מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם מסעוד יונה אדרעי נולד לאמו פריחה ולאביו חכם מאיר בשנת תרע"ד (1904) בדגגאנא שבמרוקו.  
למד תורה במראכש מפי חכם אהרן בוזגלו וחכם חניה דלויה, ומשם עבר ללמוד ברבאט. 
שימש כשוחט מוהל, סופר סתם, ומורה בתלמוד תורה בעיר רחאמנא. שם נשא לאישה את מרת חסיבה, ונולדו להם שלושה-עשר ילדים. בביתם אירחו גם את תלמידיו.
בשנת תש"ז (1947) עם פתיחת רשת בתי הספר 'אוצר התורה' במרוקו, חכם מסעוד יונה אדרעי החל ללמד בה בעיר רחאמנא, ולאחר מכן בקזבלנקה.
בשנת תשי"ב (1952) זכה ועלה לארץ ישראל והתיישב בראש פינה. 
חכם מסעוד יונה אדרעי נפטר ביום ט"ז אלול תשכ"ח (1968), ונקבר בירושלים.
הערותיו על פרשות השבוע וחלק מספרי נביאים כתובים נדפסו יחד עם דרשות, שנשא בספר 'שפת אמת'.

אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד לעם הארץ שלא ישנא תלמיד חכם, שהרי אחיו הוא.
'לא תשנא את אחיך בלבבך; הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא' - ואתה 'עם הארץ' לא תשנא את שהוא 'תלמיד חכם', כמו שנאמר: 'את ה' א-לוהיך תירא', שהרי אחיך הוא, שהרי כל ישראל קרויים אחים ואין בהם פירוד, כמו 'בן איש אחד נחנו', לפיכך אם הוכיח אותך לא תשנא אותו בלבבך, שהרי חלקך בגן עדן - יורשו הוא, וחלקו - בגיהנם תירש אתה. וגם אתה 'התלמיד חכם' לא תשנא את אחיך בלבבך ולא תוכיח אותו, שהרי אחיך הוא. לפיכך 'הוכח תוכיח' - אתה 'התלמיד חכם' הוכח אותו אפילו מאה פעמים, שהרי עמיתך הוא, 'ולא תישא עליו חטא'.
שפת אמת, קדושים, עמ' פב, הוצאת בני המחבר, ירושלים, תשנ"א (1991)
צדקה ומרפא
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שואלים בהליכות העני בפסח קודם לפסח שלושים יום.
'שולחן ערוך: שואלים בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום. ומנהג לקנות חיטים לחלקן לעניים לצורך פסח. וכל הדר בעיר י"ב חודש צריך ליתן לזה.'
הדין אמר 'שואלים בהלכות' - אל תקרי הלכות אלא הליכות, רוצה לומר: צריך לשאול לעני איך אתה מתהלך בפסח, האם אתה אוכל בשר טוב וטרי או רק ירקות. לגבי כל בני אדם שחושבים רק על האכילה אמר: 'שואלים', אבל לגבי תלמידי חכמים שהם תמיד חושבים על קיום הנפש אמר: 'שואלים ודורשים' - דהיינו חוקר ומחפש, כמו 'דרוש דרש משה' - שידרוש מהעני איך הוא מתהלך בפסח, האם הוא עוסק גם בתורה או רק באכילה ושתיה. זהו 'ודורשים' - שהם חוקרים שלא יכשלו, חס ושלום, בבני אדם שאינם הגונים. ...
ולמה קודם פסח שלושים יום? אלא מצאנו כי שלושים יום לפני פטירתו של אדם הנשמה עולה למעלה לתת דין וחשבון ולראות בשכר ועונש. ואמרו רבותינו זיכרונם לברכה: שאדם נידון לא רק בראש השנה, אלא גם בפסח. וצריך להרבות בתשובה וצדקה בפסח יותר מראש השנה, שהשטן מקטרג הרבה, ולכן צריכים להרבות בצדקות לפני הביעור כדי שלא יהיה לו פתחון פה לקטרג.
שפת אמת, שואלים בהלכות פסח, עמ' קס, הוצאת בני המחבר, ירושלים, תשנ"א (1991)
גאולת ישראל
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד בביאתנו לארץ צריך להוסיף יותר על מה שהיינו שם.
ועכשיו, שבאנו לארץ הקדושה, ארץ אבותינו הקדושים, שאנחנו צריכים להוסיף יותר ויותר על מה שהיינו שם כדי לזכות ולזכות לאחרים, לא באנו רק לאכול ולשתות, באנו להחזיק ולחזק הדת להתפלל עם הציבור ערב בוקר וצהרים ולקבוע שיעורי תורה.
אפילו אם לא קיימנו 'והגית בו יומם ולילה', על כל פנים אם אנחנו מתפללים כל יום וקוראים קריאת שמע עם הציבור נחשב לנו כאילו קיימנו 'והגית בו יומם ולילה', וכל שכן אם אנו קובעים שיעורי תורה כל לילה כידוע אז בוודאי קיימנו 'והגית בו'.
שפת אמת, דרשה. קשים מזונותיו של אדם, עמ' קנה, הוצאת בני המחבר, ירושלים, תשנ"א (1991)
לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד שמטריח עצמו עליה, מוסיף וקורא ,מתרחבת לו הדעת.
'ויעתק משם, ויחפור באר אחרת, ולא רבו עליה, ויקרא שמה רחובות, ויאמר כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ' - נראה לעניות דעתי אם אפשר עם מה שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה: כשהוולד במעי אמו היה קוראת את התורה כולה, וגם כן נר דלוק על ראשו שנאמר: 'בהלו נרו עלי ראשי'. ואותו הנר היא הנשמה, שנאמר: 'נר ה' נשמת אדם', והיא שמאירה לו ורואה מסוף העולם ועד סופו. וכשהגיע קצו לצאת ממעי אמו הוא מצטער על התורה שמא תישכח ממנו ויחטיא אותו יצר הרע, וכשהוא רוצה לצאת, הקדוש ברוך הוא נוטל הנשמה מעליו ומיד נופל לארץ, וכשנפל לארץ בא יצר הרע וסוטר אותו על פיו והוא צועק וי – תקע, ובוכה על התורה שנשתכחה ממנו בכל יום ויום עד שגדל.
וכשהוא קורא בתורה בכל יום ויום הקדוש ברוך הוא עוזרו עליה, ויצר הרע בורח מעליו, ומתיש כוחו ואינו עושה עמו מלחמה, כמו שאמרו: 'בראתי יצר ברע בראתי לו תורה תבלין', והוא מתחילה ובראשונה מתחיל מאלף עד תיו, והוא מוסיף וקורא ומטריח עצמו עליה. וכשהשטן בורח ואינו עושה עמו מלחמה באותה שעה דעתו צלולה וקורא בתורה ועושה מצוות ומעשים טובים, ומוסיף בעבודתו יתברך שמו, וקורא אותה 'רחובות' - שמרחבת לו הדעת, וגם כן יש לו שכר הרבה בעולם הזה ובעולם הבא, והוא מודה לקדוש ברוך הוא על יציאתו ממעי אמו, שהרי מעיקרא שהיה במעי אמו אפילו קרא את התורה כולה לא יש לו שום שכר, אבל עכשיו יש לו שכר הרבה בעולם הזה ובעולם הבא, וגם כן יש לו מעלה אחר מעלה כמו 'ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה' דהיינו: מדריגה בתר מדריגה.
שפת אמת, תולדות, עמ' כג, הוצאת בני המחבר, ירושלים, תשנ"א (1991)
מנהג ישראל
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד שטוב שאדם נקרא בשני שמות, שהשם השני מגן על חיותו.
מצאנו שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה שטוב שאדם נקרא בשני שמות, שאם נגזרה איזה גזירה עליו בר מינן, אז השם השני מגן עליו ויתן לו קצת נחת. ולמדנו זה מיעקב אבינו, עליו השלום, שבשעה שנמכר יוסף אז יעקב כבר טעם טעם המיתה, שהרי תמיד היה ביגון ואנחה בר מינן, וגם כן השכינה נסתלקה מעליו ונמצא שהוא חשוב כמת, מצד הספירה שלו שהיא התפארת, והחיות שיש לו רק מצד ישראל, שהספירה שלו 'ישראל סבא'. ובזמן הבשורה כתוב: 'ותחי רוח יעקב אביהם', ועוד כתוב 'ויחי יעקב בארץ מצרים', דהיינו: שחזרה הספירה שלו ונתנה לו חיות.
שפת אמת, ויחי, עמ' מב, הוצאת בני המחבר, ירושלים, תשנ"א (1991)