חכם שלמה ועקנין

- כ"ה תמוז תרס"ה      

1 9 0 5 - 0      

חכם שלמה ועקנין

מקצת שבחו

חכם שלמה ועקנין נולד לאימו ולאביו יצחק בטבריה שבארץ ישראל. 
למד תורתו מפי רבו החכם שלום בן יוסף עמאר, שחלק קטן מחידושיו הביא בספרו. עד היותו בן עשרים שנה, חי עם משפחתו בארץ, אחיו התיישבו בחברון ובטבריה ואילו הוא נשלח כשד"ר לאיסוף כספים בכפרי מרוקו. 
במרוקו התיישב בכפר תאעמרוף, שם החל לבנות בית מדרש לתורה, וללמד את הצעירים בכפר ללא שום תמורה כשאת חלקם הוא מלמד ומסמיך לשחיטה. בכפר תאעמרוף נשא אשה ונולדו לו בנים ובנות.
במהלך מסעותיו לאיסוף כספים למען חכמי ארץ ישראל, היה מדבר על לב השומעים דברי תורה וחיזוק. פעם אחת כשנקלע לשוד, נתן לשודדים היהודים את מבוקשם אך דיבר על ליבם והוציא מהם הבטחה, שיחזרו בתשובה. ברכותיו היו נושאות פרי וגם בעיני הגויים יצא שמעו, והיו  מבקשים שיתפלל עבורם.
חכם שלמה ועקנין נהג מנהגי חסידות, בביתו היה לו מקווה טהרה, הקפיד על כשרות המאכלים, ולא אכל בשר או עוף כי אם משחיטתו. ההקפדה בכשרות הנחיל למשפחתו ולתלמידיו. תלמידו המובהק הוא החכם שלום חזן.
ביום פטירתו הודיע לאנשי החברה קדישא כי הוא עובר להיפטר מן העולם, יום שישי היה, והשעה כבר מאוחרת, שאלוהו אנשי החברה קדישא כיצד יספיקו להתארגן, אך הוא הבטיח להם שיספיקו וכך היה. 
חכם שלמה ועקנין נפטר לבית עולמו ביום כ"ה תמוז (ויש אומרים ג' אב) תרס"ה (1905) ומקום מנוחתו במרוקו.
חיברו 'בינת שלמה' - חידושים על התנ"ך ומאמרי חז"ל, יצא לאור בשנת תשע"ו (2016), על ידי הרב יהודה אדרי.
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שלחנו של אדם מכפר בתערובת צדקה עם דברי תורה.
'כשבית המקדש קיים מזבח מכפר, ועכשיו שולחנו של אדם מכפר' - אבל צריך לתת ממנו צדקה לעניים כמו שנותנים לכהן שנחשב עני, שאין לו חלק בארץ. ואפשר לרמוז: 'וכל קרבן מנחתך במלח תמלח, ולא תשבית מלח ברית א-להיך מעל מנחתך, על כל קרבנך תקריב מלח' - שמדבר על השולחן שדומה לקרבן כנזכר, ורצונו לומר 'במלח תמלח' - מלשון ממולח, לשון מעורב, רוצה לומר תערובת צדקה עם דברי תורה, כדי שידמה למזבח. ומפני שיש כמה בני אדם עמי הארצות, אם יודעים איזה פסוק עם ברכת המזון יוצאים בו, או יזמנו לתלמיד חכם. ויש גם כן כמה עניים שאין סעודתם מספקת או שלא בא העני בשעת האכילה, לכך חלק הכתוב ואמר 'ולא תשבית' - רוצה לומר, אותו העירוב של תורה, אפילו תהיה עני לא תבטל אותו ו'על כל קרבנך תקריב מלח' - הוא עירוב צדקה הן לבינוני הן לעשיר, חוץ מעני שאין לו סעודה מספקת, ואם יש לו סעודה מספקת גם הוא יתן כפי יכולתו ובזה שולחן מכפר.
חכם שלמה ועקנין, בינת שלמה, עמ' 44-45, הוצאת הרב יהודה אדרי, ירושלים, תשע"ו (2016) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד קלה כבחמורה - לשמוע קול המוכיח בשר ודם כבת קול היוצאת.
'בת קול יוצאת ומכרזת בכל יום: שובו בנים שובבים', ו'בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת: אוי להם לבריות מעלבונה של תורה'. - ולעניות דעתי נראה לפרש: הוי רץ למצווה קלה כבחמורה' - רוצה לומר: אותה שהיא קלה בעיניך, שהיא לשמוע קול המוכיח ודורש, וגם קלה שאין בה לא צער ולא חיסרון, והם דברי אדם כמותך, ואוזן בשר דווקא קל לשמוע, אף על פי כן צריך להיזהר בה, שעל ידה תזכה ל'חמורה', רוצה לומר שתשמע באוזן הלב מבת קול. ומה שאמר 'כבחמורה' - כמו זריז ושמח ומתעורר בשמע לב, כך צריך לקבל דברי הדורש ולשמוח ולהתעורר. ולא יהיה קל בעיניו, אלא יחשוב כאילו המלך מדבר לו, שהוא שלוחו של מלך ופתגמו ממלל. ועל ידי זה יזכה לבת קול באוזן הלב, ובורח מן העבירה. רוצה לומר שעל ידי זה תהיה בורח מן העבירה ותעשה תשובה ותיטהר.
חכם שלמה ועקנין, בינת שלמה, עמ' 117-118, הוצאת הרב יהודה אדרי, ירושלים, תשע"ו (2016) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד להתפלל על כל חולי ישראל, גם הרשע לרפא נפשו.
'רפאינו ה' ונרפא' - יתן על לב להתפלל על חולי גופו ונפשו ונשמתו, ועל כל חולי ישראל, שהם גוף אחד וכלולים באיברים. ואל יאמר: מה אכפת לי, ולא יתן אל ליבו, שהוא מקרוביו. ועוד, שאין לך ריקן בישראל, וכשיבריא יוסיף מצוות ונמצא גורם להוספת זכות.
ואם הוא רשע יתפלל עליו לרפאות נפשו לתשובה כי אבר מאבריו. ואם לא ישוב, אז גופו פגום, ואין שכינה שורה על גוף פגום. ואם ימות ברשעו, יש ריתחא למעלה, חס ושלום.
חכם שלמה ועקנין, בינת שלמה, עמ' 190 הוצאת הרב יהודה אדרי, ירושלים, תשע"ו (2016) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שהזוכה בתורה בימי עלייתו, זוכה להיות נאמן בימי ירידתו.
ימי האדם נחלקים לשלושה: ימי העלייה, ימי העמידה, ימי הירידה. וכולם תלויים זה בזה, שאם יתקן בימי העלייה, ויהיה יושב אוהלים של תורה אז נקרא זוכה, ובשביל שעשה רצון הבורא, ועשה שלום עם יצר הרע, גם הקדוש ברוך הוא עושה רצונו בימי העמידה, ונותן לו אשה ראויה ובנים צדיקים, ובזה יקדש עצמו, כי שרוי בלא אשה, שרוי בלא קדושה. ובימי הירידה הוא בחינת נאמן שעוסק בסודות התורה ונאמנות.
חכם שלמה ועקנין, בינת שלמה, עמ' 18, הוצאת הרב יהודה אדרי, ירושלים, תשע"ו (2016) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד שייתן הודאה על גאולת ישראל כל יום ויתפלל על העתיד.
'ראה נא בעונינו וריבה ריבנו ומהר לגאלנו גאולה שלמה' - יתן על לב הגאולה, שבכל יום עומדים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו, ויש ישועות בכל יום. ויכוון שאף אם אין אנו ראויים, יעשה חוץ לטבע, דהיינו לפנים משורת הדין, כמו שכתוב בישעיה: 'ה' כגיבור יצא' - אף שאין ראויים ...
ולכן 'גואל' לשון הווה, ולא 'יגאל' שייתן הודאה על גאולת ישראל כל יום, ויתפלל על העתיד. ויכוון על הפדות והגאולה, שבכל עת יפרוש ה' כנפיו עלינו ועל כל ישראל.
חכם שלמה ועקנין, בינת שלמה, עמ' 189, הוצאת הרב יהודה אדרי, ירושלים, תשע"ו (2016) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד להתפלל על כל צרכיו וחסרונו, שתפילה זו ממעמקי הלב.
'שמע קולנו ה' א-להינו' - יתן על לב להתפלל על כל צרכיו וחסרונו, וכל דבר שרוצה לעשות בו ביום, יתפלל שיצליחו וירוויחו ויתברכו, גם על שידוך עצמו או בניו ובנותיו, אם על הסחורה, אם על איזה צרה בתוך ביתו על כל מה שצריך. ובוודאי תפילה זו היא ממעמקי הלב ולא כמצוות אנשים מלומדה.
גם יתן אל ליבו כי אין כל דבר הווה והיה, שאינו בהשגחתו יתברך. ולא יחשוב כי הטבע והמזל והשקידה מיישרים הדבר. הלא כמה וכמה שקדו וטרחו, והטבע עומד כמקודם ולא עלה כלום. ובזה ישים בטחונו בה' ויאמין בו ולא יטוש תורה ותפילה.
חכם שלמה ועקנין, בינת שלמה, עמ' 195 הוצאת הרב יהודה אדרי, ירושלים, תשע"ו (2016) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים' מלמד הפסוק שיאמר למצוא חן וחסד, שנכנס אצל השלטון.
הרוצה להיכנס אצל השלטון יאמר פסוק זה: 'ויאמר להם ישראל אביהם: אם כן אפוא זאת עשו, קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה, מעט צורי ומעט דבש נכאת ולוט בטנים ושקדים'. כי זה מסר יעקב אבינו, עליו השלום, לבניו למצוא חן ורחמים.
חכם שלמה ועקנין, בינת שלמה, עמ' 222 הוצאת הרב יהודה אדרי, ירושלים, תשע"ו (2016) מתוך 'החכם היומי'