מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם אלעזר הלוי נולד לאימו ולאביו חכם יוסף הלוי, כנראה בשנת תר"ד (1844) בעיירה אלקלעא די סרגנא, מרוקו.
בצעירותו נשלח על ידי אחיו, חכם יהודה הלוי, ללמוד בעיר המחוז מראכש. הוא למד בישיבת החכם יעקב בן מרדכי בטאן ובישיבת החכם דוד שלוש. בשנת תרנ"ג (1892) לאחר פטירת שני רבותיו, עמד בראש הישיבה הגדולה של מראכש, והעמיד תלמידים רבים, ונחשב גדול ראשי הישיבות בדורו. בישיבתו למדו, בו זמנית יותר משלוש מאות תלמידים. בין תלמידיו הרבים נמנים: חכם מרדכי קורקוס, חכם אברהם אביטבול, חכם יחיא אביטבול, חכם יצחק אבירז'ל, חכם משה אבורמאד, חכם יעקב נחמני, חכם דוד הכהן, חכם דוד סויסה, חכם יעקב חזוט, חכם שלום יהודה וענונו, חכם יעקב ביטון, חכם שלמה אצאראף, חכם מאיר מור יוסף, חכם ניסים עזראן, וחכם אהרן בוזאגלו.
לאחר שנפטרה אשתו הראשונה, נשא לאשה מרת את חסיבה בת החכם עיוש, אלמנת תלמידו, חכם משה פדידה. בנו מאשתו הראשונה, יוסף, נפטר בילדותו, בחיי אביו.
חכם אלעזר הלוי נפטר ביום ל' תשרי תר"פ (1919), ולא הניח אחריו צאצאים. הוא נטמן בבית העלמין במראכש. בשנת תרפ"ד (1924) יצא לאור ספרו 'עבודת הלוי' - על הש"ס. ספר זה נפוץ בכל ישיבות מרוקו, והודפס בכמה מהדורות. בשנת תשמ"ט (1989) יצא לאור בירושלים ספרו 'פקודת אלעזר' - על התנ"ך ועל אורח חיים. חיבורו קונטרס 'הקשו תלמידים', יצא לאור בתוך מהדורה תש"פ (2020) של הספר 'פקודת אלעזר'.
אלמנתו, מרת חסיבה, זכתה ועלה לארץ ישראל, ביוזמתה הוקם על שמו בית הכנסת 'עבודת הלוי' ברמלה.
לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד שנשמתו אומרת למעלה חידושיו, ונהנה מזיו השכינה
'ויקח חמאה וחלב ובין הבקר אשר עשה, ויתן לפניהם, והוא עומד עליהם תחת העץ, ויאכלו' - אמרו רבותינו זיכרונם לברכה, שכל דברים שמחדש הצדיק, בין בסוד בין בפשט, אז נשמתו למעלה אומרת חידושיו שמחדש, והצדיקים שמחים בו, ומעלים אותו הצדיקים ויושב עמהם, ונהנה מזיו השכינה.
וזהו שאמר הכתוב: 'ויקח' - ויקח בידו זה הצדיק, 'חמאה וחלב' - הם החידושים שחידש בסוד, כמו שאמר הכתוב: 'דבש וחלב תחת לשונך', ועוד לקח בידו חידושי התורה: 'ובן הבקר אשר עשה' - שהם כבן בקר, שהוא מאכל כל אדם. 'ויתן לפניהם' - של צדיקים. ועל ידי זה נתעלה למעלה, וזהו: 'והוא עומד עליהם תחת העץ', ואחר כך הוא והם תחת העץ, הוא אילן החיים, כמו שאמר הכתוב: 'ועץ החיים בתוך הגן'.
חכם אלעזר הלוי , פקודת אלעזר, דף עג, הוצאת 'אור המערב', ירושלים, תש"פ (2020) מתוך 'החכם היומי'
גאולת ישראל
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד אף שאינכם טובים, 'הנני בא ושכנתי בתוכך'
'רני ושמחי בת ציון, כי הנני בא ושכנתי בתוכך' - רצה לומר: כי הנני בא תחילה, אף על פי שאינכם טובים, אני מקדים תחילה - 'ושכנתי בתוכך', וזה מעלה לישראל. אבל לגרים אמר: 'ונלוו גויים רבים אל ה' ביום ההוא, והיו לי לעם, ושכנתי בתוכך'. ונלוו גויים רבים תחילה, והיו לי לעם - עד שיקריבו עצמם תחילה, להיות טובים ובאחדות אחת, אז 'ושכנתי בתוכך'.
חכם אלעזר הלוי , פקודת אלעזר, עמו' קב, הוצאת 'אור המערב', ירושלים, תש"פ (2020) מתוך 'החכם היומי'
צדקה ומרפא
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד 'תרוממנה קרנות צדיק', שהקרן יתרומם ויתרבה מן הריווח
'וכל קרני רשעים אגדע, תרוממנה קרנות צדיק' - וזהו 'וכל קרני רשעים' - שחסים על ממונם שלא יכלה, ואינם עושים ממנו צדקה, 'אגדע' - קרנם שיכלה ממונם. וממונם עצמו, 'תרוממנה קרנות צדיק' - העושה צדקה שייתן לו ה' יתברך, ממון הרשע, שירוויח הצדיק ריווח גדול על דרך 'יכין וצדק ילבש', ומן הריווח ייתן צדקה ,והקרן ירום בכבוד. וזהו שאמרו: 'תרוממנה קרנות צדיק' - שהקרן יתרומם ויתרבה מן הריווח.
חכם אלעזר הלוי , פקודת אלעזר, עמ' קז, הוצאת 'אור המערב', ירושלים, תש"פ (2020) מתוך 'החכם היומי'
מסורת אבות
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד אשריו שיודע שאינו חייב לזון את בניו, ואפילו כך עושה צדקה
'אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת' - וכי אפשר לעשות צדקה בכל עת?! דרשו רבותינו שביבנה ויש אומרים רבי אליעזר: זה הזן בניו ובנותיו כשהן קטנים'. ... אף שהוא 'שומר משפט' ויודע שאינו חייב לזון את בניו ובנותיו בחייו, ואפילו כך 'עושה צדקה בכל עת', וזן את בניו ואת בנותיו, ומשום כך עומד ב'אשרי' יותר ממי שאינו יודע שאינו חייב. ויש לדקדק למה לא דרשה הגמרא: 'עושה צדקה בכל עת' - על הלומד ומלמד לאחרים ועל הכותב ספרים. ואפשר משום שאם למד לאחרים כל היום, נחשבת צדקה אחת, שכל היום נחשב לצדקה אחת. וכן אם השאיל ספרים לאיזה זמן שיהיה, נחשב כל הזמן לצדקה אחת ולא נקרא: 'עושה צדקה בכל עת' - אלא זה הזן את בניו, שזן אותם לעיתים ידועים.
חכם אלעזר הלוי , פקודת אלעזר, עמו' קח-קט, הוצאת 'אור המערב', ירושלים, תש"פ (2020) מתוך 'החכם היומי'
מנהג ישראל
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד שבן עשרים ולא נשא אישה, דומה שהניח בת זוגו עגונה
'ויפל ה' א-לוהים תרדמה על האדם ויישן, ויקח אחת מצלעותיו' - מובא בגמרא מסכת קידושין: תנא דבי רבי ישמעאל: עד עשרים שנה יושב הקדוש ברוך הוא, ומצפה לאדם מתי יישא אישה, כיוון שהגיע עשרים ולא נשא אומר: תיפח עצמותיו'. - ונראה שנקט זה הלשון: 'תיפח עצמותיו' - משום שאשה מצלע האיש, כמו שאמר הפסוק: 'ויקח אחת מצלעותיו', וכיוון שהגיע לעשרים שנה, שהוא זמן שמענישים בית דין של מעלה, ולא נשא, והניח את בת זוגו עגונה, לכך אומר הקדוש ברוך הוא תיפח עצמותיו.
חכם אלעזר הלוי , פקודת אלעזר, עמו' עא, הוצאת 'אור המערב', ירושלים, תש"פ (2020) מתוך 'החכם היומי'
מסורת אבות
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד 'שקר החן והבל היופי' - לשבח הכלה ביראת שמיים
'שנו חכמים כיצד מרקדים לפני הכלה? - בית שמאי אומרים: כלה כמות שהיא'. - ופירשו התוספות: ישבחוה בדבר נאה שיש בה, כגון בעיניה או בידיה, אם הם יפות. 'ובית הלל אומרים: כלה נאה וחסודה'. - ופירש רש"י: חוט של חסד משוך עליה. אמרו להם בית שמאי לבית הלל: הרי שהייתה חיגרת או סומא, אומרים לה 'כלה נאה וחסודה'?! והתורה אמרה 'מדבר שקר תרחק'. אמרו להם בית הלל לבית שמאי: לדבריכם מי שלקח מקח רע מהשוק, ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו?'
'שקר החן' - שאומרים 'כלה נאה וחסודה' והיא חיגרת או סומא, שהחן שאומרים עליה הוא שקר. 'הבל היופי' - לבית שמאי שאמרו 'ישבחוה בדבר נאה שיש בה, כגון בעיניה או בידיה אם הם יפות' אף על פי שהיופי שאומרים לה הוא אמת, עם כל זה הוא הבל. והיינו: אם אין בה יראת ה'. ונקט 'שקר' ... בחן שאומרים לה 'כלה נאה וחסודה' כדברי בית הלל, והיופי האמיתי שאומרים לה כדברי בית שמאי, אז הכל שקר והבל. אבל 'אישה יראת ה' היא תתהלל' לבית שמאי לשיטתם, ולבית הלל לשיטתם.
חכם אלעזר הלוי , פקודת אלעזר, עמו' קכו-קכז, הוצאת 'אור המערב', ירושלים, תש"פ (2020) מתוך 'החכם היומי'
מנהג ישראל
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד שמצוות כיבוד הורים רחבה מאוד, ולא יכול לברך עליה
'לכל תכלה ראיתי קץ, רחבה מצותך מאד' - מדוע אין מברכים על מצוות כיבוד אב ואם, וזה למה נקט 'מצוותך' ולא 'תורתך'. ואפשר שדוד המלך, עליו השלום, נרגש בחקירה זו, ותירץ לה במה שאמר: 'לכל תכלה ראיתי קץ' - לומר שדבר שיכול האדם לבוא עד תכליתו וקצו, יכול לברך עליו, אבל 'מצוותך' - שהיא מצוות כיבוד אב ואם, שהשווית כבודם לכבוד המקום, לכך נקט 'מצוותך', כי 'רחבה מצוותך מאוד' - ואין האדם יכול לבוא עד תכליתה, ולכן אין לברך עליה.
חכם אלעזר הלוי , פקודת אלעזר, עמו' קיד, הוצאת 'אור המערב', ירושלים, תש"פ (2020) מתוך 'החכם היומי'
לא קיים קובץ להאזנה