'כל ימי גדלתי בין החכמים', וראה ראיתי שהמה נהגו לומר קדיש, כשהיו נקראים לספר תורה, ואנוכי אחריהם הלכתי. אלא שזה שנות מספר עברו, בראותי שהתירו לעמי הארצות להיות כחכמים, והדיוט קופץ בראש, לדלג ולומר: ודילוגו - תיבות ואותיות למעלה ראש. חוקה חקקתי בבית הכנסת 'נווה שלום', אשר בעיר גאלאטא, אשר אנוכי פורס סוכת שלומי, וגזרה גזרתי כי לא יוכל שום אדם, אחד חכם ואחד שאינו יודע לומר הקדיש שאחר קריאת התורה, כי אם השליח צבור דווקא ואין זולתו.