מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם יעקב אלמליח נולד לאמו מזל טוב ולאביו חכם שמואל בשנת תרמ"א (1881), בארם צובא, שבסוריה.
חכם יעקב אלמליח תלמידו של חכם עזרא חמווי (כבאז), נשא לאישה את בתו ג'מילה, ונולדו להם שני בנים ובת: חכם יצחק מרדכי מישיבת 'מגן דוד', משה וזכיה.
חכם יעקב אלמליח היגר לארה"ב שם עסק במסחר, שימש כשוחט והיה למנהיג בקהילת החלבים. היה ראשון לכל דבר שבקדושה. רבים באו לשאול ממנו דבר הלכה, והוא השתדל לענות לכל שואל, ועזר לרבים בענייני יהדות. היה איש צדיק, וחריף מאוד, והיה אישיות חשובה ומקובלת על הקהל.
חכם יעקב אלמליח נפטר ביום י"ד אלול תשכ"א (1961) בניו-יורק ארצות הברית.
חכם יעקב אלמליח חיבר את הספר 'וישא יעקב' - דרושים ושו"ת.

לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד שלא יחזיק חידושיו לעצמו, אלה יזכה בהם את הרבים.
'אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך' – דהיינו: על ידי ריבוי ועסק התורה, חידשת חידושי תורה, אל תחזיק הטובה התורה שחדשת לעצמך, אלא 'יפוצו מעיינותיך חוצה' לזכות בה את הרבים.
וישא יעקב, עמ' י', ירושלים, תשט"ז (1956)
צדקה ומרפא
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שהזריזות בצדקה היא מצווה נוספת על הצדקה עצמה.
'צדק צדק תרדוף למען תחיה' - למה כפל הכתוב צדק צדק שני פעמים? - לומר שנתינת הצדקה מהרה חשובה כשתי צדקות, וזה רמז 'צדק צדק' - יחשב לך שתי צדקות אם תרדוף ותמהר נתינת הצדקה, שהזריזות לבד מצווה בפני עצמה, 'תחיה' - בעולם הזה 'וירשת את הארץ' - לעולם הבא.
'וישא יעקב, עמ' ס"ג-ס"ד, ירושלים, תשט"ז (1956)
מסורת אבות
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד 'כל המזכה' לרבות הקטן, שאין הדבר תלוי במשה רבינו.
'כל המזכה את הרבים, אין חטא בא על ידו. משה זכה וזיכה את הרבים, זכות הרבים תלוי בו, שנאמר: צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל'. - והנה חכמי המשנה דייקו בלשונם: 'כל המזכה את הרבים' - לרבות כל שהוא, דהיינו אפילו הקטן שבקטנים כמוני היום, וכמו שאמרו באבות פרק ד': 'איזהו חכם? - הלומד מכל אדם, שנאמר מכל מלמדי השכלתי' - ופירוש 'מכל מלמדי השכלתי' - אפילו מן הקטן שבקטנים, ולהיות חושב כי התורה היא המדברת ומלמדת אותו, ולא הקטן וזה שאמר דוד, עליו השלום, 'כי עדותיך שיחה לי'.
וישא יעקב, עמ' י', ירושלים, תשט"ז (1956)
גאולת ישראל
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד שהתשועה החלה לבוא ואין הדבר תלוי אלא בקיומו של עולם.
הן עתה אחינו בית ישראל, הטרם ידעתם, זה לנו כמה שנים באורך הגלות, ועתה התחילה תשועה לבוא. ואין הדבר תלוי כי אם בתשובה ומעשים טובים ותלמוד תורה כנגד כולם, והיא קיומו של עולם, כמו שאמר הכתוב: 'אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי'.
וישא יעקב, עמ' ע"ח- ע"ט, ירושלים, תשט"ז (1956)
אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מזהיר על הגדולה מחמת שמו הטוב, ולא שזכה בה מחמת עושרו.
'אמר רבי יוחנן: אשרי אדם שגדל בשם טוב ונפטר בשם טוב מן העולם' - אומרו: 'שגדל בשם טוב' ולא אמר: וזכה לשם טוב. - הטעם כי יש שמתחילה זכה לעושר וכבוד וגדולה, ואחר כך הגיע לשם טוב, ולאיש כזה אין השם טוב ראיה על שלמותו כי רבים יחלו פני נדיב ומחנפים לו מחמת עושרו וגדולתו ועל ידי זה בא לשם טוב אם אמת אם שקר.
אבל אם שגדולתו בא לו מחמת שמו הטוב, ונתגדל מעיקרו אצל כל, שלא מחמת עושרו כי אם מחמת הנהגתו מקטנותו, וישרו עם הבריות, הרי זה אהוב למעלה ונחמד למטה, ומצא חן ונתגדל והוא שם טוב אמיתי, וזהו שאמר עליו שלמה: 'וגדל בשם טוב' - שגדולתו מחמת שמו הטוב, והוא השבח כי שמו הטוב לא יסור ממנו לעולם, והולך עמו לעולם הבא.
לא כן מי שבא לו שם טוב מחמת עושרו, כי אפשר ילך העושר ושמו הטוב ילך עמו, כי גלגל הוא שחוזר בעולם, כי לפעמים העשיר ירד מטה והעני עלה מעלה מעלה, ואז אל יבטח האדם ברוב עושרו כי אם יבטח האדם בקדוש ברוך הוא ובשמו הטוב, ובהנהגתו עם הבריות, ואם הוא נוח עם הבריות אז נוח לשמיים, ה' יזכנו שנהיה גדלים בשם טוב, ולאורך ימים ושנים, נפטר בשם טוב מן העולם.
וישא יעקב, עמ' י"ד, ירושלים, תשט"ז (1956)
מנהג ישראל
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד שנולד לו ילד קורא בתורה ועושה סעודת יום טוב לקהל.
מנהג הוא בארם צובא ובכל תפוצות ישראל כשנולד בן זכר יום השבת השבוע, קוראים לאבי הבן לקרוא בתורה, ואומרים הקהל לפניו שירים ותשבחות, ועושה אבי הבן יום טוב, וקורא לכל הקהל לכבוד סעודת הבן, וכן נהגו גם כן כשנולד לו בת עושים כן כשקוראים אבי הבת לספר תורה אומרים לפניו שירים ותשבחות.
וישא יעקב, עמ' ק"ז, ירושלים, תשט"ז, (1956)
מנהג ישראל
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד בתי כנסת שאינם יפים במראה החיצון אבל קולם קול יעקב.
בתי כנסיות אשר בעיר מולדתנו ארם צובא, יגן עליה א-לוהים, שאינם כל כך יפים במראה החיצון אבל הם יפים ומשובחים מבפנים. יש בהם ספרים לאין ערך להם, ועוד נמצאים בהם בחורי חמד, תלמידי חכמים ובעלי בתים שלומדים יומם ולילה, והקול קול יעקב ואין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו כי אם ארבע אמות של הלכה. ולא עוד אלא כל חצות לילה מתאספים לומדים תיקון חצות ואחר-כך לומדים והוגים בתורת ה' כל חברה כפי יכולתה, עד אור הבקר ומתפללים במקום שלומדים, ולעת ערב מתפללים ולומדים, ומחברים היום עם הליל.
וישא יעקב, עמ' סא- ס"ב, ירושלים, תשט"ז (1956)
לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד שאם אינה מלמדה לאחרים, אינה נקרית תורת חסד.
'פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה' - מקשה הגמרא: כלום יש תורה של חסד ויש תורה שאינה של חסד? ועונה: אין. דהיינו אם למד תורה ולא למדה לאחרים, נהיית תורה שאינה של חסד. ולא נקרית תורה של חסד אלא כשמלמדה לאחרים.
וישא יעקב, עמ' ע"ח- ע"ט, ירושלים, תשט"ז (1956)