חכם יצחק חזן


החכם היומי על לוח השנה:
< אדר ב' ה'תשפ"ד March 2024 >
אבגדהוש
     כא/1כב/2
כג/3כד/4כה/5כו/6כז/7כח/8כט/9
ל/10א/11ב/12ג/13ד/14ה/15ו/16
ז/17ח/18ט/19י/20יא/21יב/22יג/23
יד/24טו/25טז/26יז/27יח/28יט/29כ/30
כא/31      

מקצת שבחו

חכם יצחק חזן נולד לאמו מסעודה ולאביו חכם מאיר בשנת תרע"ט (1919) בכפר אלמנצורייא בדרעא במרוקו.
בילדותו למד מפי אביו, וחכמי כפרו. בשנת תרצ"ו (1936) עזב את כפרו ונסע לעיר מכנס ללמוד בישיבתו של חכם ידידיה טולדאנו, שהיה למורו המובהק. בשעות הערב למד עם חכם מאיר טולדאנו, שגם ארח אותו בביתו.  
בשנת ת"ש (1940) חכם יצחק חזן שב לכפר הולדתו לשמש כרב אלמנצורייא, עוד בחיי אביו. בתקופה זו למד עם חכם שמעון דיין, שלאחר פטירתו סייע להוציא את ספר תשובותיו 'זהב שבא'.
בשנת תש"א (1941) נשא לאשה את עיישה לבית משפחת ריווח, ונולדו להם עשרה בנים ובנות.  
בשנת תש"ד (1944) התמנה למסדר גיטין לכל קהילות מחוז דרעא, ובשנת תש"ז (1947) נתמנה למפקח על מסדרי הנישואין וסופרי בית הדין. בשנת תש"ח (1948) עזב את דרעא, וקבע דירתו בעיר קזבלנקה, שם לימד במוסד 'אוצר התורה'. בשנת תשי"ד (1954) נתמנה לדיין ורב המקום בעיר אגאדיר. בשנת תשט"ו (1955) נתמנה לדיין בבית הדין בעיר קזבלנקה, ובשנת תשט"ז  (1956) נתמנה לראש בית הדין.
בשנת תשכ"ז (1967), זכה ועלה לארץ ישראל. ראשית ישב בירושלים, ולאחר מכן עבר לחיפה, שם שימש כדיין, והקים את כולל 'בית יוסף'. בשנת תשמ"ח (1988) נתמנה לחבר בית הדין הגדול בירושלים.
חכם יצחק חזן נפטר ביום א' אייר תש"ן.
בחייו זכה להוציא לאור שלושה ספרים: 'יחווה דעת' חלק א', חלק ב'. ו'כה לחי' על ההגדה של פסח. לאחר פטירתו יצאו לאור 'באר לחי', 'ריח הגט', 'יחווה דעת' חלק ג', 'חכמת יצחק', 'ליצחק ריח', ו'לרוץ אורח'.
הצהרת נגישות