיו של אדם.
חכם רחמים חי חויתה הכהן - מלמד התכלית לעשות או ללמד - לדעת איך להורות ואיך לעשות.
חכם רחמים חיים יהודה ישראל - פוסק לתלמידי חכמים לסייע לקהל ולשלם מס המלך עבור בניהם.
חכם רחמים יוסף אג'ייני (זיני) - מלמד אגדה בתלמוד הם רמזי סתרים, ואין להבינם כפשוטם.
חכם רחמים יוסף מאמאן - מלמד שלא יעסוק בתורה לחוד מן המצוות, שאינו זוכה ליראה.
חכם רחמים מאזוז - מלמד שנכנס הלימוד אל לב המאזין, יותר מהלומד.
חכם רחמים מלמד הכהן - מלמד שרבי הלוקח שוחד, מביא ריב לשלוט בעם ישראל
חכם רחמים נאהורי - מלמד שאין אהבה מצויה בכל לבבך אלא באהלה של תורה.
חכם רחמים ניסים יצחק פלאג'י - מפרש שעיקר היגיעה בתורה הוא כתיבת כל שמחדש בלימודה.
חכם רחמים נסים יהודה - מלמד שמועיל לו לזכות בכתר תורה, אם ימעיט עצמו לפני רבו.
חכם רחמים שאלתיאל יעקב ניניו - מלמד שיאריך בלימוד המוסר, קודם שיעסוק בתורה.
חכם רפאל אברהם שאקי - מלמד שאף שמסיק שמועות, אל יאמין בעצמו להישען אל בינתו.
חכם רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי - מלמד לבעלי התורה להדבק עם אנשי מעשה, ויושלמו בגוף אחד.
חכם רפאל אהרון בן שמעון - מלמד, שמנעו העם, מלעטוף ראשם בטלית, משום כבוד התורה.
חכם רפאל אהרן מונסונייגו - מלמד שיהי לבו תמים בסתרי תורה, שלא תתעצם הקושיה בלבו.
חכם רפאל אוחנה - מלמד שרשע הקורא כדי לזכך נפשו, התורה מחזירתו למוטב.
חכם רפאל אלאשווילי - מלמד זכות כל ישראל ללמוד תורה, שיש להם חלק לעולם הבא.
חכם רפאל אליהו עבו - מלמד חיבתו לעודד התלמידים, להרגילם בשימוש השפה.
חכם רפאל אלעזר נחמיאש - מלמד טובים השניים מן האחד כלומר מלאכה ועסק התורה.
חכם רפאל אנקאווא - מעלה שמצד הדין מותר ללמוד תורה ללא כיסוי ראש.
חכם רפאל אשכנזי - מלמד אף שחש בכל גופו, לא יברח מדברי תורה, שהיא רפואתו.
חכם רפאל ביטון - מלמד שעל ידי המשל והסיפור מתקרבים אל אבינו שבשמיים.
חכם רפאל בירדוגו - מלמד ש'תורתו אומנותו' הוא הלומד בכל עת, שפנוי מאומנותו.
חכם רפאל בנציון הכהן - מלמד 'הא לחמא' - רמז לתורה שתתקיים ב'לחמא עניא' - בבני עניים
חכם רפאל בנציון הכהן - מלמד 'את יוסף וישכחו' - שאם אינו מוסיף סופו לשכוח תורתו
חכם רפאל ברוך טולידאנו - מזהיר האנשים הפורשים מן הציבור משום שעוסקים בתורה.
חכם רפאל דוד מזרחי - מלמד שהרבה תורה ומצוות, שאין לו פנאי לרדוף אחר התענוגים.
חכם רפאל דוד סבאן - מלמד שנתקיים בו, אין עומד על דברי רבו ארבעים שנה
חכם רפאל ורגאני חדאד - מלמד למורה לתת אל לבו לדברים שאומרים התלמידים.
חכם רפאל ורגאני חדאד - מלמד השמירה לעשות את כל דברי התורה הוא ע"י האישה.
חכם רפאל זרוק - מלמד המנהג לקרוא בשבת יתרו את הפיוט יום מעמד סיני.
חכם רפאל חיים בנימין פרץ - מלמד לסדר לפניו לזיכרון בעיניו, מקור הדין מהיכן תורה יוצאה.
חכם רפאל חיים שושנה - מלמד לחבק החכמה , ולהחזיק בה בלא הרף.
חכם רפאל חיים שושנה - מלמד טפח מבקיאות משוררנו, שלפי השיבוץ מתגלה פנים חדשות.
חכם רפאל חיים שושנה - מלמד ענווה שהשתיקה יפה, שבא לשבח תורת רבו.
חכם רפאל טריויש - מלמד סוד הנשמות המוטבעות בקליפות, שבניין התורה מן החוחים.
חכם רפאל יהודה ישראל - מלמד להעמיק בתורה לדעת מה יעשה, דבר יום ביומו.
חכם רפאל יוסף חזן - מחייב הנשים להורות הדרך ממצוות תוכחה, אך לא מדין ערבות.
חכם רפאל יעקב חקק - מוכיח הדבקים בה' ובתורתו, שעושים עצמם לא רואים מצב הקהל.
חכם רפאל יעקב מנשה - מלמד שעיקר נתינת התורה הוא במצוות הדינים לדון את ישראל.
חכם רפאל יצחק ישראל - מלמד שצריכים האבות לפרוע למלמדים, שיהיה להם יישוב הדעת.
חכם רפאל מאיר חסן - מלמד מעלתו שלא הטריח לשום אדם ליהנות משל אחרים.
חכם רפאל מאיר פאניז'ל - מפרש שהעושה מצוות ומעשים טובים, כבר תורתו בתוך מעיו.
חכם רפאל מילדולה - מלמד לומר חידוש על שולחנו אחר האכילה לפני ברכת המזון.
חכם רפאל מרדכי מלכי - מלמד דרכם ללמד התלמידים, להשיב שאלת הרב ככותב פסק
חכם רפאל משה אלבז - מלמד שהמרבה במלאכה, יקנה חבר, שיעסוק בתורה, וידון לזכות.
חכם רפאל משה פאלקון - מלמד שיהיה לו הנאה וריווח, שאם לא נהנה, אינה חזקתו
חכם רפאל פנחס יהושע די שיגורה - מלמד שחוכמה כשמלמד, ועושר כשנותן שקולים לבנים.
חכם רפאל קצין - מלמד דברי חכמים, הם ופירושיהם, שווים בשיעוריהם.
חכם רפאל קצין - מלמד תורה שבכתב בלא שבעל פה כגוף בלא נשמה.
חכם רפאל קריספין - מלמד להורות עניין הפרה בא לרמוז אל חוקת התורה
חכם רפאל שלמה לאנייאדו - מלמד שהמתגדל לקנטר חברו בהלכות, נעשית לו סם המוות.
חכם רפאל שלמה לניאדו - מלמד שתורתו לשמה, אין שמחתו, שיהיה הוא לבדו רב וחכם.
מרת רחל מוֹרפּוּרגוֹ - מלמדת כי בה מרגוע, תמצא נפש עייף נווטה לגווע.
חכם שאול דוד סתהון - מלמד שאין לקבל גרים בעיר החופשית, שאין להם רב, שיראו ממנו.
חכם שאול הכהן - מלמד שהעוסק בתורה כפי כוחו, די לו, וכאילו למד כל התורה.
חכם שאול הלוי מורטירה - מלמד להיותה סגולה, אליה יתאספו כל העמים כי לה' כל אנשי הארץ.
חכם שאול מטלוב עבאדי - משורר על הוראה כקיום ייעודו ועם תלמידיו ימתיק סודו.
חכם שאול נחמיאש - מלמד פרד"ס ראשי תורה: השונה, ההומה, הדרשן, המחדש
חכם שאול קצין - מלמד גודל התיקון לעטר לימודו בלימוד תורת האמת.
חכם שאול שלי מקיקץ - מלמד שאין חכמת התורה חוכמתו, אך מה שלמד מכל אדם.
חכם שארל שלום תואתי - מלמד שאין התורה משא כבד מאל קפדן, אלא מתנה מאל טוב.
חכם שבתאי בן חיים - מלמד בעבור שרפו ידיהם מן התורה בא עמלק להילחם עימם.
חכם שבתאי מוראיס - מלמד שיש פירוש המפענח משמעות, ויש המעניק משמעות.
חכם שבתי אטון - מלמד 'אשר לא עבדו' למי שיש בידו לשנות עוד פעם, ואינו שונה.
חכם שבתי אקשוטי - מלמד לקבוע לימודו בבית המדרש, תלמידי חכמים ובעלי בתים.
חכם שושן דוד יום טוב הכהן - מלמד גם הצדיק והחסיד צריך לבטל תורתו בשעת עבודתו.
חכם שושן מאזוז - מלמד על ידי מצוות כתיבת ספר תורה, נשאר עם ישראל חי וקיים
חכם שלום אביחצירא - מלמד למה לא נאמר שמחה בלומד תורה ומלאכתו ע"י אחרים.
חכם שלום אביצרור - מלמד שלימוד תורה שלא לשמה, ודאי מעשה עדיף.
חכם שלום אהרון לופס - מלמד שתלמיד חכם, המשתמט ללמד לציבור, אין לימודו לשמה.
חכם שלום דניאל יהודה כהן - מלמד 'שנא את הרבנות' – אם אין עמה מלאכה.
חכם שלום הדאיה - מלמד שאחר שלמד תורה, צריך לחפש על פרנסתו.
חכם שלום הלוי - מלמד אם תרצו לזכות בתורה, תהיו אנשים כמותם.
חכם שלום יצחק הלוי - מלמד שמתהדקת האחווה, כששואל מתוך ידידות, ומשיב ברצון טוב.
חכם שלום כאסכי - מלמד אהבת ה' תלויה בלבו שיבין במעשיו, בבריותיו ובחכמתו.
חכם שלום כהן יונתן - מלמד רמז שע"י שיהיה עני ומעוך יזכה להיות תלמיד חכם.
חכם שלום משאש - מלמד שאפילו תלמיד חכם, אם אין בו ענווה, אינו אהוב למקום
חכם שלום משה חי גאגין - מלמד קל וחומר מהעני שאין לו ואינו מבטלה.
חכם שלום עמאר - מלמד ענווה מניקוד האותיות כי נקודה קטנה, עושה ממנה כל.
חכם שלום פלאח - מלמד שהונחו כל הלימודים בחכמה על סודי המוסר והחינוך.
חכם שלמה אאיליון - מלמד עלבון התורה במחלוקת באש מתלקחת בתוך קהל ועדה.
חכם שלמה אביטבול - מלמד שהדורש תורה ברבים, צריך שיאמר דברים מחודשים.
חכם שלמה אבן דנאן - מלמד להכיר מקומו, וירא להורות עד שיסכימו איתו רוב החכמים.
חכם שלמה אבן דנאן - מלמד שירתו על התורה המתרפקת על דופקי פתחיה.
חכם שלמה אדהאן - מלמד גדול הנהנה מיגיעו בתורה ואינו ירא להחמיר במותר.
חכם שלמה אוליוירה - מלמד שעוסק בה בלא מעשים טובים, מכחיש ומורד בדבריו.
חכם שלמה אלגזי - מלמד שהמחדש בתורה, שותף בדיבורו לקב"ה.
חכם שלמה אליעזר אלפנדארי - מזהיר העוסקים בתורה, ואינם שמים לב לעורר לב העם.
חכם שלמה אמסלם - מלמד בשביל האהבה שהיתה בין בני ישראל נתנה להם.
חכם שלמה בירדוגו - מלמד שעיקר הלימוד הוא מה שמחדש מדעתו, ולא מה שלמד מהספר.
חכם שלמה בכור חוצין - מלמד שיתפרנסו מיגיע כפם, ולא יצטרכו לידי מתנת בשר ודם.
חכם שלמה דאנה - מלמד שאמות הארון שבורות לרמוז לעניים שמהם תצא תורה.
חכם שלמה הכהן - מלמד שכביכול צריך סיוע ממעשה ישראל על יד עסק התורה.
חכם שלמה הכהן סקלי א-זאגורי - מלמד שניתנה באש, במים ובמדבר, ומי שרוצה ליטול יבוא ויטול
חכם שלמה הלוי אלקבץ - מלמד אבדת רבו קודמת, שמתנוצץ בו נשמת המלמד ונתעצם בו.
חכם שלמה הלוי אלקבץ - מלמד שהנתלה בחלק העיוני כנכנס פתח הבית, ואין כוחו לבנות בנין.
חכם שלמה ואעקנין - מלמד ערך לימוד התורה בלילה, ושכך נהגו רבים מגדולי.
חכם שלמה וזאן - מבאר לבטל מלימודו לעשות מצווה, שאי אפשר לה ע"י אחרים.
חכם שלמה ועקנין - מלמד קלה כבחמורה - לשמוע קול המוכיח בשר ודם כבת קול היוצאת.
חכם שלמה חורי - מלמד 'זכר לעולם בריתו' במי ש'דבר צוה', ושונה מאה ואחת פעמים.
חכם שלמה חזן - מלמד מעלת מלמדי תינוקות ככוכבים, כשהעולם נחשך הם נראים.
חכם שלמה טולידאנו - מלמד אף שחלקו מסיני, אל ישען על בינתו, שאי אפשר בלא יגיעה.
חכם שלמה ילוז - כואב את הידלדלות ספריית 'מדרש סניור' בעיר טבריה.
חכם שלמה יפה אשכנזי - מלמד שיוצא לשוק לפרנסת אשתו ובניו הרי הוא לו כעוסק בתורה.
חכם שלמה מאזוז - מרמז לעשות בתורה דברים שיהיו שלהם, והם חידושי תורה.
חכם שלמה מלול - מלמד שאינו יודע ללמוד הרי הוא אנוס ולימודו הפסוק שיודע.
חכם שלמה מלכה - מורה להשוות הפילוסופיה, שתתעצם האמונה לדרגה גבוהה.
חכם שלמה סוכרי - מלמד מניין תורה כגמילות חסדים, וצריכים לאחדות ולעסוק בתורה.
חכם שלמה סלימאן פרץ - מלמד כי ינצו אנשים, בתלמידי חכמים שנחלקו בדברי תורה
חכם שלמה קורח - מלמד שלא נתחייב להיות גאון הדור, אלא יעמול כפי כישרונותיו.
חכם שלמה קצין - מלמד עיקר המור לקיים בפועל כל מה שאפשר לו.
חכם שלמה שלם - מלמד שאם ישכח החלק שהתגלה לו, מאבד אותו החלק מן העולם.
חכם שלמה שמאמא - מבאר ללמד בנו אומנות של תורה, שהיא גם מלאכת שמיים.
חכם שלמה שמאמא - מלמד שיקנה התורה במלאכות התורה ובלימוד התלמידים.
חכם שלמה תווינא - מלמד לעסוק בתורה שבכתב, לראות בעיניהם - 'לעיני כל ישראל'
חכם שם טוב גאגין - מלמד סדר הקדושה שתיקנוה שיהיו כל ישראל עוסקים בתורה.
חכם שמואל אבוהב - מלמד 'ושמרתם לעשות', ששמירה היא שינון, ולעשות כמשמעו.
חכם שמואל אבן דנאן - מלמד שהמפרנס ביתו, וקובע עיתים לתורה, כאילו עסקו בתורה.
חכם שמואל אג'ייני (זיני) - מלמד עונג הנשמה, שמשיג עומק הלימוד, כשהגוף בתוקפו.
חכם שמואל אדוני - מלמד למחברים, שיכתבו בסדר נאה ובקשר מוטעם נכונה.
חכם שמואל אלבאז - מלמד שנא את הרבנות מלהתפרנס על ידי היותך רב ומורה צדק.
חכם שמואל בן זקן - מלמד שיחשיב עושר חברו כשלו, לשמוח בו אף שלא נהנה ממנו.
חכם שמואל גרג'י - מלמד מי שמזגו חלוש, יעסוק בתורה, ואם הוא עם הארץ יתן צדקה.
חכם שמואל דוד לוצאטו - מורה שהחקירה ואהבת האמת תרחיק מלקבל בעיניים עצומות.
חכם שמואל די אבילה - מלמד גמילות חסדים עם נפשו, שעושה קצת מלאכה להתפרנס ממנה.
חכם שמואל די מדינה - מלמד 'זה כל האדם': שהמעשה משלים חומרו והעיון נפשו.
חכם שמואל טייב - מלמד החיוב ללמד אחרים, להשפיע משלמותך אל הזולת.
חכם שמואל יוסף עדני - מלמד מעלת לימוד האגדתות, שחכמה רבה מוצפנת בקצרים.
חכם שמואל יצחק מודילינו - מלמד שדובר אמת גדול ממי שיש בו תורה, שיראתו משמרת מידותיו הטובות.
חכם שמואל לאנייאדו - מלמד שהאב מוליד כוח בגוף הבן, כן הרב מאציל נשמתו על תלמידו.
חכם שמואל עלוש - אומר שמלמד תורה לאחרים פותח שערי חכמה
חכם שמואל עלוש - מלמד שכל אחד יקיים לפי יכולתו, ובכללותם נחשב כאילו קיימו הכל.
חכם שמואל עמאר - מלמד שאינו מכיר בחסרונו, יצא מגדר חכם, המשיח עם כל אדם.
חכם שמואל פרימו - מלמד שכל אחד יהיה יודע את התורה לאמיתותה, לא תהיה המחלוקת.
חכם שמואל שאול סרירו - מלמד המדרש להחזיק טובה לרב שלימדו.
חכם שמואל שאול עידאן - מלמד 'אל תרבה שיחה', שלא ידבר דברי חול בלומדו תורה
חכם שמואל שלם - מלמד שאינו נמלך בקטן כאילו מאמין בשתי רשויות בשמים
חכם שמואל שמאי - מלמד בעת ההיא, בכל הזדמנות, שכל שעה יפה לתורה ולתפילה.
חכם שמחה אפרתי - מזהיר לחכם לדרוש לישראל לפי שהוא צורך גדול ויסוד האומנה.
חכם שמחה לוצאטו - מלמד שהדת האמיתית מבקשת דעת וגבורה התלויים ברצון האדם.
חכם שמעון אביקציץ - מלמד שלא המדרש שדורש ברבים להראות תוקף כוח חוכמתו העיקר.
חכם שמעון אגסי - מלמד שמצוות כתיבת ספר תורה היא כדי ללמד את בני ישראל.
חכם שמעון בן אליהו - מלמד שידע התינוק לתרגם התורה בשפת ארצו ולדבר כלשון אמו.
חכם שמעון בן צמח דוראן - מלמד שתי הזהרות ב'העמידו תלמידים הרבה'
חכם שמעון ברוך אוחיון - מלמד זה ספר תולדות אדם - שכל אדם צריך שיהיה לו יומן
חכם שמעון דהן - מלמד רמז שהמועדים מיועדים ללימוד ולא להנאת הגוף בלבד.
חכם שמעון דוויק הכהן - מלמד תקנתו שלא יבוא לידי לשון הרע, שאם תלמיד חכם יעסוק בה.
חכם שמעון דיין - מלמד שאין מחשיבים תשובת מורה בשכר עד שתהא תשובתו ניכרת.
חכם שמעון דריהם הכהן - מלמד מוסר מבעלי החיים, המשוררים לשם שמיים, בלא שום פנייה.
חכם שמעון הכהן - מלמד האר עינינו בלימוד כשלעצמו, ודבק לבנו בלימוד לקיום המצוות.
חכם שמעון הכהן דריהם - מלמד זמן לימוד תורה בלילה, ולפחות מט"ו באב עד ט"ו באייר.
חכם שמעון ועקנין - מלמד זאת חוקת התורה לאומרה בפה מלא, ולא לגמגם בהם.
חכם שמעון חיררי - מלמד לעשות חידושיו קבע, להדפיסם שייהנו בהם כולם.
חכם שמעון לביא - מלמד דוגמת לימודי ה' למעלה, שהיו מרננים לשמח הלבבות.
חכם שמעון מימון - מלמד שאינם מלמדים לאחרים - תמות חוכמתם עמם.
חכם שמשון באקי - מלמד שעוקר הרים בשפתו, שוחק אבנים ומדביקן זה לזה.
חכם שמשון חיים נחמני - מלמד היאך בן חורין, מי שעוסק בתורה, והרי הוא עבד ליוצרו.
חכם שמשון מורפורגו - מלמד גנות בחורי הזמן, המתפארים בשכלם, לקנטר בחידודיהם.
חכם ששון בן משה פרסיאדו - מלמד שאף שאינו יודע הכוונה, עושה פעולתו למעלה.
חכם ששון עזרא סחייק - מלמד שמחת הצדיקים, לשוב לעולם הזה, להטיב ולתקן לאחרים.
חכם ששון שנדוך - שהלומד תורה בלא מידות טובות יוצא ריקם מן העולם.

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: