מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם מאיר ביקייאם נולד לאמו ולאביו חכם חליפה בשנת ת"ע (1700) לערך בסלוניקי, שהיתה בשלטון עות'מאני.  
עוד בנעוריו למד קבלה והיה בקיא בה מאד. חיבוריו הפרשניים עושים שימוש בקבלה ויוצרים הקבלות בין פשט הכתובים לבין מושגים קבליים.
חכם מאיר ביקייאם חי בעוני, ובמהלך חייו עבר מסלוניקי לאיזמיר. חכם יצחק הכהן, בן דורו, כתב עליו טובות. 
חכם מאיר ביקייאם נפטר ביום כ"ט תמוז תקכ"ט (1769) ונקבר באיזמיר.
חיבוריו הם 'גולל אור', 'קרה מקרה', 'מגן אבות' ו'מאיר לארץ'.

אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד שהקטון במעשים שלא היה ראוי לעלות, יזכה לבחינה גדולה.
'כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר' ומסיים הכתוב: 'הקטון יהיה לאלף, והצעיר לגוי עצום, אני ה' בעתה אחישנה'. -
זה שאמרו: 'כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא', דקדק לומר: 'חלק לעולם הבא', ולא אמר: 'מזומנים לעולם הבא', שהיה משמע שתיכף ומיד, כשנפטר איזה מישראל, הוא מזומן לעולם הבא. וזה אי אפשר, שכמה עונשים וייסורים סובל תחילה עד שיזדכך לזכות לעולם הבא. אלא אמר: 'יש להם חלק לעולם הבא', ויהיה כשיהיה. דהיינו, שה' יתברך מגלגל אותם גלגול אחר גלגול, עד שיתקן שורש נשמתם, ואחר כך זוכה לחיי העולם הבא, ולפעמים, שהגופים נאבדים ואינם קמים בתחיית המתים שאין להם לחלוחית מצווה, או שמלווה ברבית, כמה שכתב הרב זכרונו לברכה ב'ספר הגלגולים', וכן על מתי יחזקאל, שכולם קמו ולא קם אחד מפניהם מפני שהלווה ברבית, יעיין שם. אבל הנשמות, 'כי לא ידח ממנו נדח', ומתגלגל אותם עד שיתוקנו.
ולעולם ש'כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא', על דרך הנזכר, שנאמר: 'ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ' - ארץ העליונה. ואם תאמר: וכי כל ישראל הם צדיקים, והלא כמה וכמה רשעים יש בהם? כמה שנאמר בזוהר, לזה בא כמתרץ, ואמר: 'נצר מטעי' - כלומר על ידי שאני נוטע אותם פעם אחר פעם, מגוף לגוף, על ידי גלגולים, אז 'מעשה ידי להתפאר', ואז 'הקטון יהיה לאלף' - שהיה קטון במעשים טובים ולא היה ראוי לעלות, מה הוא 'יהיה לאלף'? - שיזכה לבחינה גדולה. 'והצעיר לגוי עצום' - שהיה צעיר במעשים טובים, יהיה לגוי עצום על ידי הגלגול, כל אחד עולה במעלה, ואז כשיתוקנו כולם, 'אני ה' בעתה אחישנה' - שיבוא מלך המשיח 'ובלע המוות לנצח'.
מגן אבות, פרקי אבות פרק א, דף א עמ' א, דפוס F. Bendarski, למברג, תרנ"ד (1894)
בין ישראל לעמים
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד אהבת הבריות לכלול אומות העולם באהבה.
'אוהב את הבריות ומקרבן לתורה' - דקדק לומר הבריות, להיות כולל לאומות העולם, שיהיה מראה להם אהבה, ועל ידי זה 'ומקרבן לתורה', כמו שעשה הוא עצמו לאותם גויים שבאו לפניו, ועל ידי ענוותנותו ואהבה שהראה להם נתקרבו לתורה ונתגיירו, לא כמו שמאי שעל ידי קפדנותו ברחו.
מגן אבות, פרקי אבות פרק א, דף ג עמ' ב, דפוס F. Bendarski, למברג, תרנ"ד (1894)
לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד שיושבים ולומדים כל אחד בפני עצמו, הרי זה מושב לצים.
'רבי חנניא בן תרדיון אומר: שניים שיושבים ואין ביניהם דברי תורה הרי זה מושב לצים' - הכוונה הוא שהם יושבים ולומדים כל אחד בפני עצמו, ואין ביניהם דברי תורה, שאינם לומדים יחד, אלא בד בבד. הרי זה 'מושב לצים'. קורא אותם 'מושב לצים' כיוון שאינם משגיחים בדברי חכמינו זכרונם לברכה שאומרים 'חרב על הבדים'. ולא עוד אלא שחוטאים, שמתלוצצים מדברי חכמינו זכרונם לברכה.
מגן אבות, פרקי אבות פרק ג, דף י עמ' א, דפוס F. Bendarski, למברג, תרנ"ד (1894)
גאולת ישראל
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד להיזהר שברצונם לקרב הגאולה, ואדרבא נתרחקה.
'אבטליון אומר: חכמים הזהרו בדבריכם, שמא תחובו חובת גלות, ותגלו למקום מים הרעים, וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו ונמצא שם שמים מתחלל' - אפשר שהתנא עצה טובה בא להשמיע לנו, שלא יטעו החכמים בזה כמו שטעה אדם הראשון, ומשה רבנו, עליו השלום, ושלמה המלך, עליו השלום. וזה שאמר: 'חכמים היזהרו בדבריכם' - אתם, החכמים, שכוונתכם לברר הניצוצות על ידי עסק תורתכם ומעשיכם הטובים, היזהרו שלא לעשות כמו שעשו הראשונים שרצו לקרב הגאולה, ואדרבה נתרחקה יותר ונתארך הגלות. וזה שאמר: 'שמא תחובו חובת גלות', שבמקום גאולה תחובו חובת גלות.
מגן אבות, פרקי אבות פרק א, דף ג עמ' א, דפוס F. Bendarski, למברג, תרנ"ד (1894)
מסורת אבות
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד רזיה תורה נמסרו מפה אל פה מסיני לאנשי כנסת גדולה.
'משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה' - ביאור: 'משה קיבל תורה' - דהיינו רזי התורה וסודותיה, ומשום כך נקט לשון קבלה, ללמדנו שרזי התורה וסודותיה נקראים קבלה, שהם דברים שמקבלים מפה אל פה, איש מפי איש, מסיני, דהיינו מלכות שנקראת סיני כנזכר, והקבלה היא במלכות כנזכר. ומשום כך לא אמר בסיני שהיה במשמע ההר סיני, אלא אמר מסיני, לרמוז שהקבלה שקיבל היה המלכות שמסרה לו רזי התורה וסודותיה.
'ומסרה ליהושע' - מפה אל פה, מפני שהוא היה עתיד להיות דַבָּר לישראל. 'ויהושע לזקנים', ובוודאי שאהרן ובניו היו בכלל הזקנים, וכשמסרה יהושע לזקנים, היה לזקנים שהיו בדורו, 'וזקנים לנביאים', ודאי שהיה לנביאים שהיו בדור ההוא של הזקנים, ואלו הנביאים, ודאי שהיו מוסרים לנביאים שבאו אחריה, וכן זה הדרך, מנביאים לנביאים, עד זמן כנסת הגדולה. ומוכרח שכך היא, שאי אפשר בלאו הכי, שהרי אותם הנביאים שהיו בזמן כנסת הגדולה, לא ראו ולא הכירו לזקנים בימי יהושע.
מגן אבות, פרקי אבות פרק א, דף א עמ' ב, דפוס F. Bendarski, למברג, תרנ"ד (1894)
מנהג ישראל
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד מה שמוציא אדם מן העולם העליון, שאינו זוכה לעלות נשמתו.
'רבי דוסא בן הרכינס אומר: שינה של שחרית ויין של צהריים וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ מוציאים את האדם מן העולם' - ואיך דברים אלו מוציאים את האדם מן העולם, שהרי ראינו כמה וכמה בני אדם שישנים עד שלוש שעות או ארבע שעות של יום, והם בריאים וטובים. גם צריך להבין שבשביל שתיית יין בצהריים מוציאים אותו מן העולם, ומה פשע ומה חטא יש בדבר להענישו, וגם ישיבה של בתי כנסיות של עמי הארץ ושיחת הילדים צריך להבין מה רצה לומר. ונראה לעניות דעתי שמה שאמר 'מוציאים את האדם מן העולם', אינו מן העולם הזה, הגשמי לבד, אלא יש מן העולם הזה ויש מן העולם העליון, מלכות שמים, שנקרא עולם שאינו זוכה לעלות נשמתו בסוד מים נוקבים בתוך המלכות הנקרא עולם.
מגן אבות, פרקי אבות פרק ג, דף יב עמ' ב, דפוס F. Bendarski, למברג, תרנ"ד (1894)
אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד שמקבל שפע והארה בכללות אדם בסבר פנים יפות.
'והווי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות' - הכוונה כל האדם, דהיינו כל האצילות בכללות שנקראת אדם, יהיו בסבר פנים יפות, שמקבלים שפע והארה מפני אריך הכופף קומתו ומאיר בפניהם.
'והווי מקבל' - כלומר גם אתה תקבל מאותה הארה, מפני שעל ידי עסק התורה נגלים מוחים מצד אבא ואין אחיזה לחיצונים מאותם האורות, ואז כולם פניהם לצד אחד, ואינם אחור באחור, או אחור בפנים, אלא כולם פניהם לצד אחד ומקבלים שפע והארה מפני אריך, וגם אתה תקבל מאותה הארה.
מגן אבות, פרקי אבות פרק א, דף ד עמ' א, דפוס F. Bendarski, למברג, תרנ"ד (1894)