'ושמרתם את דברי הברית הזאת, ועשיתם אותם, למען תשכילו את כל אשר תעשון' - כל מעשה אשר נעשה תחת השמש, יקדם הלימוד וההשכלה בו, כי איך יעשה אדם דבר ולא למדו?! לא כן בדברי ה' ואמונתו, אשר ייטב בהם העשייה בלי לימוד במחשבה, ולהקדים 'נעשה לנשמע'.
כי אמנם בדברי התורה, תועלת רוחני אין בו לימוד, ראיה או מופת, וכל המרבה לעסוק בה, יוסיף להפליא פלא ברוחניות ובמושכלות ... ודבר המובן בלימוד כאשר למד איש בו הטעם, כבר ידע תועלתו ויעשנו לתכלית התועלת. אולם התורה והמצווה אין בהם טעם, ושמירתם היא טעמם. כי אין מופת לאמונה, וכאשר יעשום יבינו בהם תועלת רב. הלכך היה מן ההכרח שיקדימו ישראל 'נעשה לנשמע', והיה ראוי שיעשו כדי שישמעו סודות התורה, ויפתחו להם שערי בינה אחר הלימוד והעיון.