מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם רחמים ניסים יצחק פלאג'י נולד לאמו אסתרולה ולאביו חכם חיים פלאג'י - הרב הכולל לאיזמיר, בשנת תקע"ג (1813) באיזמיר שבטורקיה. אחיו הבכור הוא חכם אברהם פלאג'י, ואשתו רחל מזל טוב לבית הלוי מירקאדו, שנפטרה בשנת תקצ"ז (1837).
חכם רחמים ניסים יצחק פלאג'י נפטר זקן ושבע ימים ביום ד' ניסן תרס"ז (1907) והוא קבור באיזמיר.
בין חיבוריו הרבים: 'אבות הראש' - פירוש למסכת אבות דרבי נתן. 'נפש היפה' - לקט מספרי קבלה. 'אנך יפה' - פירוש לפסוקי התנ"ך. 'חלק יפה' - פירוש לתורה. 'יפה ללב' - על השולחן ערוך. 'יפה לעיניים' - פירושים על אגדות חז"ל. 'יפה תלמוד' - חידושים על התלמוד. 'עין יפה' - על עין יעקב. 'ויקרא יצחק' - פירוש לתורה. 

אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד שמצד ערבות, הציבור צריך כפרה על גבהות לב היחיד.
'וציוה הכוהן ולקח למיטהר שתי ציפורים חיות טהורת ועץ ארז' - פירש רש"י לפי שהנגעים באים על גסות הרוח, לכן יבוא דבר שהוא גובה ויכפר על גובה ...אך יש לחקור, שכיוון שהיא 'מצנפת' שמכפר על גובה, למה צריך להביא 'עץ ארז' לכפר על גובה?
ויש לומר שזה שבגדי כהונה מכפרים, היינו - על הציבור, שלא יענשו מצד הערבות, שכל ישראל ערבים זה לזה. אבל היחיד החוטא עצמו, צריך להביא כפרה - הראוי לאותו חטא.
חכם רחמים ניסים יצחק פלאג'י , אנך יפה, סדר טהרה, דף ע"ב, עמ' א', הוצאת חיים אברהם דש"ן, איזמיר, תרנ"ג (1893) מתוך 'החכם היומי'
מסורת אבות
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד שכבוד זקנים מפני יראת שמיים שלהם, לזה אמר 'ויראת'.
'מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מא-להיך' - לכאורה יש לדקדק מה נשתנה מצווה זו מכל מצוות שבתורה, שנאמר בה 'ויראת מ-אלהיך', מה שלא מצינו כן בשום מקום. ...
רבי סימון ורבי אלעזר היו יושבים. חלף והלך לידם רבי יעקב בר אחא. אמר אחד לחברו: נקום מלפניו, שגבר ירא חטא הוא. ענה לו: נקום מלפניו, שגבר בן תורה הוא. אמר לו: אני אמרתי לך, שגבר ירא חטא הוא, ואתה אמרת לי שהוא בן תורה?! ...
שאמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר: אין לו לקב"ה בעולמו אלא יראת שמים בלבד, שנאמר 'ועתה ישראל מה ה' א-להיך שואל מעמך - כי אם ליראה', וכתיב 'ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכמה'. ... וזה שאמר הכתוב 'מפני שיבה תקום והדרת פני זקן', דהיינו זקן שקנה חכמה, ואם תאמר משום שהוא בן תורה לבד, לזה סמך 'ויראת מא-להיך' דהיינו שהוא גם ירא חטא.
חכם רחמים ניסים יצחק פלאג'י , אנך יפה, סדר קדושים, דף ע"ו, עמ' א', הוצאת חיים אברהם דש"ן, איזמיר, תרנ"ג (1893) מתוך 'החכם היומי'
צדקה ומרפא
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מפרש שהרשע לא ייתן לב לדעת ייסורי הדלים ודוחק עוניים.
'יודע צדיק דין דלים, רשע לא יבין דעת' - כלומר 'יודע צדיק דין דלים' - נותן לב על הצער ודוחק העניים - לרחם עליהם, על דרך שאמרו 'וידע א-להים'. אבל רשע שהוא כילי - שלא ייתן ולא יתנו - 'לא יבין דעת' - ייתן לב לדעת ייסורי הדלים ודוחק עוניים - לתת להם די מחסורם.
חכם רחמים ניסים יצחק פלאג'י , ויקרא יצחק, מסכת אבות, דף כ"א עמ' א', הוצאת האחים גאלדענבערג, ברוקלין, תשס"ט (2009) מתוך 'החכם היומי'
לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מפרש שעיקר היגיעה בתורה הוא כתיבת כל שמחדש בלימודה.
'אמר רבי יודן: בתורת ה' אין כתיב כאן, אלא 'ובתורתו יהגה יומם ולילה' - שתהא נקראת על שמו, כגון משנתו של ר' חייא ושל בר קפרא ושל רבי אושעיה וכיוצא בהם, למה? - שיגעו בהם.
תדע לך, שהרי תורה של הקב"ה, שנאמר 'תורת ה' תמימה', ועלה משה למרום ועשה שם ארבעים יום וארבעים לילה, ונקרא על שמו, שנאמר 'זכרו תורת משה עבדי'. עד כאן.
ועיקר היגיעה בתורה כי חפץ בה הוא - אם יהיה טורח בעסקה, שהוא יד כותבת כל מה שמחדש בלימודה, כי משה זכה שנקרא התורה על שמו הוא - בעבור כי 'ויכתוב משה את התורה הזאת, ויתנה אל הכוהנים בני לוי.'
חכם רחמים ניסים יצחק פלאג'י , אנך יפה, הקדמה, (העמודים לא ממוספרים בהקדמה), הוצאת חיים אברהם דש"ן, איזמיר, תרנ"ג (1893) מתוך 'החכם היומי'
גאולת ישראל
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
משבח הדר בארץ ישראל וזהו דווקא בתוככי ירושלים.
'כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עוון' - זהו דווקא בתוככי ירושלים. עוד בשאר עיירות שבארץ ישראל - והוא לעתיד לבוא. וזה שאמר 'אעברה נא ואראה את הארץ הטובה ההר הטוב הזה והלבנון', ופירש רש"י: 'ההר הטוב הזה' - זו ירושלים, 'והלבנון' - זו בית המקדש. ...
וכיוון שמקום בית המקדש, מקום ליבון עוונות, הוא בירושלים, לכך העם היושב בה בירושלים - נשוא עוון, כי כן הוא ציון. וירושלים מקום בית המלך, כי היא העיר החשובה שבכל ארץ ישראל.
חכם רחמים ניסים יצחק פלאג'י , ויקרא יצחק, מסכת כתובות, דף י"א עמ' א', הוצאת האחים גאלדענבערג, ברוקלין, תשס"ט (2009) מתוך 'החכם היומי'
בין ישראל לעמים
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד שזכות עליה לרגל משום נדיבות אברהם למלך סדום.
מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב: ודרשו רבותינו ...בת נדיב - בתו של אברהם אבינו. וצריך ביאור מה קשר ושייכות יש עם מה שכתוב קודם 'מה יפו פעמיך בנעלים'? ...
זה שחזר אברהם את כל הרכוש למלך סדום 'מחוט ועד שרוך נעל' - היינו משום שהיה נדיב נדיבות, והוא על נדיבות יקום, מרוב הבטחתו שהיה בוטח בה'. וזהו שאמר 'מה יפו פעמיך בנעלים' - שזכיתם לעלות ברגל לעולי רגלים - היינו משום היותך 'בת נדיב' - זה אברהם, שעל ידי, שהיה נדיב ובטח בה' וחזר למלך סדום 'מחוט ועד שרוך נעל' - בזכותו הוא שזכית לזה.
חכם רחמים ניסים יצחק פלאג'י , אב אחד לקודש הקודשים, חלק ב', אנך יפה, עמ' 124, הוצאת א. א. סופר, ירושלים, תשס"ו (2006) מתוך 'החכם היומי'
מנהג ישראל
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מביא מנהגם להתעטף בטלית של כותנה למי שאינו יכול צמר.
רבי דוד בן זמרה ...נשאל - במקום שאין מניחין ללבוש טלית של צמר, ויש טלית של פשתן ושל צמר-גפן (=כותנה) מי מהם עדיף? והשיב - שיתעטף בשל פשתן, ומברך עליו, אפילו במקום שצמר גפן מצוי. וכתב שכן נהגו בכל גלילות ההם, עיין שם. ואולם בגלילותינו נהגו להתעטף בשל צמר גפן, מי שאינו יכול ללבוש טלית של צמר, ולא בשל פשתן, אפילו שמצוי.
חכם רחמים ניסים יצחק פלאג'י , יפה ללב, אורח חיים, סימן ט', סעיף ו', דף מ"ב עמוד ב', הוצאת אהבת שלום, ירושלים, תשל"ח (1978) מתוך 'החכם היומי'