'ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת' - אמרו זיכרונם לברכה: אילו אמר 'אשר לא ילמד' לא הייתה תקומה, חס ושלום, אלא 'אשר לא יקים' - דהיינו שגם עם הארץ, שיבוא לשמוע כדי לקיים, הרי הוא בכלל 'ברוך'. ועל זה אמר: 'והיה אם שמוע' - דהיינו שתלך לבתי כנסיות ולבתי מדרשות לשמוע.