חכם שמואל שלם

תמ"ח - כ' אייר תקכ"ח      

1 7 6 8 - 1 6 8 8      

חכם שמואל שלם

מקצת שבחו

חכם שמואל שלם נולד לאימו ולאביו, הגביר יצחק שלם בשנת תמ"ח (1688) בשאלוניקי העות'מאנית.
גדל בתורה וביראה על ברכי חכמי שאלוניקי, והיה תלמידו של חכם אברהם גאטיניו, מחבר הספר 'טירת כסף', ושל חכם שמואל פלורנטין מחבר השו"ת 'מעיל שמואל'. יש אומרים שהוא אחיו של חכם אשר שלם, מחבר הספר 'מטה אשר', ואביו הוא הגביר עמנואל שלם.
בשנת תפ"ד (1724) נפטר אביו, הגביר יצחק שלם, ורבו חכם אברהם גאטיניו הספידו בקהילת קודש קאטאלאן, שהיה גומל חסדים ומחזיק תלמידי חכמים. הספדו נדפס בספר 'טירת כסף', דרוש א' לפרשת ויחי.
חכם שמואל שלם אומנם לא שימש ברבנות, אבל חכם אלעזר נחמיאס, מעיד עליו, שהיה עוסק בתורה יומם ולילה, מעיין ומפרש הלכות קשות בתלמוד, משך תלמידים הרבה לבית המדרש והרביץ בהם תורה. דן בשאלות קשות והיה מוציא הדין לאמיתו, גם היה בורר ומפשר בסכסוכים ומחלוקות, שהיו נופלים בין אנשים.
חכם שמואל שלם נשא אישה, ונולדו להם שלושה בנים ובת. בנם בכורם יצחק, נפטר בבחרותו.
פרנסתו מצא בריווח, בעסקי המסחר הענפים של משפחתו. באגרות חכמי קושטא נכתב עליו: 'פזר נתן לאביונים, ושולחנו ערוך לכל, ביתו בית ועד לחכמים, כל דורך בו ימצא חיים וצדקה, ורבים השיב נפש, במתן דמים וגמילות חסדים'. בשנת תצ"ח (1738) חתם על הסכמת הקהל יחד עם יתר ראשי הקהל, וטובי העיר.
בשנת תק"א (1741) אירח על שולחנו במשך שנה שלימה, את החכם המקובל שלמה  בן גבריאל עבאדי, מארם צובא. הוא גם חתום על ההקדמה לספרו 'שערי רחמים', שיצא לאור באותה שנה.
חכם שמואל שלם נקלע להפסדים מרובים בעסקיו, ירד מנכסיו, ונרדף ע"י נושיו. הוא נאלף לעזוב את שאלוניקי. הגיע לסופיה, ולבסוף הגיע לקושטא. שם נכלא בבית אסורים במשך כמה חודשים. מקושטא עבר לאיזמיר, ומאיזמיר עבר לנדוד בין ערי איטליה. בשנת תק"ט (1749) הגיע לוונציה, בה שהה כחצי שנה.
בשנת תק"י (1750) בנו, משה שלם, שעבר לאיזמיר, הצליח לאושש את העסק המשפחתי, והגיע להסדר עם הנושים. חכם שמואל שלם הגיע לאיזמיר, ועסקיו חזרו לאיתנם.
בשנת תקי"ב (1752) זכה ועלה לארץ ישראל, והתיישב בעיר טבריה. בשנת תקט"ו (1755) יצא בשליחות כוללות טבריה לאיטליה, צרפת וגרמניה. בדרכו חזרה עבר באיזמיר, שם נפטר. כנראה בשנת תקכ"ח (1768).
בשנת תקכ"ט (1769), אחרי פטירתו, בניו הוציאו לאור את ספרו 'מלך שלם' - שו"ת ודרשות, בשני חלקים.
יום פטירתו אינו ידוע לנו. אנו מציינים אותו ביום כ' אייר, שכך כתב במשפט האחרון בספרו 'מלך שלם' חלק ב'.
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד שהקב"ה מתאווה לברכת כוהנים, כדי שיהיו בלב אחד
'אמר רבי יהושע בן לוי: מנין שהקדוש ברוך הוא מתאווה לברכת כהנים? - שנאמר: 'ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם' - ותמוה. אלא על פי מה שכתבתי ניחא, שבברכת כהנים כתוב: 'וישם לך שלום', והנה כבר כתוב במקומות אחרים, משם הרב 'קריית ספר' בהקדמתו, שכשיש שלום ביניהם, אז הווי כאילו כל אחד ואחד מישראל קיים כל התורה כולה, ויש קיום בעולם. יעיין שם.
ונראה שמשום כך הקדוש ברוך הוא מתאווה לברכת כהנים, כדי שיהיו כולם בלב אחד, ואז כתוב: 'ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם' - בעצמי.
חכם שמואל שלם, 'מלך שלם', חלק ב', דף נ"ט ע"א, שאלוניקי, תקכ"ט (1769) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד למנוע המנהג להניח המטבעות בתוך ארון הקודש
נוהגים באיזה קהילות, כשמברכים חולה, וגובים מעות מכל אחד, ומניחים הכלי עם המעות לתוך ארון הקודש, שלא יפה עושים, כי יש שם טומאה על המטבעות, ואפילו בלאו הכי אסור להשים לתוך ארון הקודש דבר של חול, על כן יש למנוע אותו המנהג.
חכם שמואל שלם, 'מלך שלם', חלק א', דף ע"ח ע"א-ע"ב, שאלוניקי, תקכ"ט (1769) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שאינו נמלך בקטן כאילו מאמין בשתי רשויות בשמים
'כל המתגאה כאילו עובד עבודה זרה' - וקשה. מה חורי האף הגדול הזה, שנחשב כמי שעובד עבודה זרה? - ... כתב רש"י בפירוש התורה, וזו לשונו: 'נעשה אדם' - אף על פי שלא סייעוהו ביצירתו, לא נמנע הכתוב מללמד דרך ארץ ומידת הענווה, שיהא הגדול נמלך ונוטל רשות מהקטן'. עד כאן.
וזה שנאמר: 'כל המתגאה' - למה אתה מתגאה? אין אתה למד מהקדוש ברוך הוא, אף שמלא כל הארץ כבודו, אף על פי כן נמלך במלאכי השרת בבריאת האדם, וודאי שהוא משיב ששתי רשויות היו, ולכך כתוב 'נעשה אדם', ולכן הווי 'כאילו עובד עבודה זרה'.
חכם שמואל שלם, 'מלך שלם', חלק ב', דף נ"ט ע"א, שאלוניקי, תקכ"ט (1769) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד ברכת 'עושה בראשית' בכנופייה עד שלוש שעות
כתב ה'שולחן ערוך', זו לשונו: 'הרואה חמה בתקופתה, והוא מכ"ח לכ"ח שנה, והתקופה בתחילת ליל רביעי, כשראו אותה ביום רביעי בבוקר, אומר: ברוך עושה בראשית' ... וכן עשו מעשה בשאלוניקי, לברך בכנופייה, ביציאתי מן הישיבה, כן נהגו הרבים שם. ...
וכתב הרב 'מגן אברהם': בבוקר - משמע מיד בהנץ החמה, וכן כתב בליקוטים, שמהרי"ל ציווה להכריז: 'בערב שלמחר, יזהר כל אדם כשרואה הנץ החמה יברך'. וב'משאת בנימין' כתב: 'בשחרית כשיוצאים מבית הכנסת, מתאספים הקהל יחד ומברכים ברכה זו', כן נהג מהר"ם, וכן דעתי לעשות.' ונראה לי שאם לא בירך עד שלוש שעות, לא יברך שכבר עברה ממקום הזה.
חכם שמואל שלם, 'מלך שלם', חלק א', דף ע"ה ע"א, שאלוניקי, תקכ"ט (1769) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד לעניין ההדס, שנהנים יחד, אחד מברך ופוטר את כולם
מה שמברך המברך במוצאי שבת על ההדס ואנו יוצאים כברכתו, יש להביא ראיה ממה שכתב הרמב"ם, וזו לשונו: 'מי שבירך ברכת המזון הוא מברך על המוגמר, וכולם עונים אמן'. וכתב מרן זיכרונו לברכה שם: 'אפילו בא המוגמר בתוך הסעודה, אחד מברך לכולם, ומשני מוגמר - כולם מריחים, וכיוון שכולם נהנים ביחד, אחד מברך ופוטר את האחרים, בשמיעתן, בלא עניין אמן. אבל ביין כיוון שאין כולם נהנים כל אחד מברך לעצמו.'
חכם שמואל שלם, 'מלך שלם', חלק א', דף פ"ב ע"ב, שאלוניקי, תקכ"ט (1769) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שנקרא יוסף עצמות בחייו, מפני שלא מיחה בכבוד אביו
כתבו רבותינו וזו לשונם: אמר רבי יהודה, אמר רב: מפני מה נקרא יוסף עצמות בחייו? - מפני שלא מיחה בכבוד אביו, שאמרו לו: 'עבדך אבינו', ולא אמר להם כלום'. ופירש רש"י, זיכרונו לברכה: 'נקרא יוסף עצמות בחייו, שנאמר: 'והעליתם את עצמותי מזה', ועודנו חי.' -
וקשה, ושמא מפני שאדם אתם נרקב הבשר, כלה ואינו נשאר אלא העצמות. ולהבין נקדים גמרא, וזו לשונם: 'אותם חופרי אדמה, שהיו חופרים באדמתו של רב נחמן, תוך כדי עבודתם פגעו במקום קברו של רב אחאי בר יאשיה, נחר עליהם רב אחאי בר יאשיה, באו לפני רב נחמן ואמרו לו: נחר עלינו איש זה. אמר להם והרי כתוב: 'כי עפר אתה ואל עפר תשוב'. אמר לו רב אחאי: 'ורקב עצמות קנאה' - מי שיש לו קנאה בליבו - עצמותיו מרקיבים, כל שאין בו קנאה בליבו - אין עצמותיו מרקיבים.'
נמצא שמי שיש לו קנאה - הבשר כלה, ויוסף לא היה לו קנאה על אחיו, ולמה נקרא עצמות בחייו, אלא מפני שלא מיחה בכבוד אביו.
חכם שמואל שלם, 'מלך שלם', חלק ב', דף נ"ו ע"א-ע"ב, שאלוניקי, תקכ"ט (1769) מתוך 'החכם היומי'