תרי"ח - ז' אדר תש"ג      

1 9 4 3 - 1 8 5 8      

חכם ציון הכהן

מקצת שבחו

חכם ציון הכהן נולד לאמו ואביו חכם אבאתו הכהן  בשנת תרי"ח (1858) בעיר ג'רבה שבתוניס.
בינקותו, מתה עליו אמו, והוא בן שישה חודשים. הוא גדל על ברכי אחותו הגדולה ולאחר מכן ע"י אשת אביו, בתו של החכם כליפה עידאן. ראשית תורתו מפי חכם דוד הכהן בחארת לכבירה בג'רבה, ולאחר שאביו עבר ליישוב דיגת בג'רבה, לשמש שם בדיינות, למד מפי חכם רחמים חורי.
חכם ציון הכהן למד את מלאכת הצורפות והתפרנס ממלאכה זו, עם זאת המשיך והתעלה בלימוד התורה. הוא נשא לאישה את מרת מבריכה, נכדתו של חכם יוסף כהן, ונולדו להם מספר ילדים. ביתם, שאשונה, נשיאה לחכם יוסף סוסו הכהן, שלימים שימש סגן הרב הראשי לתוניסיה. בנם חכם יעקב הכהן, שימש רבה של העיר צפאקס.
לימים, התמנה חכם ציון כהן למרביץ תורה בעיר צפאקס שבתוניס. תפקיד, בו שימש כארבעים שנה עד פטירתו. הוא נודע בצדקותו הרבה, היה מכניס אורחים וגומל חסדים, נוח לשמים ונוח לבריות. 
חכם ציון כהן נפטר בשנת תש"ג (1943) והובא למנוחת עולמים בעירו צפאקס. יום פטירתו אינו ידוע לנו, אנו מציינים אותו ביום ז' באדר, שכל נשמות חכמי ישראל כלולות במשה רבינו.
חכם ציון כהן כתב חידושים על התורה והם יצאו לאור בספרו 'יושיע ציון', שיצא לאור בג'רבה בשנת תש"ח (1948) יחד עם חיבור של נכדו, חכם אברהם הכהן 'מלל אברהם'.
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד קודם שיעשה תשובה, ישריש בליבו מצוות ואהבת לרעך כמוך.
'ואת אחיכם קחו וקומו, שובו אל האיש' - רמז שקודם שיעשה האדם תשובה, צריך תחילה לשרש בליבו מצוות 'ואהבת לרעך כמוך' שהיא כללות התורה. וזהו: 'ואת אחיכם קחו' - בתחילה, שיהיה לכם אחווה וריעות תקועה בלבבכם, ואחר כך 'קומו שובו' בתשובה 'אל האיש' - ה' איש מלחמה.
חכם ציון הכהן , יושיע ציון, עמ' י"ז, דפוס עידאן כהן וצבאן, ג'רבה, תש"ח (1948) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד שאין לנו ישוב קבע בארצנו - רק על ידי האחדות.
סמיכות המנורה לפרשת שלח לך אנשים - כי המנורה רומזת על האחדות ככתוב: 'מקשה זהב' - שכולה חתיכה אחת, ואין לנו ישוב קבע בארצנו רק על ידי האחדות, כי בהעדר האחדות נחרבה בית קודשנו כנודע, ולכן אחרי שציווה על המנורה, הרומזת לאחדות, יצווה לשלוח לתור להם מנוחה בארץ ישראל.
חכם ציון הכהן , יושיע ציון, עמ' מ"ז ב, דפוס עידאן כהן וצבאן, ג'רבה, תש"ח (1948) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מלמד 'אלומים בתוך השדה' בתוך גלות עשיו, הנקרא איש שדה.
'והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה, והנה קמה אלומתי וגם ניצבה' - רמז שעל ידי האחדות, שנהיה אגודה אחת, בתוך הגלות הזה האחרון, שהוא גלות עשיו, הנקרא 'איש שדה', אז ירום קרננו ונזכה לגאולה. וזהו: 'והנה קמה אלומתי' - שכל הגלות הזו הוא בעוון שנאת חינם.
חכם ציון הכהן , יושיע ציון, עמ' טו, דפוס עידאן כהן וצבאן, ג'רבה, תש"ח (1948) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שחייב ללמוד בשבת יותר מבחול, שלימודו בשבת עולה יפה.
'ואתה תצוה את בני ישראל, ויקחו אליך שמן זית זך' - 'ואתה תצווה את' - ראשי תיבות: אות - רמז לשבת כנזכר, 'ויקחו אליך' - רמז לתורה, כמו שכתוב: 'כי לקח טוב נתתי לכם' - שחייב ללמוד תורה בשבת יותר מבחול, כמו שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה: 'תכלית ימים לילות, תכלית לילות שבתות'. 'שמן זית זך' - כי הלימוד בשבת, בזמן שהוא פנוי ואינו טרוד בשום דבר ודעתו צלולה עליו, לימודו עולה יפה כשמן זית זך'.
חכם ציון הכהן , יושיע ציון, עמ' כ"ח ב, דפוס עידאן כהן וצבאן, ג'רבה, תש"ח (1948) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד להרים ראש הרשעים, שגם ישובו לבית אבותם, שורש קדוש.
'נשא את ראש בני גרשון, גם הם לבית אבותם למשפחותם' - שתעשו התנשאות ראש לרשעים, שהם מגורשים ורחוקים מן ה' יתברך, דהיינו: כשתוכיחו אותם, תנשאו אותם לדבר איתם בלשון כבוד לו: אחי ויקירי, הלא איש חכם ואיש טוב אתה, ואינו לפי כבודך מה שעשית, דבר פלוני וכדומה, ועל דרך מה שנאמר: 'הוכח לחכם ויאהבך', וכמו שפירשו המפרשים זיכרונם לברכה, וכשתהיה התוכחת בדרך כבוד וחיך מתוק, גם הם ישובו לבית אבותם, שהם בני אברהם יצחק ויעקב, שורש קדוש.
חכם ציון הכהן , יושיע ציון, עמ' מ"ה, דפוס עידאן כהן וצבאן, ג'רבה, תש"ח (1948) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד בזמן שמתקשה להשיג הלימוד, שייתן צדקה לפתח שערי בינה.
'וזה מעשה המנורה מקשה זהב' - אמרו חכמינו זיכרונם לברכה: 'שקולה מצוות צדקה ככל התורה כולה'. וזהו: 'וזה מעשה המנורה' - היא התורה, 'מקשה' - אחת, שיחשוב האדם שהוא באחדות אחת עם העניים והאביונים, לרחם עליהם ולתת להם צדקה. וזהו: 'זהב' - ראשי תיבות: זה הנותן בריא.
וזה: 'מקשה' - בזמן שיתקשה בה האדם, שלא השיג להבין איזה עניין מלימוד התורה, התיקון לזה הוא זהב - זה הנותן בריא, כנזכר, דהיינו: שייתן צדקה, ועל ידי זה יפתחו לו שערי בינה, להבין כל דבר שקשה.
חכם ציון הכהן , יושיע ציון, עמ' מ"ו, ב, דפוס עידאן כהן וצבאן, ג'רבה, תש"ח (1948) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד שצריך לנשק ידי אביו ואמו בשבת.
'איש אביו ואמו תיראו, ואת שבתותי תשמורו' - בא לרמוז, שצריך האדם לנשק ידי אביו ואמו בשבת.
חכם ציון הכהן , יושיע ציון, עמ' ל"ח, דפוס עידאן כהן וצבאן, ג'רבה, תש"ח (1948) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שיקרבו ימי האדם למות, מצווה לכתוב לעניים חלק מסך ממונו.
'ולא תשאו עליו חטא, בהרימכם את חלבו ממנו' - 'בהרימכם את חלבו' - סופי תיבות: מות - לרמוז למה שנוהגים, כשיקרבו ימי האדם למות, מצווה לכתוב לעניים ולצנועים איזה חלק או סך ממונו או לאיזה דבר מצווה, וזהו: 'ולא תשאו עליו' - שהצדקה מכפרת עוון גס שנעשית סמוך למיתה.
חכם ציון הכהן , יושיע ציון, עמ' נ"א, דפוס עידאן כהן וצבאן, ג'רבה, תש"ח (1948) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד שיהיו בלי אחווה ואחדות ירעו לנפשם.
'ויאמר: אל נא אחי תרעו' - רמז כשיהיו בלי אחווה ואחדות, ירעו לנפשם.
חכם ציון הכהן , יושיע ציון, עמ' ו ב, דפוס עידאן כהן וצבאן, ג'רבה, תש"ח (1948) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מלמד שאין אחדות ושלום רק בזמן שיש שפע בעולם.
'מאשר שמנה לחמו' - אין אחדות ושלום רק בזמן שיש שפע בעולם, שאין עין בריה צרה בחברתה, וכמו שאמר רש"י על פירוש: 'יפות מראה ובריאות בשר', נרמז שלום בראשי תיבות: 'מאשר שמנה לחמו והוא'.
חכם ציון הכהן , יושיע ציון, עמ' י"ט, דפוס עידאן כהן וצבאן, ג'רבה, תש"ח (1948) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד לדרשן לקשוט עצמו תחילה, ולעשות עמהם כל מה שדורש להם..
'אלה הדברים אשר ציווה ה' לעשות אתם' - רמז לדרשן, שמקהיל קהילות ודורש להם את חוקי ה' ואת תורתיו, שצריך גם כן לתקן מעשיו ולקשוט עצמו תחילה, ולעשות איתם ועמהם כל מה שהוא דורש.
חכם ציון הכהן , יושיע ציון, עמ' ל"א, דפוס עידאן כהן וצבאן, ג'רבה, תש"ח (1948) מתוך 'החכם היומי'