חכם מולא מרדכי אקאלר

חכם מולא מרדכי אקאלר (אדונים) נולד לאימו ולאביו חכם מולא רפאל בשנת תר"י (1850) בעיר משהד בפרס.

כ-11 שנים לפני שנולד, טבחו תושבי העיר המוסלמים, ביהודי העיר בשל עלילת דם. היהודים שנותרו בחיים אולצו להתאסלם או למות, ורבים מיהודי העיר בחרו להתאסלם כלפי חוץ, ושמרו על דתם במסתרים. המוסלמים כינו אותו המוסלמים החדשים, והם ראו בעצמם אנוסים, ושמרו על מסגרת חיים נבדלת מן המוסלמים.

חכם מולא מרדכי אקאלר גדל בתורה וביראה על ברכי אביו, שלימדו תנ"ך בסתר, והוא המשיך בעצמו בלימוד המשנה והגמרא. רבני הקהילה באותה עת היו החכם יוסף כהן, ומולא כודאדאד, שקיימו מנייני תפילה במרתפי ביתם. חכם מולא מרדכי אקאלר נשא לאישה את מרת יוכבד, ולצד חכם בנימין אמינוף, החל לקיים תפילה במרתף ביתם. הוא היה דורש בפני הקהל, והיה עבור מבית לבית ללמד את ילדי ישראל האנוסים תורה ולחנכם למצוות.

בשנת תרמ"ג (1883) החל לשמש רב קהילת האנוסים במשהד. הוא ערך קידושין בסתר, מל את הבנים, פסק בענייני הלך וישב בדין. הוא שחט שחיטה כשרה, עבור בני הקהילה אך הקפיד להורות להם לקנות בשר מן המוסלמים, ולהשליכו לכלבים, כך שלא יחשדו בהם, שהם שומרים על יהדותם. חכם מולא מרדכי אקאלר עשה כל עבודתו קודש, וסירב להתפרנס מן הקהילה. פרנסתו מצא בחנות בדים שהייתה בבעלותו, והוא ראה ברכה בעמלו. הוא עמד בראש המגבית למען היישוב היהודי בארץ ישראל, רק בקשתו הייתה, ששלוחי דרבנן לא יגיעו אל הקהילה היהודית במשהד, פן ייפול חשדם של תושבי משהד המוסלמים עליהם, ויזיקו להם.

בשנת תרפ"ז (1927) חכם מולא מרדכי אקאלר זכה ועלה ארץ ישראל, ובנו, חכם רפאל אקאלר, החל לשמש תחתיו כרב הקהילה. הדרך של יהודי משהד לצאת מן העיר בלא לעורר חשד, הייתה לצאת מהעיר כחלק מן העולים המוסלמים למכה. חכם מולא מרדכי אקאלר החל במסע רגלי דרך פקיסטן והודו. מהעיר מומבאי הפליג בספינה, ולבסוף הגיע לארץ. הוא התיישב בירושלים, ושימש רב בית הכנסת חאג' אדוניה בשכונת הבוכרים.

חכם מולא מרדכי אקאלר נפטר היום ה' תמוז תרצ"ו (1936), ונטמן בהר הזיתים. הוא חיבר סידורי תפילה בתרגום לפרסית לחול ולשבת. מחזורים לראש השנה וליום הכיפורים עם סדר הסליחות, הגדה של פסח. ביאורו על התורה יצא לאור בשנת תשפ"ד (2024) בידי נינו, חכם מנשה ורדי בן דודו בשם 'מאמר מרדכי'.