מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם אהרן הכהן פרחיה נולד לאימו ולאביו חכם חיים בן אברהם בשנת שפ"ז (1627) בשאלוניקי, שבתורכיה.
ראשית תורתו למד מפי רבו חכם חסדאי הכהן מחבר 'תורת חסד'. שימש דיין וראש ישיבה בעיר שאלוניקי. 
לאחר פרעות ת"ח (1648)-ת"ט (1649), בו נרצחו כ-20,000 מיהודי פולין, אוקראינה ובלארוס במהלך המרד של בוגדן חמלינצקי כנגד האיחוד הפולני-ליטאי, קלטה שאלוניקי אלפי יהודים, שברחו אליה מן הגזרות.
חכם אהרן הכהן פרחיה נפטר בשנת תנ"ז (1697). יום פטירתו אינו ידוע לנו, אנו מציינים אותו ביום ז' באדר, שכל נשמות חכמי ישראל כלולות במשה רבינו.
שני ספריו יצאו לאור לאחר מותו בידי בנו חכם עזריאל פרחיה בעיר אמסטרדם. ספרו 'פרח מטה אהרון' - שו"ת שני כרכים, יצא לאור בשנת תס"ג (1703), וספרו 'פרחי כהונה' - על הגמרא, יצא לאור בשנת תס"ט (1709). מתוך כתב ידו יצאו לאור שני ספרים נוספים: 'בגדי כהונה' - דרשות, ו'זיכרון דברים' - הלכות, שני הספרים, יצאו לאור בעיר שאלוניקי בשנת תקי"ג (1753) בידי חכם שמואל פלורנטין.

לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד שתורה לשמה הוא כוונתו לקיים מה שלמד כשיבוא לידו.
'אמר רבי מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה'. - הכוונה במה שנאמר: 'כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת, והעוסק בתורת עולה, כאילו הקריב עולה', וכן בשאר המצוות. 'כל העוסק בתורה' - ורוצה לקיים המצוות הנזכרים לעיל, כאילו קיימם. ... כיוון שהוא 'עוסק בתורה לשמה' - כוונתו לומר שכוונתו רצויה, בעודו עוסק בתורה לקיים המצוות, כל שיבואו לידו, ומחשבה טובה, הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה, כאילו קיים כל אותם המצוות. נמצא כי בעודו עוסק בתורה, 'זוכה לדברים הרבה' - רוצה לומר: לכל אותם המצוות שהוא שונה אותם, בעודו עוסק בתורה.
בגדי כהונה, דרוש ארבעה ושלושים, דף ק' ע"ב, שאלוניקי, דפוס בצלאל הלוי אשכנזי, תקי"ג (1753)
גאולת ישראל
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד אף ששועלים הלכו בו, אין קדושתו בטלה לעולם.
'על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו' - נדקדק אומרו 'ששמם' בלשון הווה, בצרה תחת המם, ולא בשלון עבר, בפתח תחת המם, וכלשון רבינו משה בן מיימון שכתבנו, והטעם שקדושת המקדש וירושלים, היא מפני השכינה. והשכינה אינה בטלה, ולפיכך היא בקדושתו, וכל טמא שנכנס לשם חייב כרת.
וכמו שכתבנו. אם כן מעתה שראינו 'שועלים הלכו בו' - משמע שקדושת בית המקדש נתבטלה?! ולזה אמר: 'ששמם' - בהווה רצה לומר, שהוא שמם מן השכינה, חס ושלום?! - וקבלה היא בידינו שהשכינה אינה בטלה, וכמו שאמרו: 'לא זזה שכינה מכותל מערבי'. וזה אומרו: 'אתה ה' לעולם תשב' - רוצה לומר: קבלתנו היא שלעולם תשב אפילו בחורבנו, ולזה בקדושתו הוא עומד. ולמה 'שועלים הלכו בו' - שמורה להפיך וכולי?!. הן אמת 'כיסאך לדור ודור' - רצה לומר: רק הכיסא יגדל, בהשם יתברך, והוא מעיין בית קודשינו ותפארתנו, שעליו נאמר 'והארץ הדום רגלי'.
בגדי כהונה, דרוש רביעי, דף י' ע"א, שאלוניקי, דפוס בצלאל הלוי אשכנזי, תקי"ג (1753)
מסורת אבות
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד שצדקת הבנים בא להם מצד גדולת אבותיהם.
'ואלה תולדות יצחק בן אברהם' - אמרו חכמינו זכרונם לברכה: 'האבות עטרה לבנים, והבנים עטרה לאבות' - רוצה לומר: לפי שצדקת הבנים בא להם מצד אבותיהם, לזה אמרו ש'האבות עטרה לבנים', ולהיות שצדקת הבנים ומעלתם מורה על מעלת האבות וכמו שכתבנו לזה אומרו: והבנים עטרה להאבות, לזה אומרו: 'יצחק בן אברהם' - הורה היותו צדיק מסיבת האב. ובזה הכל הודו והאמינו כי אברהם הוליד את יצחק, כי סיבת צדקותו בא לו מצד האב.
בגדי כהונה, דרוש חמישה ועשרים, דף ע' ע"ב, שאלוניקי, דפוס בצלאל הלוי אשכנזי, תקי"ג (1753)
מנהג ישראל
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד שההתעוררות ביום הכיפורים היא חסד גדול בפני עצמו.
למדנו גודל הענווה ועוצם החסד, אשר עשה עמנו, מלבד כל החסדים אשר נעשה עמנו מלפנים. וזה בהתעוררות הגדול הלזה יום הדין, על ידי השופר, המביא החרדה הגדולה. כמו שנאמר: 'אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו?!' - שאין ספק שזה החסד הוא גדול מכל החסדים. ... שתחת היותנו ראויים לעונש גמור, אם מצד חיוב השכל כמי שבארנו, ואם מצד חיוב הטבע. הוא מעורר, ומזהיר, ומזכיר לנו עניין התשובה, להציל נפשנו משחת. ומלבד כל זה היום, זה ההתעוררות בזה היום, כי ה' שופטינו, וכונן למשפט כסאו, 'ישפוט תבל בצדק' יעיר לנו אוזן כלמודים. אין ספק זהו חסד גדול בפני עצמו.
בגדי כהונה, דרוש ראשון לראש השנה, דף ק"ה ע"א, שאלוניקי, דפוס בצלאל הלוי אשכנזי, תקי"ג (1753)
אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד השלמים בפרטיותם, ברוב עם תרבה הכרת גדולת מעלתם.
כמה מעלות טובות לאישי האומה הזאת הנבחרת מצד פרטיותם, ואם לכל איש ואיש ילוו אליו כל המעלות והשלמיות הנזכרות, אין ספק בהיצמדם יחד ו'בהתאסף ראשי עם יחד', וברוב עם תרבה הכרת גדולת מעלתם, ועל זה ראינו מעלת הציבור תעלה במעלות מאיזה יחיד, אף שיהיה גדול המעלה. ...
'אמר רב יצחק לרב נחמן: מה הטעם, לא באת לבית הכנסת להתפלל? אמר לו: לא יכולתי. אמר לו: יכנסו למר עשרה והתפללו. אמר לו: טורח לי הדבר. ולומר לשליח ציבור, שיודיע למר בזמן שמתפלל הציבור. אמר לו: ומה כל זה? אמר לו: שאמר רבי יוחנן: 'ואני תפילתי לך ה' עת רצון' - אימתי עת רצון? בשעה שהציבור מתפללים. 'הן אל כביר לא ימאס', 'פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי'.
בגדי כהונה, דרוש תשיעי ,דף כ"ד , ע"ב , שאלוניקי, דפוס בצלאל הלוי אשכנזי, תקי"ג (1753)
בין ישראל לעמים
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד שאינו רוצה בשיתוף הסובר שבידיו לעשות מלחמה.
'ויאמר מלך סדום אל אברם: תן לי הנפש והרכוש קח לך' - לפי שראה את אברהם אבינו, עליו השלום, בעל מלחמות אמר לו: 'תן לי הנפש' - רוצה לומר תן בחלקי שיהיה הנפש, והרכוש קח לך בחלק, ונשתתף יחד כי גופי האנשים הם שלי, 'והרכוש' - רוצה לומר: המלבושים וכל כלי מלחמה, קח לך בגורלך, וכל השלל שישבו מכאן והלאה, יחדיו נחלק חלק כחלק. 'ויאמר אברם אל מלך סדום הרימותי ידי' - רוצה לומר: משתי סיבות איני רוצה בזה השיתוף. האחד - שאתה סובר שכלי מלחמתי בידי, ואני הנוצח מלחמות בכח גבורת אנשים, חס וחלילה, לא כן אנוכי עמדי, כי בכל מלחמה אשר יבוא, אני מרים ידי, ואיני עושה שום מלחמה כלל, וכל זה א-לוהים אל עליון, לפי שבו בטח ליבי ונעזרתי, וכל כח ידי וגבורותיי אל ה', אל עליון הם שבים, ואיני עושה שום מלחמה.
בגדי כהונה, דרוש שמונה ועשרים, דף פ"ג ע"א, שאלוניקי, דפוס בצלאל הלוי אשכנזי, תקי"ג (1753)
צדקה ומרפא
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד לתת לעני מלבושו לפי כבודו, לכבוד ולתפארת.
'ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש'. - על אותו אחד, שבא לפני רב נחמיה. אמר לו: במה אתה סועד היום? אמר לו: בבשר שמן ויין ישן. רצונך שתגלגל עימי בעדשים? גלגל עמו בעדשים ומת.
ואין ספק שיעקב היה מורגל בבית אביו בתענוגי מלכים, שהוא היה עשיר, וכמו שכתוב: 'וימצא בשנה ההיא מאה שערים'. גם אומרו: 'כי עצמת ממנו מאוד', ורבקה אהבתו. לזה מפיל תחנוניו, שייתן לו ה' לחם לאכול - רוצה לומר: שלפי תענוגיו והרגלו, יהיה לו מאכל, ולא כעניים בעדשים וכיוצא שהוא מאכל לעניים ולא לעשירים. לזה אומרו: 'ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש' - רוצה לומר: שיהיה הגון וראוי לי ללבוש. שרבי יוחנן קורא לבגדים - מכבדות, ויהיו אלה הבגדים לכבוד ולתפארת, הכל לפי כבודי.
בגדי כהונה, דרוש ראשון, דף ג' ע"א, שאלוניקי, דפוס בצלאל הלוי אשכנזי, תקי"ג (1753)