חכם שמעון לביא

רמ"ו - ט"ו אב שמ"ה      

1 5 8 5 - 1 4 8 6      

חכם שמעון לביא

מקצת שבחו

חכם שמעון לביא נולד לאימו ולאביו בשנת רמ"ו (1486) בספרד.
בשנת רנ"ב (1492), בהיות בן 6, עם גירוש היהודים מספרד הגיע עם משפחתו לעיר פאס במרוקו, בה למד וגדל בתורה ובסודותיה. בשנת שנ"ט (1549) שם פעמיו לעלות לארץ ישראל, בדרכו עבר בעיר טריפולי שבלוב, וראה את הקהילה היהודית בדלותה החומרית והרוחנית. קהילה, שטרם התאוששה מהכיבוש הספרדי של העיר בשנת הר"ע (1510), במהלכו נהרגו כ-6,000 מאנשי העיר, וכ-15,000 הלכו בשבי. הכיבוש הספרדי נמשך עד שנת שי"א (1551), בה נכבשה העיר ע"י העות'מאנים. חכם שמעון לביא החליט שטוב לו לקרבם לתורה וללמדם תורה וליראה את ה', וזה יותר טוב מהליכת ארץ ישראל, וכן עשה. 
חכם שמעון לביא הנהיג את יהודי טריפולי עד סוף חייו. הוא תקן את סדר התפילות כמנהג יהודי ספרד, תקן מורים לתלמוד תורה, שימש מורה הוראה, ייסד את בית הדין בעיר, והנהיג את הנהגות העדה, הנהוגות עד היום. בבואו לטריפולי מצא שמתפללים שמונה-עשרה של חול בשבת. כדי למונעם מטעות, תיקן שבתפילת ערבית של שבת ויום-טוב אומר שליח הציבור את כל שבע הברכות בקול רם.
חכם שמעון לביא היה גם רופא, ושימש רופאו של הביי - השליט התורכי יחיא פאשה. קשריו האישיים עם המושל סייעו להתאוששות של הקהילה היהודית בטריפולי. בחסות השלטון העות'מאני, יהודים, שברחו לפנים הארץ בשל רדיפות הספרדים והמלטזים, החלו לחזור לטריפולי, התחדשה הגירת יהודים ממגורשי ספרד ופורטוגל ומליוורנו (הגוארנים), והחלה התאוששות כלכלית, בשל הרחבת המסחר עם הקיסרות העות'מאנית וערי אירופה.
בשנת ש"ל (1570) לערך חיבר את פירושו הידוע לספר הזוהר על סדרי בראשית ושמות, אך רק בשנת תקנ"ה (1795) הודפס לראשונה סדר בראשית מתוך ספרו בשני חלקים בליוורנו באיטליה. שם חיבורו 'כתם פז' ניתן לו ע"י מרן החיד"א, החכם חיים יוסף דוד אזולאי, ששהה בזמן הדפסתו בליוורנו. חכם שמעון לביא חיבר גם פירוש ל"מילות זרות", שבזוהר, שנדפס בסוף ספרו של חכם חיים אברהם מיראנדה 'יד נאמן'.
פיוטו הידוע לכבודו של רבי שמעון בר יוחאי נתקבל בכל תפוצות ישראל. ראשית ע"י תלמידי האר"י בצפת, ששילבוהו בסדר קבלת השבת, ונדפס לראשונה בפראג בשנת שע"א (1611) בראש הספר 'אמרי בינה' לרבי יששכר בער מקרעמניץ. הפיוט מושר בליל שבת ותורגם לכמה שפות.
חכם שמעון לביא נפטר בהיותו בן מאה שנים, ביום ט"ו באב בשנת שמ"ה (1585). בשנת תרע"א (1911) נתגלע סכסוך בין היהודים למוסלמים על קברו ועל פי הוראת השלטון האיטלקי נאלצו לפתחו. להפתעת כולם ראו את חכם שמעון לביא כשגופו שלם ומעוטף בטלית כביום פטירתו.
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שאם קולטים העשירים, השפע רק לעצמם העולם מתמוטט.
'לב נשבר ונדכה א-להים לא תבזה' - ואין לך נשבר ונדכה זולת העני, ואליו הוא יתברך נושא את עיניו. שנאמר: 'ואת דכא ושפל רוח', 'לראות היש משכיל אל דל'.
בפרט בימי המועדים שהכל שמחים, וצריך לשמחם גם הם, כי הם חלקו של הקדוש ברוך הוא, כברכת ה' א-לוהיו אשר חננו. ויאמר, כי בימי המועדים שהוא זמן התוספת והשמחה - כידוע לבעלי הקבלה שעל כן נתווסף קרבן מוסף - האל יתברך בא לבקר את העניים והאביונים, לראות היש משכיל אל דל, מאותו התוספת המוסף לעשירים. וכשרואה שלא נתנו חלק לעניים, כביכול הוא בוכה מצער, וכאילו רוצה להחריב את העולם שנתייסד על חסד.
בסוד: 'אמרתי עולם חסד יבנה' - שאלמלא קלטו המדרגות העליונות השפע לעצמם ולא ישפיעו לזולתם, היה העולם מתמוטט. ואלה העשירים שקלטו הטובה לעצמם ולא השפיעו לזולתם ממנו, מחריבים סדר העולם הנבנה על חסד.
כתם פז, חלק א', עמ' צ"ב, הוצאת משפחת המחבר ועמותת 'אור שלום', בת ים, תשע"ד (2014)
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד דוגמת לימודי ה' למעלה, שהיו מרננים לשמח הלבבות.
היה רבי שמעון בר יוחאי, עליו השלום, וחבריו, שהיו דוגמת לימודי ה' למעלה, בליל שבועות עוסקים בתורה ובנביאים ובכתובים ובדרש ובסוד, שהם סוד פרד"ס, להכין הכלה ... ודע שהיו להם רננות ושירים מיוסדים על פי החכמה והסוד, והיו מרננים בהם כדי לשמח הלבבות להדביק נפשותם בעולם העליון, להמשיך משם שפע ורצון על דרך הניגון, בסוד: 'והיה כנגן המנגן ותהי עליו רוח ה'. וכן אנו נוהגים היום בכל ליל ראשון של שבועות בל"ב פיוטים המיוסדים אצלנו על פי החכמה.
כתם פז, חלק א', עמ' ע"ו, הוצאת משפחת המחבר ועמותת 'אור שלום', בת ים, תשע"ד (2014)
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד כוח תפילת הרבים בסוד הקטורת, שצריך לחזק הדבר בהופכו.
אמר כי כל תפילות הרבים אין הקדוש ברוך הוא פונה אליהם לבודקה אם ראויות הם או בלתי ראויות, לפי שתפילת הרבים מסוגלת בזה, ואמרו: 'הן אל כביר לא ימאס' - וזה לפי שתפילת הרבים עולה ובוקעת ושוברת כל המנעולים המונעים, ועולה לפניו יתברך, כי כח הרבים גדול הוא.
גם כי ימצא בכלל פושעים בהם, תתקן התפילה בסוד הקטורת שאחד מסממניה היה החלבנה שריחה רע. וכן צריך לחזק הדבר בהופכו. ועל כן תפילת הרבים אינה נבדקת אבל מתקבלת מיד.
אמנם, תפילת היחיד לא תיכנס כי אם בחוזקה, כלומר כשהמתפלל ההוא היחיד זכאי, כי אז לא ידחו תפילתו לחוץ, ועולה בלא חוץ. אמנם, להיותה של יחיד בודקים אותה, וגורם רעה לעצמו שיבדקו במעשיו ומשים עצמו בסכנה. וזהו: 'פנה אל תפילת הערער' - פירוש תפילת הערירי היחיד, מה שאין כן לתפילתם של רבים ש'לא בזה אל תפילתם' אף על גב שלא הכל בכוונה ורצון הלב.
כתם פז, חלק ד', עמ' ע"ז-ע"ח, הוצאת משפחת המחבר ועמותת 'אור שלום', בת ים, תשע"ד (2014)
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד מעלת המשמש, שבהכרח ילמד ממעשיו, ירגיל עצמו בדבריו.
אמר רבי שמעון: בוא וראה, ששימוש שעושה בן אדם לזכותו, ואות שימוש מגן עליו בעולם - שני תועלות יש בדבר: האחד, שתעמוד לו זכות הצדיק ששירת אותו. ועוד, שבהכרח ילמד ממעשיו - גם כי יהיה רשע, אי אפשר שלא ירגיל עצמו באחד מדבריו. שהרי כיוון שנתחבר לוט עם אברהם שנאמר: 'וילך איתו לוט', אף על פי שלא למד ממנו כל מידותיו, הנה לפחות למד ממנו מידת האכסניה.
כתם פז, חלק ב', עמ' רמ"ה, הוצאת משפחת המחבר ועמותת 'אור שלום', בת ים, תשע"ד (2014)
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מלמד בהתגבר החסד על ישראל, יסתפקו אומת העולם מתמציתם.
והיה יורד השפע והברכה על ישראל, ומתמציתם של ישראל היו מסתפקים אומות העולם, כי אל זה היה מכוון דוד באומרו: 'הללו את ה' כל גויים, שבחוהו כל האומים כי גבר עלינו חסדו' - כי בהתגבר החסד על ישראל יסתפקו מתמציתם.
כתם פז, חלק ב', עמ' קס"ט, הוצאת משפחת המחבר ועמותת 'אור שלום', בת ים, תשע"ד (2014)
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד מנהג בכוס של ברכה, שצריך שתסייע השמאל לימין.
רב המנונא סבא ומנהגו בכוס של ברכה, שהיה נוטלו בשתי ידיו ומברך ... אמנם כפי הקבלה יראה שצריך שתסייע השמאל לימין ... ואני ראיתי מקובל אחד שהיה נוטלו בשתי ידיו ומניחו בימין על חמש אצבעותיו, ומסייע בשמאל מלמטה ליד ימין, לקיים מה שנאמר: 'שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני'.
כתם פז, חלק ד', עמ' קנ"ג, ,הוצאת משפחת המחבר ועמותת 'אור שלום', בת ים, תשע"ד (2014)