
החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד
'החכם היומי' של 'כל ישראל חברים', הוא מאגר מידע על חכמי הספרדים וארצות האסלאם, קורות חייהם ודברי חכמתם והגותם. במאגר המידע המקוון נאספו מאות סיפורי חיים והונגשו אלפי מקורות מתוך כתביהם. מאגר המידע המקוון מתמקד בספרים שנכתבו בדורות האחרונים, מקורות מועתקים מספריהם של החכמים, גם אלה שאינם ידועים לציבור הרחב, שנמצאים בספריות פרטיות ומשפחתיות או שעדיין עומדים בכתב יד. 'החכם היומי' פותח צוהר אל עולמם של חכמי ישראל בכל מקום מושבותיהם, בונה מחדש את אבני הזיכרון שהתפזרו, ומשיב את נכסי המורשת של כלל קהילות ישראל, בצורה נגישה ועדכנית, אל הציבור הרחב בישראל.
פטירה: כז אדר תקל"ג, 1773
בצעירותו, הוא שימש בקודש באנקונה שבאיטליה, משם עלה לארץ הקודש ושם מושבו בירושלים.
בשנת תקי"ב (1752), חכם רפאל משה בולה יצא כשד"ר קהילות ירושלים לטורקיה. עם חזרתו לירושלים השתקע בישיבת 'נווה שלום'. לימים, כנראה בשנת תקט"ז (1757), התמנה לראש הישיבה
בשנת תקל"ב (1772) חכם רפאל משה בולה התמנה כראשון לציון.
חכם רפאל משה בולה נשא לאשה את זינבול, בתו של חכם שמואל קמחי. בנו הוא החכם שלמה בולה - ה'לחם שלמה'. בתו נישאה בנישואים שניים לחכם רב יום טוב אלגאזי, מדייני בית דינו, ויורשו בתפקיד הראשון לציון.
חכם רפאל משה בולה נפטר ביום כ"ז אדר תקל"ג (1773) ונקבר בהר הזיתים.
חכם רפאל משה בולה חיבר את הספר 'חיי עולם' - דרושים ואת 'גט מקושר' - הלכות גירושין לפרטיהן.
פטירה: כז אדר תשל"ט, 1979
חכם מארי חיים סינואני נולד לאמו ולאביו מארי יחיא בשנת תרנ"ח (1897) בעיירה סינואן בתימן.
למד תורה מפי מארי שלמה טביב ומארי דוד יעיש חדאד. בשנת תרע"ד (1914) הוסמך לרבנות על ידי מארי שלמה טביב, והמשיך בלימודי הקבלה מפי רבו המובהק מארי יעיש מוסא קורין 'מכפר המקובלים' מועציירה.
בשנת תרע"ה (1915) נשא אישה אך רק בשנת תרפ"א (1931) לאחר מות רבותיו, הסכים לקבל על עצמו משרת רבנות, והחל לשמש כאב בית הדין ורבה של סינואן וסביבותיה.
בשנת תש"א (1941), לאחר בצורת קשה שפקדה את תימן, החל את מסעו עם משפחות נוספות, מסע ארוך ורב תלאות במדבריות תימן, במגמה לעלות לארץ ישראל. הוא הצליח להגיע למחנה הפליטים חאשד, שהוקם ליד העיר עדן בשנת תש"ו (1946). במחנה חאשד שימש נציג יהודי מחוז שרעב, ואף שימש בקודש כחבר בית הדין יחד עם מארי סאלם יעקב מנחם ומארי יחיא אברהם. המחנה נוהל ע"י פעילים ציונים חילוניים, שנשלחו מהארץ.
בשנת תש"ח (1948) פרץ מרד, אותו הובילו רבני העדה, כנגד גסות רוחם וקשיות ליבם של מנהלי המחנה. רבני העדה ובתוכם מארי חיים סינוואני נמסרו לשלטון הבריטי, נשפטו וסולקו מן המחנה.
בשנת תש"ט (1949) מארי חיים סינואני זכה ועלה לארץ ישראל והתיישב ביהוד. הוא סירב לקבל על עצמו כל משרת רבנות מהטעם שהרבנים כפופים תחת הממשלה הציונית ומשרתם אינה עצמאית.
בשנת תשי"ט (1959) מתה עלי אשתו, הוא החל להסתגר בדלת אמותיו, ונפגש רק עם מעט מתלמידיו ובתוכם מארי סעדיה בן אור, מארי מרדכי שרעבי ומארי עוזי משולם, ויצא שמו כפועל ישועות.
חכם חיים סינואני נפטר ביום כ"ז אדר תשל"ט (1979) ונטמן בבית העלמין ביהוד.
הוא כתב חיבורים רבים על התורה בדרך הפרד"ס, חלקם יצאו לאור על ידי נכדו: 'מקום מקדש', 'עטרת תפארת', עטרות חיים', 'תורת חכם' 'וזוהר הרקיע'. ומרביתם עדיין נשארו בכתב יד, בתוכם: 'לריח שמניך טובים', 'קישוטי כלה', 'מצא חיים' 'לקט שכחה ופאה'.
פטירה: כז אדר תרנ"ה, 1895
פטירה: כז אדר ת"ח, 1648
פטירה: כז אדר , 0
פטירה: כז אדר תנ"ג, 1693





