'וידבר ה' אל משה לאמר: זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר' - ויש לדייק, שכיוון שכתוב במקרא הראשון: 'לאמר', למה חזר לומר מילת 'לאמר' פעם שניה? ... ונראה לפרש באופן אחר, במה שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה על פסוק: 'כי חיים הם למוצאיהם' - אל תקרא 'למוצאיהם' אלא למוציאהם בפה, שאם לא כן יבוא לידי שכחה. עיין שם בדבריהם.
וזהו כוונת הכתוב: 'זאת' - שהיא התורה, אז אם תרצו שתתקיים בידכם, תקיימו 'זאת חקת התורה אשר ציוה ה' לאמר' - בפה מלא, ולא לגמגם בהם בלחש. גם כן יש לומר 'לאמר' - לאחרים, כלומר ללמדם לתלמידים, ועל ידי זה תתקיים בידכם, ותתחדדו הרבה, כמו שאמרו: 'ומתלמידי יותר מכולם'.