חכם יצחק אביחצירא


החכם היומי על לוח השנה:
< סיון ה'תשע"ז יוני 2017 >
אבגדהוש
    ז/1ח/2ט/3
י/4יא/5יב/6יג/7יד/8טו/9טז/10
יז/11יח/12יט/13כ/14כא/15כב/16כג/17
כד/18כה/19כו/20כז/21כח/22כט/23ל/24
א/25ב/26ג/27ד/28ה/29ו/30 

מקצת שבחו

חכם יצחק אביחצירא, הבבא חאקי, נולד לאמו ולאביו חכם מסעוד אביחצירא, בכ"ג באלול תרנ"ה (1895) בעיירה ריסאני שבמחוז תאפילאלת שבמרוקו. סבו הוא חכם יעקב אביחצירא, ה'אביר יעקב', ואחיו הוא חכם ישראל אבוחצירא הבבא סאלי. 
בשנת תר"פ (1920) כחלק מהתקוממות כנגד הפרוטקטורט הצרפתי, נחשדה משפחת אבוחצירא כמשתפת פעולה עם הצרפתים. אחיו הגדול חכם דוד אבוחצירא נרצח, וחכם יצחק אבוחצירא ברח עם אחיו חכם ישראל אבוחצירא לעיר בודניב. שם הקימו מחדש את ישיבתם.
בשנת תרצ"ו (1936) חכם יצחק אביחצירא עבר להתגורר עם משפחתו בעיירה ארפוד, שהייתה תחת שלטון צרפתי, ועמד בראש הקהילה היהודית. 
בשנת תש"ה (1945), חכם יצחק אביחצירא עזב את מרוקו, ועבר לגור בעיר אוראן שבאלג'יריה, שם התגוררו יהודים רבים שעקרו ממחוז תאפילאלת, וחשו בחסרון הנהגתו של חכם יצחק אביחצירא.
בשנת תש"ח (1948), עם הקמת מדינת ישראל, חכם יצחק אביחצירא עלה לארץ יחד עם בניו ובנותיו והתיישב במעברה בגבעת אולגה. כשנודע לראשון לציון, חכם בן ציון חי עוזיאל, על בואו של חכם יצחק אביחצירא לארץ, מיהר לקבל פניו, והעניק לו את מצנפת הרב הראשי שעל ראשו. 
חכם יצחק אביחצירא מונה לרב העיר רמלה, בה כיהן כ-20 שנה, בהמשך כיהן גם כיו"ר 'ארגון הרבנים הספרדים ועדות המזרח בארץ ישראל', שייסד הראשון לציון חכם יצחק נסים, וכחבר מועצת הרבנות הראשית. 
בשנת תשי"ט (1959) לאחר מרד ואדי סליב, שפרץ כנגד אפליית הציבור המזרחי בישראל, שימש כחבר בוועדת החקירה הממלכתית, החבר היחיד בוועדה מבין עולי צפון אפריקה.
חכם יצחק אביחצירא היה ידוע במופתיו ובברכותיו. ביתו היה פתוח לרווחה לכל מי שהיה זקוק לו. חכם יצחק אביחצירא הותיר אחריו שישה בנים ושש בנות משתי נשים, בתוכם רבני עיר, ראשי ישיבות, ואנשי ציבור.
חכם יצחק אביחצירא נהרג בתאונת דרכים, בשובו מביקור אחיו הבבא סאלי בנתיבות. הוא נפטר ביום כ"ה באדר ב' תש"ל (1970). מקום קבורתו בעיר רמלה. 
אין אנו מכירים כתבים של חכם יצחק אביחצירא. ליקטנו כאן מעט מזעיר, מדברים שנמצאים ביד משפחתו.


subscribe
subscribe