'כל הנשמה תהלל יה הללויה' - אדונינו דוד המלך, עליו השלום, בא להודיענו דבר גדול כזה בדרך שירתו, ואמר כי דבר ידוע הוא, שכל הנשמה של כל נברא, באה לזה העולם כדי שתהלל י-ה, וכמו שאנחנו אומרים בתפילה: 'נשמת כל חי תברך את שמך, ה' א-לוהינו'. ולכן טוב עשו גם הוסיפו 'הללויה' יום יום.
אומנם האספו ואגידה לכם את דבר ה', והוא כי לא כל המדרגות שוות, אלא כל אחד ואחד כפי מדרגתו ומעשיו ושלמותו, לפי הצער השכר. וכל אשריו לאיש השלם הזה, אשר פירש לו מהבלי העולם, ולא הלך בעצתם של רשעים, ובדרכם של חוטאים לא עמד, ובמושב לצים לא ישב, וכמו שנתבאר לעיל, אלא כל חפצו ותאוותו לעשות רצון קונו, בשלמות התורה והמצווה. וכתוצאה מכך הדבר גורם לו ודאי שתפילתו, והילולו, ודבר שירו, יהיו כולם מקובלים ברצון, ויגזור אומר ויקם לו.