מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם חנניה אלחנן חי הכהן, נולד לאמו ולאביו בשנת תקי"א (1751) באיטליה. 
גדל ולמד בעיר רג'יו באיטליה, עמד בראש התלמוד תורה בעיר. עסק בחינוך ופיתח שיטה חינוכית חדשה ללימוד מקצועות התורה, הדרגתית ובהירה לתלמידים. בסוף ימיו עבר לעיר פירנצה, שם שימש כרב קהילה. 
בשנת תק"ס (1800) יצא לאור ברג'יו ספרו 'ראשית לקח' בענייני מוסר. בשנת תקס"ד (1804) יצא לאור בוונציה ספרו החשוב 'חנוך לנער' - ספר לימוד בענייני הלכה ומוסר בשפה פשוטה ובהירה לתלמיד. הספר יצא בחייו בארבע מהדורות, ומהדורה חמישית בשנת תר"ב (1842) לאחר מותו. בשנת תקע"א (1811) יצא לאור ספרו 'שערי תלמוד' - ספר לימוד לגיל 12, הבנוי מקטעי מקורות מהתלמוד. מהדורה נוספת יצאה לאור לאחר מותו בשנת תר"מ (1880) באיזמיר ואומצה ע"י חכם אברהם בן חיים פלאג'י עבור תלמודי התורה בעיר. בשנת תקע"ב (1812) יצא לאור ברג'יו ספרו 'מענה הלשון' - מילון עברי-איטלקי. בשנת תקפ"ב) (1822) יצא לאור ברג'יו ספרו 'שפה אחת' - ספר לימוד לפעלי המשנה.
חכם חנניה הכהן נפטר בשנת תקצ"ג (1833). יום פטירתו אינו ידוע לנו, אנו מציינים אותו ביום ז' באדר, שכל נשמות חכמי ישראל כלולות במשה רבינו.

אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד כל המברך אחד מישראל, יבורך מאת השם יתברך.
וכן תקנו חכמים לברך על כל מין ומין שנתן למזוננו, בתחילה ובסוף הברכות הראויות עליהם, ולא שהשם יתברך צריך לברכותינו, אלא כדי שמכוח הברכות הוא יברך אותנו, לפי שכל המברך מתברך. ולכן אשרי האדם שמברך אפילו את חברו, לפי שגם חברו יברך אותו, וכל המברך אחד מישראל יבורך מאת השם יתברך, באשר הבטיח הקדוש ברוך הוא בעצמו 'ואברכה מברכיך'.
חכם חנניה אלחנן חי הכהן, חנוך לנער, חלק ב', "מוסרי השחרות", עמוד 1. דפוס אליעזר מנחם אוטולינגי, ליוורנו תקצ"ב (1832). מתוך 'החכם היומי'
צדקה ומרפא
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד טרם כל להכין ליבו להיות טוב בעיני א-לוהים ואדם.
רבן יוחנן בן זכאי שאל לתלמידיו, איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם? והשיבו לו תלמידיו איש איש כפי דעתו. אחד אמר חבר טוב, ואחד אמר שכן טוב, וכן כולם אמרו דבר אחד. ורבי אלעזר אמר לב טוב, ורבן יוחנן בן זכאי אמר להם רואה אני את דברי רבי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם. והאמת אתו, לפי שמן הלב באים התאוות והמחשבות. והמעשה הוא פרי המחשבה, ואם כן כשיש לו לאדם לב טוב, גם מחשבותיו ומעשיו יהיו טובים ונעימים, ויאהב קיום העולם וייהנה לאחרים משלו, וייטיב לכל, שהכל תלוי בלב, וכתוב 'כי השם יראה ללבב', ולכן טרם הכל יכין האדם את ליבו להיות טוב בעיני א-להים ואדם, ואז אשריו בעולם הזה וטוב לו לעולם הבא.
חכם חנניה אלחנן חי הכהן, חנוך לנער, חלק ב', "מוסרי השחרות", עמוד ב', א'. דפוס אליעזר מנחם אוטולינגי, ליוורנו תקצ"ב (1832). מתוך 'החכם היומי'
בין ישראל לעמים
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד לכבדו ולהקדים בשלומו ולהיות ישר ונאמן עמו.
יתחזק באהבת רעיו וחבריו, ויישב בנקיות בשמחה בשלום ובענווה בפני כל אדם, וילמד תורת ה' תמימה כי היא מחכימת פתי, להזהיר לאדם הדרך אשר יילך בה, להיות טוב לשמיים וטוב לבריות, והסכת בני בקיצור מה שהורונו רבותינו הקדמונים. ירגיל אדם את עצמו להיות בפיו מענה רך, שהוא משיב חמה, ולהרבות שלום עם כל אדם, ואפילו עם גוי בשוק, ולכבדו ולהקדים בשלומו ולהיות ישר ונאמן עמו, כמו עם בני ישראל, וגזלתו חמורה שלא יאמרו שתורתנו תתיר הגניבה והגזל. ואסור לדבר אליו תועה, ולהונות אותו אפילו בדברים. ולא יהיה בפיך אלא מה שבליבך, וכל מעשיך יהיו לשם שמיים. סוף דבר, עשה טובה עם כל אדם.
חכם חנניה אלחנן חי הכהן, ראשית לקח, עמודים 20-22. דפוס דווליאו, רג'יו תק"ס (1800). מתוך 'החכם היומי'
לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד בראות התינוק בעצמו התועלת, לא יהיה בורח מן הספר.
ומי ייתן ותהיה מלאכתי זו קלה כמות שהיא, לתועלת עצום לתינוקות של בית רבן, אשר בזכותם אנו חיים, שבראות התינוק בעצמו התועלת לא יהיה בורח מן הספר, כי סגולת הטוב והערב להיות נאהב, אבל אם הנער לא יכיר הטוב ההוא, וודאי שיברח ממנו. וזהו לפי קוצר דעתי כלל גדול בתורה למשוך אליה לב הנערים, להראות להם היופי והטוב והתועלת שיש בלימוד, ובראותם התועלת יכירו היופי ויטעמו הטוב, ויאמרו התינוקות זה לזה נדעה נרדפה לדעת השם ותורתו, ואשרי מלמדיהם.
חכם חנניה אלחנן חי הכהן, חנוך לנער, חלק ב', הקדמה, עמוד 4. דפוס אליעזר מנחם אוטולינגי, ליוורנו תקצ"ב (1832). מתוך 'החכם היומי'
מנהג ישראל
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד סדר מנהגם בחנוכת בית כנסת
בתחילה יאמר החזן 'שיר המעלות לשלמה אם השם לא יבנה בית', וכשפותחים הארון יאמרו בניגון כמו שאומרים ביום שמחה תורה זה הפיוט: שאו שערים ראשיכם, והינשאו פתחי עולם. יבוא ברינה מלככם, במקדש סף ואולם. ליוצר אדם בחכמה, תולה ארץ על בלימה. הודו לו ברכו שמו, שמו אדיר בסוד נעלם. צור כונן שמיים בתבונה, פתח לנו שערי בינה. נבוא אל חצרותיך בתהילה, ונברך שמך לעולם'. ואחר כך יעשו שבעה הקפות, ואחר כל הקפה יאמר החזן התפילה מהרב חיים יוסף דוד אזולאי, זכר צדיק וקדוש לברכה. ואחר התפילה השביעית יגמרו השיר, ומברך החזן למלך ולקהל.
חכם חנניה אלחנן חי הכהן, רינה ותפלה, פתיחה, עמוד 3. דפוס כהן ושותפיו, פירנצה תקפ"ח (1828). מתוך 'החכם היומי'
מסורת אבות
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד ראשית לימודם בתלמוד בני י"ב שנה אחר שמלאו כרסם.
וזה דרכי לנערים כשהם בני י"ב שנה, אחרי שמלאו כריסם ממעדני המקרא והמשנה וממאמרי עין ישראל, ובפרט מפירוש ר' שלמה יצחקי על התורה, שכל גופי תורה תלויים בו.
חכם חנניה אלחנן חי הכהן, שערי התלמוד, הקדמה, עמוד 2. דפוס Stamperia della Societa, רג'יו תקע"א (1811). מתוך 'החכם היומי'
לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד שבראותו מחלוקת על הדין תבולבל דעתו הקצרה מלהכיל.
אחרי אשר הורונו חכמינו הזקנים: 'לפי דעתו של בן, אביו מלמדו'. ואף לזאת יחרד לבי, בראותי אשר נתן ספר הרב הגדול המיימוני או השולחן ערוך של הרב קארו, ביד אשר לא ידע ספר, לאמור קרא נא זה ... וגם בשולחן ערוך של הרב קארו, כבר נכתב מגלילי ידיו הטהורות, לאנשים אשר בארץ המה, לא לתינוקות של בית רבן. ובפרט עם הגהות הרב משה איסרליש. שבראות התינוק איזה מחלוקת על הדין, שזה אומר בכה וזה בכה, על הרוב תבולבל דעתו הקצרה מהכיל, וצריך שהמלמד בתחילה ילמדהו בדילוג סעיף מכאן, וסעיף מכאן, וזה בא בארוכה. ואין דעתו מתיישבת על הדברים והדינים הצריכים אליו לחנכו במצוות, ובין כך ובין כך הספרים הולכים לאיבוד, בעניין שההפסד ודאי גדול, והתועלת קטנה היא.
חכם חנניה אלחנן חי הכהן, חנוך לנער, חלק א', הקדמה, עמוד ג'. דפוס אליעזר מנחם אוטולינגי, ליוורנו תר"ב (1842). מתוך 'החכם היומי'
מנהג ישראל
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד טרם שנת הלילה צריכים לסלוח לכל מי שחטא לנו.
הזהירנו השם יתברך בפסוק אחר: 'לא תשנא את אחיך בלבבך', אף על פי שכבר הזהיר 'ואהבת לרעך כמוך'. ופירושו, אף אם חטא לך - לא תשנא אותו, ומחול לו ואהב אותו, אשר על כן הורו לנו חכמינו, שטרם שנלך לישן שנת לילה, צריכים אנו לסלוח לכל מי שחטא לנו.
חכם חנניה אלחנן חי הכהן, ראשית לקח, עמודים 16-18. דפוס דווליאו, רג'יו תק"ס (1800). מתוך 'החכם היומי'