חכם חיים יוסף דוד אזולאי
חכם דוד כהן
חכם שארל שלום תואתי
חכם מרדכי סבעוני (סיבוני)
החכם היומי על לוח השנה:
< אדר ה'תשפ"ד February 2024 >
אבגדהוש
    כב/1כג/2כד/3
כה/4כו/5כז/6כח/7כט/8ל/9א/10
ב/11ג/12ד/13ה/14ו/15ז/16ח/17
ט/18י/19יא/20יב/21יג/22יד/23טו/24
טז/25יז/26יח/27יט/28כ/29  

מקצת שבחו

מרן חיים יוסף דוד אזולאי, המכונה מרן החיד"א, נולד לאימו - ביתו של המקובל יוסף בייאלר שעלה מאשכנז לירושלים בעליית רבי יהודה החסיד, ולאביו - חכם רפאל יצחק זרחיה, שעלה מהעיר פאס שבמרוקו, לחברון, בנו של המקובל חכם אברהם אזולאי. מרן חיים יוסף דוד אזולאי נולד בשנת תפ"ז (1727) בעיר חברון.
בן שבעה חודשים, חשבו עליו שהוא מת ועזבו אותו על גב קרקע. נכנסה אליו זקנתו, והרגישה שיש בו נפש חיה, לקחה אותו, וכרכה אותו בצמר גפן. נתחמם וחיה, ונתגדל לשם לתהילה ולתפארה.
מרן חיים יוסף דוד אזולאי למד בירושלים אצל רבו חכם יונה נבון בעל ה'נחפה בכסף', אצל חכם יצחק ראפאפורט, ובישיבתו של ה'אור החיים' - החכם חיים בן עטר. לאחר מכן המשיך בלימודיו בישיבת המקובלים 'בית אל' אצל חכם יום טוב אלגאזי.
בשנת תקי"ה (1755) יצא לראשונה את ארץ ישראל כשליח דרבנן לארצות צפון אפריקה ומערב אירופה. 
בשנת תק"ל (1770) יצא למסעו השני. תוך מסעו בזמן שהותו בתוניס, בשנת תקל"ד (1774), נודע לו על מותה של אשתו - רחל ממנה נולדו לו ארבעה ילדים. הוא חזר לארץ ישראל, ולאחר מכן נישא בשנית.
בשנת תקמ"א (1781) יצא למסעו השלישי. בכל מקום אליו הגיע, מרן חיים יוסף דוד אזולאי בחן את אוספי הספרים שמצא, בספריות ובארכיונים, רבים מהם בכתבי יד שלא הודפסו, מהם גם העתיק בספריו.
לבקשת הקהילה היהודית בליוורנו, לאחר סיום מסעו השלישי, מרן חיים יוסף דוד אזולאי השתקע בעיר ליוורנו שבאיטליה, והקדיש את רוב זמנו לכתיבת חיבוריו, וכן שם פורסמו מרבית ספריו.
מרן חיים יוסף דוד אזולאי נפטר ביום י"א אדר בשנת תקס"ו (1806) ונטמן בעיר ליוורנו. 
בשנת תש"כ (1960) ביוזמת הראשון לציון חכם יצחק ניסים ורבה של ליוורנו חכם אליהוא טוואף הועלו עצמותיו אל ארץ ישראל והוא נטמן ע"י חכם מרדכי אליהו בהר המנוחות.
מרן חיים יוסף דוד אזולאי הותיר אחריו כ-80 חיבורים בנושאים רבים, ביניהם ספרי הלכה, פרשנות ודרושים כ'ברכי יוסף - שולחן ערוך', 'אהבת דוד' - דרושים, 'פתח עיניים' - על אגדות התלמוד, 'מחזיק ברכה' - ענייני תפילה, 'כיסא רחמים' - מסכתות קטנות, 'זרוע ימין' - על מסכת אבות. ספרי היסטוריה ומסעות כ'שם הגדולים', ו'מעגל טוב'. פירושים על התנ"ך כ'לחם מן השמיים' - תורה, ו'חומת אנ"ך' על נביאים כתובים.

הצהרת נגישות