'זה דור דרשו [דורשיו] מבקשי פניך יעקב סלה. ...ויבוא מלך הכבוד' - 'דרשו' כתיב. אפשר לפרש על פי מה שידוע, שלא חרב בית המקדש, אלא בעוון שנאת חינם, ואם יהיו כל ישראל באהבה - אזי נגאלים. וזה שאמר - 'דרשו' לשון יחיד, שאם יהיו כל הדור 'דרשו' כאיש אחד - דהיינו מרוב האהבה, אז 'ויבוא מלך הכבוד', שיבוא מלך המשיח, שיבנה בית המקדש, וישרה שכינתו עלינו בבוא הימים, אמן.

ואף להטיל שלום בין איש לאישתו, אמרה תורה - 'ימחה שמי על המים', כמו שאמרו זיכרונם לברכה, כל שכן - להציל נפשות, שתקדים לראיית פני שכינה, וכל שכן בהצטרף אליה מצוות צדקה - שהיא גורמת לביאת שכינה, שכתוב 'ואני בצדק אחזה פניך'. וזה נראה לי כוונת הכתוב בתהילים 'כי צדיק ה' צדקות אהב' - היינו שאוהב שבני אדם יעשו צדקות, אף על פי ש'ישר יחזו פנים' - והם יושבים למולו ורואים אותו ביושר, על כן זה 'צדקות אהב' - שיעשו צדקה ויכניסו אורחים, יותר מראיית פניו.

'ה' אוהב צדיקים' וכן אומר אני אוהבי אוהב, ומכבדי אכבד. הם אוהבים אותי ואני אוהב אותם - לפי שאין להם בית אב כמו כוהנים או לוים, שיש להם 'בית אהרן', 'בית הלוי', - וכל מבקש להיות צדיק, אפילו גוי, יכול להיות צדיק - שאין הצדיקים באים מבית אב, אלא מעצמם התנדבו, ואהבו את הקב"ה שנאמר: 'רננו צדיקים בה', לכך נאמר: 'ה' אוהב צדיקים'.

בלומדו מן החכם, אפילו דבר אחד - יקרא תלמידו, והוא נקרא 'תלמיד חכם', רצה לומר - 'תלמיד של חכם'. ועוד, כי גם המשמש את רבו, יקרא בצד מה - 'תלמיד חכם', כי כמו שהתלמיד משמש את רבו, כן זה ישמשנו. ועוד, כי אם לומד דברי מוסר, ויודע איזה חידוש אחד, נקרא 'תלמיד חכם'.

'אתהלך לפני ה' בארצות החיים' - אמר רב יהודה זה מקום שווקים ...שכך אמר הכתוב: אתהלך לפני ה' - שכל מקום שאני הולך בירושלים הוא נקרא - הליכה לפני ה', שהשכינה שורה שם בכל מקום. לא מדבר בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, אלא אפילו במקום ההילוך, שאני הולך - הוא הליכה לפני ה'. ועל זה בא רב יהודה לפרש ...'זה מקום שווקים' - שהוא מקום הילוך וטיול, ועם כל זה נקרא לפני ה'.

נראה לעניות דעתי, שאין אנו צריכים לחפש שום טעם, בעניין מספר התיבות כל ברכה שיש בנוסחתנו, ונהר נהר ומסלולו - שהמרבה לא העדיף, והממעיט לא החסיר, וכל קהל וקהל יתפללו כפי מנהגם, ומנהג אבותיהם בידם, ואין לשנות ולשבש שום נוסחה. ... הרי לך עדות רבה - שהספרדים אינם מדקדקים בחשבון תיבת הברכות, והם גורעים ומוסיפים, ואם כן צריך לומר - שהמניין שמנו חכמים הכלבו והטור, וגם מה שמנה הרא"ש שמצא בקונטרס ישן, היינו - כפי נוסח האשכנזים, ולא לנו בני ספרד.

כשנותנים לאברהם שיברך אומר: איני מברך, שאיך אברך לשאר בני - בני יצחק, ואטיל קנאה?! ולא אברך לבני ישמעאל, שהם לא קבלו תורה ולא עסקו?! כי הגם שישמעאל עשה תשובה, מכל מקום, זרעו אינם ראויים לברכה. ויהיה לי עוגמת נפש, שאברך לקצת זרעי ולא לקצתם. ומכל מקום אחר כך נותנים ליצחק, ולא חששו שישיב כאברהם. יען כי בחייו גם כן עשה כן, ובירך ליעקב והניח עשיו ואמר 'גם ברוך יהיה'. ...ועם כל זה אמר: איני מברך - שיצא ממני עשיו, ואיני חולק על אבי - כי סבור הוא שיש בזה עוגמת נפש.