מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם מארי יעיש קוריני נולד לאמו ולאביו חכם מוסא בתימן.
חכם מארי יעיש קוריני היה מחכמי מחוז חוגירה בתימן, לימים מונה לאב בית הדין ורבה הראשי של העיר מועיצירה, יחד עמו ישבו בבית הדין חכם דוד חדד וחכם יוסף חסן. הוא היה בקיא בתורת הנגלה והנסתר, הרבה בחיי קדושה ופרישות, וזכה להגיע למדרגות נשגבות. חכם מארי יעיש קוריני השאיר אחריו תלמידים רבים ביניהם, חכם מארי שלמה טביב וחכם מארי חיים סינוואני.
חכם מארי יעיש קוריני נפטר ביום כ' אדר תרע"ז (1917)
חיים מארי יעיש קוריני כתב חידושים וחיבורים רבים, חלקם אבדו במהלך השנים: 'טיפי שמן', 'פירות האילן', 'נווה חוכמה' ועוד. חיבורו הגדול 'מחמדי שמיים'  על התורה נשתמר ויצא לאור בשנת תשס"ז (2007).

בין ישראל לעמים
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד שלא לצער שום נברא, שכל מידותיו אמת וצדק.
ומה שגוזרים הישמעאלים דווקא על היהודים לטחון ולא שאר האומות, נראה לי כי כיוון שאמנו שרה, עליה השלום, עינתה להגר אם הישמעאלים בטחינה, לפיכך גזרו הם על ישראל מידה כנגד מידה, הקדוש ברוך הוא מודד, וישתבח שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שכל מידותיו אמת וצדק, שמדקדק עם חסידיו אפילו כחוט השערה, ועל כן אמרו חכמינו זיכרונם לברכה: שלא יצער אדם שום נברא, לפי שצער בעלי חיים מהתורה הוא, וכל שכן עבדו ומשרתו, שלא יצער אותם יותר מדי ויותר מכוחם ויכולתם, לפי שהם נעשו בצלם א-לוהים, וכל המרחם, מרחמים עליו מן השמיים. ...
על כן ישמע חכם ויוסיף דעת ויראת ה', שלא לצער שום נברא מעולם, ומן השמיים ירחמו עליו, הקדוש ברוך הוא ירחם עלינו וירחם על כל איש ואשה קטן או גדול. אמן כן יהי רצון.
מחמדי שמיים א', עמ' קע"ז, בית המדרש 'אור חי', ירושלים, תשס"ז (2007)
אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד מוסר לחכם שאם ריב לו, לא יסמוך על עצמו ודעתו בזה.
אמרו חכמינו זיכרונם לברכה: 'כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו ונגעי קרוביו' - ללמוד מוסר השכל מזה שאם יהא ריב בינו ובין אחרים שלא יסמוך על עצמו ודעתו, לפי שדעתו ושכלו אומרים שחבריו הם החוטאים נגד עצמו ונגד קרוביו, והוא וקרוביו לא עשו ולא כלום שום חטא, לכן אחי אם חכם אתה אל תסמוך על דעתך בזה, אלא תלך אצל חכם שבעיר ותשים לו הדברים שלך ושל בעל ריבך ואותו החכם ישקול אותם במאזני שכל, ואת אשר יאמר לך עשה ואל תמרה דבריו.
מחמדי שמיים ב', עמ' ת"ק, בית המדרש 'אור חי', ירושלים, תשס"ז (2007)
צדקה ומרפא
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד 'ביום שמחתכם' להקדים חלקו להזמין העניים על שולחנו.
'וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חודשיכם, ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם'. רמז על עת הסעודה של ימים טובים, ושל כל ימי שמחה, שצריך שישראל יקדימו חלק השם מאותה הסעודה והשמחה, ומהו חלקו? - לימוד התורה והזמנת עניים על שולחנו, ונקראו: 'זבחי שלמיכם' – כלומר: מה זבחי שלמיכם הם שלום למזבח ולבעלים, כך גם עתה, צריכים אתם בעת סעודת יום טוב וראש חודש, וכל ימי שמחה שיהיה בשמחתכם, שלום למקום ושמחה נתן לכם.
מחמדי שמיים ב', עמ' קכ"ד בית המדרש 'אור חי', ירושלים, תשס"ז (2007)
לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד שכיוון שהשכינה בתוך התינוקות, נדלקת התורה בליבם.
'וכל בניך לימודי ה', ורב שלום בניך' - שהשכינה בתוך תינוקות של בית רבן, ואלמלא שהקדוש ברוך הוא שורה שם, ושוכן בתוכם ועוזרם בלימוד התורה, לא היו יכולים ללמוד תורה, כי התורה היא אשת ומתשת כוחם, וכיוון שהשכינה עימם אז נדבקת ונדלקת התורה בליבם כמו האש בפתילה. ...
ועל כן אמר קרא: 'וכל בניך לימודי ה' - כי מתוך שבניך לימודי ה', ושורה עליהם ומלמדם תורה אז 'ורב שלום בניך' - שלא יארע בהם שום נזק, אלא יתרבה השלום והשפע עליהם, ובזכותם יתרבה השלום גם בכל העולם.
מחמדי שמיים ב', עמ' שצ"ה, בית המדרש 'אור חי', ירושלים, תשס"ז (2007)
מנהג ישראל
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מנהיג לומר הפסוק 'ואתם הדבקים' שרואה העוסקים בתורה.
'ואתם הדבקים בה' א-לוהיכם חיים כולכם היום.' - רצוני אני הצעיר להנהיג לומר פסוק זה: 'ואתם הדבקים בה' אלוהיכם' בעת שאדם רואה בני אדם, שהם עוסקים בתורה ונושאים ונותנים בה, שכשיבוא לקראתם אומר להם: 'ואתם הדבקים בה' אלוהיכם', והם צריכים להשיב לו: 'חיים כולכם היום'. והוא דבר נאות ומשובח ויאות, בין על פי הפשט, בין על פי הסוד.
מחמדי שמיים ב', עמ' נ"ב, בית המדרש 'אור חי', ירושלים, תשס"ז (2007)
מסורת אבות
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד סגולה להימנע מכל חטא לצייר דמות דיוקן הוריו נגד עיניו.
וחיוב רב וצורך גדול לאדם, המעלה המעולה, לילך בדרך הסלולה והמעולה, להיות עיניו פקוחות של יולדיו סלה, ובפרט לאחר מותם, להיות מחשבתו וליבו עליהם, שלא יזוזו מנגד עיניו, ויצייר דמות דיוקניהם נגד עיניו, וזו סגולה גדולה להימנע האדם מכל הרהור רע ומחשבה רעה ולהימנע מכל חטא ואשמה כאשר צדיק יבחן, והחיוב הגדול להתפלל עליהם ולהתחנן עליהם לאחר מותם, ולהתחנן עליהם וגם להתענות ביום מותם כאשר נהגו רבים, אשר נגע יראת א-לוהים בליבם.
וגם כן התפילה והתחינה עליהם, שהקדוש ברוך הוא ירחם וימחול עוונותיהם, הצורך הגדול כל י"ב חודש מיום מותם, ולילך על קברם כל ראש חודש, וראש השנה ויום כיפור, וכל ט"ו לחודש, וכל חודש אלול, הימים האלו צריך להשתטח, ואין דבר רע המזיק לו מנגעי בני אדם, אבל בעתות אחרים בעת הפנאי, צריך לילך רחוק מקברם, במקום שרואה לקבר, שם יעמוד, וייתן תחינתו עליהם, ויאמר דברי תורה קצת ממה שעלה בזיכרונו בעת ההיא.
מחמדי שמיים א', עמ' שכ"ו, בית המדרש 'אור חי', ירושלים, תשס"ז (2007)
גאולת ישראל
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מרמז שם קדוש שעל ידי נתינת הצדקה מקרב את הגאולה.
'אם כסף תלוה את עמי את העני עמך' - הנה כבר נודע כי הפסוק הזה מדבר על הצדקה. ...
ראשי תיבות: 'אם כסף תלוה את' - הוא גימטרייה שם קדוש: כה"ת והוא בגימטרייה משיח בן דוד. רצה לומר: כי על ידי נתינת הצדקה הוא מקרב את הגאולה, כמו שכתוב: 'כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא', ולא עוד אלא שעל ידי מצוות הצדקה הוא מקיים את העולם.
מחמדי שמיים א', עמ' של"ח, בית המדרש 'אור חי', ירושלים, תשס"ז (2007)