חכם מישאל דהאן

כ"ב תמוז תר"פ - כ"ה אלול תשנ"ז      

1 9 9 7 - 1 9 2 0      

חכם מישאל דהאן

מקצת שבחו

חכם מישאל דהאן נולד לאמו אסתר ולאביו חכם שאול בכ"ב תמוז תר"פ (1920), בעיר זגורה שבדרום מרוקו.
בשנת תרפ"ה (1925), בהיותו בן 5, אביו שהיה דיין בעיר זגורה נפטר, ואמו עברה עימו לעיר מכנאס.
בשנת תרצ"ב (1932) החל ללמוד בישיבת 'כתר תורה' מפי רבו החכם רפאל ברוך טולידאנו, רבה של מכנאס, שגידלו בביתו, והיה סמוך על שולחנו. חכם מישאל דהאן למד בישיבה 12 שנים, במהלכן נשא לאישה את מרת רחל ביתו של חכם יצחק אלון.
בשנת תש"ד (1944) הוסמך לדיינות, ונקרא לשמש כרב העיירה אפלו שבדרום אלג'יריה. 
בשנת תש"ט (1949) זכה ועלה לארץ ישראל והתיישב בעיר באר שבע, שם שימש ברבנות. בשנת תשי"ט (1959) נתמנה לרב העיר באר שבע, אב בית הדין, תפקיד אותו מילא במסירות, 38 שנים.
בשנת תשנ"ו (1996) חכם מישאל דהאן חלה, והיה מרותק למיטתו למשך כמה שנים, עד לפטירתו. 
חכם מישאל דהאן נפטר ביום שבת פרשת ניצבים-וילך, כ"ה אלול תשנ"ז (1997), ומנוחתו כבוד בבאר-שבע.
חיבר שלושה ספרים, שלא הסכים להוציאם לאור בחייו: 'מוסר מלכים' - מוסר; 'מעדני מלך' - הגדה של פסח; 'לב מלכים' - הלכה. ספריו הודפסו בהוצאה מצומצמת. 'מוסר מלכים' יצא במהדורה דיגיטלית באתר ישיבת 'בית אל'.
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד לאהוב את רעו על כל המגרעות שבו, שה' לבדו שלם.
טבע העולם, שהאדם לא רואה את המומים והפגמים שיש בו, ורק של חברו הוא כן רואה, וכאומרם זכרונם לברכה: 'אין אדם רואה חובה לעצמו'. והגם שלפי האמת, אין אדם בעולם שאין בו חסרונות ויתרונות, כי אין שלם, רק ה' יתברך שמו לבדו, עם כל זה עוד לא נשמע בעולם במשך כל הדורות שעברו, מיום ברוא א-להים אדם על הארץ עד עצם היום הזה, שמי שהוא שנא או מאס את עצמו. ואדרבה, תמיד הוא עושה כל המאמצים והתחבולות, למען ירגיש את עצמו בריא חזק ואיתן, ושומר את עצמו בכל יכולתו מכל מיני פגעים רעים לבל יאונה לו כל רע.
אם כן, גם אם לפי דעתו רואה בחברו פגמים ומגרעות, עליו לקרב אותו ולא לשנוא או למאוס אותו, כמו שהוא לא שונא ולא מואס את עצמו, למרות החסרונות והפגמים שיש בו. והוא מובנו העמוק של הצו הא-להי העליון, באומרו יתברך שמו, 'ואהבת לרעך כמוך אני ה'' - כלומר, עליך לאהוב רעך, על כל המגרעות שבו, כמוך, שגם כן יש לך מגרעות, ואתה אוהב את עצמך.
חכם מישאל דהאן, מוסר מלכים - ספר מידות האדם, ערך "אהבת ישראל", מהדורה דיגיטלית באתר www.yeshiva.org.il. מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד תורה לשמה הוא לקיים מצוותיה ולא להתפלפל בה.
כל תכלית הלימוד להשגת שני דברים: לדעת איך לקיים מצוותיו יתברך שמו, בצורה נכונה וברורה ... ללמד לאחרים ולהורותם איך לקיים המצוות. וזה נקרא 'להעלות השמועה על פי ההלכה' - כלומר להורות כדת וכהלכה. וזאת היא המעלה העליונה והנשגבה בלימוד התורה שאין ערוך אליה, וכל תלמיד חכם אמיתי צריך לשאוף להגיע אליה, שהוראותיו יהיו לפי האמת ולא יטעה בהוראה ... אולם בתקופות האחרונות, נוצרה שיטת לימוד חדשה הידועה בשם שיטת הפלפול, אשר לא שיערוה רבותינו הראשונים והאחרונים, והרבה תלמידים רואים בה תכלית ייעודם בחיים, משאת נפשם ולחם חוקם. אין ספק שהחכמים שיצרו שיטה זו לראשונה, התכוונו לפתח את שכל התלמידים בדברי חידוד, לשעשעם ולעניין אותם, ולא לעשותה ללימוד קבוע, ביודעם שרבותינו בעלי התלמוד שוללים שיטה זו, וכמו שאמרו אם נדייק בכל זה לא היינו שונים'. וכך באמת נקבעה ההלכה: 'סיני ועוקר הרים - סיני עדיף'. ובעוונותינו הרבים, הרבה תלמידים מבלים זמנם היקר בפלפולי סרק, שאין בהם שום תועלת, ובהחלט טועים.
חכם מישאל דהאן, מוסר מלכים - ספר מידות האדם, ערך "פלפול", מהדורה דיגיטלית באתר www.yeshiva.org.il. מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד לכתוב מגילת יום העצמאות ולקוראה בבתי כנסיות.
אמונתנו הצרופה והמבוססת ללא פקפוק היא, שהקמת המדינה ושיבת בנים לגבולם, הכל בהשגחת ה' יתעלה. ותקופתנו זאת היא עקבות משיח, והיא גם תקופת הניסיון ועמידה במבחן לקראת הגאולה השלימה המיוחלת בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן. לאור האמור, היינו מטיבים לעצמנו ולעמים אחרים, לו השכלנו בשובנו לארצנו הנכספת, לבסס את עצמאותנו המדינית על יסודות חזקים ומוצקים של עברנו המפואר, ועל הליכות חיים הגנוזים וטמונים בתוך המעיין הנצחי הבלתי נדלה, תורת אל חי יתברך שמו, כפי שהורונו רבותינו הקדושים, אשר רוח ה' דיבר בם, ולהיות אור לגויים, ולא ככל הגויים, חס ושלום, כי זהו התפקיד המיועד לעם הקדוש בארץ הקודש. ואז, גם יום העצמאות הנפלא והמיוחד במינו, היה מקבל תוכן אמיתי ולא מלאכותי, דוגמת במות ריקודים ושירי עגבים, בזה שכל העם נוהר בהמוניו לבתי כנסת מלובש בגדי חג, ולהתפלל תפילה חגיגית בשירות ותשבחות לאבינו מלכנו, יתברך שמו, שהביאנו עד הלום, ולשמוע דרשות מתובלים בדברי תורה וחכמה מענייני היום, על הניסים והנפלאות שעשה ה' יתעלה לאבותינו ולנו, עם קריאת מגילה מיוחדת שבה יסופר בקצרה על הנס הגדול והנפלא של תחיית העם היהודי בארצו, וכן הלאה. ומצווה בגדולים, הם גאוני הדור הענקים, יגנו עלינו, האחרונים לגלות וראשונים לגאולה, לחבר מגילה כזאת כפי חכמתם הרמתה.
חכם מישאל דהאן, מוסר מלכים - ספר מידות האדם, ערך "יום העצמאות", מהדורה דיגיטלית באתר www.yeshiva.org.il. מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד ערך חיבור ספרים, שמזכה את הרבים, ושכרו גדול מאוד.
התועלת שתצמח מזה למחבר ספר, היא כפולה: א. שהוא נכלל עם אלה שעליהם נאמר 'כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו', ושכרו גדול מאד. וידועים דברי רבינו הקדוש הרמב"ם, זכותו יגן עלינו אמן, בפתיחה למורה נבוכים, שהכותב ספר ומוציאו לאור, מעלה עליו הכתוב כאלו דרשו בתוך רבבות אלפי ישראל. ב. מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על הפסוק 'דובב שפתי ישנים' - כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר, ובפרט אם הוא ספר הלכתי המנחה את האדם איך לקיים מצותיו יתברך שמו, ומעמידו על האמת, או ספר מוסר המחדיר בלב האדם אהבתו ויראתו יתברך שמו, אין ספק ששכר המחבר רב ועצום מאד.
חכם מישאל דהאן, מוסר מלכים - ספר מידות האדם, ערך "ספרים", מהדורה דיגיטלית באתר www.yeshiva.org.il. מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד שהעבירה שהוא להט אחריה, אותה בא לתקן בעולם הזה.
כתבו בעלי החן, זכרונם לברכה, שכל אדם נברא לתקן איזה עבירה שנכשל בה בגלגולים הקודמים. וקבלה בידינו מהקדמונים, זכרונם לחיי העולם הבא, שכל אחד יוכל לדעת בעצמו מה בא לתקן, והסימן לזה הוא, העבירה שהוא להוט אחריה ורודף אותה וחושק בה הרבה, יידע בוודאות שהיא היא העבירה שעליו לתקן. ולכן תמצא כמה אנשים אוחזים באיזה מצווה מן המצוות וקשורים אליה, ודבקים בה תמיד לקיימה בכל להט נשמתם והיא משאת נפשם. לפי האמור, על כל אחד להתעמק ולרכז כל מחשבותיו ולהפעיל כל כוחותיו הנפשיים, להגיע בעצמו לנקודת האמת הנזכרת לעיל.
חכם מישאל דהאן, מוסר מלכים - ספר מידות האדם, ערך "תכלית האדם", מהדורה דיגיטלית באתר www.yeshiva.org.il. מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שהתשובה היא חזרה אל שורשו המקורי הטוב.
האדם ביסודו הוא טוב. ואם כן, התשובה היא, פירושה כפשוטה, חזרה אל שורשו המקורי הטוב, וכי הנטייה לחטא אינה אלא תולדה חיצונית ולא שורשית, ולכן ביד האדם להתגבר עליה.
חכם מישאל דהאן, מוסר מלכים - ספר מידות האדם, ערך "תשובה", מהדורה דיגיטלית באתר www.yeshiva.org.il מתוך 'החכם היומי'