מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם רפאל אליהו עבו, נולד לאמו לאה ולאביו חכם יהודה עבו, ביום ז' באדר תרע"ג (1913), בעיר צפת. 
אביו, היה נכדו של חכם שמואל עבו, רבה של העיר צפת, שעלה לארץ ישראל מאלג'יריה בשנת תקע"ז (1817). חכם שמואל עבו, קנה 7,000 דונם אדמה באיזור הגליל מידי ערביי המקום, והקים בהן יישובים חדשים בגליל ובעמק החולה, ובראשם ראש פינה, ולמעשה הקדים בכמה שנים את היישובים החדשים שהוקמו על ידי עולי אירופה מטעם התנועה הציונית. 
חכם רפאל עבו, למד בצעירותו בישיבתו של הרב יעקב דוד וילובסקי בצפת, ולאחר מכן, למד בישיבת 'תפארת ישראל' בחיפה, מפי הרב חיים דוב מאיר רובמן. בשנת תרצ"ד (1934), בגיל 21, עבר ללמוד בישיבת 'פורת יוסף' בירושלים, מפי החכם עזרא עטיה, שהפך לרבו המובהק, ואף הסמיכו לדיינות. 
חכם רפאל עבו נשא לאישה את מרגלית, ולזוג נולדו שתי בנות. לאחר נישואיו, עבר לעיר טבריה, הקים בה ישיבה בשם 'אור החיים', ניהל את תלמוד התורה הספרדי, והקים סניף של 'צעירי אגודת ישראל'.
בשנת תר"ז (1947), נשלח על ידי רבו, חכם עזרא עטיה כדי להקים ולנהל את רשת בתי ספר 'אוצר התורה' במרוקו, יחד עם הרב אברהם קלמנוביץ', נשיא ישיבת מיר בארה"ב. ברשת למדו כ-10% מכלל הילדים היהודים בגיל החינוך במרוקו. כ-2000 מתוכם, נשלחו לחזק את הישיבות בצרפת ובאנגליה.
בשנת תש"י (1950), שב לארץ ישראל, ונתמנה לדיין בבית דינו של הרב הליטאי שמואל יצחק יפה, חתנו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק. בשנת תשי"ח (1958) נתמנה לאב בית הדין בחיפה. בשנת תשכ"א (1961) נתמנה לאב בית הדין בתל אביב. בשנת תשמ"א (1981), נתמנה לדיין בבית-הדין הרבני הגדול בירושלים, עמד לימינו של הראשון לציון חכם עובדיה יוסף, ונודע במומחה בענייני גיטין.
חכם רפאל עבו הקים בית מדרש לאברכים בירושלים בשם 'אור רפאל'. היה נאמן ההקדשים של העדה הספרדית סביב קבר רבי שמעון בר יוחאי, ופעל כנגד הניסיונות להפקעות הבעלות של העדה הספרדית על ההקדשים. הוא התגורר בשכונת נחלת גנים ברמת גן. הוא נהג בפרישות ובתעניות, והיה ממייסדי תנועת 'אור חדש וצמח צדיק' לתענית דיבור עולמית.
חכם רפאל עבו, נפטר ביום ט"ז באייר תשמ"ג (1983), בגיל 70, כיום לפני התהלוכה המסורתית בערב ל"ג לעומר, של ספר התורה היוצא מבית עבו בצפת למירון, ומנוחתו כבוד בבית העלמין "נחלת יצחק" בגבעתיים.  
חכם רפאל עבו, לא חיבר ספר מסודר בחייו, אך נשתמרו מעט מכתבים שכתב, שפזורים בכתבים שונים של חכמים מתקופתו. נשתמרו גם עדויות ממקור ראשון על דברים שהגה ופעל בימי חייו, שמהם ניתן ללמוד על משנתו ועל דרכו בחייו. בשנת תשמ"ה (1985), כשנתיים לאחר פטירתו, יצא לאור בבני ברק הספר 'אור רפאל', בידי ידידו, חכם שלמה מלכה. בספר הובאו הספדים שונים, שנאמרו עליו, בסמוך לפטירתו, וכן מאמרים בשבח מנהגי 'תענית הדיבור' ותפילה במקומות קדושים וקברי צדיקים.

לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד חיבתו לעודד התלמידים, להרגילם בשימוש השפה.
מה מאוד עלץ ליבי וגדלה שמחתי, בראותי העצה היעוצה, לעודד את התלמידים ולהכשירם לכתוב עברית, ולהרגילם בשימוש השפה, בתתך להם פקודה, שייעשו כולם אגודה אחת, להתאסף יחד להקדיש מאמרים, שירים וחידות לכבוד החגיגה השנתית של פתיחת הישיבה. הרגשה נעימה מלאה כל חדרי ליבי, בעוברי, בסקירה קלה, על מאמרי התלמידים. כמה נהניתי עד כדי שביעת רצון ועונג רב, מצחות לשונם וסגנונם הטוב. גם בחנתי חידושיהם שכתבו על הגמרא, פה ושם, וכמו חלב ודשן תשבע נפשי. הנכם נושאים ברכה מאת פניי, על קורת הרוח שעשיתם לי בזה. ואני מחזיק טוב לך, ידידי היקר, על כל כוחותיך שהשקעת בסידור החומר ועריכתו, וחלף מאמציך הכבירים להרמת קרן ישיבתנו, בתור מורה עברית לכיתות הגבוהות של הישיבה, וגם לכיתות התלמוד תורה. ולמרות חולשתך ורפיון כוחך, הנך מתאמץ בכל תוקף להדריך את התלמידים בחינוך טוב, בדרכי התורה והמוסר.
חכם רפאל אליהו עבו, מכתב החכם רפאל עבו לחכם יעקב אדרעי, ח' תמוז תש"ח, מובא ב'עדות ביעקב', עמ' 73-74. דפוס י. ראזון, קזבלנקה תשי"ג (1953). מתוך 'החכם היומי'
מנהג ישראל
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד על הצורך לסדר בית מדרש לרבנים ספרדים.
קיבלתי את מכתבך. קשה מאוד להשיב על שאלתך, היות שאני רואה שהתלמידים שבאו ממרוקו, קשה להם להסתגל בישיבות עם אחינו האשכנזים, ויום יום באים אצלי ומבקשים להחזירם מאמריקה, ויש אפילו למרוקו. ואם תבוא לפה, ולא תיכנס לישיבה, ייקחו אותך לגיוס, וחבל שתאבד הלימוד, לזה לעצתי אם תשמע - חיכית כל הזמן, חכה עוד, ואם אסתדר אני בעזרת ה' בתל אביב, רצוננו אני והרב הראשי לסדר בית מדרש למורים ורבנים ספרדים, ואז תוכל לבוא בשמחה.
חכם רפאל אליהו עבו, ד"ר יעקב לופו, ש"ס דליטא, מכתב מהרב רפאל עבו, עמ' 97, הקיבוץ המאוחד, תשס"ד (2004). מתוך 'החכם היומי'
גאולת ישראל
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד להרבות בשמחה ואין מתענים ביום העצמאות.
הגאון רבי רפאל עבו, זכה למיתת נשיקה, וכך היתה עובדה ביום פטירתו: מרן הגאון, זכר צדיק לברכה, בחסידותו, נהג להתענות - ב', ה', ב', שאחר הפסח, ואחר חג הסוכות כדברי מרן ב'שולחן ערוך', סימן תצ"ב. ביום חמישי, ט"ו באייר תשמ"ג, היה רבי רפאל שרוי בצום. היה זה היום האחרון מבין השלושה של ב', ה', ב'. כהרגלו, נסע באותו יום לבית-הדין הגדול שבירושלים. אחר-כך, יצא להתפלל בכותל, ואחר-כך שב לביתו שברמת-גן. לאחר תפילת מנחה, העביר את שיעורו הקבוע במשך שלושים ושלוש שנים רצופות, בבית הכנסת 'מקור חיים', שבנחלת גנים. לאחר השיעור, התפללו ערבית, ובאמצע קריית שמע, לאחר שהמליך עליו את מלך מלכי המלכים ב' שמע ישראל ה' א-לוהינו, ה' אחד', נשמט ראשו של מרן הגאון, זכותו תגן עלינו אמן, על השולחן, וכך נפטר במיתת נשיקה.
ומדוע צם באותו יום? - לכאורה היה צריך לסיים את תענית הב', ה', ב', באותה שנה ביום שני י"ב אייר, אלא שבאותה שנה היום הראשון לתענית ב', ה', ב', חל ביום שני ה' באייר, והיות ואותו היום, נוהגים חכמי ספרד, ומכללם מרן הגאון רבי רפאל עבו, זכר צדיק וקדוש לברכה, להרבות בשמחה ובסעודת מצווה ובהודאה לה' יתברך, לא צם אותו היום, הרב זכר צדיק לברכה, ודחה תעניתו.
חכם רפאל אליהו עבו, חכם משה אלחרר, שירת הגאולה של החכמים הספרדים בדורות האחרונים, עמ' 32-33. הוצאת כתר מלכות, קריית-ארבע תש"ן (1990). מתוך 'החכם היומי'
אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
עדות ממקור ראשון של חכם חיים שמעון פינטו, על סיפו.
הייתי במרוקו בשליחות, בעניין חיזוק היהדות ופתיחת מוסדות תורה במרוקו, ורישום תלמידים מובחרים, אשר יישלחו לישיבות מחוץ לגבולות מרוקו, אם ללונדון, לצרפת או ארצות-הברית. רשמנו בין 50-60 תלמידים, אך לא היה באפשרותנו לממן את נסיעתם. הסתובבנו ברחבי מרוקו כדי לגייס מימון, והיה מאוד קשה, עד שנודע לנו שבעיר מוגאדור, יש בה יהודים נדיבים ועשירים, שיכולים לעזור לנו במימון. נסענו לעיר מוגאדור אל בית הרב הקדוש, המלומד בניסים, רבי משה אהרן פינטו ... אבא שאל את הנדיבים, אם יש עוד אדם בעיר שמסוגל לממן את כל היתרה. אמרו לו, יש פלוני אלמוני, שהוא הסיטונאי של כל הטריפות בעיר, שמוכר לנוצרים שבכל אזור הדרום, והוא לא שומר שום מצוות, לא גר עם יהודים, ורחוק מאוד מיהדות ... אבא עליו השלום, ביקש שיקראו ליהודי הנזכר לעיל. ... אבא סיפר לאיש את הכל, ואמר לו: אני יודע שאתה רחוק מתורה ומצוות, רחוק מיהדות, אני יודע שבנך יחידך אינו נימול, אך אני מבין שאם אתה שולח לי פעם בזמן תרומה לכבוד אבותיי הקדושים, בוודאי יש איזושהי נקודת אמונה בליבך, שמקשרת בינך לבין יהדות, והיהדות כולה היא תורה מצוות ומעשים טובים. ... הנזכר לעיל ישב, והיה מקשיב ודומע, ונראה היה כי הכניע את ליבו, ואמר לרב: אני יודע מראש שקשה לי לעשות מהפך בנפשי, אבל אני מוכן לשלם את כל כרטיסי הטיסה לכל מקום שתבקשו ... הלך והביא תיק מלא כסף, ומסר אותו לרבי רפאל עבו.
חכם רפאל אליהו עבו, מעשה שסיפר חכם חיים שמעון פינטו, משמו של חכם רפאל עבו על אביו חכם משה אהרן פינטו, כתבה באתר שובה ישראל. מתוך 'החכם היומי'