מנהגי ישראל


מנהגי ישראל

מנהג ישראל דין הוא, ומקום שנהגו, אל ישנה אדם מפני המחלוקת, ונהרא, נהרא ופשטיה, נהר, נהר ומסלולו. וגדול כוח מנהג, שנהגו בו ראשונים, שלא להוציא לעז אבותינו הראשונים, ולא יסיג גבולם. והנח להם לישראל, אם אין נביאים הם, בני נביאים הם. ולא עוד שאם הלכה רופפת בידך, צא וראה מה העם נוהג. ומה יעשו כמה מנהגים במקום אחד, שמצוי היום הרבה, שאם יש בזה לא תתגודדו, והחיוב שיש על בן ספרד, שלומד רחוק מבית הוריו, משום לא תיטוש תורת אימך, וקדם האמת לפני השלום.


הרב אברהם יהודה חן - מלמד שנהגו לקרוא לגר אברהם בן אברהם ולא משה בן משה
הרב אהרן פרלוב - מלמד טלית גדול וטלית קטן כשני אורות, ובאמת הכל אור אחד.
חכם אביעד שר שלום באזילה - מלמד לברך בשם בשומע תפילה אף שגדולים אסרו לחתום בשם.
חכם אברהם אבוחצירא - מלמד סוד לחם הפנים, כדי תשרה הברכה לעולם כולו.
חכם אברהם אביכזר - מלמד פורים מצריים בו נקבע יום תשועתם ביום כ"ח באדר.
חכם אברהם אבן מוסא - מלמד מנהג חסידים לשמור היין מראיית גויים
חכם אברהם אזולאי - מביא המנהג להתענות 40 יום וסימנם 'שובו בנים שובבי"ם'.
חכם אברהם אלמליח - מלמד איך לשנות מנהג אבותיו, שלבו מהסס עליו, מבלי לבטלו.
חכם אברהם אלנדאף - מלמד שבזמן הרמב"ם מנהג הספרדים והתימנים היו מנהג אחד.
חכם אברהם אלקלעי - מלמד לנשים לומר בקשה על המזוזה לקיים מצוות תפילה.
חכם אברהם אנקאווה - מלמד לומר דברי תורה בזמן שמתחנך הנער למצווה של תפילין.
חכם אברהם בדוש - מלמד שאילולא היה טורח בצד אחד, לא היה זוכה ממקום אחר.
חכם אברהם בושערה - מלמד להזכיר כל יום גאולת מצרים, שלא יתייאשו מן הגאולה.
חכם אברהם ביג'אג'ו - מלמד שלעולם יכתוב אדם שמו בשם ספרו
חכם אברהם ביג'אג'ו - מלמד שנהגו שלא לשחוט אווז בטבת ושבט, אם לא שאוכל ממנו
חכם אברהם ביג'אג'ו - מלמד שבזמן הזה נוהגים לשחוט בסכין דווקא עשוי מצד אחד
חכם אברהם ביתאן - מלמד לקרוא סדר 'חוק לישראל' תכף אחר תפילת שחרית.
חכם אברהם בכור איבלאגון - מלמד שהיו עושים מקווה מים בתוך חצר ביתם מפחד הגויים.
חכם אברהם בכור איבלאגון - מלמד שמחה שעושים לדורות ביום שפדה נפשם מעלילת דם.
חכם אברהם בן נחמן הכהן - מלמד לתת פרוטה לצדקה באמירת 'ויברך דוד', שהוא עת לחננה.
חכם אברהם דהאן - מביא רמזים מהתורה ומתהילים לנוהגים במאכלי חלב בשבועות.
חכם אברהם דוד שלם - מחזק המנהג להתקבץ בבית התינוק בלילה שלפני המילה.
חכם אברהם דידי - מלמד שנים מקרא ואחד תרגום, שמעלים בשפת הקודש
חכם אברהם דיין - מביא מנהגם לבקר מערת עזרא הסופר, ומעיין שהיה טובל בו.
חכם אברהם דמרי - מלמד שיום השבת עושה שלום לנפש ולגוף.
חכם אברהם הכהן - מלמד רמז אותיות יומא כנגד מנהגי יום הכיפורים.
חכם אברהם הכהן יצחקי - מלמד על מה סמכו לקנות מכס העורות ורובם נבלות וטריפות
חכם אברהם הכהן פימינטיל - מלמד שנהגו כל ישראל לקבל את השבת קודם שתשקע חמה
חכם אברהם הכהן פימינטיל - מלמד במקום שיש מנהג, אין למחות בידם, שיש על מה שיסמוכו
חכם אברהם הלוי - מלמד למתענה יחיד לברך על בשמים, שמברך על תיקון העולם.
חכם אברהם הלוי - מלמד שיסמוך החכם על מה שרגיל לזכות הרבים בעירוב שעושה.
חכם אברהם הררי רפול - מלמד ברמז למי שלא זכה בבנים, שיכתוב הספר והוא תולדותיו.
חכם אברהם חי - מלמד לעסוק בספר הזוהר מדי יום, גם אם קשה עליו ההבנה.
חכם אברהם חי בן אמוזג - מלמד קבלתם שדיין הבא מארץ ישראל, קוטנו עבה מדייני המערב.
חכם אברהם חי מוסאפיה - מלמד מנהג ישראל לשיר זמירות ופיוטים בכל סעודת השבת
חכם אברהם חיים אדאדי - על נשים המקפידות, אם אינן מברכות על הלולב.
חכם אברהם חיים נאה - מלמד שלא לומר תחנון כשיש בבית כנסת נער, שמתחנך בתפילין.
חכם אברהם חיים רודריגס - מלמד להקל ולא להתגדל על חכמי העיר, לאסור את מנהגם.
חכם אברהם חיים רודריגס - מלמד הטעות מהמדפיסים, שהשמיטו אנה ה' מהווידוי במחזור.
חכם אברהם חלימי (סידי בהה) - מלמד להזמין העני מבעוד יום אל ביתו, שביתו מסוגר בליל פסח.
חכם אברהם חמוי - מלמד ליתן האפיקומן במפה לבנה, ולהעבירו על כתפי המסובין.
חכם אברהם חן - מלמד לקרוא הפרשה הארוכה בתורה מיד לאחר חג השבועות.
חכם אברהם יהושע קריספין - מלמד כוח יום הכיפורים, המכפר עוונות השנה, שכבר חלפה.
חכם אברהם כלפון - מלמד שחוזר מעלייתו לתורה אומרים לו חזק מפני אימת הציבור.
חכם אברהם לניאדו - מלמד טעם שעונים אמן יהא שמיה רבה.
חכם אברהם מונסונייגו - מלמד שרוב ציצית בלבן, לפי שהוא מצוי בכל עת, ואין בו חסרון כיס.
חכם אברהם מיוחס - מלמד מדרכי התשובה, שלא צריך קלקול כדי לתקן אחר-כך.
חכם אברהם עזרא כהן - מלמד יש לנו אב זקן, שמדליקים חנוכה כבית הלל.
חכם אברהם ענתבי - משבח מנהג דור קודם להקדיש זמנם בשבת ללימוד בחבורה
חכם אברהם ערוסי - מלמד להתפלל ולעסוק בתורה במתק טוב, ניגון ונעימה.
חכם אברהם פונטרימולי - מלמד לעשות בימי תשובה, מפה נאה לספר תורה ופרוכת להיכל.
חכם אברהם פונטרימולי - מלמד שיפה מנהג הנשים להתחנן על זרען על קברי צדיקים.
חכם אברהם פטאל הלוי - מרמז ראש תיבות 'ושבית שביו' לקרוא בתיקוני הזוהר חודש אלול.
חכם אברהם פנסו - מלמד שהמספר עשר ביהדות מציין שלימות והשראת שכינה.
חכם אברהם קונקי - מלמד שם היילוד גזור כפי אותה פעולה הנאחזת בשורשו.
חכם אברהם קורקידי - מטעים המנהג להדליק אבוקות לפני הכנסת ספר תורה חדש.
חכם אברהם רומנו מירקאדו - מלמד תשובת הרדב"ז, שהעומד בכותל כאילו עמד בהר הבית.
חכם אברהם שאול אמיר - מלמד מה שתולים על קירות בתי הכנסת מנורות 'למנצח'.
חכם אהרון אליהו רפאל חיים משה פירירה - מלמד תיקון רחל בטלית, שמתעטפים האנשים בליל יום הכיפורים.
חכם אהרון ברכיה ממודינא - מלמד סדר הקריאה, חלף קדיש קדושה וברכו, למתפלל ביחיד.
חכם אהרון מנדל הכהן - מלמד שסגולת הקדיש מכוח האמונה של כללות ישראל.
חכם אהרון מעלי הכהן טוויל - מלמד 'פותח את ידיך' כדרך הצל לעשות כפי מה שהאד עושה.
חכם אהרן בן סמחון - מלמד לחנך את הבנים במצוות ציצית ותפילין אור לי"ג שנים.
חכם אהרן די טולידו (הראשון) - מלמד סוד להולכים בתמים, שיכו התינוקות ב'גרזן המן'
חכם אהרן הכהן פרחיה - מלמד שההתעוררות ביום הכיפורים היא חסד גדול בפני עצמו.
חכם אהרן מועטי - מלמד שכר מצוות שופר בעולם הזה, היא השמחה בעשות המצווה.
חכם אהרן פרץ - מלמד דרשת בית הכנסת כמדליק שמן שריפה במבואות אפלים.
חכם אהרן שויקה - מלמד שגזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה, מאליה מתבטלת.
חכם אלטר מאזוז - מלמד אף שבטלים ממלאכתם, לא יבואו לדבר דברים בטלים.
חכם אליהו אזולאי - מלמד שלא יפסיקו בקריאת שיר השירים ואפילו בדברי תורה
חכם אליהו בכור חזן - מביא מנהגם, שיחיד קונה המצווה לזכות הרבים, בברכת הלולב.
חכם אליהו בן הרוש - מלמד שמנהג הנעשה בכנופייא וברעש דבר לא נשכח רישומו.
חכם אליהו בן עזרא - מלמד לעשות צרכי שבת בעצמו כי זה כבודו שמכבד השבת.
חכם אליהו בקשי דורון - מלמד שהתוכן הפנימי העמוק שבמצוות נוצר על ידי המנהגים
חכם אליהו דוד מאזוז - מלמד רמז לפדיון הבן במילה בראשית, בתיקון אשר ברא לעשות.
חכם אליהו דוויק הכהן - מלמד שעל ידי השירה בשמחה נמחלים העוונות.
חכם אליהו דנינו - מלמד חתן בראשית - להיותם שמחים בהזדמנות להתחיל ללומדה
חכם אליהו הכהן - מלמד לומר דברי תורה המתאימים למידות הנפטר.
חכם אליהו הכהן - מביא טעם לומר הפיוט בניגון, שמכניס יראת ה' בלב השומעים.
חכם אליהו חי דמרי - מלמד שהצדיק כצינור המשפיע טוב, וביותר ביום ההילולה שלו.
חכם אליהו חמווי - מביא המנהג לתלוש עשבים כשחוזרים מבית הקברות.
חכם אליהו יעקב הכהן מסלתון - מלמד תדיר עדיף ממקודש, שמילה דוחה את השבת.
חכם אליהו יצחק חזן - מתיר לבטל נר התמיד בשמן זית, ולהדליק במקומו בחשמל.
חכם אליהו כהן - נותן טעם לומר 'כל ישראל' לפני הלימוד, שלא רק ללומד חלק.
חכם אליהו לביא - מלמד הפרש בין האיש לאישה בהקדמת הברכה להדלקה.
חכם אליהו מני - מורה שבחשש איסור, לא יבוא לידי איבה
חכם אליהו פרדס - מבקש להקנות לדור הצעיר ידיעה במנהגים היפים במסורת.
חכם אליהו קובו - מלמד שלא ניתן לגבות חוב האישה מנכסים שלבעלה יש רשות בהם.
חכם אליהו שמעא הלוי - מלמד מנהג לומר הפסוקים לפני ברכת אבי הבן בברית המילה.
חכם אליהו שרים - מלמד שעיקר ששמירת התורה היא דרך חכם שחי כעת.
חכם אליהו שריקי - מלמד מנהג המערב לברך על כל סוגי הפירות
חכם אליהו שריקי - מלמד מניין 101 קולות רומז 'בכסה ליום חגנו'
חכם אליעזר דון יחיא - מלמד טעם ביטול המנהג לומר התכבדו מכובדים בבית הכנסת.
חכם אליעזר די אבילה - מלמד הטעם להדליק הנרות בשבת לקיים העונג בראיית האוכל.
חכם אליעזר חזן - מלמד לחוש לכבוד המתעטרות בתורה, ליישב מנהג בנות ישראל.
חכם אליעזר מנצור סתהון - מלמד שיתו דעתו למה שאוכל, ולא יסיח דעתו מכוונת האכילה.
חכם אליעזר נחום - מלמד להתחיל ספרו בשם הויה, שמן הראוי לפתוח בשם ה'
חכם אליעזר נחמן פואה - מלמד שאין לאסור במה שהתירו חכמים באומד דעתם.
חכם אליעזר פאפו - שאם נוהג מנהג חסידות, לא יתראה בפני רבים.
חכם אליעזר פאפו - מלמד סגולת האות ה' להינצל מעין הרע.
חכם אליעזר רחמים ידיד הלוי - מורה שאין דרך ארץ, שינענע אדם עצמו בתפילה.
חכם אלישע דנגור - מלמד שלא לטפח בשבת, אך נהגו בעירם לטפח בסעודת המילה.
חכם אלעזר אבוחצירא - מלמד להוציא הגנב מסביבתו הרעה, ולתת לו כל המפתחות
חכם אלעזר הלוי - מלמד שמצוות כיבוד הורים רחבה מאוד, ולא יכול לברך עליה
חכם אלעזר הלוי - מלמד שבן עשרים ולא נשא אישה, דומה שהניח בת זוגו עגונה
חכם אפרים ארדיט - מלמד שאין לכוף האישה, שאינה רוצה לבוא לבית הדין.
חכם אפרים נבון - מתיר לנוהג שלא לאכול בשר מי"ז בתמוז, לאכול בסעודת מצווה.
חכם אפרים נבון - מיפה כוח אלמנה להוציא מעות מההקדש כנגד תקנת בני העיר.
חכם אריאל בן ציון יהודה לוי - מלמד מנהג המכוונים בהקפת התיבה בקבלת פני חג הקודש
חכם אשר שלם - מלמד שאם לא קבעו המנהג במעמד אנשי העיר, יכולים לבטלו
מר אברהם רפאל בן ציון אלמליח - מלמד שנהגו לפאר ארון הקודש בפיתוחי עץ ותיורים שונים של חיות.
צדקת אסנת ברזאני - מלמדת שאין דרכה של אישה לחזר אחר הקהילות.
חכם בוגיד חנינא סעדון - מלמד כשמניע טבעת אחת בשרשרת, מתנועעת גם הראשונה.
חכם בכור נסים יעקב מזרחי - מלמד טעם מצוות משלוח מנות, להורות שגופם חביב עליהם מממונם.
חכם בן ציון אבא שאול - מורה שישראל כל אחד נוהג כמנהגו, וכל בני ספרד מנהג אחד.
חכם בן ציון אלקלעי - משיג המצאה חדשה, שהיא תיקון גדול, לבל נילכד בכבלי העיגון.
חכם בן ציון כהן יהונתן - מלמד נועם ההקדמה להכניע גאוות המחבר כראותו את גבורתו.
חכם בן ציון מאיר חי עוזיאל - משיב בשאלת השתתפות האישה בבחירות למוסדות ציבור
חכם בן ציון ניסים פרדס - מביא המנהג ללמוד המזמור ה' רועי בסעודות קודם שיבצע הלחם.
חכם בן ציון שמואל וידאל - מפרש מנהג דור המדבר לבוא יחדיו לבית הדין - התובע והנתבע.
חכם בנימין זאב בצרי - מלמד בזכות שכרות היין זוכה המוח לקנות השליטה על הלב
חכם בנימין חדאד - מלמד שטועם מהתבשיל בקבלת השבת אך לא עד כדי שביעה.
חכם בנימין קזיס (קאזיש) - מביא דברי הראשונים שבמקום שיש מנהג הלך אחר המנהג
חכם בנציון הכהן - מלמד דרכי התשובה, מעט מעט עד שיורגל בכל המידות הטובות.
חכם ברוך אברהם מני - מלמד שנהגו המוהלים לרדת לפני התיבה ביום המילה.
חכם ברוך אסבאג - מלמד מנהג להתיר הנדרים בי"ט באב מחשש שיהיה בנידוי ביום הכפורים
חכם ברוך טולידנו - מלמד טעם אין יוצאים בערבה של הלולב בחיבוט ערבות.
חכם ברוך ירושלמי - מבאר הנוסח בתפילת יום הכיפורים שאומרים 'מלך על כל הארץ'.
חכם ברוך מטראני - מלמד שהיו למלמדים מגילות עם חנוך הקריאה ומשלים קלים.
חכם ברוך קאלומיטי - מלמד שנפטר הצדיק מתבטל הגיון התורה, וגורם ביטול קיום העולם.
חכם ברזילי יעבץ - מלמד זכות החיים תלוי בהספד המת, ובזה מוסיף שלמות על שלמותו.
חכם ג'ינו ג'אן - מלמד שגם בנות צעירות מדליקות, להרבות אור השבת בעולם.
חכם גרשום מנדס סיישאס - מלמד שיהודי מוכרח לחיות באחווה, לאהוב ולרדוף שלום.
מרת גרייס אגילר - מלמדת שמע ישראל, שאין התפילה זקוקה למילים הניתנת להיאמר.
חכם ד"ר דוד פראטו - מלמד שהיו קוראים מגילת איכה וקינות ליד שער טיטוס.
חכם ד"ר הלל פרחי - מלמד להישמר ממנהגים רבים של הזיה ואמונת הבל.
חכם ד"ר משה גסטר - מלמד לחתום בכתובה שמות שלשלת דורות מוצאם.
חכם דוד אבוחצירא - מרמז מקישור תחילת פרשת בראשית לסופה על ימי התשובה באלול
חכם דוד אבן כליפא - מורה לבני אלג'יריה ללכת אחר הוראות מרן, גם בבואם לצרפת.
חכם דוד אלעזרוף - מלמד תשר"ת, שיהיה פיו כהבל פיהם של תינוקות של בית רבן.
חכם דוד אסבאג - מלמד שמונח אצלם במקום עבודתם ספרים, כל אחד מה שהשיגה ידו.
חכם דוד אשכנזי - מלמד היתר לנגן ביום שבת על ידי גוי, שנצרך בקהילתו לתפילה
חכם דוד בן ברוך הכהן אזוג - מלמד שהיו מצוינים בארץ במצוות מילה, תגלחת וציצית.
חכם דוד בן זמרה - משיב שיחזרו ממנהגם, רק במידה שיקבלו החזרה בלא מחלוקת.
חכם דוד בן שמעון - מלמד מנהג ירושלים, להתעטף בטלית, ואין להם בזה יוהרה.
חכם דוד הכהן - מבאר מנהגם להחמיר בבדיקת התולעים בחג הפסח
חכם דוד הכהן - מלמד יום ההילולה כיום שמחה של מצווה בסעודה שירה ולימוד.
חכם דוד הכהן יהונתן - פוסק שאכילת ביצי דגים אדומות תלויה במנהג המקום.
חכם דוד הכהן סקלי - מבאר תוספת נשמת בשבת להציל אדם מיצר הרע החזק ממנו.
חכם דוד הלוי קאראסו - מלמד שכותב שם אביו בכתובה אף אם המיר אביו דתו.
חכם דוד זאגורי - מלמד שירתו על יום הבר מצווה
חכם דוד זכות - מלמד שעסק השושבינים להתעסק בשמחת חתן וכלה.
חכם דוד חדאד - מלמד, להסתכל באותיות התורה באות שמו, בעת הגבהתה.
חכם דוד חי צאלח - מלמד לנוהגים להתענות בז' אדר, מה יעשו בשנה מעוברת.
חכם דוד חיים יצחק הכהן טנוג'י - נותן רמז לעיין כדי שיבין האמת, ואחר יקרא בזמרה שלא תישכח.
חכם דוד חיים קורינאלדי - מלמד שאם יש בספרים החיצוניים תועלת, אינם בכלל האיסור.
חכם דוד חיים שלוש - מלמד לברור את היפה והטוב שבכל קהילה מקהילות ישראל.
חכם דוד כהן - מלמד שקודם מתבסס כלכלית, ואחר כך מקים משפחה.
חכם דוד מועטי - מלמד בנר חנוכה, שעושה בפרסום רב, נראה שאין כוונתו לשם שמים.
חכם דוד מלול - מלמד שהחתן ואביו הולכים לבתים להזמין להשתתף בשמחתם.
חכם דוד משתה - מלמד שמחת בר המצווה, שהנחת תפילין שקולה ככל התורה.
חכם דוד נחמיאש - מלמד שבזה הזמן, לא מדקדקים בעניין הזיווגים, ולא מוחים בידם.
חכם דוד עובדיה - מלמד שהמוצא חתיכת לחם ברחוב מרים אותה ומנשקה.
חכם דוד פארדו - מתיר להרבות השמחה בניירות אבק שריפה בחג שמחת תורה.
חכם דוד פיפאנו - מלמד שרבו ההונגרים השתרש מנהגם בעיר, ולא ערערו אחריהם.
חכם דוד פראנסייא - מלמד לדורש בשבת כלה בדברי אגדה, המעודדים את האהבה.
חכם דוד צבאח - מלמד שמנהג העיר החדשה לעלות החתן מחובת היום נכון וקיים.
חכם דוד ציון לניאדו - משבח דרכם לקום מחצות הלילה ללמוד תורה עד אור הבוקר.
חכם דוד ציון לניאדו - משבח שאינם שום מנהג הראשונים כמלאכים.
חכם דוד קדוש - מביא רמז שנותן לחם לעני מפייסו בדברים ועושה טו"ב.
חכם דוד קצין - מלמד שתיקנו לתת קמח לעניים בפסח להוציא הגזל מרשותו.
חכם דוד שבתי - מלמד שאף שנהגו להגביה הספר ערום, הרי שכבר הוכשר הדור.
חכם דוד שלמה אייבשיץ - מלמד להמתין על התעוררות ליבו, ואז לפני ה' ישפוך שיחו.
חכם דניאל הכהן נהר - מלמד הטעם לפסוק שאומרים לקמים מהשבעה.
חכם דניאל הלוי - מלמד לא יחל דברו, שלם נדרו קודם יום הדין, לפני התרת נדרים.
חכם המקובל פנחס סעדון - מלמד לחוץ התפילין בתפילת המוסף, ואין ראוי לשני כתרים.
קֶס הדנה טקויה - מלמד שקושרים סרט בן חימשה חוטים על ראש החתן
חכם וידאל קואינקה - מלמד לתת משלוח מנות בצנעא בבית כנסת קודם קריאת מגילה.
חכם וציף יתרו - מלמד להתפלל, שיחדש חידושים רבים ואמיתיים
חכם ורג'אני גד יאנה - מלמד לקרוא בשם הילד אחר המילה, כי שמו ממשיך לו שפע חיותו
הרב ז'וזי (יוסף) אייזנברג - מלמד כל אחת מן הגלויות היא צורה מיוחדת של הגלות.
חכם זבולון שושנה - מלמד לא רק שתבוא תפילתו לפני הקב"ה, אלא גם יאזין לרינתו.
חכם חֲנָנִאֵל רפאל חי נֵיפִּי - מלמד שקמים ביום ראשון של סליחות לילך לבית הקברות
חכם חביב אלקובי - מזהיר בתפילת המנחה, שאף בשעת הדין, נענה הזהיר בתפילתו.
חכם חביב חיים דוד סתהון - מלמד שכל הנהגותיה להיות הולך בדרך הממוצע בכל ענייניו.
חכם חביב טולידאנו - מלמד יסודות החוכמה בערי אדום, שהם סדרי הלימוד.
חכם חזקיה חדאד - מלמד שגם בעלי הדירה החשובה צריכים לשבת בסוכה
חכם חזקיה פרץ - מלמד שלא מבטל שלוש סעודות זוכה, שלא צריך לתענית חלום.
חכם חזקיה קטנוף - מלמד במה ינהגו להכרית ולמחות כל מקטרג.
חכם חזקיה שבתי - נותן טעם לקריאת שבת של שבועות - שבת כלה.
חכם חי הכהן - מלמד רמז כרפס, שעל יד הענווה, נשלם המניין ע"י השכינה.
חכם חי הכהן - מלמד רמז להיות שפל רוח ועל ידי זה ישא אישה.
חכם חי מימון - משבח התקנה להתנדב לפני מתן תורה מזונותיהם של ילדי ישראל.
חכם חי משה די פיג'וטו - מלמד סדר תחנון, שיזכירו בכל ליבם לעשות - אף אתה היה רחום.
חכם חיים אביגדור - מלמד 'ותען להם מרים', שגדול יום זה, כדין האנשים, לשיר גם בפה
חכם חיים אברהם איסטרושה - מלמד שמחת חנוכת בית הכנסת, מתפשט עילוייה על כל איש ישראל
חכם חיים אברהם גאגין - מביא מנהג בית הדין בירושלים לעשות עבור כל מי שלא ידע.
חכם חיים אלחדיף - מלמד טעם הדלקת נרות יתירות לכבוד ראש חודש
חכם חיים אלפנדרי (השני) - מלמד רמז תורת הבהמה תוכחה ללמוד מהם המידות הטובות
חכם חיים בן יוסף חזן - מלמד שאם נודע בשערים בעלה, נאמר שוודאי היא גם צדקת
חכם חיים בן שלום שאער - מלמד שמחבבים ישראל המצוות, לעשות משתה ביום הברית.
חכם חיים בנבנישתי - מבטל המנהג, שלא להגביה ספר תורה בשחרית של ט' באב.
חכם חיים בנבנישתי - מלמד 'והוא רחום' לאומרו כל מקום ומקום לפי מנהגו.
חכם חיים דוד אבולעפיה - מלמד שבמקום שנהגו לברך נגד דעת מרן, אין לבטלם ממנהגם.
חכם חיים דוד הלוי - מחייב מנהג ישראל לסדר קופה של צדקה לחיוב המדינה.
חכם חיים דוד חזן - פוסק בהשחזה שכל שוחט כמנהגו, ואין לבני העיר לחשוש לזה.
חכם חיים דוד שרירו - מלמד שמבטלים תלמוד תורה לאשת תלמיד חכם.
חכם חיים הכהן - מורה ללומדים תורה מחצות הליל, לומר סליחות עם הציבור.
חכם חיים הכהן - מלמד רמז למנהג לסובב קערת הסדר על ראשי האנשים.
חכם חיים ויטאל - מלמד טעם שנקרא שבת גדול, שמתחיל להגדיל שמו בעולם.
חכם חיים חורי - לשמוח בהילולת רשב"י ולעלות לקברו ביום זה.
חכם חיים חזקיהו מדיני - מלמד לא להוציא לעז על היושבים על הארץ בבית הכנסת.
חכם חיים יהושע אלעזר הכהן חמצי - מלמד שמברך הכהן או החכם ברכת כוהנים התינוק שמנשק ידו.
חכם חיים יוסף דוד אזולאי - נותן טעם לומר שמועת רבי חנניא בן עקשיא לפני אמירת קדיש.
חכם חיים יעקב ווארשאנו - מלמד לקרוא הקורבנות מתוך הסידור, כדי שיהיה מכוון בהם.
חכם חיים כדיר מצליח מאזוז - מלמד לדחות השפעת אנשי החוץ לחשוב האיסור כחומרא יתרה.
חכם חיים כהן - מלמד רמז לא רגל על לשונו, להיזהר ביותר בחודש אלול
חכם חיים כהן אלחדד - מלמד שיבטל עונשו של האב בברית בנו, ובו ביום יקרא בתורה.
חכם חיים כסאר - מלמד שלא יתקן אותיות, הנראות לו משונות, שהתיקון אינו טוב.
חכם חיים כפוסי - מלמד שמחללים את השבת על ידי השומר ידו מעשות רע.
חכם חיים מאיר מזרחי - מלמד חילוק המנהגים בין אהבת עולם לאהבה רבה.
חכם חיים מרדכי לבטון - פוסק לקרוא עם הארץ לתורה, שהשתנה המנהג מימי התלמוד.
חכם חיים משה אלישר - מלמד ללכת להשתטח על קבר הנפטר ביום יאר צאיט.
חכם חיים משה אמריליו - מלמד רמז לעיקרי אמונה במה שאומרים 'צדקתך' במנחה של שבת.
חכם חיים ניסים חזקיה חורי - מלמד מנהג קבוע ללמד הקטנים הלכה בבוקר ובערב.
חכם חיים נסים - מלמד שימהר לתת לאביון, לקחת ביד שמאל, ולהעביר ליד ימין.
חכם חיים סינואני - מלמד לנזהרים בקימת חצות, שבביאת הגואל יאיר אור הבוקר.
חכם חיים סתהון - מלמד תקנתם לעשות סעודת המילה בדגים, משום טובת העניים.
חכם חיים עלי הכהן טוויל - מלמד לסדר לימודם במוסר ודינים קודם תפילת מנחה וערבית.
חכם חיים פינטו - מלמד לשורר הנס בהלל ובהודאה, משתה, שמחה ומטעמים מותרים.
חכם חיים פלאג'י - מורה מנהגנו להחמיר שלא לאכול דבש בראש השנה.
חכם חיים פריירה מנדס - מלמד טקס הולדת הבת לחנכה להיות מופת לצדק ואהבת האדם.
חכם חיים קורח - מלמד לתוקעים בשופר באלול שלא לתקוע יום לפני ראש השנה.
חכם חיים שאול הכהן דוויק - מלמד שבערב ראש חודש ובט"ו לחודש, יש השגה יותר מבשאר ימים.
חכם חיים שונשול - מלמד לברך הגומל דווקא במה ש'אנפת בי', ולא מחולי חום וקור.
חכם חיים שלמה בן עזרא - מלמד שלחו מנות, שרואה פני שכינה, מתוך שמחה של מצווה
חכם חנניה אלחנן חי הכהן - מלמד טרם שנת הלילה צריכים לסלוח לכל מי שחטא לנו.
חכם חנניה אלחנן חי הכהן - מלמד סדר מנהגם בחנוכת בית כנסת
חכם חנניה גבריאל יהושע שבתי - מלמד שדי לנו במנהגים שאינם משתווים, לאסור עליה לספר תורה.
חכם חנניה דרעי - מלמד סגולה לצרף את תפילתו לבכי התינוק לאחר המילה.
חכם חסדאי אלמושנינו - מלמד מנהג שרה לתת שמן בנר ליל שבת בשיעור ההדלקה.
הרב ישראל שלום יוסף פרידמן בן שלום - מלמד עניין הצומות, שיהיה במצב כזה של עשיה שהוא שוכח לאכול.
חכם יאיר חפוטא - מלמד חכמתם להכיר מכתבו של אדם חצי פניו.
חכם יאשיהו פינטו - מלמד שאין לשנות מנהג בני העיר ואפילו יש בו נדנוד איסור.
חכם ידידיה טולידאנו - מלמד שלא ימהר בתפילתו, שהציבור אנוס להשתוות עמו.
חכם ידידיה מונסונייגו - מלמד שהחזירו לו האשכנזים פאותיו לצד האוזן לא כפי האידרא.
חכם ידידיה מונסונייגו - מלמד שמנדים המחמיר בדבר המותר שחוששים ליוהרא.
חכם יהודה אבן דנאן - רמז לאמונת האנשים האומרים 'תרבחו ותסעדו' בלשון ערבי.
חכם יהודה אלבז - מביא קבלתם שלוש פעמים בשנה מגבית לקופת רבי מאיר.
חכם יהודה אלקלעי - מורה למנות זקנים, שיעמידו קיבוץ הגלויות, וישוו המנהגים.
חכם יהודה אריה ליאון ביבאס - מלמד שבמדינות החמות אין חוששים להרכבה באתרוגים.
חכם יהודה אריה ממודנה - מלמד שבת קודש הרי היא ככלה, ומצווה לקשטה בכל מיני שמחה.
חכם יהודה בירדוגו - מלמד שנטה למות אומרים לו התוודה, ואל תתנהו בנפש אויביו.
חכם יהודה בן יעקב נחמה - מספר על מחאת הבחורים נגד כיסוי השיער, שמקורו מן הזוהר.
חכם יהודה בן מויאל - מלמד הטעם שאנו קמים מפני החכם, שכל מקום מקומו.
חכם יהודה בן עטר - מלמד מה שמסדרות החכמות, והמקוננות בהספד להזיל דמעות.
חכם יהודה בנבנישתי - מלמד לעשות משמרת את יום השבת, ופניו לא יראו ברחובות.
חכם יהודה ג'רמון - מלמד שע"פ דין - אם יהודי ע"פ התורה ואם מוסלמי ע"פ הקוראן
חכם יהודה ג'רמון - מלמד במקום שנהגו ללכת אחר חוקי ונימוסי הממשלה הוא הדין
חכם יהודה ג'רמון - מלמד במקום שנהגו ללכת אחר חוקי ונימוסי הממשלה הוא הדין
חכם יהודה ג'רמון - מלמד שע"פ דין - אם יהודי ע"פ התורה ואם מוסלמי ע"פ הקוראן
חכם יהודה דיואן - מלמד שבא למקום שמנהגם לאסור בנפיחה, יכול לאכול בצנעה
חכם יהודה הכהן מסלתון טראב - מלמד שהחליפו כל נ"ד חודשים, אב בית הדין, לכבוד כל הרבנים.
חכם יהודה הכהן רבין - מלמד שמנגינות השבת, אינם בדומה לאף עדה בעדות ישראל.
חכם יהודה חי גיז - מלמד שלא לבטל חמשת ספרי תהילים ביום השבת שהיא סגולה.
חכם יהודה חיים הכהן - מלמד שימצא מלאכה, שרשאי ושליט בעצמו, ולא שכיר או עבד.
חכם יהודה ליאון אשכנזי - מלמד שמנהגנו לגדל הזקן אינו מונע להכיר שכל ישראל אחים.
חכם יהודה ליאון סיד - מלמד שלא יהיה הספדו כמנהג הנשים והנערים, שבוכים על העבר.
חכם יהודה לייב דון יחיא - מלמד אחרי היטהרו ביום הכיפורים בא להדבק עם בוראו בסוכה.
חכם יהודה לייב הכהן מימון - מלמד שהמנהגים חושפים שפע של רגשות וזוויות חשאיות בנפש.
חכם יהודה מועלם - מלמד שיקרא שמו בישראל, שיהיה שמו מוזכר, שיהיה גדול בתורה.
חכם יהודה נג'אר - מלמד שהקדימו קריאת המגילה ליום כינוס בני הכפרים לעירם.
חכם יהודה עייאש - מביא המנהג להטביל פרוסת המוציא במלח.
חכם יהודה פרץ - מלמד שעושה אשת חיל מרצונה הטוב, יותר ממנהג המדינה.
חכם יהודה פתיה - מביא רמז למנהג טובי העין לעשות סעודה לבנם בחינוך התפילין.
חכם יהודה צדקה - מביא טעם המנהג שנטילת לולב בימינו ואתרוג בשמאלו.
חכם יהודה קצין - מתיר לעשות היפך מנהג מקומם, לעושים מנהג אבותם.
חכם יהושע יהודה אמאדו - מלמד זמן חרותנו הוא סיום הגאולה והזיכרון האמיתי ליציאת מצרים
חכם יהושע מאמאן - מלמד לקבוע בסיום מסכת לברך העוסקים עמו בצרכי הסעודה.
חכם יהושע מזרחי - מלמד, למדבר בניחום אבלים, שלא ידבר כמו בור ויגרום צער למת.
חכם יהושע משה מרדכי קריספין - מלמד לזכור בכל יום ויום מהניסים, שעשה הקב"ה לאבותינו ולנו
חכם יהושע שלמה ארדיט - מלמד מנהג בעלי בתים, שלא היו יוצאים לשוק עד שסדרו לימודם.
חכם יוחנן הכהן - מלמד לעשות סעודה לאחר התענית לקהל ובעיקר זקנים ועניים.
חכם יום טוב אלגאזי - מביא הנהגה לעשות הסכמה ברוב דעות ולא בידי מאריה דאתרא.
חכם יום טוב ישראל (שיריזלי) - מלמד מנהג זקנים לפניו לברך שהחיינו על גשמי שנה חדשה.
חכם יום טוב ישראל (שיריזלי) - מלמד ההיתר לשתות קפה בסוכר קודם התפילה, ליישב דעתו.
חכם יום טוב קריספין - מלמד לעשות הזיווג בשירים ובפרסום, שאין העין הרע במקום שכינה.
חכם יונה נבון - מלמד שיעור טלית, החייב בציצית, כל שיכסה ראש בן תשע.
חכם יוסף אזוביב - מלמד להרבות בשמחת מצווה, להנות בשני העולמות.
חכם יוסף אירגאס - מלמד לחשב ביטול מצווה כנגד הפסד השלום ושב ואל תעשה.
חכם יוסף אליהו שלוש - מלמד שהביאו מאבני ירושלים לבניין בתי כנסיות בחוץ לארץ.
חכם יוסף אלמאליח - פוסק שכיוון שהמנהג לעשותו בזיוף לא מקרי מקח טעות.
חכם יוסף אלנקאווה - מלמד שצריך חיזוק כי העבות וערבי הנחל, בהרה מתייבשים
חכם יוסף אלפנדארי - מביא המנהג בשבת כלה שעושים לפני חג השבועות
חכם יוסף אלקלעי - מלמד שאלת הבן הרשע, שמצוות מצה תלויה בביאה לארץ.
חכם יוסף אמאדו - מלמד על מה בתולה נישאת בקהל רב ומפורסם
חכם יוסף ארוואץ - מלמד הטעם לקריאה כל רעב ממנו יוכל, שבפסח נידונים על התבואה.
חכם יוסף בוכריץ - נותן טעם למנהג לימוד מסכת אבות בין פסח לשבועות
חכם יוסף בן ג'וייא - משבח המנהג לאכול מרקחות בשבת אף על פי שיש עליהן צורות.
חכם יוסף בן הרוש - מלמד לומר 'בשם כל ישראל' לפני עשיית מצווה, שכולם שותפים בה.
חכם יוסף בן וואליד - מלמד שנפרד מחברו יאמר דבר הלכה, ולא ישלים המסקנה.
חכם יוסף בן יוסף - מלמד עונג שבת בפשטים מתוקים, ובהם איזה משלים ומעשיות.
חכם יוסף בן נאים - נותן טעם למנהג שמורחים מיין ההבדלה על ראש עצם השדרה:
חכם יוסף גבאי - מרמז מהמסורה שאין להתייאש מעשיית התשובה אף אם הרבה
חכם יוסף גטנו - מלמד לקשט התורה במלבושים ותכשיטים, אלו פירושי תורה.
חכם יוסף גטנו - מלמד גם האיש הישראלי הוא ספר תורה.
חכם יוסף גרג'י - מלמד מנהגם ללמוד בשבת משנה במסכת מעין הפרשה.
חכם יוסף דאנון - מלמד עיקר מצוות הלבשה על ידי עצמו ולא על ידי שלוחו.
חכם יוסף די אבילה - מלמד בזמן שעושים רצונו, מועיל המניין בספירת העומר.
חכם יוסף הכהן - מלמד שלא יכנס בין איש לאשתו בלשון הרע להיות מטיל ארס.
חכם יוסף הכהן - מלמד אף שאכזרי על בנו למולו, אינם בועטים, ואדרבא מלים בשמחה.
חכם יוסף הלוי - מלמד מנוחת השבת באתיופיה, שנעלם העצב והאושר מולך בכל.
חכם יוסף הלוי - מלמד טעם שאומרים נחמו במנחה של תשעה באב.
חכם יוסף חוסה פאור הלוי - מלמד מי שלא למד תנ"ך די צורכו, לא יתפוס דברי התלמוד.
חכם יוסף חיים - מורה שהחושש ב'בל תשחית' אינו מבטל מנהג ישראל'.
חכם יוסף חיים חזני - מביא המנהג לכתוב דברי מוסר בצוואה, וזהו רמז תיבת 'אחריו'.
חכם יוסף חיים ילוז - נותן טעם למנהג לזרוק דגים חיים מים כנרת לרגלי החתן והכלה.
חכם יוסף חיים שרים - מלמד שמי שיש חולה בביתו, יודיע צערו לחכם, שיתפלל עליו.
חכם יוסף ידיד הלוי - מלמד, שאין להרהר אחר המנהג לאכול איזה דבר בבית הכנסת.
חכם יוסף יהודה דנא - מביא רמז בשם אביו לשאינו מגלח הזקן יכנס עם הצדיקים בגן עדן.
חכם יוסף כנאפו - משבח סגולת אמירת 'ויהי נועם' במוצאי שבת, והיא סוד הקבלה.
חכם יוסף לוי - מלמד שאומרים שירת הים בכל יום, שיסודה ההשגחה והאמונה
חכם יוסף לוי - מלמד שהיה דולק נר מערבי עבור נשמות כל ישראל
חכם יוסף מונטקיו - מלמד שידבר הקטן כל צורכו, רק שימתין, שידברו הגדולים לפניו.
חכם יוסף מור יוסף - מלמד דיוקן של מלך בבן י"ג, המוכתר במצוות ציצית ותפילין.
חכם יוסף מטראני - מלמד לעמוד כשבא בעל הברית למול את בנו.
חכם יוסף מרדכי סיבוני - מלמד מצוות משלוח מנות למי שיש לו קפידה עליו כדי לפייסו.
חכם יוסף משאש - נותן טעם למנהג, שמלווים ספרי התורה לגניזה בשירים ופיוטים.
חכם יוסף משה עדס - מלמד שימלא משאלות ליבנו רק באשר טובה הן לו
חכם יוסף משה עדס - מלמד לומר הדרן עלך, בלי נדר, שיופיה יישאר עלינו
חכם יוסף משה שטרית - מלמד לעניין גילוח במועד, שבכלל התקנה, לא אסרו למתגלחים כל יום
חכם יוסף נחמיאש - מלמד כוחה של התפילה מתוך הסידור.
חכם יוסף ניסים בן אדהאן - מלמד שלא יאמר לילך ברוח הזמן, לנטות מהמסילה שדרכו אבותיו.
חכם יוסף נסים בורלא - משיב על חשש חימוץ בשמן שומשום, שמנהג טעות לאסור.
חכם יוסף סוסו הכהן - מתקן לשאת כפיים כמנהג הארץ ולא חיישינן ללעג הראשונים.
חכם יוסף סימן טוב ערב הכהן - מלמד תקנות ישראל והמנהגים לשמור מגעת בגופי האיסור.
חכם יוסף ענתבי - מלמד תקנה כנגד יצר הרע, שדורש נער בר המצווה בדברי תורה.
חכם יוסף פינטו - מלמד טעמים למחצית השקל דווקא, והנח להם לישראל.
חכם יוסף פלאג'י - מלמד אף שנביאה היא, שתלך לצדו, ולא ילך אחרי אישה.
חכם יוסף פרץ - מלמד שדווקא בפסח קוראים לעניים בפה, שישועה קרובה לבוא.
חכם יוסף צוברי - מלמד שורש המנהג לנשק המצוות להראות גודל אהבה והכבוד.
חכם יוסף צרפתי - מלמד להדמות לשורשים להיות ביישנים, רחמנים, גומלי חסדים.
חכם יוסף קאפח - מספר מנהגם בערב שבת לדפוק על הדלתות וקוראים 'מצוה'
חכם יוסף קובו - מלמד בקשת 'אם כבנים אם כעבדים', שינהג עמנו בשני הקלות.
חכם יוסף קורח - מלמד שאין לשליח ציבור להתעטר בבגדי כבוד להיות גדול מאחיו.
חכם יוסף קורקוס - מלמד טעם שמן 'שבת הגדול' לפי שהוא שבת החמישים בשנה
חכם יוסף קורקוס - מלמד במקומו של החזן מקושט הכיתוב 'דע לפני מי אתה עומד'
חכם יוסף רובין אלקבלה - מלמד שמפיג צערו, שבוכה עם כל העם, הבוכים בבית הנפטר.
חכם יוסף רפאל עוזיאל - מלמד שבשומרו ברית קודשו מובטח לו, שלא יראה פני גיהנם.
חכם יוסף שאול אלישר - מלמד שמותר להוציא ספר תורה לבית הקברות, אך לא לקרוא בו
חכם יוסף שאלתיאל - מלמד שלא ישנה מנהגו לילך לבית הכנסת גם בימי השלג והברד.
חכם יוסף שאלתיאל - מלמד להכין לעצמו בחייו תכריכים של פשתן, במעות מיגיע כפיו.
חכם יוסף שרביט - מלמד לעשות סעודת מצווה בקיום מצוות 'מעקה גגך'.
חכם יורם מיכאל אברג'יל - מלמד שמי שלבו חי זוכה להרגיש בחוש את נועם השבת בעולם הזה.
חכם יחזקאל חיים כהן - מלמד שהפיל עצמו לים, לא תצא מבעלה השני, ואין בתם ממזרת.
חכם יחזקאל משה הלוי - מלמד להדליק נר בשבת, שהאדם נהנה בעיניים.
חכם יחזקאל עזרא - מלמד שאין למחות בידי המניח בגדים על הקדירה לשמור חומו.
חכם יחזקאל עזרא - מלמד שלא הקפידו שלא ליטול ידיים מכלי שפיו צר מאוד.
חכם יחזקאל עזרא הלוי - מזהיר להרכין ראשו עם הציבור במודים דרבנן
חכם יחיא בדיחי - מלמד כמה גדול כוח המנהג, כשטעמו עושה שלום בין גדולים.
חכם יחיא הכהן - מלמד שאין מברכים שבע ברכות, שאין הכלה הולכת עם החתן.
חכם יחיא עומיסי - מוכיח המנהג שנתחדש, שכל אחד מברך לעצמו, ומבטל טובות.
חכם יחיא צאלח - מורה לומר הלל בשירה ובניגון, ואין לחוש אחר הממהרים.
חכם יחיא קאפח - מלמד איך הנהיגם ללמוד המשנה עם הרמב"ם.
חכם יחיא קורח - מוצא טוב במה שהעידו זקנים, שבמצוות 'שילוח הקן' יזכה לבן.
חכם יחיא שטרית - מלמד שליוו לשמעיה ואבטליון, שבני מלכים קודמים לכהן גדול.
חכם יחיאל חיים ויטרבו - מלמד מנהג ט"ו בשבט, גם בירק עשב, ויש טעם ליודעי חן.
חכם יחייא שניאור - מתקן דבר חדש לתפילת הפועלים ולתפילת הפנסיונרים.
חכם ינון חורי - מלמד מעלת עשרה יהודים פשוטים על תשעה גדולי הדור
חכם ינון חורי - מלמד מנהג לומר בכל אחד מפסוקי ברכת כהנים, 'בזכות אבא
חכם יעיש קוריני - מנהיג לומר הפסוק 'ואתם הדבקים' שרואה העוסקים בתורה.
חכם יעיש קריספין - מביא מנהג בני מחוז סוס לתת על החרוסת ורד.
חכם יעקב אָבֶּנדָנָה (אבן דאנה) - מלמד שטעם מצוות תפילין הינו לכרוך את פרשיות התורה.
חכם יעקב אבן צור - מוצא טעם למנהג העולם, שמנשקים האצבע בעת הזכרת השם
חכם יעקב אלמליח - מלמד בתי כנסת שאינם יפים במראה החיצון אבל קולם קול יעקב.
חכם יעקב אלמליח - מלמד שנולד לו ילד קורא בתורה ועושה סעודת יום טוב לקהל.
חכם יעקב אלפנדארי - מסתפק בכמה דינים באונן, ששמע שמת לו והוא בתוך תפילתו.
חכם יעקב אמאדו - מלמד רמז לחזר אחר עשרה במצוות ברית המילה.
חכם יעקב בן שבת - מלמד שהזהיר בצדקה אינו חוזר בגלגול, שלעולם ירשו ארץ.
חכם יעקב ברוך הכהן טראב - מלמד שהתפוח עיקר והדבש טפל, שמעשיו יהיו מרובים מחוכמתו.
חכם יעקב דוויק הכהן - מלמד להקל בכבוד העשירים, שלא להרבות הוצאות המלבושים.
חכם יעקב הכהן - מלמד תוכחת מגולה, אנשים הממהרים בתפילה.
חכם יעקב הכהן (השני) - מלמד הטעם לומר מזמור 'לדוד ה' אורי וישעי' אחר התפלה
חכם יעקב הכהן טראב - מלמד השמעת הקול בצדקה שעושים ביום פורים, שנקרא קודש.
חכם יעקב הרופא - מלמד לקדש בלילה בקידושי כסף, ונסתפקו בקידושי שטר.
חכם יעקב חדאד - מלמד להוכיח החכם, שטעה בדבר הלכה, אף שזו סברתו.
חכם יעקב חדאד - מלמד שבת הגדול, נמחל עוונם בשירת זה השבת, קודם הפסח.
חכם יעקב חורי - מלמד שע"י העצבות לא יהיה עובד ה' באהבה ובשמחה.
חכם יעקב חי זריהן - מלמד טעם סדר הברכות בהבדלה בין ישראל לאומות העולם.
חכם יעקב חיים - מלמד הדין ליפול על פניהם במנחה, אלא שהיא צריכה לב צלול.
חכם יעקב חיים בן נאים - מלמד הברכה במדינות שנהגו לשתות מים שרופים לפני המזון.
חכם יעקב חיים סופר - לעלות לתורה ביום אזכרה, שאין נחת רוח למת אם עולה בקטטה
חכם יעקב טולידאנו - מלמד 'הנה באהל', צנועה היא, וזכתה מן הדין, שתיטול שכרה.
חכם יעקב יוסף - מלמד למי שבא "לעשות שמח", שאין לברך ביום העצמאות.
חכם יעקב יצחקי - מביא טעם המנהג לברך הילדים קודם שנכנסים לבית הכנסת.
חכם יעקב כאלפון - מלמד זכות למנהגים, שהתקבלו קודם שנתפשט השולחן ערוך
חכם יעקב כהן גדישא - מלמד לשלוח אל העניים בערב ראש השנה ונחשב כאילו התענה.
חכם יעקב כולי - מלמד שעולים לתורה מתנדבים למצוות ביקור חולים.
חכם יעקב מאיר - מלמד 'לא תעשה' בשחיטה, שכל עדה אוסרת שחיטת חברתה.
חכם יעקב מאיר עבאדי - מלמד ברכת אפרים ומנשה, שלא יקנאו איש באחיו.
חכם יעקב מוצפי - מלמד לספוד על הצדיק, בשביל הפרדת השותפות לדורו עימו
חכם יעקב מלמד כהן - מלמד שהקהל עומד על רגליו ומכריז: ברוך הבא בשם ה'
חכם יעקב משה טולדאנו - מורה שהתפילה תהיה בישוב הדעת ולא בתנועות וקול בכי.
חכם יעקב נחמני - מלמד מנהג אבות לקרוא לאביהם - זקנם, שלימד להם התורה.
חכם יעקב סוכרי - נותן טעם לאמירת 'שבת שלום', שהשבת הוא תיקון השלום.
חכם יעקב ענתבי - מלמד 'אלהא דמאיר' - שסוברים כרבי מאיר, שלעולם קרויים בנים.
חכם יעקב פינצי - מלמד שלומד ו' פרקים במ"ט ימי העומר, ומקים 'לא יתן מוט לצדיק'.
חכם יעקב פיתוסי - מלמד לצמצם יגיעו בשיעור כף ידו, ועל ידי זה אשריו וטוב לו.
חכם יעקב צהלון - מלמד לשבח הנפטר במה שעשה, ולא יותר ממה שעשה
חכם יעקב ציון חי עדס - מלמד למשנה שמו מפני צלילו המזרחי, שנקבע על פי רוב העולם.
חכם יעקב רקח - מורה לבטל המנהג שלא להשמיע כל רמ"ח תיבות 'שמע ישראל'.
חכם יעקב ש' קצין - מלמד אותו על ידך - שלוש תועלות במצוות הנחת התפילין.
חכם יעקב שאול אלישר - מורה שלא לשנות המנהג, אלא באנוס, שלא יאמרו לשון הרע.
חכם יעקב שאלתיאל ניניו - מלמד שזכו בריווח פירות מעשים טובים, שאין ריבית בהקדש.
חכם יעקב ששפורטש - מלמד לראות צד היתר, במה שנהגו היתר לשים תפילין תחת מושבם.
חכם יצחק אבוהב דה-פונסקה - מלמד שתהיה הרבה כוונה, שתיקה ומסירות בתפילתנו.
חכם יצחק אבולעפיה - מורה להניחן ללבוש פאות, אף שמן הדין אסורות, אינן שומעות לנו.
חכם יצחק אבן דנאן - נותן טעם למנהג שלא לאכול זיתים שחורים בחודש ניסן.
חכם יצחק אלבעלי - מלמד 'עת רצון' שהיחיד מתפלל בשעה שהציבור מתפללים
חכם יצחק אלגאזי - מביא ההסכמה לפטור מי שתורתו אומנותו ממסי הקהילה.
חכם יצחק אליהו לניאדו - מלמד שעם על ערש דווי, שמח ומתחזק בראות רעו שבא לבקרו.
חכם יצחק אלפייה - מתקן תענית הדיבור ביום אש חודש שבט, ברוב עם והדרת מלך.
חכם יצחק אקריש - מלמד להתיר למכור האבנים הטובות על גבי המצבות לצורכי המתים.
חכם יצחק אקשוטי - מלמד משלוח מנות, שאין התורה והמתנות מועילים בלי אחדות.
חכם יצחק אקשוטי - מלמד שמקל צערו, שמתמרמר בבכי בהגיד שבחיו של המת.
חכם יצחק ארגואיטי - מלמד לתת לתינוק מעט דבש על גבי טבלת אותיות הא"ב.
חכם יצחק בוחניק - מלמד שהדורש על הנפטרים הוא בחינת מוכיח, סנגור, ורופא.
חכם יצחק בוכ'בזה - מלמד טעם הקמת מצבה שהיא ברית והתחייבות בין המת לחיים.
חכם יצחק בכר דוד - מלמד שנתמנו מאת כל הקהל, מעשיהם קיימים על כל הקהל.
חכם יצחק בן וואליד - מורה שאין לערער על האומר תיקון הטל והגשם בחזרת המוסף.
חכם יצחק בר שֵׁשֶׁת בֶּרְפֶת - מלמד שלא להוציא לעז במנהג טבילת הנשים המקלות בקלידה.
חכם יצחק גויטע - מדקדק מן הכתוב שלא ישנה אדם מן המנהג לאכול לחם.
חכם יצחק דיין - מלמד לדחות את הברית, אם יאלצו להסיע את התינוק בשבת
חכם יצחק הכהן רפפורט - מלמד שעדי הגט, ומסדר הגט אומרים וידוי טרם סידור הגט.
חכם יצחק הצרפתי - מלמד טעם הדרשה על מעלת התורה בשבת שלפני שבועות.
חכם יצחק חדאד - נותן טעם לאומרים למת: לך בשלום, שהולך בשלמות שיש בו.
חכם יצחק חורי - מלמד תקנה לבעלי תשובה לשבת בתענית שהוא 'קורבן מכם'.
חכם יצחק חזקיה למפרונטי - מלמד שאין ללמוד ממנהג תספורת בערב שבת בספירת העומר לדין האבל.
חכם יצחק חי טייב - מלמד למתבסם ביין כרבא למזגו במים רבים להגביר החסדים.
חכם יצחק חנן - מלמד שאם התלמיד הגיע להוראה, תחלקו לו כבוד וישב.
חכם יצחק חסון - מלמד להתענות ולהרבות בתשובה, קודם חודש אדר.
חכם יצחק לומברוזו - מלמד שלא עובד בערב שבת משום עצלות או פינוק ומקבל שכר
חכם יצחק מאגריסו - מלמד טעם שנכתבה מצוות מתנות עניים באמצע המועדים.
חכם יצחק מג'לד - פוסק לתת לאלמנה יותר מהחיוב כדי שתנהג כפי מנהג העולם.
חכם יצחק מולכו - מלמד שלא ראוי להתפלל תפילה חטופה כדי ללכת לבית הקברות.
חכם יצחק מרעלי - מלמד סדר הכרת רב העיר בעיר אלג'יר.
חכם יצחק נבון - מלמד להשיב דמי נזקו, אף שאינו שווה ידו לכל אדם.
חכם יצחק נוניש בילמונטי - מלמד ליתן שנה בשנה, מנת גורלם, להשיא יתומות ובנות צנועים
חכם יצחק ניסים אבן ג'אמיל - מלמד שפטורות מן הסוכה, שבזכותן נגאלו הן וכל בני ישראל
חכם יצחק נסים טולידאנו - מלמד שיוצא לחוץ מקומו, עושה מלאכות, שלא לפי כבודו
חכם יצחק סויסה - מלמד שלא יעשו הפיוטים עיקר, להתפלל במרוצה ובדילוג אותיות.
חכם יצחק עמדי - מלמד שהכסא המעמידים בפינת הסוכה נקרא כסא האבות
חכם יצחק ענתבי - מלמד לזכות את הזכאי על פי האמת ולא על פי הדברים.
חכם יצחק פרחי - מביא 'משמרת החודש' להתאסף ולהתפלל על אחינו בית ישראל.
חכם יצחק צאלח מכמל - מלמד לחלק בגדים להלבשת הילדים בחודש טבת, לשון טובות.
חכם יצחק קאוואליירו - מלמד ערך המנהג שבליל הסדר יש להישאר ערים כל הלילה ולא.
חכם יצחק קארדוזו - מלמד שיצא גורלו לפתיחת ההיכל, כשנשמע שהועלה על המוקד
חכם יצחק קובו - מלמד מגילות סדרום לפי זמן קריאתם, ושאר כתובים לפי זמנם
חכם יצחק רפאל מאייו - מלמד לנהוג בענייני המס כל מקום לפי מנהגו ותקנתו.
חכם יצחק שמואל רג'יו - מלמד טעם שקוראים מסכת אבות, להקדים חובת הלבבות.
חכם יצחק שרים - מלמד רמז מזיגת מים חיים ביין, שהוא ברכה עם הכולל.
חכם ישועה הלוי - מלמד שה' קשוב לתחנוניו ממעמקים, אף שבשבת דבריו שבחים.
חכם ישועה עבאדי - מלמד שאינו מוכיח לאחרים, במה שאינו מקיימו.
חכם ישועה עטיה - מוצא שעבודה מאהבה תכלית הכל, ותוכו רצוף אהבה בציצית.
חכם ישועה שבבו - מלמד שאין באשכנז מיני בשמים, ומפני כך מברכים על הנענע.
חכם ישועה שמעון חיים עובדיה - מלמד שהבאים לסעודת בר המצווה, נותנים מתנתם למורה הילד.
חכם ישועה תורג'מן - מלמד ימי השובבי"ם מסוגלים כמי הסליחות ועשרת ימי תשובה
חכם ישמעאל הכהן - מורה הנהגתו לחלוץ מנעלים של בגד בנשיאת כפיים.
חכם ישעיה חדאד - מלמד טעם מאכלי חלב בשבועות, כנגד מה שנתן אברהם למלאכים
חכם ישעיה יוסף פונטרימולי - מלמד להרבות בשמחה כמחלקים הלבשת עניים, בשירים ובניגונים.
חכם ישעיה עטיה - עדות ביהוסף להזכיר מזונות האדם ופרנסתו בראש השנה.
חכם ישעיהו מרדכי באסאן - מלמד אף שישן אחר חצות, אין לבטל ברכתו על הנאת השינה.
חכם ישראל בנבנישתי - מלמד שהשבת הגדול הוא סיבה לקיום כל השבתות.
חכם ישראל בנימין באסאן - מלמד שהתחלת מיתוק הדינים ביום ל"ג נעשה בתחילת הלילה.
חכם ישראל זיתון - מלמד להימנע מלהזמין בני אדם לסעודה שעושים על כיסא אליהו.
חכם ישראל יעקב אלגאזי - מלמד שאין למחות ביד אשתו נידה, הרואה אותיות ספר תורה.
חכם ישראל יעקב חגיז - מלמד שעומדים על רגליהם בשעת קריאת ספר התורה.
חכם ישראל מאיר מזרחי - מלמד שיכול לברך ברכת חתנים אחר כמה ימים.
חכם ישראל משה חזן - מתיר המוסיקה אשר מנגנים בבית תפילתם של אומות העולם.
חכם ישראל נג'ארה - מלמד שהמשמח חתן וכלה, שמח בגאולה, שמביאים נשמות לעולם.
מר יוסף מיוחס - מלמד מנהג קדום, שהחבוש בבית האסורים אינו מגלח שערו.
פרופ' יעקב מנחם שויקה - מלמד שמגיע לגיל חינוך, קונה לו אביו טלית ממשי
חכם כדיר שלמה עטון - מלמד שילך אל קברי צדיקים בערב ראש השנה, ויפריש לעניים.
חכם כליפא בן מלכה - מסמיך המנהג להאריך בניגון אותיות ה' כשיש שמחה בקהל.
חכם כליפה אלמליח - מלמד שלא ישנה שמו, שיקראו בשמו מה שייכתב על מצבתו.
חכם כלפא גיג' - מלמד 'עשרתן ערבתן' לתת המעשר בלי לאחרו ובדברים ערבים.
חכם כמוס בוכריץ - מלמד שעיקר הזמן המוכשר לתשובה היא ארבעים יום וארבעים לילה
חכם כמוס עגיב - מלמד יום הילולת ספר התורה 'צגייר דרנה' בראש חודש אלול.
חכם כמייס בנציון חורי - מלמד טעם עריכת 'סעודת יתרו' להתעורר באהבת התורה.
חכם כמייס מאזוז - מלמד שעוסקים בסוכה בצאת כיפורים, שנקבלה תשובתנו מדין בנים.
חכם כמייס עמוס כהן - מלמד שירים החזן קולו בתפילת לחש בימים נוראים.
חכם כמייס עמוס כהן - מלמד מנהגי בר המצווה ברובע הקטן בג'רבה.
חכם לוי אסולין - מלמד שמתוודה בראש השנה ובכיפורים בקול רם, ונעשה לו נס.
חכם לוי קוזין - מלמד סיבת המנהג לקרוא במגילת רות בחג השבועות.
חכם ליקה כהנת קס ברהן - מלמד דרך הקדשת הילד ללמוד להיות קֶס.
הרב משה חיים אפרים מסדילקוב - מלמד טעם שאין אומרים לשם ייחוד על מצוות הכנסת אורחים.
חכם מאיר אבוחצירא - מלמד אף שנהגו אבלות הראשונה בטעות, מה שעשו - עשוי
חכם מאיר ביקייאם - מלמד מה שמוציא אדם מן העולם העליון, שאינו זוכה לעלות נשמתו.
חכם מאיר בניהו - מלמד שכינוי הרב הוא 'מרביץ תורה', שכל עיסוקו במשפטי התורה.
חכם מאיר בנימין מנחם דאנון - מלמד לא לתבוע מתלמידי חכמים שישתתפו בעול המס בענייני מצוות
חכם מאיר ואעקנין - מורה לברך על בשמים בברית, כנגד גדול מאשכנז, שהורה לבטל.
חכם מאיר חי בן אלישע - מלמד מכירת חמץ בקניין גמור, כאדם העושה בשלו.
חכם מאיר טולידאנו - מתנגד למנהג החדש, שהפכו יום לידת משה בז' אדר, כיום טוב.
חכם מאיר יהודה גץ - משבח את המנהג לשיר בקבלת שבת בכותל המערבי
חכם מאיר כהן ורג'אני - מלמד שאין דברי המוסר והחסידות חוזרים רק ללומדי התורה.
חכם מאיר שלמה פארינטי - מלמד שקצבת חכם הוא כל זמן שדר ביניהם, ואינו מזמן לזמן.
חכם מארי דוד משרקי - מלמד שתפסו קדיש מעומד, לא ישב עד אמן יהא שמיה רבא
חכם מארי דוד משרקי - מלמד לכסות ראשם בטלית כל שעת התפילה, שמכניע לב האדם
חכם מארי זכריה יחיאל שרעבי - מלמד לקום בחצי הלילה והוא מרפא לגוף ולנפש כאחד.
חכם מארי חיים חבשוש - מלמד להתיר סלסול שערות הנשים על פניהן, ואין היתר להחמיר.
חכם מארי יוסף רצון - מלמד שלא להתגאות בקיום המצווה ולכן טומנים העורלה בעפר.
חכם מארי יחיא יצחק הלוי - מלמד עניין עמידה בשורה בניחום אבלים, שתלוי במנהג המקום
חכם מארי יחיא נחום - מלמד שמי שליבו נוקפו על דבר חז"ל, שיתעקם לעצמו
חכם מארי מאיר צובירי - מלמד כשם שהאילן מט"ו בשבט עושה פרי, כך הילד בתלמודו
חכם מארי סאלם מנצורה - מלמד שהנשמה בגוף, האדם כבירה דולקת להרחיק הליסטים.
חכם מארי סאלם עוזירי - מלמד שאם צריך להיכנס לבית כנסת, יקרא איזה פסוקים
חכם מארי סעדיה בן אור דוראני - מלמד שעת הנישואין היא שעת רצון לתקן אשר בני הזוג חייבים.
חכם מארי עודד (עודה) חג'בי - מלמד להצניע הלולבים בפתח החדר מבפנים כסגולת שמירה
חכם מארי ראובן נדאף - מלמד נס החשמונאים לדורות, שמה שמקודש לאב, מקודש לבן
חכם מארי שלום הלוי אלשיך - מלמד לענג נפש היתרה בריח התפוחים, ולהרבות באשישות
חכם מארי שלום הלוי אלשיך - מלמד להקביל פני שבת להתאסף לעסוק בספר הזוהר
חכם מארי שלמה טביב - מלמד שע"י הענווה נמתק העוון, ויצא בשלום מן הדין
חכם מארי שלמה טביב - מלמד כי תבוא בכרם רעך, שצריך לברך שרואה קיבוץ עם מישראל
חכם מארי שלמה טביב - מלמד שיקדים בכל אשר יעשה לומר לשם ייחוד
חכם מבורך ברהנץ - מלמד תוך זמן פטירת אב ואם, הבן מפטיר בשבת הקודם
חכם מבורך ברהנץ - מלמד הטעם שמרים קערת הסדר כדי שיחולו ברכה על ראשם
חכם מבורך ברהנץ - מלמד שהתפילה בשעת הדלקת הנרות מקובלת ביותר
חכם מהלל העדני - מספר מנהגם, שהשושבין בא אל החתן, וספר שירה בידו.
חכם מיכאל אזולאי - מלמד לעשות סעודה ביום הנחת התפילין\ ולא ביום בר המצווה
חכם מיכאל כמוס חדאד - מלמד שעל ידי שמזרז לקיים דברי אבות, תקובל תפילתו על הבית.
חכם מימון יאפיל (יפה) - מלמד שקוראים הזמירות לפני התפילה, לשמח לב האדם בתורה.
חכם מימון עבו - מלמד להחמיר הפיפא ביום טוב אך יכול לתת למי שאינו מחמיר.
חכם מישאל דהאן - מלמד שהעבירה שהוא להט אחריה, אותה בא לתקן בעולם הזה.
חכם מכלוף אביחצירא - מלמד להתחנך במצוות התפילין, שהוא הזמן שבא אליו היצר הטוב.
חכם מכלוף יאנה - מלמד מעלת תענית הדיבור בתיקון השובבי"ם.
חכם מכלוף נחמני - מלמד דומו - שאין לדבר אחר קריאת שמע על המיטה.
חכם מכלוף פדידא - מביא רמז שמקרא מגילת פורים ישמר לדורות לאות עולם.
חכם מכלוף שטרית - מלמד שעיקר הוא השם שקראו אותו אביו ואימו בשעת הלידה
חכם מלאכי הכהן - מלמד ברכת השוקולד 'פרי העץ', אך לא יעבור על דעת חבריו.
חכם מנחם מאזוז - מלמד שיברכהו תחילה שיהיה צדיק, ואחר-כך, שיזכה לעושר ולבנים
חכם מנחם מנשה - מלמד זכות המדליק נר ומזכיר שמות הצדיקים, וכל שכן הלומד.
חכם מנחם עזריה - מלמד לקרוא סדר העבודה ללמד סנגוריה על התפילה.
חכם מנחם עמנואל הרטום - מלמד החיוב לחדש בכל פעם את תפילתו
חכם מנחם שמואל הלוי - מלמד מנהגי נשים בפורים על קבר מרדכי ואסתר.
חכם מניני ביתאן - מלמד מנהגם בסדר אפיית המצות תוך קריאת מזמורי הלל.
חכם מנצור בן שמעון - מלמד לטבול בשבת לקבל תוספת נפש רוח נשמה.
חכם מנשה סלמאן שהרבני - מלמד שמסלקים הקערה כדי שהתינוקות ישאלו מה שישאלו.
חכם מנשה עזריאל מלול - מלמד שאם יש ביניהם אהבה, אין דבר גדול יותר מזכות תקיעת שופר
חכם מסיעד מאהצ'אר - מלמד רמז מניין נרות חנוכה לדברים המעוררים לתשובה.
חכם מסעוד בנימין - מלמד אהבת הנשים שמביאות ילדיהן, שלא הגיעו לחינוך.
חכם מסעוד הכהן אלחדאד - מפרש באתי לעולם במגילת ספר - ספר תורה שעשו בשמו.
חכם מסעוד חי רקח - מלמד שמותר לכל לדוג בחכה בים טבריה, אף שאינה בשטחו.
חכם מסעוד יונה אדרעי - מלמד שטוב שאדם נקרא בשני שמות, שהשם השני מגן על חיותו.
חכם מסעוד ריוח - מלמד המנהג לשורר פיוט חדש לכבוד חתן הבר מצווה.
חכם מסעוד רפאל אלפסי - מלמד שבמילה קונה הנפש, ובבר מצווה קונה הרוח.
חכם מעתוק חטאב - מלמד לכוון במעשיו לעשות נחת רוח ליוצרו בכל מה שמבקש.
חכם מעתוק מאזוז - מלמד שברכת התורה היא סגולה, שלא ישכח את לימודו.
חכם מעתוק מאזוז - מלמד שייתן אל ליבו שנמצא במחצית השקל במשקל של שמים.
חכם מעתוק רחמים דמרי - מלמד שלא יעשו שבתותם חול, ויתן להם בהיתר הריווח של ימי החול.
חכם מצליח יחיאל מעובדיה - מלמד להשתטח בערב ראש השנה, בן אצל אביו, ותלמיד אצל רבו.
חכם מר שלמה רוזאניס - מלמד דינים ומנהגים חדשים שהוסיפו לפי קבלת האר"י.
חכם מרדכי אליהו - מחדש מנהג להתחזק בלימוד מוסר ביום העצמאות.
חכם מרדכי בן ג'ו - מלמד תקנתם, שאין לקדש, שלא בפני חכם מחכמי המעמד.
חכם מרדכי בנימין נבון (ג'יליבון) - מלמד משנתנה לו רשות, מצוות ייבום קודמת למצוות חליצה.
חכם מרדכי דרמון (צ'רמון) - מלמד לבקש מחילה על דברים קשים שדיבר על כללות ישראל.
חכם מרדכי כמוס אמייס הכהן - מלמד נשמת הצדיק צרורה בצרור החיים, להשתתף בצרת החיים.
חכם מרדכי מערבי - מלמד מעלת חודש אלול, שהכל הולך אחר ההכנה
חכם מרדכי סבעוני (סיבוני) - מלמד שבחו של מקום, שהלימוד הוא אחר האכילה
חכם מרדכי סגרון - מביא סמך למנהג הספרדים, להחזיר התבשיל לכירה, בשבת.
חכם מרדכי עבאדי - מורה שלא לשנות ולשבש שום נוסחה בתפילה וכל קהל ומנהגם.
חכם מרדכי עזראן - מלמד שיום פטירת רבי שמעון בר יוחאי כיום מתן תורה ממש.
חכם מרדכי עטיה - מלמד שהמאמין בביאת המשיח, צריך לקדמו בארץ ישראל.
חכם מרדכי קורקוס - מלמד הטעם ברמז מלכות שד"י לומר 'עלינו לשבח' אחרי המילה.
חכם משה אבן מכיר - מלמד שאינו הגון שכל אחד קורא מספרו, ואין קול המפטיר נשמע.
חכם משה אדרעי - מלמד טעם לאמירת פסוקי נחמה בשמחה במנחה בתשעה באב.
חכם משה אזאגורי - מלמד מוסר לאדם מפירוש טעמי המקרא.
חכם משה איררה - מלמד שבת הגדול, השייכת לרב הגדול, ומלבישים בה היתומים.
חכם משה אלמושינינו - מלמד להודיעם תחילה התכלית שכל ישראל יש להם חלק.
חכם משה אלשיך הקדוש - מלמד שטוב לעשות קרוב אל דת התורה, ולא לגמרי מפני השלום.
חכם משה בארקי - מלמד שאין דין זה תלוי במהות הדברים, אלא לפי המקומות.
חכם משה בירדוגו - מלמד לשורר תחילה על גלות השכינה ואחר כך לשאול על עצמו.
חכם משה בישי מימון - מלמד לספר בשבח הנפטר ולעורר עליו רחמים להיות לו עילוי.
חכם משה בלולו - מלמד תועלת השבת בעולמו של כל אדם.
חכם משה גלנטי - מלמד שנפטרים מלפני אדם גדול, הולכים לאחור ופניהם אליו.
חכם משה דוד וואלי - מלמד ספרד הוא מים - סוד החוכמה, ואשכנז אש - סוד התבונה.
חכם משה דוד קאסוטו - מלמד תרגומו המוזר של המורה, היא מסורת שהייתה בידו
חכם משה דוויק הכהן - מלמד 'בת תחילה - סימן יפה לבנים' - לחלק הירושה שווה בשווה
חכם משה דוויק הכהן - מלמד זכות מי שיש לו רק כוס אחת בשחרית, ומשאירה להבדלה
חכם משה דוויק הכהן קצאב - מביא מנהג חסידים לדבר בשבת רק בלשון הקודש.
חכם משה דיין - מלמד להשפיל עצמו באהבת בניו, שלא תשלוט בהם עין הרע.
חכם משה דיין - מלמד שלא ישאל דבר קצוב, אלא להיזכר לחיים ארוכים וטובים.
חכם משה זַכּוּת - מלמד שמסיים בשם כל ישראל, לכל אחד יש חלק באותה פעולה.
חכם משה זקן מאזוז - מלמד הרגלם ללמוד התורה כדרך שיר ואינה משתכחת.
חכם משה חאגיז - מלמד חזקת נשים צדקניות לכבד לפני כותל מערבי.
חכם משה חורב - מלמד אף שאינו בבית כנסת, אם מתפלל עם הציבור, תפילתו נשמעת.
חכם משה חי כהן יזדי אהרוני - מורה שלא ירכיב רגליו זו על זו כדרך גאווה כמי שיושב בית קפה.
חכם משה חיים לוצאטו - מלמד רז הליכה למים, שמראה הנהגתו לשקע הרע מבריותיו.
חכם משה חיים מצליח - מלמד טעם שפיכת מים במיתת מת, שיהיו ניצולים במידת הענווה.
חכם משה חיים קורקידי - מלמד להמתין בחזרה רק לרב הקהל, ואפילו המאריך גדול בתורה.
חכם משה חפץ - מלמד לכל אחד מתנה נבדלת, שלא יאמרו שלך גדול משלי
חכם משה חרירי - נותן רמז למנהג ללבוש בגד חשוב לכבוד ראש חודש.
חכם משה טולידאנו - מלמד איך יעשה שיעמוד הסומא לפני ספר תורה, ולא יביישו.
חכם משה יוסף מרדכי מיוחס - מלמד שאין נופלים אפיים בבית האבל, והעושה זה מתייהר.
חכם משה יצחק אשכנזי טדסקי - מלמד שאין להתבייש, שלא יכירום כי מזרע יעקב הם
חכם משה כהן דריהם - מלמד שאלה שאין ביכולתם לקנות מצוות לא יצאו בזמן מכירתם.
חכם משה כהן שאולי - מורה שיש לקרב העדות אחד אל אחד, אך לא לטשטש ייחודם.
חכם משה כלפון הכהן - שמנהגם פשוט שכל המוהלים מלים בחינם
חכם משה לוי - מקבל להחמיר שלא לעשות מלאכה לאחר השקיעה בערב שבת.
חכם משה מאימראן - מביא טעם קריאה בתורה בנעימה, שכך נכתבת על לבו ונתונה לו.
חכם משה מאמאן - מלמד טעם שקוראים התינוקות מסכת אבות בפני אבותיהם.
חכם משה מוסא חדאד - משיב במי שעקר מדירתו למקום שנוהגים לאכול בשר הנפיחה.
חכם משה מיכאלשווילי - מלמד להחזיר עטרת קריאת התורה לתלמידים ולא לחזן יחיד.
חכם משה מימון - מלמד סגולת ברכת ההדס של מילת התינוק למי ששמו כשם התינוק.
חכם משה מלכה - מלמד שכוונת התפילה היא גם בלחן ובצלילים המוכרים.
חכם משה מרציאנו - מסביר יסוד המנהג לעשות סעודה משום ישועה.
חכם משה נחמיה כהניו - מלמד שפעת לבושם, כל איש ואיש כרצונו, באין מכלים דבר.
חכם משה סתהון דבח - מלמד שהמספיק שמן זית במערת המכפלה, בערבי חג זוכה לנפשו.
חכם משה עואץ' - מלמד לשמוע בפירושה ובשמירתה אל מסורת קדמוננו.
חכם משה עידאן - מלמד להספיד על אדם ירא שמיים כהספדו של תלמיד חכם.
חכם משה עמבר - מבאר המנהג לברך הנימול 'כשם שזכה לברית'.
חכם משה פארדו - משיב להדליק בשעווה כיוון שנהגו טעם האיסור, ואינו מתקיים.
חכם משה שתרוג - מלמד לכתוב דבריהם בספר לזיכרון ולמשמרת לזכות את הרבים.
חכם נחמן אנג'יל - מלמד הסגולה להבין מה שנתקשה, שמצייר בדעתו צורת רבו.
חכם ניסים אברהם אשכנזי - מביא רמז למנהג להתוודות לפני תחילת הזמירות.
חכם ניסים חיים משה מודעי - מלמד שדורשים במצוות הלבשת תינוקות סמוך לדרשת חנוכה.
חכם ניסים טרבלסי - מלמד מתי מגביה השליח הציבור קולו בתפילת הלחש של ערבית.
חכם ניסים טרבלסי - מלמד שעושים סעודה בראש חודש ניסן, שכל בני המשפחה נוכחים.
חכם ניסים יגן - מלמד טעם המנהג להזדרז באמירת 'שלום עליכם' לפני הקידוש.
חכם נסים אליקים - מלמד שמברכים לולב ולא כפות תמרים להוציא מדעת הקראים.
חכם נסים אלמליח - מלמד שכל העדות ילמדו את המנהגים הטובים של כל עדה ועדה
חכם נסים אלמליח - מלמד 'בחריש ובקציר תשבות' שימנע מלשון הרע וימעט בדיבור
חכם נסים בנימין אוחנה - מלמד שאין לשנות נוסח התפילה, אך להחליף המבטא לספרדי.
חכם נסים גבאי - מלמד שקראו לשבת תשובה, לתת על לב, לשוב ולשומרו כהלכתו.
חכם נסים דוד עזראן - מלמד שבעל הבית יברך, ובני הבית יתפזרו לבדוק כל אחד במקומו.
חכם נסים יצחק אלגרנטי - מלמד שנכנס לגיל בר המצווה, זוכה להשראת שכינה..
חכם נסים עידאן - מלמד שצריך כל מניין להגיד בקול ובנגינה מזמורי קבלת שבת.
חכם נסים פאלומבו - מלמד שאם היינו אומרים שירה, לא היתה שכינה בגלות.
חכם נסים פרץ - מלמד שבט"ו באב מתחילים 'תיקוני הזוהר', וביום הכיפורים מסיימים.
חכם נסים שמואל יהודה ארוואץ - מלמד שנותן לעניי ארץ ישראל יכול לבזבז יותר מחומש.
חכם נעים בן אליהו - מלמד התלהבות רבו במצוות כיסוי הדם בעפר
חכם נתן בוקובזה - מלמד שכדי לקבל ברכת רחל, יש להתחבר למידותיה הטובות
חכם נתן עמרם - מלמד שימתין שיתייבש הדיו לבדוק שלא נשתנה טעם מה שכתב.
חכם נתנאל חבובה - מלמד הטעם שעושים שמחה גדולה על זכיית ספר בראשית.
חכם סאלם קורח - מלמד שעוסק בתהילים בדעת מיושבת, אין ירא שמיים יותר ממנו.
חכם סאסי יהונתן הכהן מעתוק - מלמד להתיר כיסוי הכלה בהינומה, שיש בה חוטי כסף או זהב.
חכם סאסי כהן - מלמד מראש חודש אלול למעט בלימוד התורה בדברים החמורים.
חכם סאסי נסים חדאד - מרמז אותיות 'אמרי פי' להזכיר התנא רבי מאיר בעת צרה.
חכם סולומון גאון - מלמד שבטורקיה עוד שורדות מסורתו הקהילות הספרדיות
חכם סלימאן מנחם מני - מלמד לשלוח לרב המתיר סרכה, במקום הפסד גדול.
חכם סלימן דוד ששון - מיישב מנהג העומדים בעשרת הדברות, שכוונתם לקבל הברית.
חכם סלמאן חוגי עבודי - מלמד הטעם לכך שאין תוקעים בשופר בראש השנה שחל בשבת.
חכם סלמאן מוצפי - מלמד לסלק האבן מן המצבה, לפני שהולך מהמצבה.
חכם סמחון חלואה - מלמד גדר התמימות שלא להתחכם לשנות שום מנהג קדמונים.
חכם סמחון חלואה - מלמד קבלה בידינו איך ינצל מכרת אחד.
חכם סעדיה אזוביב - מלמד לקרוא בספר משלי במוצאי חג הפסח.
חכם סעדיה אלדמארי - מלמד טעם תפילין של יד בקלף אחד ותפילין של ראש בארבעה.
חכם סעדיה אלנדאף - מחזק סוד מנהגם למכור מצוות בית הכנסת בשמן למאור.
חכם סעדיה הלוי מירקאדו - מלמד שנקרא שבת גדול, שעל ידי יציאת מצרים, נודעת גדולתו.
חכם עבדאללה סומך - משיב האם לשנות המנהג לפטור בני חכמים ממיסי המלך.
חכם עובדיה הדאיה - פוסק שאם מנהג כל העיר כן - מנהג אבותם בידיהם.
חכם עובדיה יוסף - מורה שאין דין מנהג, במה שנהגו כאשכנזים, משום שהיו כפופים.
חכם עובדיה יעבץ - מביא סמך למנהגם לשתיית כוס ערק ביום החינא, לפני החתונה.
חכם עובדיה שאקי - מלמד מראה קדושת 'ספר תיסלית' מתאזנכ'ת במרוקו
חכם עזיז בנימין - מלמד מנהג זאכו להכין עצמם ליום הכיפורים בנר, במלקות ובטבילה.
חכם עזרא הדאיה - מלמד שמנהג הארץ קיים, אך קשה לקבעו, שכל אחד בא עם מנהגו.
חכם עזרא הכהן טראב - מלמד מנהג עם הארץ, ותלמידי חכמים לא יכנסו בספק זה.
חכם עזרא מלכי - מלמד שלא ישנו ניגון קריאתם להשתמש בו ככינור משום זילות.
חכם עזרא עבאדי שעיו - מלמד הפסוק מישעיהו, שאומרים בתפילת האשכבה.
חכם עזרא עטייה - מפרש עבודת ה' זו תפילה בציבור, שמתברך בפרנסה ובריאות.
חכם עזרא ציון מלמד - מזהיר על קיום סעודת דוד המלך לזכות בתחיית המתים.
חכם עזרא ששון דנגור - מבאר המנהג ללמוד קהלת בימי האסיף - שלסוף יאסף האדם.
חכם עזריה חיים סנגויניטי - מלמד ליתן פעולת שכיר לבעל מלאכה, טרם ישאלנה.
חכם עזריה פיג'ו - משבח המנהג ללמוד פרקי אבות באביב שהם כתרופה לנפש.
חכם עלוואן שמעון אבידני - מביא מנהג העיר עמדיא לשמח אבלים בחג הפסח.
חכם עלוש חומאני - מלמד שהנושא אישה, מגביה התורה, שבזכייתה ידבק בתורה.
חכם עמנואל אבוהב - מלמד ענווה הטהורה שלא לבטל או לשנות דבר שהורו רבותינו
חכם עמרם אבורביע - מלמד שבח בית הכנסת כנחלים, שישיבתם תשובה מאהבה.
חכם עמרם קורח - מלמד מנהגם לעלות האב לתורה, כשמגיע תור בנו לתרגם הפרשה.
חכם פנחס הכהן - משבח המנהג ללמוד תהילים בשבת ומרמזם בסופי תיבות.
חכם פנחס טבול - מלמד 'יקרבו ימי אבל אבי', לפי שאסור לאבל לעסוק בתורה.
חכם פנחס כהן - מלמד חביבות מצוות חנוכה, הגם שאחרי כל רמ"ח מצוות עשה.
חכם פנחס רחמים חדאד - מלמד טעם סגולת האר"י לירוק שלוש פעמים לפני התפילה.
חכם פראג'י עלוש - מלמד שנכנס ספר תורה חדש מוציאים אותו ארבע שבתות.
חכם פרג' חיים יהודה - מלמד לחלק ימי חול המועד, קודש הלולים, וזהו שמחת הנפש
חכם פרג' חיים יהודה - מלמד שהיו עולים לגג, לראות השמש העולה, נוכח בית המקדש.
חכם פרג'אללה סרוסי - מלמד לשמוח בשמחת הצדיק, שהיה מצטער בצער ישראל בחייו.
חכם פרג'י נעים - מביא טעם למה שהחתן לובש טלית, שהווי לו כליל יום הכיפורים.
חכם פריגא (ישועה) זוארץ - מלמד מנהג נשות לוב הצדיקות לאסוף בכל ראש חודש לקופת 'רחל אמנו'
חכם פרץ מימון - מלמד לאשכנזי, שבא להתיישב במושבם, לנהוג מנהגי הספרדים.
מרת פרחה פלורה ששון - ארץ ישראל, יישובה, תלויה בצדקה
הרב צבי אלימלך קאליש - מלמד זכות על שאומרים בשעת הלוויה - צדקה תציל ממוות.
חכם צבי דידי - נותן הטעם למנהג לסובב קערת הסדר על ראש המסובים.
חכם צדקה חוצין (השני) - מלמד להטיף דברי מוסר, קודם תקיעת שופר
חכם ציון הכהן - מלמד שצריך לנשק ידי אביו ואמו בשבת.
חכם ציון כהן יהונתן - הלומד כל הלילה תורה, מברך על כל כוס קפה, שמביאים לו
חכם ציון סופר - מלמד שנכנס אל הקדושה או לומד תורה, צריך להתחזק במתן צדקה.
חכם צמח הכהן - מלמד הפסוקים שאומרים על שולחן ששלושה אכלו עליו.
חכם קס אבא יצחק יאסו - מלמד לתת לכהן הפרי הראשון, והוא מברך הבעלים.
חכם קס איילין מנשה אדגואיצ'או - מלמד אופן חגיגת הסמכת קס חדש שבוע.
חכם קס אליאס מהרט - מלמד שבנה בעצמו, יהיה לכל קיבוץ בית הכנסת משל עצמו
חכם קס ביאדגלין ביינסאי - מלמד שהייתה יושבת בחדר מיוחד, והטיפול בילדים באחריות הבעל.
חכם קס ביאדגלין ביינסאי - מלמד שהקֶס היה רוקד עם החתן והשושבינים לפני הכלה.
חכם קס וובשט אייטבג - מלמד להתפלל על אחינו הנמצאים באתיופיה, שיזכו להגיע לארץ.
חכם קס וובשט אייטבג - מלמד מסירות נפש בשמירת המנהגים, שאינם סותרים את ההלכה.
חכם קס מלקה עזריה יהייס - מלמד לעשות סעודה גדולה לכל הקהילה במוצאי יום הכיפורים.
חכם קס מנשה זמרו - מלמד שלכל קייס יש את האזור שלו, וכולם שווים ומשמעותיים.
חכם קס סבוהו ברוך - מלמד סדר הכנת ספרי קודש, שהכין במו ידיו.
חכם ראובן בן אברהם - מלמד שאם אינם מתפללים במניין, יאמרו הברכות בקול רם.
חכם ראובן בן דוד - מביא טעם המנהג לשים עשר אצבעות על הלחם, כשבוצע הלחם.
חכם ראובן מוריס עלוש - מלמד חשיבות לימוד התהילים ביום הכיפורים, להיטיב לו החתימה.
חכם ראובן מוריס עלוש - מלמד שהיה ברית מילה בעיר, לא היו אומרים תחנונים בכל המניינים.
חכם ראובן שלום שראבני - מלמד שמחת פורים מתוך יראת שמים ולא מתוך הוללות
חכם ראובן שלום שראבני - מלמד שמסתכל על האותיות התורה, העין יכולה לקבל תוספת חיות
חכם ראובן תמצטית - מבאר מאמר המדרש להגיד שבחו של מקום על פתחינו בחנוכה.
חכם רחמים אליהו חזן - מבחין מה הוא מנהג המבטל הלכה, ומה הוא מנהג המקיימה.
חכם רחמים אריה אברהם הכהן ארייאש - מלמד החיוב לספוד לאדם כשר, ולאו דווקא לתלמיד חכם.
חכם רחמים בוכריס - מלמד שקורא 'כל ישראל' לפני מסכת אבות לעורר נשמתו.
חכם רחמים בוכריץ - מלמד 'כל ישראל' לרבות אפילו מי אינו יודע לשנות הלכות.
חכם רחמים בן עמארה - מלמד לחזק מניין שני בליל שבת, ליוצאים מאוחר מעבודתם.
חכם רחמים חורי - מלמד שבאמן של הקדיש שאומרים אחר דרשה, נמחלים העוונות.
חכם רחמים חי חויתה הכהן - מלמד הפסד מנהגם להכות המן בזמן קריאת המגילה.
חכם רחמים חיים יהודה ישראל - מורה לבטל מנהגם, שנחסרו הדורות, והכל לפי הזמן והמקום.
חכם רחמים יוסף אג'ייני (זיני) - מלמד אישה מדלקת חנוכה ומוציאה ידי חובה לאנשים.
חכם רחמים יוסף אג'ייני (זיני) - מלמד שלא לצבוע ידי ורגלי הקטנים בחינה, להדריכם בדרך ישרה.
חכם רחמים יוסף מאמאן - מלמד רמז בן ח"י לחופה, שתהא נגד פניו, שיכיר טובתו.
חכם רחמים מאזוז - מלמד הסגולה להיות סנדק, שלא ינדבה לרבנים להיות במקומו.
חכם רחמים מלמד הכהן - מלמד שהמזמר על שולחנו זוכה לדברים הרבה
חכם רחמים ניסים יצחק פלאג'י - מביא מנהגם להתעטף בטלית של כותנה למי שאינו יכול צמר.
חכם רחמים נסים יהודה - מלמד הרמן הוא יפרנסו, ולא נצטרך לבשר ודם שיעשה שלום בינינו.
חכם רחמים שאלתיאל יעקב ניניו - מלמד שעל ידי מילה בבשרם - אין פחד בלילות.
חכם רפאל אברהם שאקי - מלמד שאין לבכות על האבדה עצמה, אלא על האובדים אותו.
חכם רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי - מלמד ציצית בחוט של תכלת, הדומה לים שנעשו בו ניסים לישראל.
חכם רפאל אהרון בן שמעון - מלמד שמנהגי הדת בכל תפוצות הגולה אושרו ע"י גאוני דורם.
חכם רפאל אהרן מונסונייגו - מלמד להרחיק המנהג הגרוע, אם בשאר מקומות הולכים לחומרא.
חכם רפאל אוחנה - מלמד קביעות מקום בפתח בית הכנסת משום חסידות וענווה.
חכם רפאל אלאשווילי - מלמד שעיקר תוקף המנהג ללמוד אבות הוא בין פסח לעצרת.
חכם רפאל אליהו עבו - מלמד על הצורך לסדר בית מדרש לרבנים ספרדים.
חכם רפאל אלעזר נחמיאש - מלמד להתפלל לזכות באישה כשרה במעשיה, שחי בעבורה.
חכם רפאל אנקאווא - פוסק שעולה ישראל ראשון בפ'בראשית', הואיל וכבר נהגו כך.
חכם רפאל אשכנזי - מלמד שנהגו מצוות הלבשת ערומים על ידי פקידי תלמוד תורה.
חכם רפאל בירדוגו - מתקן לבטל מנהג בעלי שמחה, כדי למנוע צער וביוש עניים.
חכם רפאל בנציון הכהן - מלמד אף אם נתעשר, לא ירים ראש על אשתו ויכבדה כמאז
חכם רפאל ברוך טולידאנו - מביא מנהגם, שעושים לשמירה על היוצא לדרך.
חכם רפאל דוד מזרחי - מלמד סמוכים ראש התורה וסופה, שהגדולים לא יתגאו על הציבור.
חכם רפאל דוד סבאן - מלמד תקנתו שרק שליח ציבור יאמר קדיש אחר ספר תורה
חכם רפאל זרוק - מלמד מנהג סליחות בלכביר, וסליחות ליל שבת, ב'שפתי רננות'.
חכם רפאל חיים בנימין פרץ - מלמד שאין בקול אישה ערווה שאינה שרה דרך פריצות.
חכם רפאל חיים שושנה - מלמד מנהג הבקשות קול הנכנס אל הלב.
חכם רפאל טריויש - מספר מנהגם להתקבץ בבית ועד החכמים בחג הפסח כל הלילה.
חכם רפאל יעקב מנשה - מלמד חיוב הספד בבכי, במסתכן נפשו כדי להציל נפשות של ישראל.
חכם רפאל יצחק ישראל - מלמד להתקבץ בשבת ללמוד, אך יש למחות בנערים היושבים בטלים.
חכם רפאל כדיר צבאן - מבאר מנהגינו לסובב הקערה בליל הסדר על ראש המסובין
חכם רפאל מאיר חסן - מלמד לקיים בשבת שלוש מאכלות רמות בעבור נשמה יתרה.
חכם רפאל מאיר פאניז'ל - מורה לשמור הניקוד בתפילה כמנהג, ולא כמו שכתבו בסידורים.
חכם רפאל מילדולה - על משמעות האצבע ששמים עליה את טבעת הקידושין
חכם רפאל מילדולה - מלמד סדר מנחה, המתוקן לתפילה בבית החתן, ביום חופתו.
חכם רפאל מרדכי מלכי - מלמד לשכור שלושה שליחי ציבור, צדיקים וחסידים ואנשי מעשה
חכם רפאל משה אלבז - מזכיר איסורי שבת כי לא נשאר ביד רבים - רק מנהג אבותיהם.
חכם רפאל משה פאלקון - מלמד המעלה שהבעל והאישה רגילים בנרות שבת, ואין למו מכשול
חכם רפאל פנחס יהושע די שיגורה - מלמד טעם 'שבת הלבשה' לעניים כדי להתלמד במעשה הצדקה.
חכם רפאל קצין - מלמד לספרדים ולאשכנזים, שטובים השניים, לשמיים ולבריות.
חכם רפאל קריספין - מלמד שחכמת חקר הלשון מסורה לנו מדורי דורות
חכם רפאל שלמה לאנייאדו - מלמד שאם יהיו נשבעים, אין אדם מאמין אותם, ואבדה האמונה.
חכם רפאל שלמה לניאדו - מלמד טעם קריאת רות בשבועות, פן יעלה בלבנו להרחיק הגרים.
חכם רפאל שלמה מורדוך - מלמד חובת ההספד כפי מדרגתו הנגלה ליודעים מכירים אותו.
מרת רחל מוֹרפּוּרגוֹ - מלמדת אם לשלוח אגרת ניחומים, רק אם יודע כי חפץ לאגרתו.
חכם שאול אבן דנאן - מלמד שאין להשביע מחלל השבת, ומחרימים עליו אם טוען שקר.
חכם שאול דוד סתהון - מלמד לבקש על הגשמים בזמן חורף שלהם, ולא בזמן של בני בבל.
חכם שאול הכהן - נותן סימן חדש לקרוא 'מגדול' בברכת המזון, ביום שיש בו מוסף.
חכם שאול ישועה אביטבול - פוסק בגרושה שילדה, ורוצה להינשא אינה צריכה המתנה כלל.
חכם שאול מטלוב עבאדי - מתיר לשנות לקיים צוואת המת, שיתגלחו בניו לאחר שבעה ימים.
חכם שאול קצין - מעורר אנשי הלבב בעת תקיעת השופר לשבור חומת הברזל.
חכם שאול שלי מקיקץ - נותן טעם לקריאת תהילים למנוחת המת, שבזה מקרב הגאולה.
חכם שארל שלום תואתי - מלמד שהמגוון של העשייה הדתית מבוססת על אישים ללא דופי.
חכם שבתאי בוחבוט - כותב מביירות האם לשנות מנהגם לעמוד בעשרת הדברות.
חכם שבתאי בן חיים - מלמד לשנות מנהגם שלא להדיח כלים בליל שבת, שבטל טעמם.
חכם שבתאי מוראיס - מלמד על מנהגי יהודי איטליה, השונים מיהודי אשכנז או ספרד.
חכם שבתי אקשוטי - מלמד סדרי לימוד בישיבת אחד תלמיד חכמים ואחד בעלי בתים.
חכם שושן דוד יום טוב הכהן - מלמד הפטרת שמות 'הודע את ירושלים', שקדם מושבם לחורבן.
חכם שושן מאזוז - מלמד איך יסדר עליית שלושה בר מצווה, ואחד מהם כהן ואין לוי
חכם שלום אביחצירא - מלמד שהמנהג הטוב להדפיס חיבורים בכתב רש"י ולא סת"ם.
חכם שלום אביצרור - מלמד שבמעשיו הטובים, מזכירים שמו אחר פטירתו, ונשאר קיים.
חכם שלום אהרון לופס - מזהיר התלמידים שגדלו בישיבות, שלא לנטוש מנהג אבותיהם.
חכם שלום דניאל יהודה כהן - מלמד מחלוקת לשם שמיים - חלוקי הלכות ספרדים ואשכנזים.
חכם שלום הדאיה - מביא המנהג להגדיל השמחה איש ואישה בהילולת רבי שמעון.
חכם שלום הלוי - מלמד רמז 'שניים שניים באו אל נח' לימים שגומרים, בהם את ההלל.
חכם שלום יצחק הלוי - מלמד, שההדיוטות מחקים אחרים מתוך זלזול במנהג אבותם.
חכם שלום יצחק מזרחי - מלמד איך ישנו מנהג תרגום קריאת התורה, אם מרחיק הציבור.
חכם שלום יצחק מזרחי - מלמד שאין להתיר מנהג שקיבלו בהסכמה מחמת גדר לרבים.
חכם שלום יצחק מזרחי - מלמד שאבל יוצא מביתו לומר קדיש במקום שיש לו מניין.
חכם שלום כאסכי - מלמד נקראת מנחה, שתקנה כנגד הסולת, שחסרה בעקידה.
חכם שלום כהן יונתן - מלמד רמז להזמין תלמיד חכם ללמוד הסדר של המילה.
חכם שלום משאש - מורה איך יתפללו יחד כמה עדות במקום אחד.
חכם שלום משה חי גאגין - מלמד הרגלם בירושלים לקבל שבת ברוב העם בכותל המערבי.
חכם שלום עמאר - תופש מנהג אבותיו בשבת תשובה, ואינו כמזהיר אלא כמזכיר.
חכם שלום פלאח - מלמד תכף אחר תליית המן, מתחילות הכנת בדיקת החמץ.
חכם שלמה אאיליון - מלמד להתיר טלטול בכפר שסביבתו מחורצת כעיר מוקפת חומה.
חכם שלמה אביטבול - מלמד שהמנהג שקיבלו חכמי העיר מאבותיהם מכריע ההלכה.
חכם שלמה אבן דנאן - מלמד חזקת שליח ציבור העומד ומשרת בקהל - לו ולזרעו.
חכם שלמה אדהאן - מלמד העניין שמברכים על הבשמים, בברית המילה ובמוצאי שבת.
חכם שלמה אוליוירה - מלמד לומר 'כל ישראל' לפני הלימוד באבות, ורבי חנניא לאחריה.
חכם שלמה אליעזר אלפנדארי - מלמד שיש לסמוך על הגדולים שלא ביטלו מנהג השתטחות על קברי צדיקים
חכם שלמה אמסלם - מלמד לסובב הקערה על ראשם כעומר התנופה, שמושך שפע ברכה.
חכם שלמה בירדוגו - מלמד לברך שהחיינו לספר תורה בשעת עלייתו, ולא בגמר כתיבתו.
חכם שלמה בכור חוצין - מלמד סדר לימוד הנערים, ודאגתם לנערי בני ישראל העניים.
חכם שלמה דאנה - מורה ללבוש בגדי חמודות בפורים אל התעוררות השמחה.
חכם שלמה הכהן - מלמד שמקדיש נכסיו, כותבים לו תנאיו תכף ומיד.
חכם שלמה הכהן סקלי א-זאגורי - מלמד שעושים לוח קבורה משולחן שהאכיל בו עניים
חכם שלמה הלוי אלקבץ - מלמד מנהג חסידים לנדוד שינה מעיניהם בשלושת הלילות.
חכם שלמה ואעקנין - מלמד שיר של יום, לעשות התיקון, המתייחס אל המידה השולטת.
חכם שלמה ועקנין - מלמד להתפלל על כל צרכיו וחסרונו, שתפילה זו ממעמקי הלב.
חכם שלמה חורי - מלמד שדגש באות ל' בתפילה, שצריכה התפילה להיות נדגשת בליבו.
חכם שלמה חזן - מלמד מעלת בר מצווה החתום בשני חותמות, מבית ומחוץ.
חכם שלמה חכים - מלמד לתקן את כל אשר עיוות תמיד, וזו תשובה בלא ייסורים
חכם שלמה טולידאנו - מלמד לשמוע מוסר יום יום כמו המטר הנוקב אבן.
חכם שלמה ילוז - מורה שאין ללמוד מבעלי מרה שחורה, דברים שאין להם מקור.
חכם שלמה מלול - מלמד שיש לשתות מעט יין ועראק בסעודת הפורים.
חכם שלמה מלול - מלמד שישתדל אדם לספר איזה נס שנעשה לו.
חכם שלמה מלכה - מלמד להכין דרוש קצר מענייני השבוע כדי לאומרו ליד השולחן.
חכם שלמה סוכרי - מלמד טעם לקריאת שבת גדול, שנתגדלה מעלתם של ישראל.
חכם שלמה סלימאן פרץ - מלמד שנושא אישה, ישים מעקה לגגו, ויגדור עצמו בסייגים
חכם שלמה קורח - מלמד לברך על כל מאכל לקשור דעתנו בצור העולמים.
חכם שלמה קצין - מזהיר כנגד ההרגל להישבע בלי שום הכרח, ובלי שום צורך.
חכם שלמה שלם - מלמד שהמתעטף בציצית ומניח תפלין כאילו קיים תרי"ג מצוות.
חכם שלמה שמאמא - מלמד שגדול הלימוד, כשרוצה לבחור במעשה הטוב.
חכם שלמה תווינא - מלמד ללכת אל הנהר שיש בו דגים חיים, שעיניהם תמיד פקוחות.
חכם שם טוב גאגין - מלמד שמביאים את נער הבר-מצווה לבית הכנסת בנרות דולקים.
חכם שמואל אבן דנאן - מביא טעם לתקנת חז"ל לברך 'פרי האדמה' ולא 'פרי הארץ'.
חכם שמואל אג'ייני (זיני) - מלמד לומר פותח את ידך כדרך המקבל מן הזולת איזה דבר.
חכם שמואל אדוני - מביא הנוסח שהיו נוהגים בו ל'יהיה רצון מלפני א-לוהי השמיים'.
חכם שמואל אלבאז - מלמד תורתו, אשר מלמדה לאחרים, יתמיד לעשות בעצמו בקביעות.
חכם שמואל גרג'י - מלמד לשוחט שיעשה עצמו כאדמה, שהוא שותק מבני אדם.
חכם שמואל די אבילה - מלמד 'קחו עמכם דברים' להסיר מלבו, דבר הטורד כוונתו בתפילה.
חכם שמואל די מדינה - מלמד לכיוון תיבת 'שלום' של הבו לה' עם 'שלום' בברכת כוהנים.
חכם שמואל יוסף עדני - מלמד לחפש מקור המנהג, שאבותינו הקדמונים אינם קוטלי קנים.
חכם שמואל יצחק מודילינו - מוסיף על הנוהג לעמוד בפני התורה, שיש לעמוד בפני תלמיד חכם
חכם שמואל לאנייאדו - מלמד שדומה שלא עשו מלאכה בראש חודש, מפני קורבן היום.
חכם שמואל מרציאנו - מורה להחזיק מנהג אבותינו לישא כפיים בכל יום, ואין לשנות.
חכם שמואל מרציאנו - מלמד לברך שהחיינו על הדג, הפך מנהגם וצריך להתיישב בדבר.
חכם שמואל עלוש - מלמד לחתוך הפת בסכין, שאוכלים בעולם הזה בזכות שפשט צווארו.
חכם שמואל עמאר - מלמד תורה, קריאת שמע וזיכרון המיתה הן סגולות להינצל בהן.
חכם שמואל פרימו - מלמד שצריך לפנקס את מעשיו, המצוות שעשה והעבירות לשוב מהן.
חכם שמואל שאול סרירו - מסייע למי שנוהג בשתיית חמש כוסות בליל הסדר.
חכם שמואל שאול עידאן - מלמד לעלות את נשמת הנפטר, שבא להתפלל שבעת ימים
חכם שמואל שלם - מלמד לעניין ההדס, שנהנים יחד, אחד מברך ופוטר את כולם
חכם שמואל שמאי - מלמד טעם המנהג לומר 'ושם בת אשר שרח' בהבדלת מוצאי שבת.
חכם שמחה אפרתי - מלמד איך תרגיל האם בפה בנה, שפה עברית ולשון הקודש.
חכם שמחה לוצאטו - מלמד שכמראה המים, המושפע מהקרקע, מקבלים מנהגי מקומם.
חכם שמעון אגסי - נותן טעם לעשות יום שמחה, ביום שנעשה אדם בר מצווה.
חכם שמעון בן אליהו - מלמד שנהגו לתרגם בל פה עד שרבו השינויים והשיבושים.
חכם שמעון ברוך אוחיון - מלמד שבית הכנסת פתוח לכל יהודי, והוא ממוזג משאר עדות
חכם שמעון דהן - מלמד שתקנו המזמור לבני קורח ביום שני, שבו נברא המחלוקת.
חכם שמעון דהן - מלמד ענווה לקובע מקום תפילתו, שאינו מראה עצמו שנפגע.
חכם שמעון דיין - מלמד זמן לילה לעניין מילה בשבת, ואם סומך על קריאת המואזין.
חכם שמעון דריהם הכהן - מלמד הסגולה בברכת הלבנה להינצל מדבר רע אם אומרה כתקנה.
חכם שמעון הכהן דריהם - מלמד רמז לולב - עשה עמי אות לטובה, שיצא מהדין ושרביטו בידו.
חכם שמעון ועקנין - מלמד שבאות פא רפויה, כתבו אות פא קטנה בתוך אות פא גדולה.
חכם שמעון חיררי - מלמד לעשות פולים בימי השמחה להזכיר ימי האבל.
חכם שמעון לביא - מלמד מנהג בכוס של ברכה, שצריך שתסייע השמאל לימין.
חכם שמעון מימון - מלמד שעושים פקידה בכל חודש, ובסוף השנה ילכו ביום המיתה.
חכם שמשון באקי - מלמד סגולת השיר להעלות הנשמה ממקום שנפלה.
חכם שמשון חיים נחמני - מלמד שנותן לאביון אחת ולרעו שניים, שלא לביישו, שאין מזלו טוב.
חכם שמשון חיים נחמני - מלמד ברכות התורה בכל יום, שמתחדשת הנשמה, ומחדש קידושיו.
חכם שמשון מורפורגו - מלמד בציבור לנהוג כמנהגם, ולעצמו לא לזוז ממנהג אבותיו.
חכם ששון בן משה פרסיאדו - מדבר בשבח אמירת מזמור 'א-להים יחננו' בצורת המנורה.
חכם ששון עזרא סחייק - מלמד טעם המנהג לעשות סעודה להכנסת ספר תורה.
חכם ששון שנדוך - מבאר המנהג לכסות הראש בפני הגדולים, ולגלותו מחוץ למחנה.

״דע שמנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ולעילוי נשמתם, שנאמר נר ה׳ נשמת אדם. ומה טוב להוסיף מאור התורה על אור הנר, שנאמר נר מצווה ותורה אור. ומה טוב להרבות מתורת הצדיק ביום פטירתו, שאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי כל תלמיד חכם, שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר. ואף אם כל השמים יריעות, וכל בני אדם לבלרים, וכל היערים קולמוסים, איננו יכולים לכתוב מה שלימדו רבותינו. אך טוב מעט לצדיק, ובזכות תורתו הקדושה, ובזכות הלימוד שילמדו ישראל בשמו, ביום פטירתו, הקב״ה ישים חלקנו עמהם, ולעולם לא נבוש כי בקב״ה בטחנו, ועל חסדו הגדול באמת נשעננו, ומה רב טובך אשר צפנת ליראך.״

החכם היומי - מאגר מידע מקוון לספרות יהודי ספרד

רבי חנניה בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר - ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: