מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד מידת אברהם לחזר אחר העניים, ולשקע המצווה ביוצאי חלציו.
'הולך צדקות זה אברהם' - שלא היה עושה כמידת כל אדם, בבוא אליו העני אז פתח ידו לתת לו, לא כן אברהם, אלא הולך הוא עצמו לחזר אחריהם ממקום למקום. ... או אפשר שדרוש 'הולך' - פועל יוצא, שהוא מוליך הצדקות מדור לדור, לשקע המצווה ביוצאי חלציו, ולא הספיק לו עשיית עצמו כמו שכתוב: 'כי ידעתיו, למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט.'
חכם שמואל בן זקן , פרי עץ הגן, פרשת וירא, דף ט' ע"ב, דפוס הרי"ד פרומקין, ירושלים, תרס"ד (1904) מתוך 'החכם היומי'
