מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם חיים שלמה פירנאנדיס דיאש נולד לאמו ריקה ולאביו חכם דוד בשנת ת"ץ (1730) בעיר שׂאלוניקי.
בשנת תפ"ט (1729), הגיע משפחתו לשאלוניקי מפורטוגל, והצטרפה לקהילת הפרנקוס. חכם חיים שלמה פירנאנדיס גדל על ברכי חכמי שאלוניקי, ובראשם רבו, החכם יוסף חיים מודילינו. 
חכם חיים שלמה פירנאנדיס דיאש זכה ועלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא הצטרף לישיבת המקובלים 'מדרש חסידים בית אל', ולמד מפי ראש הישיבה, החכם גדליה חיון, ולאחריו מפי החכם שלום שרעבי. הוא נמנה על חבורת 'אהבת שלום', שעסקה בתורת הסוד בדיבוק חברים. מבני החבורה היו מרן החיד"א, חכם חיים יוסף דוד אזולאי, הראשון לציון החכם יום טוב אלגאזי, חכם חיים דולורוזה, והרב אברהם גרשון מקיטוב.
חכם חיים שלמה פירנאנדיס דיאש נשא לאישה את בתו של חכם אהרן בן חסון.
בשנת תק"ל (1770) יצא לאור בשאלוניקי ספרו 'אורחות צדיקים' - הנהגות האר"י בשפה פשוטה, וחידושיו. 
חכם חיים שלמה פירנאנדיס דיאש חלה ונפטר ביום ט"ו בתמוז תקל"א (1771).     
ספרו 'סוכת דוד' - דרושים וחידושי הלכה, יצא לאור לאחר פטירתו, ע"י שני בניו החכם יוסף דוד והחכם אליהו, בשנת תקס"ד (1804), בשאלוניקי בתוך הספר 'בית המלך', שחיבר גיסו, החכם יוסף בן חסון. 

צדקה ומרפא
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שבזכות תורה וגמילות חסדים דווקא יכולים להינצל.
'ויקצוף ה' ויישבע אם יתכפר עוון בני עלי בזבח ומנחה' - 'אמר רבא: בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר הוא בדברי תורה. אביי אמר: בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בגמילות חסדים, לפי שעמוד החסד גדול כבודו'. ועוד הובא שם: 'רבא ואביי מבית עלי הם באו. רבא שעסק בתורה חי ארבעים שנים, אביי שעסק בתורה ובגמילות חסדים חי שישים שנים'. ...
הוא כוונת המשורר בסימן ל"ד: 'מי האיש החפץ חיים ... סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו' - יש לדקדק שאיך תלוי בקשת שלום באריכות ימים, ולמה בחר בזאת המצווה משאר מצוות התורה. ועוד מה זו שאלה ששאל: 'מי האיש החפץ חיים'? - אלא נראה שדוד מלך ישראל דיבר כלפי בני עלי, אם תרצו להינצל מגזרתכם, שוודאי לא יש לכם חיים, זאת עשו וחיו: 'סור מרע ועשה טוב' - ואין טוב אלא תורה, וגם 'בקש שלום ורדפהו' - על פי מה ששמעתי מפה קדוש, הרב החסיד מורנו, הרב גדליה חיון, זכר צדיק וקדוש לברכה, בשם רש"י, זכרונו לברכה, שמילת 'שלום' הוא כינוי לגמילות חסדים, שבתורה וגמילות חסדים דווקא יכולים להינצל.
חכם חיים שלמה פירנאנדיס דיאש , סוכת דוד בתוך בית המלך, דרוש למעלת הצדקה, דף כ"ב ע"ב. דפוס מ. נחמן וד. ישראליג'ה, שאלוניקי, תקס"ד (1804). מתוך 'החכם היומי'
לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד שאינה כשאר חוכמות שמהמוחשות יבוא אל המושכלות.
'מצוות ה' ברה מאירת עיניים' - שתורתנו הקדושה והתמימה, היא כל כך קלה וברורה מצד עצמה, והיא תאיר העיניים, ונותנת עוז ותעצומות להשגת החוש, ואינו כשאר החכמות, שחוש הראות הוא המאיר והמכין הדרך לידיעת המושכל התלוי בו, כי לא ישיג אדם שום מושכל אם לא באמצעות החושים, ומן המוחשות יבוא אל המושכלות, ומצד נטיית החומר המתלכלך בטינופת הדברים, בדברים הכלים ונפסדים מענייני העולם הזה, הרי 'יראת ה' טהורה עומדת לעד' - שיראתו יתברך מטהרת ומזככת בטהרתה ופרישותה כל כתמי ולכלוכי העוונות בעניינים הגשמיים, באופן שתעמוד לעד ולנצח נצחים, ולסיבת ריבוי ההקדמות ואורך ההצעות: 'משפטי ה' אמת צדקו יחדיו' - דע כי לא כחכמות הנוכריות, הצריכות זו לזו, חכמת תורתנו הקדושה, כי החיצוניות לא תצדק אחת מהנה על מתכונתה, אם לא בהקדמת זולתה, שהאחת היא מכינה את חברתה.
חכם חיים שלמה פירנאנדיס דיאש , סוכת דוד בתוך בית המלך, דרוש למעלת התורה, דף ל"א ע"ב-דף ל"ב ע"א, דפוס מ. נחמן וד. ישראליג'ה, שאלוניקי, תקס"ד (1804). מתוך 'החכם היומי'
גאולת ישראל
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד טעם לבניין הבית, שיידעו כל העמים שחזרה העטרה.
'והיה באחרית הימים, נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ונישא מגבעות, ונהרו אליו כל הגויים' - כתב הרב הנזכר, שקודם עשיית העגל, לא היה צריך לא למשכן ולא למקדש, ששכינה הייתה שורה על הצדיקים כמו שנאמר: 'ויעל א-להים מעל אברהם'. אם כן, תקשה לך כי באחרית הימים יהיו צדיקים ראויים, שתשרה שכינה עליהם. ולכאורה, נראה כי אין נכון לבנות בית, כי הצדיקים הם יהיו המרכבה כבתחילה. לזה אמר: 'כי נכון שיהיה הר בית ה'' - להשרות בו שכינה, עם היות שכולם אהובים כולם ברורים. והכתוב בעצמו נותן טעם לצורך בניין בית המקדש, והוא כדי שיידעו כל העמים שחזרה עטרה ליושנה, והם אז יענו ויאמרו: מה צורך לבניין זה, מאחר שהם ישראל ראויים שתשרה עליהם שכינה. וודאי כי מאת ה' הייתה זאת, כדי שנדע שהחזיר עטרה ליושנה. וגם למעננו, שאין אנו ראויים שתשרה שכינה עלינו, ומשם נדרשנו, זה שאמר: 'ונהרו אליו כל הגויים' - כלומר נכון יהיה עניין בניין הבית כדי שינהרו אליו כל הגוים. עד כאן לשונו. ... הרי מבואר שירושלים הוא מקום מכוון לקבלת הנבואה, והוא הדין בכל ארץ ישראל.
חכם חיים שלמה פירנאנדיס דיאש , סוכת דוד בתוך בית המלך, דרוש למעלת ארץ ישראל, דף כ"ו ע"א. דפוס מ. נחמן וד. ישראליג'ה, שאלוניקי, תקס"ד (1804). מתוך 'החכם היומי'
מסורת אבות
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד שהדרשן דורש נמצא אצלו שתי הכיתות: החכמים וההמון.
שלמה בחכמתו, ידע איזה דרך ישרה שיבור לו הדורש ברבים, וכה דברו: 'אליכם אישים אקרא' - שהוא לתלמידי חכמים ולנכבדים, 'וקולי אל בני אדם' - שהוא לההמון. וידוע שכשהחכם דורש נמצא אצלו השתי כתות הללו, גם בני אדם גם בני איש. לזאת אמר א': 'שמעו כי נגידים אדבר' - שהם דברים חשובים ונכבדים, לעומת דברי רבי אלעזר שאמר: שיאמר דברים מבוררים ומצודקים, ולעומת שאמר הגאון: שצריך שהדרשן יהיה תוכו כברו, לזאת אמר ב': 'כי אמת יהגה חכי ותועבת שפתי רשע' - כי כל מה שאני אומר ומייסר אתכם הוא אמת וצדק, ולא רשע וכזב, והן דברים שיוצאים מן הלב ופי ולבי שווים, ולגבי שאמר רבי יוסי: שיהיה דרושו בסדר נאות ודבריו מקושרים זה בזה בעיון השכלי, לזה אמר ג': 'בצדק כל אמרי פי אין בהם נפתל ועקש' - שדברי הם כולם צודקות יחד, ודברי החכמה הם מסודרות בקדימת הראוי להקדים והמאוחר להיאחר.
חכם חיים שלמה פירנאנדיס דיאש , סוכת דוד בתוך בית המלך, דרוש למעלת התורה, דף ל"א ע"ב דפוס מ. נחמן וד. ישראליג'ה, שאלוניקי, תקס"ד (1804). מתוך 'החכם היומי'
אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד שעל ידי התפילה שרואה את חברו, בא גם הוא להתפלל.
ובכתבי הקודש מאור המופלא רבינו האר"י בספר הליקוטים שלו כתב-יד, ראיתי מה שכתב בספר תהלים סימן ס"ה: 'ולך דומה תהילה א-להים בציון, ולך ישולם נדר, שומע תפילה עדיך כל בשר יבואו' - שפירש התכת הכתובים הללו, בזה האופן, וזה לשונו: 'לך דומה תהילה' - פירוש: כי בוודאי השם יתברך יודע כל מה שהאדם חושב בליבו, ואם כן ראוי 'לך דומיה תהילה', והיה ראוי ששום בני אדם לא יודו לך ולא יתפללו לך, רק שיהיו דוממים ...
ואם כן למה ציוויתני להתפלל לך, 'ואתה קדוש יושב תהילות ישראל' וחפץ לשמוע תפילתנו, וזהו: 'שומע תפילה עדיך כל בשר יבואו' - כי כבר אמרנו לך דומיה תהילה, ואמנם אנו רואים שאתה חפץ לשמוע תפילתנו, וזהו: 'שומע תפילה' - הטעם הוא כי 'עדיך כל בשר יבואו' - שעל ידי כל בשר יבואו, שעל ידי התפילה שהאדם מתפלל, ורואה את חברו ובא גם הוא להתפלל, מה שאין כן אם היה הדבר מסור ללב, וזהו: 'עדיך כל בשר יבואו' - פירוש: כולם, אפילו אותם שאינם רוצים, יבואו אליך.
חכם חיים שלמה פירנאנדיס דיאש , סוכת דוד בתוך בית המלך, דרוש למעלת המצוות, דף י"ט ע"ב. דפוס מ. נחמן וד. ישראליג'ה, שאלוניקי תקס"ד (1804). מתוך 'החכם היומי'