חכם עמנואל חי ריקי


החכם היומי על לוח השנה:
< כסלו ה'תשע"ח דצמבר 2017 >
אבגדהוש
     יג/1יד/2
טו/3טז/4יז/5יח/6יט/7כ/8כא/9
כב/10כג/11כד/12כה/13כו/14כז/15כח/16
כט/17ל/18א/19ב/20ג/21ד/22ה/23
ו/24ז/25ח/26ט/27י/28יא/29יב/30
יג/31      

מקצת שבחו

חכם עמנואל חי ריקי נולד לאמו מרים ולאביו אברהם בשנת תמ"ח (1688) בפרארה באיטליה.
משפחתו עברה לעיר רוויגו, עירה של אמו, שם גדל. אביו נפטר כשהיה בן שש, ודודו, אח אמו, פרנסם. 
בשנת תס"ח (1708), עבר לעיר גוריציה לשמש מלמד תינוקות. משם נדד ברחבי איטליה ושימש כמלמד בכמה ערים. בנדודיו הגיע לפירנצה, שם נשא לאישה מרים.
בשנת תע"ח (1718) זכה ועלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב בצפת. במגיפה שפרצה בעיר, מתה בתו, והוא נאלץ לעזוב עם משפחתו את הארץ. בדרכם חזרה לאיטליה, נשבתה אנייתם בלב ים, אך לבסוף הצליחו להגיע לעיר ליוורנו. בליוורנו שימש חכם עמנואל חי ריקי מלמד ודרשן, ולפרנסתו עסק במסחר. דרשותיו, אותן נשא מדי שבוע בישיבת 'אורח חיים' ובישיבת 'בית הנערים', לא הועלו על הכתב מעולם, ואבדו לנו. 
לקראת סוף ימיו, חכם עמנואל חי ריקי עלה בשנית לארץ, והתיישב בירושלים. הוא בנה בעיר חצר למגורי משפחתו וביקש להקים בעיר ישיבה. לשם כך יצא למסע גיוס תרומות. בדרכו חזרה ארצה, נרצחו בידי שודדים.
חכם עמנואל חי ריקי נפטר ביום א' אדר תק"ג (1743), והובא לקבורה בצ'נטו שבבולוניה, איטליה.
בחצר, שבנה בירושלים, הוקמה ישיבת 'כנסת ישראל', בראשה עמד ה'אור החיים', החכם חיים בן עטר. 
חיבורו הנודע הוא 'משנת חסידים', ביאור לכתבי האר"י, שנדפס בשתי מהדורות עוד בחייו. מלבד חיבור זה כתב את 'אדרת אליהו' - ש"ס, 'א-לוהים מושיב יחידים ביתה' ו'הן היא כמת דולק בתוך המים' - כתבי חידה, 'הון עשיר'- משנה, 'חושב מחשבות' - תנ"ך וש"ס, 'חזה ציון' - תהלים, 'יושר לבב' - קבלה, 'מעשה חושב' - מלאכת המשכן, 'מקווה טהרה' - הלכות מקוואות, ו'תפילין דמרי עלמא' - הנחת תפילין בחול המועד.


subscribe
subscribe