מקצת שבחו
חכם מארי דוד משרקי נולד לאימו ולאביו החכם מארי שלמה משרקי בשנת תנ"ו (1696) בצנעא שבתימן.
גדל בתורה וביראה על ברכי סבו, החכם מארי אהרון משרקי. למד תורה מפי אביו, החכם מארי שלמה משרקי, ומפי הדיין, החכם מארי צאלח בין יחיא. התפרנס כשוחט ובודק, ושימש ראש הישיבה בבית הכנסת אל אוסטא, שיסדו הנגיד מארי שלום בן אהרן אל עראקי. העמיד תלמידים רבים, בתוכם: בנו, החכם מארי יחיא משרקי, והחכם מארי יחיא צאלח (מהרי"ץ), המזכיר שמועות רבות משמו בספריו.
חכם מארי דוד משרקי פעל לקרב את יהודי תימן לפסיקת מרן השולחן ערוך, החכם יוסף קארו. לשיטתו, חכמי תימן נסתמכו על הרמב"ם, בשל מיעוט הספרים בדורם. הוא קיבץ את תשובותיו מענייני 'אורח חיים' בחיבורו 'רביד הזהב'. היה החכם הראשון בתימן, שביאר את דברי השולחן ערוך, שכבר נפוץ בתימן. את ביאורו לשולחן ערוך קרא 'שתילי זיתים'. בספר הוא מביא מנהגים רבים שהיו נהוגים בתימן בתקופתו.
חכם מארי דוד משרקי עודד את קבלת נוסח התפילה כנוסח השאמי, המתאים לנוסח יהודי ספרד והמזרח. בשונה ממנו, תלמידו המובהק, החכם מארי יחיא צאלח, פעל לשימור נוסח התפילה הקדום, המכונה 'תכלאל'.
חכם מארי דוד משרקי נפטר בשנת ה'תקל"א (1771) בעיר מולדתו צנעא. יום פטירתו אינו ידוע לנו. אנו מציינים אותו ביום י"ד בתמוז, יום פטירת צאצאו, החכם מארי דוד בן שלמה משרקי, שהמהדורה החדשה של ספרו 'ראשי בשמים', יצאה לאור בשנת תשמ"ז (1987), לעילוי נשמתו.
חיבוריו של החכם מארי דוד משרקי יצאו לאור לאחר פטירתו בכמה מהדורות. החיבור 'שתילי זיתים' - שולחן ערוך אורח חיים, יצא לאור בשנת תרמ"ה (1885) בירושלים. נוסף אליו החיבור 'ראשי בשמים' - שולחן ערוך יורה דעה עד סימן ק"י; החיבור 'רביד הזהב' - שו"ת וחידושים לשולחן ערוך, בו הוא דן בסוגיות הגמרא ובדברי הראשונים, יצא לאור בשנת תרנ"ה (1895) באלכסנדריה. מהדורה נוספת יצאה לאור בשנת תשט"ו (1955).
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שבחילוק הסברות, נשתכחה תורה, ולא ידע הלומד דרכו
בעוונותינו הרבים, אבדה חכמת חכמינו, ובינת נבונינו נסתתרה, ונתרבו פירושי תורתנו בדעות חלוקות, ודוחק הזמן ותלאותיו היצר לכל לומד, לבל ישב על כנו בחיוב הכתוב. וכביכול נשתכחה תורה מחולשת הסברא, ופיזור הנפש והשכל, בחילוק הסברות, זה אומר בכה וזה אומר בכה, ולא ידע הלומד לאן יפנה דרכו. ואני בעוניי משתומם הייתי על המראה, שנה אחרי שנה, ולא מצאתי און לי. ואהיה משוטט בדעתי. והסכמתי עלתה להיות לימודי בספר, שחיבר מורינו הקדוש, מאורן של כל ישראל, שהקים דגל התורה, והראה זיווה והודה והדרה, מקצות הארץ ועד קצותה, הלא הוא איש הא-להים, מורנו הרב רבי יוסף קארו, זכותו תעמוד לנו ולכל בית ישראל. וחמדתי ספרו הקצר שקראו 'שולחן ערוך', כי ראיתי כל בית ישראל פונים אליו ונסמכים עליו, לאהבת הקיצור, ועוד שהמציא כל הדינים הנמצאים בפוסקים הראשונים והאחרונים, מה שלא נמצא כן בספרי זולתו.
חכם מארי דוד משרקי, שתילי זיתים, כרך א', הקדמה, עמ' 91-92, פתח תקוה, תשס"ד (2004) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שלא ישגה שכלו להכריע בין הדעות, אלא לדעת מה לעשות
אם יפזר שכלו בשעת לימודו, לידע משא ומתן שלהם, יצא מהמכוון שהוא כדי לעשות, וישגה שכלו לידע מה רוצה זה המחבר לומר, ומה רוצה זה לומר לבד. ואין זו המלאכה ראויה, אלא אל מי שרוצה להכריע בין הדעות, לא למי שלומד לידע מה לעשות. ונמצאו כלומדים: 'הלכה לימות המשיח'. ...
כי ברוב האריכות יצאו מהמכוון, ולא ידעו אפילו מהיכן בוצעים את הפת, והם למדו אותו דין באותו שבוע, והכחידוהו תחת לשונם, כלא עלה על ספר, ושתו על אותו שולחן מי מריבה בחינם. וכן הדבר בכמה דינים ילמדו אותם, ולא ידעו ולא יבינו, ליתן דעת בעת הלימוד, מה מעשיהם באותו עת ...
חכם מארי דוד משרקי, שתילי זיתים, כרך א', הקדמה, עמ' 102, פתח תקוה, תשס"ד (2004) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד לכסות ראשם בטלית כל שעת התפילה, שמכניע לב האדם
'סדר עטיפתו כדרך בני אדם שמתכסים בכסותם ועוסקים במלאכתם, פעמים בכיסוי הראש, פעמים בגלוי הראש. ונכון שיכסה ראשו בטלית' - כל שעת התפילה, כדי שיתפלל באימה, שהכיסוי מכניע לב האדם, ומביאו לידי יראת השם. וכן מנהגנו.
חכם מארי דוד משרקי, שתילי זיתים, כרך א', עמ' מז, פתח תקוה, תשס"ד (2004) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד שתפסו קדיש מעומד, לא ישב עד אמן יהא שמיה רבא
'יש לעמוד כשעונין קדיש וכל דבר שבקדושה' - מהרי"ל לא היה עומד, לא לקדיש ולא לברכו. אך כל קדיש שתפשו מעומד, היה נשאר עומד עד שסיים אמן יהא שמיה רבא. וכן ראיתי נוהגים.
חכם מארי דוד משרקי, שתילי זיתים, כרך א', עמ' שנט, פתח תקוה, תשס"ד (2004) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד לרב שלא יהא מאריך, שקצת מבני הישיבה משימים לב
הרב הלומד עם בני הישיבה, אם יהא מאריך עליהם, מזה הספר ומזה הספר, אפילו שיהיה הוא עם קצת מבני הישיבה, משימים לב בעניין זה, עם כל זה הנשארים ישמעו מעט, ויישנו הרבה.
מה שאין כן כשישמעו תוכן דברי החכם, והם סדורים לפניהם, אז ישמח לבם ויתעורר שכלם להבין ולשאול, ונמצאת תורתם כציצים ופרחים.
חכם מארי דוד משרקי, שתילי זיתים, כרך א', הקדמה, עמ' 103, פתח תקוה, תשס"ד (2004) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שנתפשטו דיני השולחן ערוך ומנהגיו בכל הארצות
ולכך ראיתי אני, הצעיר בתלמידים, בדעתי החלושה והקלושה, להעתיק לי ספר ה'שולחן ערוך' פשוט. ומדברי הגאון רבינו משה איסרליש, זכרונו לברכה, מה שהוא שייך לדברי ה'שולחן ערוך', ואפשר שיהיה מוסכם לדעתי, אפילו על צד הדוחק. והשמטתי מה שהוא סותר וגם המנהגים. כי מה בצע הלאות אנשים במנהגים, שאינם נוהגים אצלינו, אחר שכבר נתפשטו דיני ה'שולחן ערוך' ומנהגיו בכל הארצות. וכל הפוסקים, זיכרונם לברכה, אינם קוראים לו אלא בשם מרן - להודיעך כי הוא מרא דארעא. וכל שכן בארץ הזאת ארץ התימן, כי בעוונות הרבים דוחק הפרנסה תולה רצועתו, חס ושלום, שם, ועול מלך ושרים ועול גלות, אשר בכל ארבעת קצווי הארץ לא נשמע כמוה.
חכם מארי דוד משרקי, שתילי זיתים, כרך א', הקדמה, עמ' 99-100, פתח תקוה, תשס"ד (2004) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שלא תהא התורה כמה תורות, ואינו אלא שהאמת רחק
אף כי האמת שאלו ואלו דברי א-להים חיים, מכל מקום, לא הייתה כוונת מורנו הרב רבי משה איסרליש לסתור, חס ושלום, אלא שחש למה שכבר הם הולכים, בדרך חכמי צרפת, עליהם השלום, בדינים ובמנהגים, שהם בדרך אחרת, ממה שנמצא בספר ה'שולחן ערוך' ומנהגיו כמו שתראה בהקדמתו. והלומדים, גם אני כאחד מהם, לא עיינו בהקדמתו בתחילת לימודם. ומפני זה כמעט אבד הטעם, שעליו הרב הקדוש, מורנו הרב רבי יוסף קארו יסד ביתו הגדול, ובנהו עם כמה יגיעות, וצווח ככרוכיא על הדבר הזה, כי לא לבד נעשית התורה כשתי תורות, אלא, חס ושלום, לכמה תורות. ולא ידענו אנחנו בעוניינו מה נעשה. כי מעתה לא תמצא הלכה בפי שום לומד. רק כשזה אומר: כתב הרב פלוני, זה אומר: לא כי, כי כך כתב הרב פלוני. וזה לדת תורתנו הקדוש הפסד גדול. ומכל שכן הרעה הגדולה שראיתי באיזה מבני עמנו, 'שועלים קטנים מחבלים כרמים', מחפשים אחר מה שיישר בעיניהם, קולו של זה וקולו של זה, בטענת שעת הדוחק. ואינו אלא שהאמת רחק, וגלוי כלפי שמים.
חכם מארי דוד משרקי, שתילי זיתים, כרך א', הקדמה, עמ' 93, פתח תקוה, תשס"ד (2004) מתוך 'החכם היומי'
