מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם אברהם אזולאי נולד לאמו ולאביו מרדכי בשנת ש"ל (1570) בפאס שבמרוקו. 
בצעירותו למד מחכמי פאס תורה והלכה, ולאחר שקנה את אוצר התורה הנגלית, החל לעסוק בתורת הנסתר.
בשנת ש"ס (1600) זכה לעלות לארץ ישראל, והוא בן 30. בדרכו ארצה נטרפה אונייתו בלב ים. חכם אברהם אזולאי ניצל, אך כל כתביו טבעו עמו. מאז עשה צורת חתימתו כצורת אונייה.
חכם אברהם אזולאי קבע את מושבו בעיר חברון, שם למד וביאר את תורת הרמ"ק - האור יקר. 
בשנת שע"ט (1619) עקב מגיפה קשה שפרצה בחברון, חכם אברהם אזולאי עזב את חברון ועלה לירושלים. לאחר שגם בירושלים התחילה המגיפה, עזב לעזה, ונדר נדר שאם יזכה לשוב ולחזור לחברון, יפרסם שם את כל חידושי התורה שכתב במשך השנים. עם שוך המגיפה חזר חכם אברהם אזולאי לחברון ושם שהה עד סוף ימיו. חכם אברהם אזולאי השאיר אחריו 2 בנות ובן - חכם יצחק אזולאי, סבו של מרן החיד"א.
חכם אברהם אזולאי נפטר ביום כ"ד חשון ת"ד (1643) ונטמן בעיר חברון.
חכם אברהם אזולאי כתב הרבה מחידושיו, חלקם עדיין בכתב ביד וחלקם יצאו לאור בספרים הבאים: 'אור החמה' - קיצור פירושי הזוהר, 'אור הלבנה' - הגהות ותיקונים בספר הזוהר, 'זהרי חמה' - קיצור מספר ירח יקר, 'אור הגנוז' - סודות התורה ע"פ האר"י, 'חסד לאברהם' - דרושים ביסודות הקבלה, 'בעלי ברית אברהם' - ביאורים על התנ"ך, 'אהבה בתענוגים' - פירוש על מסכת אבות.

צדקה ומרפא
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שיפתח ביתו - לכל אדם, ובזה תלוי הקיבוץ המדיני.
'יהי ביתך פתוח לרווחה' - פירוש שלא ירגיל עצמו להכניס בביתו העניים - לבד, אלא יהי ביתו פתוח - לכל עובר ושב - בין עשיר ובין עני, שיהיה להם רווחה ונחת רוח. כי זאת המצווה היא יקרת הערך, עם העשירים שלא חסר להם כלום, על כן זה כשיקבלו הבעל בית ימצא העשיר רווחה ונחת רוח, וכל שכן העניים.
כי זאת המצווה היא קיום העולם, כנזכר לעיל: 'העולם עומד' - והעניין הוא שהקיבוץ המדיני שהוא קיום העולם, הוא קיומו ועיקרו על זאת המצווה שאי אפשר שיהיה הקיבוץ המדיני ולא יושלם סידורו אלא בהיות בני המדינה עוזרים זה לזה וגומלים חסד זה לזה במלאכות ובפעולות כנודע. שאם לא יעזרו זה לזה או ינגדו זה לזה, יפסיד הקיבוץ המדיני - ולזאת הסיבה נתרחקו עמון ומואב מלבוא בקהל, מדה כנגד מדה, הם לא רצו לעשות עם ישראל גמילות חסדים, כי 'לא קדמו אותם בלחם במים', גם כן נענשו שלא יהיה להם קיבוץ מדיני עם ישראל ולא יבואו בקהל מידה כנגד מידה.
וזה שאמר התנא: 'יהיה ביתך פתוח לרוחה' - לכל אדם, שלא יהיה סגור בפני שום אדם אפילו מהגויים וכיוצא, ובזה ימשך מזה מידה אחרת טובה ויהיו עניים בני ביתך, שלא יתביישו להיכנס לביתך.
חכם אברהם אזולאי , אהבה בתענוגים, עמ' כ"ד, הוצאת אורות החיים, ירושלים, תשמ"ז (1987) מתוך 'החכם היומי'
בין ישראל לעמים
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד לאהוב את הבריות במה שהם בריותיו של הקב"ה.
'הווי מתלמידיו של אהרון: אוהב שלום ורודף שלום. אוהב את הבריות ומקרבן לתורה'- שמהראשונה תמשיך השנייה. אחר שיהיה טבעו אוהב השלום, מזה ימשך שיהיה בטבעו לאהוב את הבריות, ולזה לא אמר הוי אוהב את הבריות, כאילו ששניהם הם מידה אחת, ומהאחת נמשכת חברתה כנזכר למעלה,
ואמר 'הוי אוהב את הבריות' - כלומר במה שהם בריותיו יתברך לבד - צריך לאהוב אותם, יהיו צדיקים או זולתם, ובזה תהיה מקרבן לתורה, אף על פי שהם רחוקים ממנה.
חכם אברהם אזולאי , אהבה בתענוגים, עמ' כ"ח, הוצאת אורות החיים, ירושלים, תשמ"ז (1987) מתוך 'החכם היומי'
לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד שהתורה היא כמראה, שרואה כל אחד כפי צורתו.
ובה תחזה, שכל מושכלות שהאדם משכיל ומעיין ימצא הכל רומז בתורה, שהתורה היא כמו המראה המאירה זכה וברה, שכל הצורות שיעמדו כנגדה יראה בה כל אחד כפי צורתו, כן התורה כל אחד ואחד מראה בה פירוש כפי שכלו, ויראה בה הצורה ההיא.
כי יש בתורה שישים ריבוא פירושים, כי כל אחד משישים ריבוא נשמות קבל פירוש אחד בתורה, כפי הפשט וכפי הרמז וכפי הדרש וכפי הסוד, וכל נשמה ונשמה תפרש בתורה הפירוש שקבלה, ויראה בתורה הפירוש ההוא כמו המראה שמראה כל צורות בני אדם בה ועם היות צורות מתחלפות.
חכם אברהם אזולאי , אהבה בתענוגים, אבות פרק ה', הוצאת אורות החיים, ירושלים, תשמ"ז (1987) מתוך 'החכם היומי'
גאולת ישראל
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
משבח ארץ ישראל שהיא לב העולם ושער השמיים.
'אל הארץ אשר אראך' - והעניין הוא כי ארץ ישראל הוא לב העולם כולו שממנו מתפשט החיות והשפע לכל הגוף כולו כי הוא שער השמיים ...
והנה הצדיק היושב בארץ ישראל מושך השפע מלמעלה משער השמיים, והעניין שהשפע הרוחני אי אפשר שירד למטה בגשמיות אלא על ידי הצדיקים שהם חלק אלוהה ממעל ... והנה אין דרך להוריד השפע הזה - כי אם מארץ ישראל, לא זולתה.
חכם אברהם אזולאי , בעלי ברית אברהם, עמ' י"א, הוצאת אהבת שלום, ירושלים, תשמ"ב (1981) מתוך 'החכם היומי'
אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד שהמבזה אדם, שנראה פחות ממנו - מבטל כל התורה.
'הוא היה אומר: אל תהי בז לכל אדם' - יש אומרים שהמבזה שום אדם חברו - שנראה בעיניו, שחברו פחות ממנו, והיא נראית בעניו עבירה קלה, והיא גוררת כל שאר עבירות שבתורה, כי כמו שבמצות 'ואהבת לרעך כמוך' תלויה כל התורה כולה, כן המבזה חברו - מבטל כל התורה כולה.
חכם אברהם אזולאי , אהבה בתענוגים, עמ' ע"ט , הוצאת אורות החיים, ירושלים, תשמ"ז (1987) מתוך 'החכם היומי'
מנהג ישראל
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מביא המנהג להתענות 40 יום וסימנם 'שובו בנים שובבי"ם'.
כבר ידעת מנהג ישראל להתענות ארבעים יום, מפרשת שמות עד פרשת משפטים, ונתנו סימן לדבר בראשי הפרשיות, שובו בנים שובבי"ם, שהם - שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים.
חכם אברהם אזולאי , מעשה חושב, עמ' נ"ד, מכון שערי זיו, ירושלים, תשס"ב (2002) מתוך 'החכם היומי'
מסורת אבות
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד להעריך הכבוד שתלמידו מכבדו.
'יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך' - להודיע איך תהיה אופן הכנסייה לשם שמיים כדי שתתקיים, והוא שלעולם יכבד את הפחות ממנו - בשווה לו, ואת השווה לו - כגדול ממנו, ובזה אם יתכנסו יחד תתקיים עצתם ומחשבתם, והעניין שלפי שדרך טבע האנשים הוא לזלזל בכבוד מי שהוא קטן מהם. ...
ויש אומרים לפי שדרך בני אדם שלא להחשיב הכבוד שמכבדים אותו, אלא כשהוא אדם מכובד. אמנם מקטן הערך, אין אותו הכבוד נחשב בעיניו, ולזה אמר אף על פי שתלמידך הוא לנגדך - כאין, אל תזלזל בכבוד אשר הוא מכבד אותך, וזה שנאמר: 'יהיה כבוד תלמידך' - כלומר הכבוד שהוא מכבד אותך, יהיה חביב עליך כשלך, כלומר כאותו הכבוד שאתה מכבד אותו שהוא חשוב בעיני תלמידך - גם כן מעלת כבודו יהיה חביב עליך.
חכם אברהם אזולאי , אהבה בתענוגים, עמ' פ"ו- פ"ז, הוצאת אורות החיים, ירושלים, תשמ"ז (1987) מתוך 'החכם היומי'