חכם רפאל אנקאווא

לידה: ב טבת תר"ח, 1848
פטירה: ד אב תרצ"ה, 1935

החכם היומי, מאגר מידע על חכמי יהדות ספרד

מקצת שבחו

חכם רפאל אנקאווא נולד לאמו ביידה ולאביו חכם מרדכי אנקאווא, ביום ב' טבת בשנת תר"ח (1848) בעיר סאלי שבמרוקו. חכם רפאל אנקאווא זכה ללמוד תורה בעירו מראש אב בתי הדין חכם יששכר אצאראף, ואף נשא לאישה את בתו סעדה.
בשנת תר"מ (1880) חכם יששכר אצאראף עלה לארץ ישראל, ומינה אחריו את חכם רפאל אנקאווא לחבר בית הדין יחד עם דודו חכם מסעוד אנקאווא וחכם יצחק אמזאלג.
בשנת תר"ס (1900) לערך חכם רפאל אנקאווא הקים ישיבה, אליה נהרו תלמידים רבים. חלק מתלמידיו המובהקים הם: חכם אברהם רווח; חכם אפרים שלום אנקאווא; וחכם מיכאל יששכר אנקאווא - בנו יחידו של חכם רפאל אנקאווא, שמילא את מקומו של אביו עד לפטירתו.
בשנת תרע"ח (1918) החליטה ממשלת צרפת להקים ברבאט בית דין גבוה לערעורים. חברי הוועד היהודי בעיר הציעו למנות את חכם רפאל אנקאווא כראש אבות בתי הדין, ונשיא בית הדין הגבוה לערעורים.
חכם רפאל אנקאווא סרב לקבל את המינוי, והציע במקומו את החכם הגאון שלמה דנאן. הנציב העליון של צרפת סירב, ואיים לבטל את הקמת בית הדין. חכם רפאל אנקאווה התרצה, ומינה את החכם הגאון שלמה דנאן רשמית כסגנו, ולמעשה חכם רפאל אנקאווא נהג בו כנשיא.
שמעו של חכם רפאל אנקאווא יצא למרחוק, ורבו דורשי תורתו במרוקו ומחוצה לה. ספריו חולקו חינם אין כסף לתלמידי חכמים ולבני עניים וגם לבתי כנסת ובתי מדרשות.
חכם רפאל אנקאווא נפטר בליל שבת קודש ד' מנחם אב תרצ"ה (1935) ונקבר בעירו סאלי.
בין ספריו הרבים: ספר קרני רא"ם; פעמוני זהב; ספר תועפות רא"ם; ספר פעמון ורמון; ספר חדד ותימא ועוד.

מדברי החכם בעניין אהבת ישראל

מתיר לקבל הפרוכת לבית כנסת, אפילו ממעות נשים זונות.

תשובה לקהל פארא בראזיל יגן עליה אלוהים. יודע למעלתכם על מה שבקשתם ממני לחוות דעתי הקלה בעניין הפרוכת שעשו נשים זונות לבית הכנסת. גם מה שמביאים נדרים ונדבות לבית הכנסת, אם מותר לקבל מהם או לא? - וההוא אמר שהוצרך לשאול משמכם, להוציא מלב האומרים, שיש איסור בדבר משום 'לא תביא אתנן' וכולי. ... אין כאן שום איסור כלל. אחד אפילו אם היה ידוע לנו, שמעות אלו ממש, שקנו בהם הפרוכת או שהתנדבו, הן הם המעות שקיבלה מהבועל באתנן, עם כל זה מותר לקנות בהם דבר של מצוה.

חכם רפאל אנקאווא , שו"ת קרני ראם, סימן רכ"ה, הוצ' שמואל אלעלוף, סאלי, תר"ע (1910) הדפסה מחודשת, אבישלום אבידור בן אדיב, י-ם תש"ס (2000). מתוך 'החכם היומי'

מדברי החכם בעניין מנהגי ישראל

פוסק שעולה ישראל ראשון בפ'בראשית', הואיל וכבר נהגו כך.

על אודות מה שנהגו באיזה בתי-כנסיות שבפרשת 'בראשית', יש להם מנהג שאחד מראשי הקהל עולה ראשון, לקרות בתורה במקום כהן, ולעת עתה בעת עליית אחד מראשי הקהל, עמדו הכוהנים לערער. מהו הדין? ... אם המנהג לקנות קריאה ראשונה ב'בראשית', ויש כהן שם - יצא, ואם לא רצה לצאת, עם כל זה יעלה הישראל, הקונה ראשון, ויקרא במצותו כמנהג - עד כאן. ואם כן, שוב אין לפקפק, הואיל וכבר נהגו, לא אכפת לנו בכוהן ותו לא.

חכם רפאל אנקאווא , שו"ת תועפות ראם, סימן קמו, דפוס מסעוד בן מרדכי אדהאן, קאזבלנקא, תר"ף (1920). מתוך 'החכם היומי'

מדברי החכם בעניין לימוד התורה

מעלה שמצד הדין מותר ללמוד תורה ללא כיסוי ראש.

אם מותר ללמוד ולהתפלל ולברך בגילוי הראש מן הדין או לאו? ... הואיל וכל הפוסקים הגדולים שהזכרתי לפניך מדבריהם מוכח, שלא חשו כי אם במקום הזכרת ה' דווקא, אבל הלימוד נראה פשוט מדבריהם שמצד הדין מותר.

חכם רפאל אנקאווא , שו"ת קרני ראם, סימן רכב, הוצ' שמואל אלעלוף, סאלי, תר"ע (1910) הדפסה מחודשת, אבישלום אבידור בן אדיב, י-ם תש"ס (2000). מתוך 'החכם היומי'