מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם משה א-זאגורי נולד לאמו ולאביו בכפר יונילאן שבמחוז תלוואט שבמרוקו.  

בהיותו בן 12, מת עליו אביו, ודודו חכם דוד הכהן, גידלו כאביו. כשחכם יעקב אבוחצירא, ה'אביר יעקב', הגיע להתארח בבית דודו, זכה לקבל ממנו ברכתו, שיזכה לגדול בתורה ולהאיר עיני ישראל. חכם משה א-זאגורי, אכן עלה ונתעלה, והפך למנהיגם של היהודים בכפרי כל המחוז ממרכש ועד עמק הדרעא. 

חכם משה א-זאגורי התמנה לאב בית הדין של מחוז תלוואט. נודע בחוכמתו בנגלה ובנסתר, נהג בחסידות, ולא זז ממנהגיו בטבילה גם בימי החורף הקשים, אף בימי זקנתו. הוא הקים חברות לגמילות חסדים, והרים קרנות ל'הכנסת כלה' ו'קמחא דפסחא'. תלמידים רבים, ביקשו להתבשם מתורתו, והוא עמד בראש הישיבה הגדולה ביונילאן יחד עם חברו חכם דוד פרץ בעל ה'מגן אברהם'. בין תלמידיו הרבים: חכם שמעון הכהן, חכם רפאל בוסקילה, חכם יוסף זאגורי וחכם שמעון דרעי. למימון הישיבה היה סוחר באגוזים, בהגיע עונתם. 

באחת הפעמים, נסע עם אחד הסוחרים לכפר סמוך כדי לרכוש שם כמות גדולה של אגוזי פקאן. כשהחלו בספירת הסחורה, התחלקו ביניהם כך שחכם משה אזאגורי ספר חלק מהאגוזים, והסוחר עסק גם הוא בספירת החלק הנותר. בגמר הספירה, סיכמו את מספר האגוזים שנספרו על ידי שניהם, ושילמו למוכר הערבי את חלקו. בדרכם חזרה ליונילאן, דנו ביניהם אודות הקניה המוצלחת, וחכמנו נחרד לשמוע את הסוחר מתבטא ואומר: לו הייתי סומך על הספירה המדוקדקת שלך, לא היינו מרוויחים היום מאומה. כששמע חכמנו את הודאתו המפורשת של הסוחר כי אכן רימה את הערבי בספירתו, נחרד חרדה גדולה ומיהר לחזור על עקבותיו ללא שהיות, כדי להשיב את גזלת הערבי, ולספור את הסחורה מחדש כדת וכדין. הערבי ששמח על יושרו של החכם, הודיע כי הוא מוחל ומוותר על הכסף, אך חכמנו עמד איתן בדעתו כי לא ייהנה מכסף גזול. 

לחכם משה א-זאגורי נולדו שלושה בנים: חכם מאיר, חכם רפאל חסיד, וחכם ניסים, לימים רב הישוב תירוש.

חכם משה א-זאגורי נפטר ביום כ"ב סיון תש"א (1941) ונטמן ביונילאן, 69 שנים לאחר מכן, ביום כ"ט סיון תש"ע (2010), הועלו עצמותיו הקדושות ונטמנו באדמת ארץ ישראל במושב תירוש.

חיבורו 'ירים משה' כולל סודות וחידושי תורה, מדרשים ודרשות ופיוטים רבים.

צדקה ומרפא
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שטוב יותר לתת לעניים מלתת לבניין בית המקדש.
'אמר לו הקדוש ברוך הוא לדוד: אתה לא תבנה הבית הזה לשמי, אלא בנך היוצא מחלציך'. - ולמה? אמרו בגמרא: שאמר לו הקדוש ברוך הוא: כי דמים רבים שפכת. והקשו חכמינו זיכרונם לברכה: וכי דוד, חס ושלום, הרג נפשות ישראל על חינם, עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא: 'כי דמים רבים שפכת', והלא אם הרג, הרג בהן מפני שהוא ראש סנהדרין והורג בהן.
אלא אפשר לומר: למה אמר הקדוש ברוך הוא לדוד: 'כי דמים רבים שפכת'? - מפני שדוד אצר כל האוצרות של כסף, מפני שראה דוד לבנות בית המקדש עד שבא רעב, והיו העניים מתים, ולא פיזר אותם לעניים ולאביונים, על כן לא רצה השם יתברך שיבנהו הוא בעצמו, לפי ששפך דמים רבים של עניים ואביונים, שלא פרנסם באותם המעות לעניים לצדקה, ולא לבניין בית במקדש נכנס כסף וזהב.
וזה הוא: 'פזר נתן לאביונים' - שמה שאצר לבניין בית המקדש ולא פיזר אותם, ויותר טוב שיפזרנו ויתננו לעניים ואביונים, וזהו: פיזר ונתן, והטעם לזה: יען הבית המקדש נחרב ולא עומד לעד, מה שאין כן צדקה - עומדת לעד. שאלו חכמים לשלמה ואמרו לו: 'עד כמה כוחה של צדקה' - שהיו מסופקים בכוחה של צדקה מה היא הטוב בהם? - אם לבניין בית המקדש או לצדקה, לכך אמר להם: 'מה פירש דוד אבא' - הכוונה צאו וראו בתורה מה כתב הקדוש ברוך הוא על דוד, שלא נתן אותם לעניים ואצר אותם לבניין בית המקדש, כתב עליו הקדוש ברוך הוא כאילו שפך דמים של עניים ואביונים, לכך אמר לו הקדוש ברו הוא: פזר אותם לעניים ואביונים וכל מי שיעשה מעשה זה בוודאי 'וצדקתו עומדת לעד'.
ירים משה, דרוש א, עמ' פז. נערך ע"י אליהו פרץ, הוצאת מלכי רבנן על ידי בנו חכם ניסים א-זאגורי, ירושלים תש"ס (2000).
אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד כשעושה שלום עם רעהו, עושה שמו של הקב"ה שלם.
'או יחזק במעוזי, יעשה שלום לי, שלום יעשה לי' - שכביכול אומר: תראו האיש הנבחר, שמעביר על מידותיו ומוחל למי שהרע לו, ועושה עמו שלום, זה האיש 'יחזק במעוזי' - נוחל ומחזיק בגן עדני, בשביל שעושה עמי שני חסדים שלמים, וכן רבים: החסד האחד - כשעושה שלום עם רעהו ונעשו אוהבים זה לזה, נמצא יעשה שלום לי לשמי ממש, כמו שכתוב למעלה, שעל ידי אהבה שלו והאהבה של רעהו, נעשה שמי שלום, כמו שפירשתי, כמו שאמר הכתוב: 'ואהבת לרעך כמוך אני ה' - נעשה שמי הויה ברוך הוא שלם, זהו: 'יעשה שלום לי' - לי לשמי. ובחסד השני - שלום יעשה לי במלאכי הפרקליט שלו וגם של חברו בשביל שהוא באהבה עם חברו ואינם מדברים רעה זה על זה, לא יש קטרוג לפני המלאכים שלו ושל חברו ונמצא שלם, גם כן יעשה לי בשמים.
ירים משה, דרוש ליום כיפור, עמ' קמא. נערך ע"י אליהו פרץ, הוצאת מלכי רבנן על ידי בנו חכם ניסים א-זאגורי, ירושלים תש"ס (2000).
לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד חביבים כל ישראל, וחיבה יתרה לעוסקים בסודות התורה.
'חביבין ישראל שנתן להם כלי חמדה זה נביאים וכתובים' - מדבר על כללות כל ישראל שיש הלומד התורה לשמה, ויש שלומד מקרא ואינו לומד משנה, ויש משנה ולא גמרא, ויש שלומד גמרא ולא סודות התורה, ומעולה מכולם מי שטורח לידע סודות התורה על אמיתתם כמו שידע א-להותו יתברך ויעבוד עבודתו עיקרית, והעיקר הוא הכל יהיה לשם שמים לעשות רצון הבורא יתברך, כי זה כל האדם. וזהו שאמר: 'חביבין ישראל' - הם כללות כל ישראל שניתן להם כלי חמדה.
אמנם חיבה יתרה נודעת להם לאותם העוסקים בסודות התורה לשמה, כי זהו עיקר כל העולמות העליונים והתחתונים. וזהו שנאמר: 'חיבה יתרה נודעת להם' - שניתן להם כלי חמדה, שבו נברא העולם, שעיקר בריאת האדם היתה בסודות התורה, ועיקר קיומן על ידי סודות התורה, כי הקיום מעין סודות ומעין הבריאה. לכן חיבה יתירה נודעת להם לאותם המקיימים העולם.
ירים משה, דרוש ח', עמ' קכא-קכג. נערך ע"י אליהו פרץ, הוצאת מלכי רבנן על ידי בנו חכם ניסים א-זאגורי, ירושלים תש"ס (2000).
מנהג ישראל
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד מוסר לאדם מפירוש טעמי המקרא.
'שופר מהופך' - פירוש: שהוא טוב, נהפך מרעה לטובה אזי 'קדמה' - כמו שהיה מקדמת העולם, בשעת בריאתו, שאין בו עוון אשר חטא, ומאחר ששב בתשובה נהפך לטובה, אזי צריך לענווה, שיהיה עניו ובזה מתכפרים לו עוונותיו וכאלו הקריב קרבנות על גבי המזבח. כמו שאמר דוד המלך, עליו השלום, 'זבחי א-להים רוח נשברה' - וזהו: 'זקף קטון זקף גדול' – פירוש: שהקדוש ברוך הוא זוקפו לגדולה, ממדרגה למדרגה בעולם הזה ובעולם הבא.
ירים משה, דרוש ט', עמ' קכז. נערך ע"י אליהו פרץ, הוצאת מלכי רבנן על ידי בנו חכם ניסים א-זאגורי, ירושלים תש"ס (2000).
אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד לשוב תחילה ממה שחטא לחברו, ולא ישוב עם עוונו בידו.
'שובה ישראל עד ה' אלהיך' - שצריך בתחילה 'שובה ישראל' - שכל אחד ימחול לחברו אשר חטא לו כדי שתהיו גוף אחד, ואחר כך אתם יכולים לשוב 'עד ה' א-להיך' משום 'כי כשלת בעוניך' - כי אם תשוב דווקא על שחטאת לפניו, יתברך, ועוון שנאת חינם עדיין הוא בידך, כביכול אינו מוחל לך על מה שחטאת לפניו, אשר על כן 'קחו עמכם דברים' - כל אחד מכם יפייס את חברו אשר חטא לו בדברים ורצויים טובים, ואחר כך ביום הכיפורים ישוב לו ה' בתשובה.
ירים משה, דרוש ליום כיפור, עמ' קלה. נערך ע"י אליהו פרץ, הוצאת מלכי רבנן על ידי בנו חכם ניסים א-זאגורי, ירושלים תש"ס (2000).