מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם שלמה אמסלם נולד לאביו חכם משה ואימו חנה בשנת תר"מ (1880) בעיר מידלאת בין הרי האטלס במרוקו.
ראשית תורתו למד מפי רבו חכם אברהם עטיה. כל עתותיו ללימוד התורה, והיה לומד מפי השד"רים שהיו מגיעים מארץ ישראל ומתארחים בבית הוריו. חכם שלמה אמסלם נשא לאישה את מרת אסתר, ונולדו להם מספר ילדים. לאחר נישואיו, החל ללמוד ולהעמיק בתורת הנסתר, והיה בקיא הן בתורת הנגלה והן בתורת הנסתר.
בשנת תרנ"ט (1899), כשהיה בן 19, פגש בו חכם מסעוד אבוחצירא, ולאחר שבחן את ידיעותיו נתן לו 'כתב סמיכה', בו הוא מביע את התפעלותו מחוכמתו, הבנתו וידיעותיו של חכם שלמה אמסלם. לימים, נתחבר חכם שלמה אמסלם עם הבבא סאלי, בנו של חכם מסעוד אבוחצירא, והיו לומדים יחדיו ממתיקים סוד. לאחר פטירת חכם אברהם עטיה, שימש חכם שלמה אמסלם כמנהיג הקהילה במידלאת. נודע בענוותו וסגפנותו, והיה מרבה בתעניות ותפילות.
חכם שלמה אמסלם נפטר ביום כ"ה באייר תשכ"ג (1963)
חכם שלמה אמסלם כתב חידושים רבים על התורה, שיצאו לאור שנים רבות לאחר פטירתו על ידי צאצאיו ואוגדו בספרים: 'בני שלמה' - חידושים על התורה, על הנ"ך, חידושי תהילים ועוד.
צדקה ומרפא
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד כיוון שהעניים נחים בשבת, השמש להם מרפא בכנפיה.
ידוע שמי שהוא מתעמל ויגע הרבה, אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק. וכל מי שהוא יושב בטח ואינו מתעמל, כל ימיו יהיו מכאובים וכוחו תשש. עיין בספר 'נאה להודות' מזמור ע"ג. והנה העניים כל ימי החול הם מלאים ויגעים ועל ידי כן מתחזק כוחם. אבל בשבת הם נחים וכיוון שלא עובדים - נחלשים. אם כן הם צריכים דבר לרפא אותם, ביום שנחים, שהוא יום שבת, ומה ירפא אותם הוא השמש, לכן זה כאילו מפורש יום שבת, על כן אמרו: 'שמש בשבת' - שמש צדקה ומרפא בכנפיה - 'צדקה לעניים', שביום השבת הם נחים וכיוון שלא עובדים נחלשים, השמש להם בשבת מרפא בכנפיה.
חכם שלמה אמסלם, בני שלמה, חידושים על נ"ך, ע"מ נ"ח, הוצאת ישיבת בני שלמה, תשס"א (2001) מתוך 'החכם היומי'
גאולת ישראל
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד שמדין קרוב יגאלנו, שאין לך קרוב יותר מאב לבן.
כתב ב'מדרש תלפיות' ענף גאולה, טעם שצריך הקדוש ברוך הוא לגאלנו: שידוע המוכר עצמו לגוי חייבים הקרובים לפדותו, והקדוש ברוך הוא נקרא קרוב שלנו, ועיין שם ...
והנה העושה צדקה מוכיח שאנו בנים ובדין שנזכה לגאולה, כמוכר עצמו לגוי שחייבים לפדותו הקרובים, ואין לך קרוב יותר מאב לבן, ולכן אמרו: 'צדקה מקרבת הגאולה' כי על ידי הצדקה מוכח שאנו בחינת בנים ובדין הוא שיגאלנו הקדוש ברוך הוא מדין קרוב, שאין לך קרוב יותר מאב לבן.
חכם שלמה אמסלם, בני שלמה, חידושים על התורה, עמ' קפ"ח, הוצאת ישיבת בני שלמה, תשס"א (2001) מתוך 'החכם היומי'
מנהג ישראל
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד לסובב הקערה על ראשם כעומר התנופה, שמושך שפע ברכה.
בפרקי דרבי אליעזר מובא וזה לשונו: אמר יצחק לבניו בליל פסח, בלילה הזה אוצרות טללים נפתחים, נמצא בזמן שבית המקדש קיים היו מביאים עומר בפסח, משום שאז התבואה נידונת ונפתחת אוצרו טללים, ועל ידי הנפת העומר מעלה ומטה היה מושך השפע, ועכשיו שאין בית המקדש קיים, שולחנו של אדם הוא במקום מזבח, והמצות שעליו המה במקום מנחת העומר, ועל ידי שאנו מגבהים הקערה עם המצות למעלה, הוא דוגמת הנפת העומר למעלה כדי להוריד טל של ברכה ואחר כך מורידים אותה, והוא דוגמת מה שהיה מוריד העומר כדי לעצור טללים רעים. אלו דבריו. ומעתה כיוון שעל ידי שמגביה הקערה למעלה הווי דוגמת הנפת העומר למעלה, שעל ידי זה מוריד טל של ברכה בארץ, בעת ההיא בעודה הקערה בידו למעלה, נאה ויאה לסבב הקערה על ראשם, כדי שיחולו על ראשם טל של ברכה.
חכם שלמה אמסלם, בני שלמה, הגדה של פסח, עמ' ז, הוצא ישיבת בני שלמה, תשס"ב (2002) מתוך 'החכם היומי'
לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד בשביל האהבה שהיתה בין בני ישראל נתנה להם.
'הבוחר בעמו ישראל באהבה' - רוצה לומר: בשביל האהבה שהייתה בין בני ישראל כמו שנאמר: 'ויחן שם ישראל כאיש אחד בלב אחד', לכן זכינו שבחר ונתן לנו תורתו. ואפשר לרמוז זה על פסוק: 'ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום'. ה' עוז לעמו יתן - היא התורה נקראת עוז, ה' יברך את עמו בשלום- בזכות שהתברכנו שיהיה שלום בינינו דין גרמה - ה' נתן לנו התורה.
חכם שלמה אמסלם, בני שלמה, חידושים על נ"ך, ע"מ קנ"ח, הוצאת ישיבת בני שלמה, תשס"א (2001) מתוך 'החכם היומי'
אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד כדי שתעלה תפילתו ותעשה פעולתה צריך שיהיה באהבה ושלום.
'והיה מעשה הצדקה שלום' - בהקדים מאמרם זיכרונם לברכה: קודם כניסתו לבית הכנסת, ישים אל לבו מצוות 'ואהבת לרעך כמוך' ואחר כך יכנס, ויכוון לאהוב כל אחד מישראל כנפשו , כי על ידי זה תעלה תפילתו כלול מכל ישראל, ותוכל לעלות ... וזה שכתוב: ו'היה מעשה הצדקה' - כדי שתעשה הצדקה, שהיא התפילה פועל, ותוכל לעלות - 'שלום' - רוצה לומר: שיהיה באהבה ושלום עם כל אדם מישראל.
חכם שלמה אמסלם, בני שלמה, חידושים על נ"ך, ע"מ ט', הוצאת ישיבת בני שלמה, תשס"א (2001) מתוך 'החכם היומי'
מסורת אבות
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד צער החכם על מה שלא לימד ועל תלמידיו שלא למדו.
'אמר לו רבי שמעון בר יוחאי לרבי עקיבא כשהיה בבית האסורים: רבי למדני תורה'. אמר לו: איני מלמדך. אמר לו : אם אין אתה מלמדני אני אומר ליוחאי אבא ומוסרך למלכות. אמר לו: בני יותר ממה שהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק - ויש להבין תשובתו, מה ראה לקחת משל מן הפרה והעגל?
ואפשר בהקדים מה שראיתי בהקדמת ספר 'אוהל יעקב' ... מי שאגר ואסף דברי חכמה בליבו, והקיא אותם מליבו והודיעם לאחרים למען הקל מעליו המשא, כי המשא כבד כבדו ממנו, ולא יכול להתאפק מהודיעם אל הזולת', עד כאן. הרי לך שהאדם יש לו צער כל עוד שלא הוציא דבריו מליבו להודיעם לאחרים וכמאמר איוב 'אדברה וירווח לי'. והנה פסק מרן שמותר לומר לאדם לחלוב בהמתו בשבת משום צער בעלי חיים שהחלב מצערה. מכאן למדנו שהחלב מצער הבהמה כל עוד שהוא בדדיה, ולכן לקח משל מן הפרה שכמו שהפרה יש לה צער כל זמן שהחלב בדדיה וגם כן יש לה צער על בנה אם אינו יונק ממנה, כן החכם שאגר וקבץ דברי תורה בליבו, יש לו צער אם אינו מודיעם לאחרים, וגם כן יש לו צער על תלמידיו שלא למדו, כמו שהפרה מצטערת על בנה כשאינו יונק ויש לה צער כל עוד שהחלב בדדיה.
חכם שלמה אמסלם, בני שלמה, חידושים על הנ"ך עמ' נ"ז , נ"ח, הוצאת ישיבת בני שלמה, תשס"א (2001) מתוך 'החכם היומי'
לא קיים קובץ להאזנה