חכם משה זקן מאזוז

תרי"א - ב' אייר תרע"ה      

1 9 1 5 - 1 8 5 1      

חכם משה זקן מאזוז

מקצת שבחו

חכם משה זקן מאזוז נולד לאמו ולאביו כמוס, בשנת תרי"א (1851) בג'רבה שבתוניס.
תורתו למד מפי חכם אברהם הכהן, חכם סאסי מעתוק כהן יונתן, וחכם חיים הכהן, שהפך לרבו המובהק.
בשנת תרל"ב (1870) חכם משה זקן מאזוז התבקש לנהל את ענייני הקהל ברובע 'כבירה' שבג'רבה, והוא מילא תפקיד זה עד יום פטירתו.
בשנת תרל"ו (1875) חכם משה זקן מאזוז התמנה לדיין בעיר ג'רבה, ובשנת תרס"ה (1905) לאב בית הדין.
חכם משה זקן מאזוז העמיד תלמידים רבים, ורוב חכמי ג'רבה בדורות האחרונים, סומכים ומתבססים  על הוראותיו ופסיקותיו.
חכם משה זקן מאזוז נפטר ביום ב' אייר תרע"ה (1915) והובא למנוחת עולמים בג'רבה.
חכם משה זקן מאזוז כתב ספרים רבים ביניהם: 'סבר פנים' - חידושי ש"ס, 'שערי משה' - שו"ת וחידושים בהלכה, 'שערי תורה' - חידושים ודרושים בהלכה, 'שם משה' - עניינים שונים, 'צדיק ונשגב' - על מסכת ביצה, 'ויקהל משה' - דרושים, 'קרא משה' - חידושי תנ"ך ומאמרי חז"ל ועוד.
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד בשבח האחדות שעל ידי האחדות זוכים לדברים הרבה.
אמרו חכמינו זיכרונם לברכה: שעל ידי האחדות יזכו ישראל לקיים כל המצוות. כיוון שהכול כאיש אחד - מה שמקיים זה חשוב כאילו קיים זה, ויתרבה זכות בתורה וזכות המצוות.
גם על ידי האחדות ישמח בריווח חברו ויצטער בצערו והווה לנו - כאילו מקיים כל התורה כי 'ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה' כמו שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה, ויקיים מצוות 'וחי אחיך עמך' והחזקת בו - גם על ידי זה לא יהיה שנאת חינם שהיא גרמה כל הגלות, ובמקום איבה יהיה אהבה שעל ידי זה שורה השכינה. גם על ידי זה יהיה רודף במידת האמת כי כמו שהוא רוצה שאין האחרים מעקמים עליו, כך הוא לא יעקם על אחרים, וכמו שרוצה בעצמו שאם יש לו טובה וזכות שאחרים יעשו לו אותו זכות או טובה, כמו כן להיפך.
וגם על ידי האחדות ינצל שלא יהיה מאותם הנותנים חתיתם על הציבור, שלא שם שמיים, אלא בשביל הנאתם וממונם שעל ידי זה יחשוב שכל ישראל בני מלכים הם - ויעריך אחרים כמו ערך עצמו.
חכם משה זקן מאזוז , ויקהל משה, עמ' י"ד, דפוס דוד עידאן, ג'רבה, תרע"ו (1916) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד הרגלם ללמוד התורה כדרך שיר ואינה משתכחת.
'ועתה כתבו לכם את השירה הזאת, ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם, למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל' - על ידי שירגיל האדם עצמו בדיבור יהיה קבוע בו כמו שיר, וכיוון שעושה דרך שיר, ממילא אינו שוכח, וזה שנאמר 'ועתה כתבו לכם את השירה', שעל ידי זה ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם - שאינה משתכחת.
חכם משה זקן מאזוז , ויקהל משה, עמ' ט"ז דף ב, דפוס דוד עידאן, ג'רבה, תרע"ו (1916) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שאין זוכים בלימוד, אלא בקניית מידת הענווה.
'מכל מלמדי השכלתי ומתלמידי יותר מכולם' - אכן אין התלמיד מחכים את רבו, ולא הרב מלמד, וזוכה התלמיד לכתר תלמוד תורה, אלא בקניית מידת הענווה.
חכם משה זקן מאזוז , קרא משה בתוך שערי תורה , עמ' יד, דפוס דוד עידאן, גרבה, תער"ג (1913) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' לומד מוסר מאומות העולם, שאינם מדברים בבית תפילתם.
וישים אל ליבו כי הוא עוסק בשבחו של הקב"ה ואנו אומרים יתגדל ויתקדש וכו', ואיך יתכן לדבר ולשוח על צרכיו או שיחה בטלה חס וחלילה, ובפרט בעת התפילה ובפרט בעת קריאת שמע .
וייקחו מוסר מאומות העולם שאינם מדברים כלל בבית תפילתם.
חכם משה זקן מאזוז , ויקהל משה, עמ' י"ד, דפוס דוד עידאן, ג'רבה, תרע"ו (1916) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד שהדברים המועילים לקרב הגאולה הם אהבה ואחדות.
צריך ליתן לב לשוב מעבירות שבידנו כמו 'שנאת חינם' שבאה מחמת קינאה...
ואבותינו יצאו ממצרים בשביל שלא היה ביניהם קטגורים, אלא אהבה ואחדות ביניהם, ואם כן יש ליתן לב לעשות הדברים המועילים לקרב את הגאולה.
חכם משה זקן מאזוז , ויקהל משה, עמ' ז, דפוס דוד עידאן, ג'רבה, תרע"ו (1916) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד בטחון בה', שיוקר השערים לא ימנעם להשגיח על העניים.
אף כי בעולם הזה יוקר שערים, וחיסרון כיס ופרנסה, מכל מקום 'לפי הצער השכר', ו'לוו עלי ואני פורע', וראשי תיבות 'אלה מועדי ה' מקראי' - גימטריא הווי-ה אדנות - דהיינו יחוד הקב"ה, ומובטחים בחסדו הגדול שיושפע לנו שערי טובה והרווחה.
אשר על כן יש להשגיח על העניים והצנועים של העיר, ובפרט בחג הקדוש הזה.
חכם משה זקן מאזוז , ויקהל משה, ג' עמ' ב', דפוס דוד עידאן, ג'רבה, תרע"ו (1916) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מחשיב העוסק בתורה חשוב כאילו קיים כמה מצוות כאיש הזורע.
התורה נקראת אור, וכמו שנאמר: 'ותורה אור', ואפשר לומר בכוונת הכתוב: 'אור זרוע לצדיק' - כי הנה נודע שהעוסק והלומד בתורה כאילו קיים המצוות בפועל.
וכמו שנאמר: 'זאת תורת העולה' - וזהו: 'אור זרוע לצדיק' - דהיינו שהצדיק העוסק בתורה, היא התורה שנקראת אור הוא זרוע, ורצה לומר: דהיינו - כאילו אדם זורע מעט ומלקט הרבה, כמו כן הצדיק העוסק בתורה לא שאינו מקיים מצוות, אלא מצוות תלמוד תורה - אלא הוא חשוב כאילו מקיים כמה וכמה מצוות כהאיש הזורע.
חכם משה זקן מאזוז , קרא משה בתוך שערי תורה, עמ' כ"א, דפוס דוד עידאן, גרבה, תער"ג (1913) מתוך 'החכם היומי'