חכם יהודה חי גיז

- כ' סיון תר"נ      

1 8 9 0 - 0      

חכם יהודה חי גיז

מקצת שבחו

חכם יהודה חי גיז נולד לאמו ולאביו חכם יעקב בעיר נאבל שבתוניס.
לאחר פטירת אביו, התמנה לרבה של העיר נאבל. באחרית ימיו, זכה ועלה לארץ ישראל, והתיישב בירושלים.
חכם יהודה חי גיז נפטר ביום כ' סיון תר"נ (1890) ונטמן בהר הזיתים בירושלים.
חכם יהודה חי גיז כתב פירושים רבים על התורה ועל הגמרא, חלקם יצאו לאור על ידי צאצאיו בספרים: 'נחל יאודה', ו'אבי הנחל' - פירושים על התורה המאוגדים בספר 'נחל יעקב. ספרים נוספים שנשארו עדיין בכתב יד: 'אשר ליהודה' - פירוש לתהילים, 'בני יהודה' - פירוש לספר משלי, 'גבול יהודה' - פירוש למסכת אבות, ועוד
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד במה שקיבלה נשמתו לחדש, מוריד שפע ברכות לעולם.
'יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי' - כתב הרב 'פני דוד', זכר צדיק לברכה, כמו שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה: שכל אחד מחויב להוציא לאור חלקו בתורה, אשר קבל בהר סיני. ובעוון העגל נטמעו חלקי התורה בקליפה, וצריך לטרוח להוציא לאור כל אשר קבל כפי שורש נשמתו. ...
על הכתוב: 'לקחי '- חלקי, שמה שעלה בחלקו מהר סיני, שקבל לשורש נשמתו. והנה על ידי התורה יגרום שירד שפע וברכות לעולם. ... ואמר: 'יערוף' - יטיף, כי לא בא לחדש, ולהשפיע לו מעיינות חכמה, מה שקבלה נשמתו בסיני, בבת אחת ובזמן אחד, אלא לכל זמן ועת לכל חפץ, לפי הזמן והעת, יטיף פעם אחר פעם ברוב הימים.
חכם יהודה חי גיז, נחל יאודה , חלק ג', ע"מ שס"ב, דפוס רפאל חיים הכהן, ירושלים, תרע"ה (1915) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד 'ושבתם איש אל אחוזתו' נרמז בסופי תיבות - שלום.
'ושבתם איש אל אחוזתו' - סופי תיבות: שלום, והרמז כמו שנאמר: לא נחרב בית המקדש, ובפרט בית שני, אלא בעוון שנאת חינם, 'נמכרתם' - ורמז אדוני אבי: משיח - ראשי תיבות: מבטלים ישראל שנאת חינם, עד כאן לשונו. ולכן לומר שעל ידי השלום מבטלים שנאת חינם אז יבוא משיח, 'ושבתם איש אל אחוזתו', או שאפשר אחוזתו - אשתו, ונרמז שלום כי גדול שלום הבית.
חכם יהודה חי גיז, אבי הנחל בתוך נחל יעקב, עמ' קמ"ג, דפוס רפאל חיים הכהן, ירושלים, תרע"ה (1915) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שצדקה מן המובחר היא כשמן זית זך למאור לו בעולם.
צריך ליתן צדקה ממובחר, וראשית כל ל-ה', ולא מן השיירים כקין.
וזה שכתוב: 'ויקחו אליך שמן זית זך' - כי השמן תמיד בראש כל שמנין צף למעלה, וזה 'מן המובחר' - ראשית ממונו ולא מגזל ועשק, אלא זית, שכתתו וטרח עליו ביגיעת כפו, 'זך' - בלי שום תערובת דופי, אז צדקתו למאור לו בעולם הזה ולעולם הבא.
וירמוז 'זית' - ראשי תיבות: זה יגן תמיד. 'זך' - ראשי תיבות: זהב כסף, כי על ידי הצדקה באהבה תגרום שלום לכל ישראל ... אבל הנדיב ונותן מלב צדקה למאור לתלמידי חכמים, שעוסקים בתורה שמאירים לעולם אז 'צדקתו עומדת לעד'.
חכם יהודה חי גיז, נחל יאודה חלק ב', עמ' שי"ח, דפוס רפאל חיים הכהן, ירושלים, תרע"ה (1915) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד שלא לבטל חמשת ספרי תהילים ביום השבת שהיא סגולה.
מצווה לעסוק בתהילים ביום השבת כי סגולתו כאוהלות ונגעים לבער את הקוצים מן הכרם. ... ומה מאוד מנהג ודין בעיר המהוללה תוניס, המהוללה בתורה, שלא לבטל חמשת ספרי תהילים לקרותם ביום השבת כי סגולה גדולה היא.
חכם יהודה חי גיז, אבי הנחל בתוך נחל יעקב, עמ' ק"ג, דפוס רפאל חיים הכהן, ירושלים, תרע"ה (1915) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד רמז לייקר שמות הצדיקים, ואפילו לאחר מיתתם.
'מפני שיבה תקום' - ראשי תיבות גימטרייה: 'שילת' - ראשי תיבות: 'שיוויתי ה' לנגדי תמיד' - לקיים מצוותיו, שצוונו אפילו מאה פעמים כמו שכתוב.
אפשר גם 'מפני שיבה תקום והדרת' - ראשי תיבות: 'שמות' וסופי תיבות: 'מיתה'. לומר שאין לבזות, חס וחלילה, שמות הצדיקים, ואפילו לאחר מיתה תעשה לו הידור וקימה, ותאמר עליו זכר צדיק לברכה, כשמזכירו, כי על ידי זה 'דובב שפתי ישנים'. וזה 'זקן' - זה קנה חכמה, לומר שמועה על פיו מביא גאולה לעולם, כמו שידוע, ואם תאמר והרי כבר מת, ומהיכן ידע אם, חס ושלום, מבזהו או מייקרו? לזה אמר: 'ויראת מאלוהיך אני ה'.
חכם יהודה חי גיז, אבי הנחל בתוך נחל יעקב, חלק ב', ע"מ קל"ט. דפוס רפאל חיים הכהן, ירושלים, תרע"ה (1915) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מיישב הקושיא - איך מצוות בין אדם למקום בכלל 'ואהבת לרעך'.
'ואהבת לרעך כמוך אני ה' - פרש רש"י זיכרונו לברכה: 'אמר רבי עקיבא זה כלל גדול בתורה' וכתב שם זיכרונו לברכה: רצה לומר שבמצווה זו נכלל כל התורה כמו שאמר הלל הזקן: 'מה ששנוא עליך לחברך לא תעבוד' - זהו כל התורה כולה עיין שם, והקשו המפרשים זיכרונם לברכה, והובא בספר 'זכות אבות': שאומנם מצוות התכלית בין אדם לחברו יכנסו בכללות זאת המצווה, אבל המצוות שבינו ובין המקום שאינם בזה הכלל, כיצד יכנסו בפירוש זה? ...
ונראה לעניות דעתי לתרץ בעיקר הקושיא הנזכרת, כך נאמר: 'ואהבת לרעך כמוך' - המצוות שבינו לחברו וכל שכן אני ה' - שמצווה אותך ביני ובינך, או שאפשר: 'ואהבת לרעך כמוך' - במצוות בין אדם לחברו, כן אני ה' - במצוות שביני ובינך.
חכם יהודה חי גיז, נחל יאודה, קל"ז, דפוס רפאל חיים הכהן, ירושלים, תרע"ה (1915) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד רמז פרשה סתומה לפני ואחרי כבוד אם ואם.
'כבד את אביך ואת אמך' - סתומה מלפניו סתומה מאחוריו שזהו כבוד, שלא יסתור דבריו אלא סותם פיו לפניהם, אם דברו סותם פיו, ואם הוא דבר והם השתיקוהו גם הוא לא יענה יסתום פיו.
ופירוש ניתן בפירוש בפני עצמה, שכבוד אם ואם שקול כנגד כל התורה, גם כי השווה כבודם לכבוד חי העולמים כנזכר גם סמוך לשבת, כדבר האמור לעיל שמחדש חידושים בשבת עושה לאביו עטרה ומכבדו בשבת כמו שכתב הרב בעל הטורים זכר צדיק לברכה.
חכם יהודה חי גיז, נחל יאודה, נחל יעקב, חלק ב', ע"מ נ"ח. דפוס רפאל חיים הכהן, ירושלים, תרע"ה (1915) מתוך 'החכם היומי'