חכם יוסף אלמאליח


החכם היומי על לוח השנה:
< אב ה'תשע"ז אוגוסט 2017 >
אבגדהוש
  ט/1י/2יא/3יב/4יג/5
יד/6טו/7טז/8יז/9יח/10יט/11כ/12
כא/13כב/14כג/15כד/16כה/17כו/18כז/19
כח/20כט/21ל/22א/23ב/24ג/25ד/26
ה/27ו/28ז/29ח/30ט/31  

מקצת שבחו

חכם יוסף אלמאליח נולד לאמו ולאביו חכם עיוש אלמאליח בעיר רבאט שבמארוקו.  
סבו אבי אמו היה הגאון המקובל חכם שמואל קארו, החתום על הסכמת ספר חפץ ה' לאור החיים הקדוש. 
אביו מילא את מקום סבו כחבר בית הדין של רבאט, וחכם יוסף אלמאליח מילא מקום אביו, ולימים, אף מונה כאב בית הדין של רבאט-סאלי. שמעו של חכם יוסף אלמאליח יצא למרחוק כגאון בתורה ובחסידות, וענוותו המופלגת. נשא ונתן עם נר המערב המלאך רפאל בירדוגו בשו"ת משפטים ישרים. לבית המדרש, שהקים ברבאט-סאלי נהרו תלמידים רבים מכל רחבי מרוקו.
חכם יוסף אלמאליח נשא לאשה את נכדת החכם הגאון אליעזר דיאבילה (בת ביתו), ונולדו להם בן ובת. 
בתו נישאה לתלמידו הקרוב חכם אהרון אלמאליח, שהגיע ללמוד אצלו מהעיר דמנת, ולבסוף מילא מקומו בראש בית המדרש וכאב בית הדין. בנו עמרם אלמאליח עשה חיל בעסקיו במוגאדור ובליסבון, ונתמנה לקונסול איטליה במוגאדור. נכדו, בנו של חכם עמרם אלמאליח, הוא החכם הגאון יוסף אלמאליח המכונה 'באבא סידי', שההדיר את חלק א' של ספרו 'תוקפו של יוסף'. 
לימים חכם יוסף אלמאליח גלה לגיברלטר. בחסות השלטון הבריטי, התקבל באהבה וכבוד והיה לראש חכמי המקום. בהשפעתו, הקהילה היהודית האמידה בגיברלטר פתחה ליבה ותמכה ביד רחבה בחכמי מרוקו וענייה. 
חכם יוסף אלמאליח נאסף אל בית עולמו ביום י"א אלול תקפ"ג (1823). הממשלה הקצתה מקום לקבורתו בראש ההר ע"י המבצר האנגלי, השומר על מעברות הים.
חכם יוסף אלמאליח חיבר ספר שו"ת בשני חלקים: 'תקפו של יוסף'. הספר נדפס בשנת חייו האחרונה - שנת תקפ"ג (1823), אך אפשר שנפטר קודם שיצא הספר לאור, לפי שאין הקדמה לספר.


subscribe
subscribe