מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם יצחק בוחניק נולד לאמו בחרייה ולאביו בשנת תרע"ה (1915), בעיר גאבס שבתוניסיה.
הוא למד אצל החכם מצליח מאזוז, ונחשב לתלמידו המובהק, ואצל החכם דוד קטורזה והחכם ישועה אלמליח. חכם יצחק בוחניק היה בקי בתורה, במדע ובשפות הצרפתית והערבית. הוא שימש ראש מתיבתא בישיבת 'חברת התלמוד', ומסר שיעורים בבית הכנסת, גם בימי הפגרה מן הלימודים.
חכם יצחק בוחניק נשא לאישה את כמיסה, בתו של חכם ישועה אלמליח. בנו חי מנחם, נהרג בתאונת דרכים בטולוז צרפת בשנת תשכ"ג (1963).
בשנת תשל"ה (1975) חכם יצחק בוחניק הוטס לטיפול דחוף רפואי בישראל.
חכם יצחק בוחניק נפטר ביום כ"ו שבט תשל"ה (1975), ונקבר בהר הזיתים.
כתביו יצאו לאור בספר 'ויאמר יצחק', הכולל חידושי ש"ס, דרושים ושו"ת, וכן מן הדרושים של בנו, חי מנחם.

אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד מוסר למוחזקים שהם יראי שמיים, ושונאים את הבריות.
'ועל חרבך תחיה, ואת אחיך תעבוד, והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צווארך' -
יש אנשים מוחזקים שהם יראי שמים, ואף על פי כן הם מזיקים לחבריהם, וחומסים אותם, וגוזלים ממונם. ואם תשאל אותם מדוע עושים ככה - לעבור על 'לא תגזול'? הם עונים: שלאדם כזה רע וקמצן 'מצווה' לקחת לו ממונו - אבן מבית עבודה זרה, או שער מחזיר.
אם כן לדעת האנשים האלה, רוצים להוסיף מצווה אחרת על התרי"ג מצוות, ולעשותם תרי"ד - לעשות שנאת חינם ולהזיק לחברו, שלדעתו טוב הוא.
וזה פירוש הפסוק: 'והיה כאשר תריד' - אותיות תרי"ד. רוצה לומר: אם במקום תרי"ג מצוות, רוצה להוסיף מצווה אחרת, ולעשותם תרי"ד - לעשות שנאת הבריות ולהזיק לחברו, תחת איזו אמתלה והתנצלות שתהא, אז- 'ופרקת עולו מעל צווארך'.
ולכן כאשר בא יעקב להוכיח לעשו, שלח לו: 'ותרי"ג מצוות שמרתי' - רוצה לומר: רק תרי"ג מצוות שמרתי - ולא עוד. ולא הוספתי אותה 'מצווה' לדעת הרשעים של שנאת הבריות.
חכם יצחק בוחניק , ויאמר יצחק, חלק שלישי, דרושים, דרוש ד', דף מ"ד עמ' א', הוצאת מכון הרב מצליח, בני-ברק, תשמ"ב (1982) מתוך 'החכם היומי'
צדקה ומרפא
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד זכות 'ידיים ורגליים', הנותן ומכתת רגליו לקבץ מאחרים.
'ידיך לא אסורות, ורגליך לא לנחושתיים הוגשו'. - ידוע שבעניין הצדקה יש שני מינים:
האחד - יש שהוא נותן, אך לא ישתדל שיתנו אחרים, וזה נקרא: 'יש לו ידיים' - שפותח את ידו ונותן. והשני - שמשתדל והולך ומכתת רגליו ממקום למקום ומחנות אל חנות לקבץ מאחרים ליתן לעניים אבל הוא לא נותן, וזה נקרא: 'יש לו רגליים' - שממלא חובת המצווה ברגליו. ויש מי שהוא עושה ומעשה, הוא נותן ומאסף מאחרים לשתפם במצווה, וזה נקרא: 'יש לו ידיים ורגליים'.
וזהו כוונת הכתוב באמרו: 'ידיך לא אסורות' - דהיינו: שידיך היו פתוחות לצדקה, 'ורגליך לא לנחושתיים הוגשו' - רוצה לומר: שגם ברגליך, היית טורח ללכת לכאן ולכאן לקבץ לצדקה.
חכם יצחק בוחניק , ויאמר יצחק, חלק שלישי, דרושים, דרוש ב', דף כ"ה עמ' ב'- דף כ"ו עמ' א', הוצאת מכון הרב מצליח, בני-ברק, תשמ"ב (1982) מתוך 'החכם היומי'
מסורת אבות
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד שאור האמונה, שמאירה האם בילדות, עומד לעת הזקנה.
'אמר רבי חנינא: חמין ושמן שסכתני אמי בילדותי, הן עמדו לי בעת זקנתי' - והנה אמרו רבותינו זיכרונם לברכה: שאחד החובות היותר נכבדים, המוטלים על האישה הוא חינוך הבנים, וגידולם ברוח התורה והאמונה, כי האיש טרוד בעבודתו ובעסקיו הרבים ואין לו כל כך פנאי לחנך את בניו.
אמנם האישה השולטת בבית, ו'כל כבודה בת מלך פנימה' - לכן עליה חובה, בשורה הראשונה, להשגיח על הבנים, לזרוע זרע קודש על תמי לבבם הרך, ואז גם ברבות הימים - עד זקנה ושיבה, ישא פרי קודש הילולים לגאון ותפארת. וכמו ש'אמר רבי חנינא: חמין ושמן שסכתני אמי בילדותי, הן עמדו לי בעת זקנתי.' - רצה לומר: זיק היראה שהפיחה אמו בקרבו בילדותו, ואור האמונה שהאירה בלבבו בימי עלומיו, הם עמדו לו גם לעת זקנתו ולא עזבוהו.
חכם יצחק בוחניק , ויאמר יצחק, חלק שלישי, דרושים, דרוש ג', דף ל"ד עמ' א', הוצאת מכון הרב מצליח, בני-ברק, תשמ"ב (1982) מתוך 'החכם היומי'
מנהג ישראל
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד שהדורש על הנפטרים הוא בחינת מוכיח, סנגור, ורופא.
רבותינו זיכרונם לברכה יסדו ותקנו לנו המנהג הזה, לדרוש על הנפטרים בשבוע, בחודש ובשנה. והנה המנהג הזה הוא עתיק, מימי החכמים הקדמונים. ... הטעמים העיקריים המה שלושה:
סיבה אחת - שהדרשן באמצע הדרוש יגיד דברי תורה ומוסר, ואם איזה בן אדם מן הנוכחים בדרשה יחזור בתשובה, אזי יגיע לנשמת הנפטר מזה זכות ומעלה גדולה. ... ובמקרה זה הדרשן נמשל למוכיח וממלא תפקיד המטיף מוסר.
סיבה שניה לדרוש - שהדרשן יזכיר את המעשים הטובים ויגיד את השבחים של הנפטר, ובאופן כזה אמרו רבותינו זיכרונם לברכה, שדברי שבח היוצאים מפי הדרשן עולים למעלה עד לשמי מרומים ... ובבחינה זו הדרשן נמשל למליץ, וממלא תפקיד העורך דין הטוען ומליץ ומגן על בעל הדין. ...
סיבה שלישית - שהדרשן יאמר דברי תנחומים וידבר על לב המתאבלים ויתן להם נחמה להשקיטם מיגונם ומצערם וממכאובם הנפשי, ובבחינה זו הדרשן ממלא תפקיד הרופא, כמו שהרופא עליו לתת סמי מרפא לחולה להשקיט כאבו הגופני, כן הוא, הדרשן, עליו לבקש ולמצוא להם נחמה.
חכם יצחק בוחניק , ויאמר יצחק, חלק שלישי, דרושים, דרוש ג', דף ל"ב עמ' ב'- דף ל"ג עמ' א', הוצאת מכון הרב מצליח, בני-ברק, תשמ"ב (1982) מתוך 'החכם היומי'
לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד מעלת המחזיק ביד אחיו הן בתורה והן בגמילות חסדים.
יששכר היה עוסק בתורה, שכתוב: 'יששכר חמור גרם', וזבולון היה עוסק במסחר, שכתוב: 'זבולון לחוף ימים ישכון', והסכימו ביניהם שזבולון מחזיק ביד יששכר בגשמי, ויששכר נותן לו חלק בשכר לימוד התורה הרוחני. ... ובזמננו נוכל לומר תהילות לא-ל יתברך, שגם בחוץ לארץ, יש כמה מדינות, הנמצאים בהם מחזיקים בידי אחיהם הן בתורה והן בגמילות חסדים.
כמו במדינת אמריקה למשל, אנו רואים שכומיתי 'ג'וינט אמריקה' מפזרת ממון רב, לבוא לעזרת אחינו בני ישראל, בחינוך ותרבות תורניים, הן בהדפסת ספרים, הן בפתיחת בתי ספר, המספקת כל צרכם הן בהקמת מוסדות של גמ"ח מכל מין. בוודאי שהמחזקים האלה זכותם גדול עד מאוד, וכמו שנתבאר שהם נותנים בעין יפה, וה' יתברך ישלם להם בעין יפה.
חכם יצחק בוחניק , ויאמר יצחק, חלק שלישי, דרושים, דרוש א', דף ו' עמ' א'-דף ז' עמ' א', הוצאת מכון הרב מצליח, בני-ברק, תשמ"ב (1982) מתוך 'החכם היומי'