חכם מרדכי יפת שרעבי

תרע"ב - כ' חשון תשמ"ד      

1 9 8 3 - 1 9 1 2      

חכם מרדכי יפת שרעבי

מקצת שבחו


חכם מרדכי יפת שרעבי נולד לאמו מרים ולאביו מארי יהודה שרעבי בשנת תרע"ב (1912) בעיר תעיז שבתימן.
אביו, נפטר עוד קודם לידתו, ואמו נפטרה, כשהיה בן ארבע. גדל בתורה וביראה על ברכי סבו החכם מארי יפת בן אברהם, רב מחוז שרעב שבדרום-תימן. לאחר פטירת סבו, עבר להתגורר אצל החכם המקובל מארי חיים סינוואני, שגידלו ולימדו תורה. בהמשך למד מפי החכם מארי סאלם סעיד, אב-בית-הדין במחוז שרעב. 
בשנת תרפ"ו (1926), בהיות בן 14, החל ללמד ילדים בכפר ג'בל חבשי. כעבור שנה עבר בהצלחה את מבחני ההסמכה בהלכה, בגמרא וברמב"ם. לאחר זמן, עבר לעיר עדן ללמוד מפי החכם המקובל מארי משומר נסים, ראש ישיבת המקובלים בעדן, שהפך לרבו המובהק, וסמכו לרבנות. 
חכם מרדכי יפת שרעבי נשא לאישה את מרת לאה. הם גרו בכפר אצ'ויחה, והוא הקדיש עתותיו ללימוד תורה.
בשנת תרצ"ב (1932), עלה לארץ ישראל, התיישב ברחובות, והתפרנס מחקלאות. לאחר זמן עבר לירושלים, ללמוד בישיבת המקובלים 'בית אל' מפי ראש הישיבה החכם המקובל שלום הדאיה, שקירבו אליו, ומפי החכם המקובל חיים שאול הכהן דוויק. הוא החל ללמד גמרא בישיבת 'שערי רחמים', וקבלה בישיבת 'שערי ציון'.
בזמן תנועת המרי העברי כנגד הבריטים, ארגון האצ"ל החביא נשק בביתו, מתוך הנחה, שלא יחפשו בביתו. בשנת תש"ט (1949), לאחר מלחמת העצמאות, לאחר שעברה ישיבת המקובלים 'בית אל' מהעיר העתיקה לשכונת 'יגיע כפיים', החל ללמד בישיבה. 
בשנת תשכ"ב (1962), ייסד את ישיבת המקובלים 'נהר שלום' בירושלים, על שם הרש"ש, החכם המקובל שלום שרעבי, ועמד בראשה. בערוב ימיו, כונה 'זקן המקובלים' ו'ראש עדת המכוונים'. 
בשנת תשל"ח (1978), נפטרה מרת לאה אשתו, ומאז החל להידרדר מצבו הבריאותי, עד שבשנותיו האחרונות, היו רגילים תלמידיו לקחתו בכיסא גלגלים. 
חכם מרדכי שרעבי נפטר ביום כ' בחשוון תשמ"ד (1983), ומנוחתו כבוד בהר המנוחות בירושלים.
לאחר מותו, יצא לאור בשנת תשע"ו (2016) הספר 'רבינו מרדכי שרעבי', ובו דרשות שנשא בבתי כנסת לציבור הרחב, מתוך הקלטות נדירות, שהקליטו תלמידיו.
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שקורא תהילים כאילו עוסק בכל סתרי תורה.
על ידי זכות לימוד התהילים, שהוא הרפואה התרופה האחרונה של עם ישראל, שלומדים אותו בשבת קודש, ויוצא מפה קדוש - מפי ילדים שאין בהם חטא כלל, זהו הבל שאין בו חטא, זו התרופה יכולה להגן על עם ישראל כולו בכל מקום שהם. על ידי כן יכולים להתרפא מהגלות, המחלה הארוכה הזאת שסובלים אלפי שנים בגלות, ולא מצאו שום תרופה אלא עסק התורה ולימוד התהילים הזה ...
זה ספר הקדוש של דוד המלך, שכולו זמירות נפלאות שכולל בו כל התפילות והתחינות, כולו הספר הזה, חמישה חומשים, התפלל דוד המלך, שכל מי שאומר אותו כאילו הגה בתורה בחמישה חומשי תורה בכל סתריה ... אם כן, הילדים האלה שלומדים, מעלה עליהם הכתוב כאילו עוסקים בחמישה חומשי תורה, ומבינים כל סתריה, כל רזיה ורמזיה, שרמז דוד המלך בכל פסוק ופסוק, תחינה או זמרה או שירה או רינה או מעשרה לשונות, על ידי זה החיצונים מתפרדים מהשושנה העליונה שהיא כנסת ישראל, ועל ידי כן תוכל לצאת מבית מאסרה, ותעלה‏ עמה כל ניצוצות הקדושה. זה שעם ישראל בגלות, בשביל מה? - בשביל ניצוצות הקדושה, בכדי שיוכל לברר אותם להעלות אותם עמו, ולכן כל עלייה ועלייה מחוץ לארץ, מביאה עמה כמה וכמה ניצוצות, ועל ידי כן השכינה גם כן באה בראשם. ובפרט התעוררות התהילים ביום שבת קודש, על ידי צאן קדושים האלה, הבל שאין בו חטא, יכול להביא כל עם ישראל, ולפתוח את כל השערים שסגרו עליהם בגלות, כל השערים האלה נפתחים, ויפתחו לעם ישראל שערי ארץ ישראל, שערי אורה, שערי בית המקדש.
רבינו מרדכי שרעבי, הקלטות נדירות, דרשה בפני ילדים, שנת תשל"ג (סוף 1972), עמ' 252-253. נהר שלום, ירושלים תשע"ו (2016).
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שבעסק התורה זוכה לארבע בחינות בכוח ושכנתי בתוכם.
הבחינה הראשונה, כשעוסק אדם בתורה, בפשט - קונה חלק הראשון, מאות ה' אחרונה של הוי"ה, שהוא בחינת הנפש. עלה יותר במעלה, והשיג יותר ולמד בחינה השנייה, חלק השני של התורה שהוא הרמז. 'זכה יותר - נותנים לו רוח' - מגלים לו בחינת הרוח. 'זכה יותר' - נתעלה ולמד בחלק השלישי, בחינה השלישית של התורה, שהיא בחינת הדרש. קנה יותר - בחינה יותר עליונה - השפעה א-להית יותר. ומה היא? - בחינת הנשמה, בבחינת ה"א ראשונה. וה"א אחרונה - הפשט, משם נמשך הנפש. מהוא"ו הרמז, ומשם הרוח. מה"א הראשונה הדרש, ומשם הנשמה. 'זכה יותר' - התעלה במעלה יותר, נתעלה בבחינה הרביעית, העליונה מכולם, והיא בחינת נסתרות התורה וסודותיה. מאיפה קונה? - מיו"ד של הוי"ה, זו בחינה העליונה שבכולם, שהיא בחינת נשמה לנשמה. הנשמה עצמה נקראת נשמה, מי זו, בחינה עליונה מאוד נעלמה מאוד מאוד, גנוזה מאוד מאוד, היא בחינת החיה, והיא בחינת נשמה לנשמה. זה בעניין מה שאמרנו: 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם'. כל תלמיד חכם, מה זוכה? - זוכה על ידי עסק התורה שיש לו, עולם עליו ארבע בחינות, והם בחינת הנפש, בחינת הרוח, בחינת הנשמה, ובחינת הנשמה לנשמה. בכוח מה? - בכוח 'ושכנתי בתוכם'.
רבינו מרדכי שרעבי, הקלטות נדירות, בבית הכנסת אוהבי ציון בשנת תשכ"ה (1965), עמ' 246-247. נהר שלום, ירושלים תשע"ו (2016).
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד לומר בשם כל ישראל לפני כל מעשה טוב.
עכשיו, שאין לנו מקדש, מי המקדש? - התלמיד חכם, שהוא עוסק בתורה הוא המקדש. 'ושכנתי בתוכם' - כל תלמיד חכם, כל המילים שמוציא מפיו כשעוסק בתורה או בתפילה, או עושה איזה מצווה, ובפרט יש לנו מוסר מהרבי משה בן נחמן, נחמני' שהאדם לא יימנע מלומר לפני כל מעשה טוב, לפני כל תפילה, לפני כל עסק תורה: 'בשם כל ישראל'. אם אומר המילה הזאת: 'בשם כל ישראל' - הבירור הוא לא רק לעצמו - אצילות, בריאה, יצירה, עשיה של שורש נשמתו, אלא יכול לברר כל מיני אצילות, בריאה, יצירה, עשיה של כל עם ישראל, וכולם מברר אותם, ומעלה אותם במעלות רמות בשורשם העליון, כל אחד ואחד בנקודה שלו באצילות, בריאה, יצירה, עשיה שלו, בשורש נשמתו.
אם כן, כל אחד ואחד ייקח העצה הזאת מהרבי משה בן נחמן, נחמני, ויזכור אותה לפני כל תפילה, לפני כל לימוד תורה, לפני כל מצווה, לפני כל מעשה טוב, יגיד 'בשם כל ישראל'. שלוש המילים 'בשם כל ישראל', זה עושה תיקון עצום, ומעלה השכינה עם כל ניצוצות הקדושה, כל רפ"ח ניצוצים ששייכים הן בזמננו, הן בזמנים שעברו, הן בזמנים שעתידים לבוא, יכול לברר אותם על ידי התורה.
רבינו מרדכי שרעבי, הקלטות נדירות, בבית הכנסת אוהבי ציון בשנת תשכ"ה (1965), עמ' 248. נהר שלום, ירושלים תשע"ו (2016).
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שמיליוני השמות הצדיקים והמלאכים מלווים את השבת.
עכשיו ברגע הזה, מוצאי שבת קודש, קוראים אותה 'מלווה מלכה'. מלווה מלכה, מה?! - לא מלווים את המלכה, המלכה לא לבד, המלכה זה שבת קודש, אי אפשר לבד, מיליוני מיליונים של נשמות צדיקים ומלאכים משתתפים. בכוח זה, אם אדם עכשיו שומע איזה דבר, מכוח הקדושה הזאת נקלט במוחו, מקיים האדם הזה. למה? - בכוח שעכשיו יש לנו שיריים מאותו הארה של נשמה קדושה, נשמה יתירה, ומכוח אותם המלאכים שבאים עם השבת. ועכשיו כולם, המלאכים האלה, הם מלווים את השבת, ואנחנו משתתפים להיות שותפים עם שבת המלכה.
רבינו מרדכי שרעבי, הקלטות נדירות, בבית הכנסת אוהבי ציון בשנת תשכ"ה (1965), עמ' 250. נהר שלום, ירושלים תשע"ו (2016).