חכם מולא מרדכי אקאלר


חכם מולא מרדכי אקאלר

לידה: תר"י, 1850
פטירה: ה תמוז תרצ"ו, 1936
החכם היומי, מאגר מידע על חכמי יהדות ספרד
מקצת שבחו

חכם מולא מרדכי אקאלר (אדונים) נולד לאימו ולאביו חכם מולא רפאל בשנת תר"י (1850) בעיר משהד בפרס.

כ-11 שנים לפני שנולד, טבחו תושבי העיר המוסלמים, ביהודי העיר בשל עלילת דם. היהודים שנותרו בחיים אולצו להתאסלם או למות, ורבים מיהודי העיר בחרו להתאסלם כלפי חוץ, ושמרו על דתם במסתרים. המוסלמים כינו אותו המוסלמים החדשים, והם ראו בעצמם אנוסים, ושמרו על מסגרת חיים נבדלת מן המוסלמים.

חכם מולא מרדכי אקאלר גדל בתורה וביראה על ברכי אביו, שלימדו תנ"ך בסתר, והוא המשיך בעצמו בלימוד המשנה והגמרא. רבני הקהילה באותה עת היו החכם יוסף כהן, ומולא כודאדאד, שקיימו מנייני תפילה במרתפי ביתם. חכם מולא מרדכי אקאלר נשא לאישה את מרת יוכבד, ולצד חכם בנימין אמינוף, החל לקיים תפילה במרתף ביתם. הוא היה דורש בפני הקהל, והיה עבור מבית לבית ללמד את ילדי ישראל האנוסים תורה ולחנכם למצוות.

בשנת תרמ"ג (1883) החל לשמש רב קהילת האנוסים במשהד. הוא ערך קידושין בסתר, מל את הבנים, פסק בענייני הלך וישב בדין. הוא שחט שחיטה כשרה, עבור בני הקהילה אך הקפיד להורות להם לקנות בשר מן המוסלמים, ולהשליכו לכלבים, כך שלא יחשדו בהם, שהם שומרים על יהדותם. חכם מולא מרדכי אקאלר עשה כל עבודתו קודש, וסירב להתפרנס מן הקהילה. פרנסתו מצא בחנות בדים שהייתה בבעלותו, והוא ראה ברכה בעמלו. הוא עמד בראש המגבית למען היישוב היהודי בארץ ישראל, רק בקשתו הייתה, ששלוחי דרבנן לא יגיעו אל הקהילה היהודית במשהד, פן ייפול חשדם של תושבי משהד המוסלמים עליהם, ויזיקו להם.

בשנת תרפ"ז (1927) חכם מולא מרדכי אקאלר זכה ועלה ארץ ישראל, ובנו, חכם רפאל אקאלר, החל לשמש תחתיו כרב הקהילה. הדרך של יהודי משהד לצאת מן העיר בלא לעורר חשד, הייתה לצאת מהעיר כחלק מן העולים המוסלמים למכה. חכם מולא מרדכי אקאלר החל במסע רגלי דרך פקיסטן והודו. מהעיר מומבאי הפליג בספינה, ולבסוף הגיע לארץ. הוא התיישב בירושלים, ושימש רב בית הכנסת חאג' אדוניה בשכונת הבוכרים.

חכם מולא מרדכי אקאלר נפטר היום ה' תמוז תרצ"ו (1936), ונטמן בהר הזיתים. הוא חיבר סידורי תפילה בתרגום לפרסית לחול ולשבת. מחזורים לראש השנה וליום הכיפורים עם סדר הסליחות, הגדה של פסח. ביאורו על התורה יצא לאור בשנת תשפ"ד (2024) בידי נינו, חכם מנשה ורדי בן דודו בשם 'מאמר מרדכי'.

מדברי החכם בעניין בין ישראל לעמים
מלמד מלכות אדום לא יכול לכלותם מעל פני האדמה
'אם יבוא עשיו אל המחנה האחת והכהו, והיה המחנה הנשאר לפליטה' - כן היה הגלות, שלא עשו בני עשיו כליה עמנו למחות שמנו, אבל עשו רעות עם קצתינו בקצת הארצות, אשר היה שם מלך אכזרי, ומלך אחר היה מרחם על ישראל, ומקבלם בארצו, ומציל את הפליטים. כמו ששרו של עשו, לא יכול ליעקב להפילו ולהורגו, אבל נגע בכף ירכו. כן מלכות אדום, לא יכול לכלותם מעל פני האדמה. אבל נגע בכף ירכו, והם כמו שנאמר בבראשית רבא הצדיקים העתידים לצאת ממנו, וזה דורו של מקדשי ה'.
חכם מולא מרדכי אקאלר, מאמר מרדכי, פרשת וישלח, תשפ"ד (2024), עמ' פ. מתוך 'החכם היומי'
מדברי החכם בעניין גאולת ישראל
מלמד לקבל על עצמם מסירת נפשם להגביר החסד והרחמים
'מה תצעק אלי' - מה תועלת מצעקה. אם אתה וישראל, אינכם עושים מאומה, רק תעמדו לבד על התפילה, ותסמכו עלי, לעשות לכם נס בחינם, והרי איני עושה לכם נס בחינם, מחמת קטרוג המקטרג. והדבר תלוי רק בישראל, כאשר ישבר ליבם בקרבם. וימסרו נפשם על קידוש ה', על-מנת למות ביד ה', ושלא לחזור וליפול בידי הטומאה, ועל ידי זה יגבירו צד החסד והרחמים, ויהיו ראויים לעשות להם נס, להושיעם מידי צר. ובלי תחבולה זו, אי אפשר להם להינצל, כי הם נעדרי זכות. לכן 'דבר אל בני ישראל', שהם יעשו את שלהם, 'ויסעו' לתוך הים, לקבל על עצמם מסירת נפשם להיטבע במים.
חכם מולא מרדכי אקאלר, מאמר מרדכי, פרשת בשלח, תשפ"ד (2024), עמ' קנ"ט. מתוך 'החכם היומי'
מדברי החכם בעניין מורשת אבות
מלמד על יוסף שהיה מגדילם ומחשיבם לפי גדולתו וענוותנותו
'והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה' - בוא וראה גודל מידת ענווה, אשר היה ביוסף, והוא היה מבני הגבירה העיקרית, כי רחל עקרת הבית, וגם היה אהוב מאוד לאביו משאר אחיו, ועם כל זאת היה נכנע אפילו לאחיו שהם בני השפחות, ואמר 'נשי אביו', והיה מגדילם ומחשיבם כאילו הם נשי אביו, ולא פילגשים. ומזה ילמד אדם מידת ענווה, שיהי לפי גדולתו וענוותנותו.
חכם מולא מרדכי אקאלר, מאמר מרדכי, פרשת ויחי, תשפ"ד (2024), עמ' ק"ג. מתוך 'החכם היומי'
מדברי החכם בעניין לימוד התורה
מלמד מי שזוכה לבנות בית, יצייר בתחילה לתקן לו חדר לתלמוד
'ואת יהודה שלח לפניו' - לתקן לו בית תלמוד, ומשם תצא הוראה. לימוד מוסר טוב. כל פעולה שאדם עושה, בראשית דבריו יראה בפעולה זו, להכין עניין לצורך גבוה. כמו מי שזוכה לבנות בית, יצייר במחשבתו בתחילה, איזהו חדר בבית, שיהיה מוכן ללמוד בו תורה ותפילה, התבודדות ומקום מוכן בית וועד לחכמים. ואחר-כך יצייר עניינים המצטרכים לו, וכן יעקב שלח בתחילה לתקן לו בית תלמוד.
חכם מולא מרדכי אקאלר, מאמר מרדכי, פרשת ויחי, תשפ"ד (2024), עמ' קי"ג. מתוך 'החכם היומי'
מדברי החכם בעניין אהבת ישראל
מלמד ע"י אחדות העם תגן זכות המאמינים על הבלתי מאמינים
'וידי משה כבדים, ויקחו אבן וישימו תחתיו' - ידי משה כבדים כי רבו מחוסרי אמונה, ובכן לא יכל להרים ידיו, כי החומריות גברה על הרוחניות, העולה היא למעלה. 'ויקחו אבן' - אבן הרומז על אחדות ישראל, ואגודתם להיות עם אחד כמו שכתוב ממה שנתאחדו אבני יעקב אשר מראשותיו, וכמו שכתוב: 'משם רועה אבן ישראל'. ועל-ידי אחדות העם, תגן אמונת המאמינים וזכותם על הבלתי מאמינים.
חכם מולא מרדכי אקאלר, מאמר מרדכי, פרשת בשלח, תשפ"ד (2024), עמ' רכ"ב. מתוך 'החכם היומי'
מדברי החכם בעניין צדקה וחסד
מלמד מנהג המימונה באפיית מעין לחמנייה שמרכזה ביצה
'ונתת על השולחן לחם פנים לפני תמיד' - שואל לך חנינה נתינה. רוצה לומר: אם בא העני לשאול, תחון ותתן לו מן השולחן, כי לזה ציווה שיאריך על שולחנו. ואם אתה נתת לשמה, ישלח לך אדם הגון, ולא כמא שכתוב: 'בעת אפך עשה בהם', ולזה רמז 'שולחן' – לשולחן לך חסיד ונאמן. ולא לך לבדך, וגם לזרעך אחריך. שלחן בהיפוך - 'נוצר חסד לאלפים שמו'.
חכם מולא מרדכי אקאלר, מאמר מרדכי, פרשת תרומה, תשפ"ד (2024), עמ' רס"ב. מתוך 'החכם היומי'
מדברי החכם בעניין מנהגי ישראל
מלמד שתקרא אשתו שם לבן השני כמשפט הארץ
לא יעשוק חוק מי ימשול עליו. הלא תראה כי יהודה קרא שם לבנו הראשון, ואחר-כך הסכים שתקרא אשתו שם לבן השני כמשפט הארץ ההיא, ולשלישי גם היא הייתה קוראת, לפי שהיה יהודה בכזיב בלידתה אותו
חכם מולא מרדכי אקאלר, מאמר מרדכי, פרשת ויחי, תשפ"ד (2024), עמ' ק"ה. מתוך 'החכם היומי'
מדברי החכם בעניין צדקה וחסד
מלמד שלא ילקטו יותר מן הצורך לעשות ממנו סחורה
'לקטו ממנו איש לפי אוכלו' - שלא ילקטו ממנו יותר מן הצורך, לעשות ממנו אוצרות וסחורה. רק לקטו 'איש לפי אוכלו', וכן ילמדו הדורות הבאים, כי אין ראוי לאדם לאסוף ולכנוס יותר מן הצורך, וזה ממיעוט בטחונו. וכל שכן המרבה בסחורה לאסוף עושר ונכסים, ולא ישליטנו הא-לוהים לאכול ממנו, וכמו שכתוב: 'יגיע כפיך כי תאכל', ואם לא תיגע, רק על ההכרחי, מה שצריך לאכול ולא יותר, אז 'אשריך וטוב לך'.
חכם מולא מרדכי אקאלר, מאמר מרדכי, פרשת בשלח, תשפ"ד (2024), עמ' ר"ה. מתוך 'החכם היומי'

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: