
החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד
'החכם היומי' של 'כל ישראל חברים', הוא מאגר מידע על חכמי הספרדים וארצות האסלאם, קורות חייהם ודברי חכמתם והגותם. במאגר המידע המקוון נאספו מאות סיפורי חיים והונגשו אלפי מקורות מתוך כתביהם. מאגר המידע המקוון מתמקד בספרים שנכתבו בדורות האחרונים, מקורות מועתקים מספריהם של החכמים, גם אלה שאינם ידועים לציבור הרחב, שנמצאים בספריות פרטיות ומשפחתיות או שעדיין עומדים בכתב יד. 'החכם היומי' פותח צוהר אל עולמם של חכמי ישראל בכל מקום מושבותיהם, בונה מחדש את אבני הזיכרון שהתפזרו, ומשיב את נכסי המורשת של כלל קהילות ישראל, בצורה נגישה ועדכנית, אל הציבור הרחב בישראל.
פטירה: כז תמוז תשנ"ז, 1997
ראשית תורתו למד מפי אביו, חכם דוד עידאן, נשיא הקהילה היהודית בג'רבה, ומחבר הספר 'משכיל לדוד'. גדל בתורה וביראה על ברכי חכמי ג'רבה והיה תלמידים של חכם רחמים חי חויתה הכהן, חכם מקיקץ שלי, וחכם כדיר עטון. כבר בגיל שבע חידש חידושי תורה, ובעודו תלמיד, הלומד לפני רבותיו, כתב תשובות בהלכה.
חכם שמואל שאול עידאן נשא לאשה את מרת שלבייה צביה, ונולדו להם בן ובת.
בשנת תשי"ז (1957) זכה ועלה חכם שמואל לארץ ישראל, ובשנת תש"כ (1960) שב לתוניסיה בשליחות חשאית להעלאת יהודים למדינת ישראל. בשנת תשכ"ג (1963) סייע בידי חכם מצליח מאזוז הי"ד בהקמת ישיבת 'כסא רחמים'. בשנת תשכ"ה (1965) חזר עם משפחתו לארץ, והתיישב בשכונת פרדס כץ בפאתי בני ברק. בשנת תשכ"ו (1966) ייסד את בית הכנסת 'בית רחמים' בשכונה. הוא שימש רב, שוחט ובודק, חזן ומוהל. היווה כתובת לכל הנצרך לעזרה ולעצה, הרבה בעשיית חסד והתמסר כל ימיו למען הציבור
בשנת תשכ"ו (1966) נמנה על מקימי ועד 'דובב שפתי ישנים' להוצאה לאור של ספרי חכמי תוניס וג'רבה. בשנת תשכ"ח (1968) היה ממייסדי הירחון התורני 'אור תורה'. בשנת תשל"א (1971) היה היוזם העיקרי להקמת ישיבת 'כסא רחמים' בתוך עזרת הנשים של בית הכנסת 'בית רחמים', וניהל את הישיבה בהתנדבות במשך עשרות שנים. בהמשך עמד בראש ארגון יוצאי ג'רבה ודרום תוניסיה בישראל. הוא הקים את מכון הוצאת הספרים 'קרן לדוד', והדפיס כמאתיים ספרים שחיברו חכמי ג'רבה ותוניס. במשך חייו, חכם שמואל שאול עידאן מל
למעלה מחמשת אלפים תינוקות, בלא שהסכים לקבל על כך אפילו את הוצאות הנסיעה. בזקנותו התייסר רבות ממצב בריאותו, אך קיבל את ייסוריו באהבה והמשיך להאיר פנים לכל אדם, בשמחה ובענווה.
חכם שמואל שאול עידאן נפטר ביום כ"ז בתמוז תשנ"ז (1997)
בנו, חכם דוד עידאן, הוא ראש כולל 'תורת משה אמת', ראש בית ההוראה, אב בית הדין 'משפט וצדק' שעל יד ישיבת 'כסא רחמים' ורב בית הכנסת 'בית רחמים'. לזכרו של חכם שמואל עידאן יצא לאור הספר 'מעיל שמואל'.
פטירה: כז תמוז תשע"א, 2011
גדל בתורה וביראה על ברכי סבו, הבאבא סאלי, חכם ישראל אבוחצירא. אביו, חכם מאיר אבוחצירא היה רב העיר מידלת במרוקו, ועמד בראש ישיבת תומכי תמימים של חב"ד בעיר. משנת תשי"ג (1953) שימש אביו לרב העיר ארפוד. בשנת תשכ"ג (1963) חכם אלעזר אבוחצירא למד בישיבת תומכי תמימים של חב"ד בקזבלנקה. בשנת תשכ"ה (1965) נפטרה עליו אמו, מרת שמחה.
בשנת תשכ"ו (1966) זכה ועלה עם אביו לארץ ישראל, והתיישבו בעיר אשדוד. חכם אלעזר אבוחצירא למד בישיבת 'הרמב"ם' בתל-אביב מפי חכם אברהם חפוטא, ולאחר מכן בישיבת 'פורת יוסף' בירושלים. לבקשת סבו, הבאבא סאלי, היו חכם אלעזר אבוחצירא ואחיו, פוקדים בשבתות את יישובי הספר, הכפרים והעיירות, בהם התיישבו עולי מרוקו, לחזקם בשנים הקשות של העלייה, ולשמור על מורשת אבותם.
חכם אלעזר אבוחצירא נשא לאישה את מרת דבורה ונולדו להם שבעה ילדים.
בשנת תשמ"ג (1983) נפטר אביו, ובשנת תשמ"ד (1984) נפטר סבו. חכם אלעזר אבוחצירא, שהתיישב בעיר באר שבע, החל לקבל קהל, שנהר אליו מכל רחבי הארץ, לקבל את ברכתו ועצתו. חכם אלעזר אבוחצירא שהיה שקוע בעולמה של תורה, והיה פרוש מחיי העולם הזה, מיעט לצאת מפתח ביתו. בין ביתו לאולם בית הכנסת, הייתה מנהרה, ששימשה אותו בצאתו לתפילה בציבור.
חכם אלעזר אבוחצירא נרצח בידי אדם מעורער בנפשו, שנכנס אל ביתו לקבל את ברכת הרב. חכם אלעזר אבוחצירא נפטר ביום כ"ז בתמוז תשע"א (2011), ומנוחתו כבוד בהר הזיתים.
לאחר פטירתו יצאו לאור חיבורים מכתביו ובהם 'פקודת אלעזר', 'משמרת אלעזר' 'תנא דבי רבי אלעזר', ועוד.
פטירה: כז תמוז , 0
ראשית תורתו למד בישיבת חכם אליעזר נחום, מחבר הספר 'חזון נחום'. שני הוריו נפטרו בקטנותו, והוא גדל בביתו של חכם משה הכהן, מחבר הספר 'כהונת עולם', חתנו של חכם שמואל פרימו. במשך שבע שנים למד בישיבתו של רבו, החכם חיים קמחי, שבשנת תע"ח (1718) זכה ועלה לארץ ישראל, והקים ישיבתו בעיר צפת.
חכם חיים אביגדור נשא אישה, אך לא זכו לילדים. בשנת תפ"ח (1728) ביקש לעלות לארץ ישראל, ללמוד בישיבתו של רבו, החכם חיים קמחי, בצפת. בטלטולי הדרך הגיע למצרים, שם התארח בביתו של בביתו של חכם אברהם מוספייא, במשך כשמונה חודשים. בינתיים נפטר רבו, וישיבתו התפזרה, וחכם חיים אביגדור נאלץ לשוב על עקבותיו, ולחזור לעיר קושטא. בשל מגיפה, שפרצה בעיר קושטא, עבר לשאלוניקי. משם, החל סובב בערי אירופה: איטליה, גרמניה והולנד, במסע מייגע ורווי סכנות, בארצות שאת שפתם לא הכיר. במסעותיו אסף תרומות עבור התחדשות היישוב היהודי עיר טבריה, ועבור ישיבה שביקש לייסד בה. בהגיעו לאמסטרדם קיבל את תמיכת חכמי העיר וגביריה, והיה סמוך על שולחנו של חכם יוסף הכהן די אזיבידו.
בשנת תק"ב (1742) יצא לאור באמסטרדם ספרו 'פרי עץ חיים' על הרמב"ם, ארבעה טורים, התלמוד והפוסקים. ספרו כולל גם שאלות ותשובות, ודרושים וחידושים על המקרא עם הקדמות חכם שמואל פרימו.
יש אומרים כי אכן חכם חיים אביגדור זכה ועלה לארץ ישראל, והתיישב בעיר טבריה, ונפטר שם.
יום פטירתו אינו ידוע לנו. אנו מציינים אותו ביום כ"ז בתמוז. יום בו חתם, הרב אריה לייב, אב בית הדין של קהילת האשכנזים באמסטרדם על הסכמתו לספר 'פרי עץ חיים'.
פטירה: כז תמוז תשס"ה, 2005
חכם יעקב מאיר עבאדי נולד לאבין חכם חיים עבאדי, ולאימו מרגלית נעימה בשנת תרצ"ח (1937) בירושלים.
אביו, חכם חיים עבאדי עלה לארץ ישראל מהעיר עינתאב, ליד העיר חלב בסוריה, תוך סיכון חייו, יחד עם קבוצה של יהודים מאזור חלב, שהתיישבה בירושלים. סבו מצד אימו הוא החכם המקובל יעקב לופס.
ראשית תורתו למד בישיבת 'תפארת ציון' בירושלים. בשנת תשי"ד (1954) החל ללמוד בישיבת פונוביץ' בבני ברק בראשות רבי יוסף שלמה כהנמן ורבי שמואל רוזובסקי.
חכם יעקב מאיר עבאדי נשא לאישה את בתו של חכם בן ציון הכהן רבין, רבה של יהדות בוכרה.
לאחר אירוסיו הוא חזר לירושלים ולמד בישיבת 'פורת יוסף' מפי חכם עזרא עטיה. בשנת תשכ"ד (1964) החל ללמוד בכולל ישיבת 'קול יעקב' מפי חכם יהודה עדס.
בשנת תשל"ב (1972) חלה קשות בצהבת, והיה מאושפז לכמה שבועות. לאחר שהחלים קיבל על עצמו לזכות את הציבור במסירת שיעורי גמרא לבעלים בתים בבית הכנסת 'אור התורה' שבשכונתו. בהנחיית מרן הראשון לציון, החכם עובדיה יוסף, מסר שם דרשה שבועית בכל מוצאי שבת בענייני פרשת השבוע. בנוסף, מסר שיעורים קבועים בהלכה בבית הכנסת 'בורוכוב' ולימד את הספר 'כף החיים' על הסדר.
בשנת תשל"ג (1973) החל ללמוד ב'כולל שם' שבשכונת הבוכרים בראשות רבי שמואל אוירבך. בשנת תשל"ז (1977) יזם והקים את כולל 'נץ החמה', בו למדו תלמידי חכמים מהשעה ארבע לפנות בוקר, ועמד בראשות כולל 'אמת ליעקב', שהמשיך את הלימוד בכל היום.
בשנת תשמ"א (1981) חלה במחלת הפרקינסון, וסבל ייסורים קשים ומחלות קשות במשך כעשרים וחמש שנה, אך עם זאת המשיך ברוחו האיתנה לעסוק בעבודת ה', בכל כוחותיו, עד שכבר התגבר עליו החולי מאוד.
חכם יעקב מאיר עבאדי נפטר ביום כ"ז בתמוז תשס"ה (2005) ונטמן בהר המנוחות בירושלים.
מאמריו כונסו ע"י בניו בספר 'אמת ליעקב' - בשני חלקים, שיצא לאור בשנת תשע"ב (2012).
פטירה: כז תמוז תשכ"ג, 1963
פטירה: כז תמוז תשט"ו, 1955
בצעירותו למד במארכש, בירת דרום מרוקו, עיר של למדנים ומקובלים, ובין היתר למד בישיבתו של חכם דוד שלוש. ברם את רוב תלמודו, למד בביתו בעיר הולדתו, תוך עיון ולימוד עצמי בספרים.
במשך עשרות שנים, חכם משה אבירמאט שימש כרבה של קהילת תארודאנת וכמנהיגה הרוחני. בתקופתו, לא התקיימו ישיבות ובתי מדרשיות בקהילת תארודאנת, מלבד כמה ''חדרים'' להוראת מקרא ותרגום לדרדקים. אולם תלמידים מצטיינים למדו והתחנכו לפני חכם משה אבירמאט.
חכם משה אבירמאט נאסף לבית עולמו בתארודנאת ביום כ"ז בתמוז תשט"ו (1955)
בנו רנה כליפא אבירמאט, הוציא לאור את חיבורו 'ויאמר משה'.





