חכם אברהם ענתבי


החכם היומי על לוח השנה:
< כסלו ה'תשע"ח דצמבר 2017 >
אבגדהוש
     יג/1יד/2
טו/3טז/4יז/5יח/6יט/7כ/8כא/9
כב/10כג/11כד/12כה/13כו/14כז/15כח/16
כט/17ל/18א/19ב/20ג/21ד/22ה/23
ו/24ז/25ח/26ט/27י/28יא/29יב/30
יג/31      

מקצת שבחו

חכם אברהם ענתבי, המכונה גם רבי אברהם ענתבי הגדול, נולד בשנת תקכ"ה, (1765) בעיר חאלב (היא ארם צובא) שבסוריה. למד תורה מפי אביו, חכם יצחק ענתבי, שהיה מראשי החכמים והרבנים בדורו. 
לאחר מותו של הרב הראשי של חאלב ואב בית הדין, חכם אליהו שמאע הלוי, במגפה הגדולה בשנת תקע"ד (1814), נתמנה חכם אברהם ענתבי לכהן כרב הראשי וכאב בית הדין בעיר, ושימש בתפקידו זה במשך ארבעים שנה. בני עירו כינו אותו בתואר הכבוד 'ראש על אר"ץ רבה'.
במגפה הזו, נפטרו גם אחיו יהודה, ואשת אחיו. הזוג הותיר בן צעיר ורך בשנים - יהודה שבתאי רפאל ענתבי. דודו, חכם אברהם ענתבי אספו לביתו וגידלו כבנו.
בתקופתו נצטמצם הסחר דרך חאלב והמצב הכלכלי בממלכה העות'מאנית התדרדר. עול המסים כבד, ורבו העניים. חכם אברהם ענתבי הרבה לעסוק בתשובותיו בחלוקת המסים, בסכסוכי מסחר, ובבעיות חברתיות אחרות, שנבעו מן המצב הכלכלי. החכם תיקן תקנות רבות לבני קהילתו, חלקן מופיעות בספרו 'מור ואהלות'. 
בשנת תקפ"ב (1822) פקדה את חאלב רעידת אדמה, שהחריבה את העיר. כאלף מבני הקהילה היהודית נהרגו. והנותרים ברחו אל המדבר. במקום בתיהם שנהרסו, הקימו אוהלים וחנו במדבר. ספרו 'יושב אוהלים' - דרושים על התורה, נכתב בתקופה זו. בהעדרם של ספרים, כל מובאותיו נכתבו מתוך הזיכרון. 
בשנת ת"ר (1840) החלה פרשת עלילת הדם בדמשק. בעקבות היעלמותם של נזיר נוצרי ומשרתו המוסלמי הואשמו דמויות מפתח בקהילה היהודית בדמשק בחטיפתם וברציחתם, לצורך שימוש בדמם לאפיית מצות. אחיינו חכם יעקב ענתבי שימש אז כרב קהילת דמשק, עונה בעינויים קשים ממוות ונאסר במשך כמה חודשים. 
במהלך חייו כתב חיבורים רבים, רק חלקם נדפסו ובתוכם - שני ספרי 'פני הבית' אחד על הרשב"א והשני על הבית יוסף, 'מור ואהלות' - שו"ת, 'אהל ישרים', 'דרך חוקיך', 'חכמה ומוסר', 'פני אהל מועד' - דרושים לשבתות השנה,  וספר ו'חוקי הנשים' - פירוש על אבן העזר.
חכם אברהם ענתבי נודע גם בכתיבת פיוטים בלחנים של שירים ערביים. פיוטיו מושרים בכלל קהילות ישראל, וחלקם אף נכנס למקבץ שירי הבקשות. מפיוטיו הידועים: 'אור צח ופשוט', ו'אם חכם לבך בני'. 
על ערש דווי, קרא את ה'אידרא', וביקש מבנו חכם יצחק ענתבי לומר קדיש. בנו רמז לו כי הם רק תשעה ואין עשירי למניין. חכם אברהם ענתבי ענה כי נמצא איתם רב המנונא סבא, שמשלים את המניין. כעבור שעה קלה, בכ"ח בטבת בשנת תרי"ח (14 בינואר 1858), נלקח לבית עולמו, ונקבר בארם צובא במערת הצדיקים.


subscribe
subscribe