'כי לא תעזוב נפשי לשאול, לא תתן חסידך לראות שחת' - ראיתי בספר: 'עומר השכחה' להרב גאבישון, זיכרונו לברכה, על הפסוק: 'טוב נקלה ועבד לו', בסימן י"ב כתב וזו לשונו: 'ויש לומר על דרך נסתר, טוב שיקל וינבל האדם עצמו במלאכת ה', אפילו לפחות ממנו, ואפילו בשאלת השוטים, ולא יהיה מתכבד שלא לשאול לפחות ממנו, או שמא יתיירא שמא אינה שאלה כהוגן, ויגיע לו ממנה נקלה, שאם לא יעשה יהיה נשאר חסר ונעדר מלחמתה של תורה, וזהו: 'וחסר לחם' - זה על דרך: 'אם נבלת בהתנשא, ואם זמות יד לפה' - אם נבלת עצמך בדברי תורה, סופך להתנשא'. עד כאן לשונו. ...
וזהו רמז כוונת דוד המלך, עליו השלום: 'כי לא תעזוב נפשי לשאול' - שאני עניו ולא אבוש ולא אכלם מלשאול את פי אפילו הקטנים מערכי, ובזה 'לא תתן חסידך לראות שחת'. ומובן.