'ואל תרבה שיחה עם האשה, באשתו אמרו, קל וחומר, באשת חברו' - ידוע שהאישה רומזת לתורה, ובזמן שלומדים תורה, אסור לדבר דברי חול, ובפרט אם לומדים בצוותא, שאז מי שמדבר עוונו גדול מנשוא. וזהו: 'אל תרבה שיחה עם האשה' - שהיא התורה, 'באשתו אמרו' - דהיינו כשלומד יחידי. 'קל וחומר באשת חברו' - דהיינו אם חברו לומד, והוא מפריע לו בדיבורים של חול.
'מכאן אמרו חכמים: כל המרבה שיחה עם האשה' - שהיא התורה, 'גורם רעה לעצמו, ובוטל מדברי תורה, וסופר יורש' וכו'. ומי שדבק בתורה, ולומדה בהתמדה בלי הפסק, מאריכים לו ימיו ושנותיו, כמו שאמר הפסוק: 'כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים'.