חכם אפרים לניאדו


החכם היומי על לוח השנה:
< תמוז ה'תש"פ July 2020 >
אבגדהוש
   ט/1י/2יא/3יב/4
יג/5יד/6טו/7טז/8יז/9יח/10יט/11
כ/12כא/13כב/14כג/15כד/16כה/17כו/18
כז/19כח/20כט/21א/22ב/23ג/24ד/25
ה/26ו/27ז/28ח/29ט/30י/31 
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד ירושלים בנויה, ואין אווירה יפה, אך עלייתם לשם שמים.
'שמחתי באומרים לי בית ה' נלך' – דהיינו, שאם אומרים לי בני ביתי, קומה ונעלה בית אל, זו ירושלים - הייתי שמח לילך אחריהם, והטעם הוא שעל ידי העלייה 'עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים' - דהיינו שאנו עומדים ויושבים שם, נמצא שהעלייה היא סיבת הישיבה. ועל ידי הישיבה 'ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו' - דהיינו שעל ידי הישיבה תהיה קיום והעמדה לארץ - ותהיה ירושלים בנויה ומשוכללת, ויהיה ישוב בארץ כעיר שהיא מחוברת יחדיו בבתים, ולא יהיה שם מקום חלק.
ומאחר שתהיה ירושלים בנויה ומחוברת בבתים, והבתים סמוכים זה לזה, לא יהיה אווירה כל כך זך ויפה, וכמו שכתוב בשלהי כתובות: 'מנין שישיבת כרכים קשה, שנאמר: 'ויברכו העם לכל האנשים המתנדבים לשבת בירושלים' - ומפרש רש"י: ישיבת כרכים קשה, שהכל מתיישבים ודוחקים ומקרבים הבתים זו לזו ואין שם אוויר כלל, אבל בעיר יש גנות ופרדסים סמוכים לבתים ואווירן יפה.
נמצא שהיושב בירושלים, ודאי לשם שמים מכוון. וזהו שאמר, שכיוון ש'ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו', והיא מחוברת בבתים ואווירה אינה טוב כל כך, אם כן ודאי שאותם השבטים שבטי יה, שעולים ודרים שם, עדות יש לישראל, שכל עלייתם היא לשם שמים, להודות לשם ה', ולא לשם שום פנייה, חס ושלום, וממש זהו שאמר: 'ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל להודות לשם ה''.
'הבן יקיר', עמוד צ"ו-צ"ז, מוזיאון למורשת יהדות סוריה, ניו יורק, תשע"ו (2016)

subscribe
subscribe