'אוולת קשורה בלב נער, שבט מוסר ירחיקנה ממנו'. - אני אמרתי למצוא בהבנת המקרא הזה דרך ישרה וברורה, בהקדים מה שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה במסכת יבמות דף ס"ב עמוד ב': 'אמר רבי תנחום אמר רבי חנילאי: כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה בלא ברכה בלא טובה', וכולם לומדים להם מפסוקים. עיין שם, ועוד אמרו, ולא נשאר בזיכרוני איה מקומו והוא, שהם אמרו: מעשה בחסיד אחד שהיה נשוי וכולי, לימים גירש אותה והלך ונשא אחרת רשעה, והיא גם היא הלכה והיתה לאיש אחר רשע, ולבסוף החסידה החזירה את בעלה למוטב, עד שנעשה חסיד כמותה, והרשעה היטתו לבעלה ברוב לקחה, עד שנהפך לאיש אחר רשע כמותה. נמצא זה אמרה: הכל מהאישה.
ואחזה אנוכי שראשי תיבות: 'בלא שמחה, בלא ברכה בלא טובה - שבט, ולזה כיוון הכתוב האמור: 'אם ראית אוולת קשורה בלב נער' - שתקנתו להחזירו ולהדריכו, שתסור ממנו איוולתו, 'שבט' - שהוא רומז לאשה כאמור, ובתנאי שתהיה בעלת 'מוסר' - דהיינו צדקת, 'ירחיקנה ממנו' - שבוודאי אשתו מחזירתו למוטב, כמעשה של ההוא חסיד וחסידה וכולי, ולא ישנה באיוולתו כמו שהיה קודם, לכן הולך בדרך לא טוב, שמכאן ואילך מובטח לו שהוא בן העולם הבא.