'רבי נתן אומר: מניין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפילתם של רבים? - כלומר אף על פי שהם רעים וחטאים, והיה מן הראוי למאוס תפילתם, מכל מקום ריבוי יתר נמצא בהם, ואינו מואס תפילתם, ולמד אותו מהכתוב: 'הן אל כביר לא ימאס' וכתוב 'פדה בשלום נפשי'. ...
'פדה בשלום נפשי, מקרב לי, כי ברבים היו עמדי. ישמע א-ל ויענם, ויושב קדם סלה, אשר אין חליפות למו, ולא יראו א-לוהים'. - פדני מיד רודפי וקמי, הוא משום 'כי ברבים היו עמדי', שאני מתפלל עם הציבור. ונקטו שגדולה תפילת הציבור שישמע א-ל תפילתם. 'ויושב קדם סלה' - כלומר, לעולם הוא שומע תפילתם, אף על פי שהציבור רשעים 'ואין חליפות למו' - שאינם חרדים מיום המיתה, 'ולא יראו א-לוהים' - שאין יראת א-לוהים לנגד עיניהם, אפילו כך שומע לקולם, שמקרא כתוב: 'ויפתוהו בפיהם וכו' ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו', אפילו כך 'והוא רחום יכפר'.