מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם יוסף אלנקאווה נולד לאביו דוד בן אהרון אלנקאווה בשנת תרל"א (1871) באלג'יר.
גדל בתורה וביראה על ברכי חכמי העיר אלג'יר למשפחת אלנקאווה, צאצאי החכם המקובל אפרים אלנקאווה, רב העיר תלמסאן. אביו, דוד בן אהרון עסק במסחר, ובנו היה סמוך על שולחנו, והקדיש עצמו ללימוד תורה.
בשנת תרנ"ד (1893) הקים גיסו, חכם יצחק מרעלי יחד עם חכם יוסף מרעלי את תלמוד תורה 'עץ חיים', ובו למדו כ-600 תלמידים. חכם יוסף אלנקאווה שימש רב ומורה בתלמוד תורה.
בשנת תרס"ב (1902) הוציא לאור חכם חיים בלייח, רב העיר תלמסאן, את ספרו של החכם המקובל אפרים אלנקאווה, 'שער כבוד ה'' עם פירושו 'פתח השער'. בהקדמה הוא מודה לידיד נפשו דוד אלנקאווה, ולבניו אהרון, יונה, וחכם יוסף אלנקאווה על עזרתם בהוצאה לאור של הספר.
בשנת תרס"ה (1905) ייסד בית כנסת ברובע בלקורט באלג'יר, יחד עם אחיו יונה אלנקאווה, באישור הקונסיסטואר.
בשנת תרס"ז (1907) הוציא לאור בירושלים את ספרו 'שומע יוסף' - רמזים לכת"ר מצוות בפרשיות קריאת שמע. בפתיחת הספר הסכמת הראשון לציון, החכם באשי יעקב מאיר, איתו היה בקשרים מאז ביקורו באלג'יר. לספר צורף חיבורו של גיסו, חכם יצחק מרעלי 'מ"י יבין שמוע"ה', מעין מכתב הסכמה מפורט על הספר 'שומע יוסף'.
בשנת תרס"ח (1908) הקים חברה לעזרה לחולים ולעניים.
בשנת תרע"ב (1912) חכם יוסף אלנקאווה נשא לאישה את מרת לואיס, אחייניתו של גיסו, החכם יצחק מרעלי.
בשנת תרפ"ג (1923) חכם יוסף אלנקאווה יצא לאירופה ולארץ ישראל, ובשנת תרפ"ז (1927) יצא לביקור נוסף.
חכם יוסף אלנקאווה נפטר ביום כ' כסליו תש"ז (1946) בעיר אלג'יר.
 
צדקה ומרפא
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שיש קשר גדול וחזק בין המוסר האנושי, ובין יראת ה'
'ואהבת את ה'' - הנה יש מקום פה לחקור חקירה אחת פילוסופית, על אודות הקשר שיש בין יראת ה' כמו שאנחנו רואים בתורתנו הקדושה, ובפרט בפרשיות קריאת שמע, ובין המוסר האנושי המכיל כמה מצוות ומשפטים, להדריך המין האנושי בדרך הטובה, ושלא יסור ימין ושמאל מישרות השכל. כי עינינו רואות בדורות האלה ואוזנינו שומעות, שיש הרבה בני אדם ההולכים במישור, ושאינם מזיקים לזולתם אפילו שווה עשירית פרוטה, אבל אין יראת ה' בהם. ועונים אותנו שהם מתנהגים כך לשמוע ולקיים מצוות השכל, אבל אין להם עסק בעבודת ה'. לכן תראה אותם מלאי דרך ארץ ומוסר גדול במפעליהם. אומנם אם תשאל אותם מאיזה סיבה עושים זאת, יאמרו לך כי שכל האדם יחייב המוסר, כי יש לו יכולת להכיר הטוב והרע. ועל קוטב הזה של הדעת הוא סובב, ואין צריך תורה א-לוהית. הנה יש להבין היטב טעותם, ולהורות להם שאין הצדק עמהם. ... שיש קשר גדול וחזק בין המוסר האנושי הנהוג ברוב המון העם, ובין יראת ה' היוצאה מפיו. ונקל להבין שהראשון צריך לשנייה, ולא השנייה צריכה לראשון.
חכם יוסף אלנקאווה, שומע יוסף, דף יח ע"א, ירושלים, תרס"ז (1907) מתוך 'החכם היומי'
אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד אהבת הציבור, שרואה בצורכיהם ודואג על כל צערם
בעל לב טוב מקבל כל אדם בסבר פנים יפות, ועושה נחת רוח לכל הבאים אליו, וכל שכן לאנשים הנצרכים אליו, שבבואם לפניו כבר רעדה אחזתם, מרוב היראה ואפס הביטחון. ועתה שהוא מראה להם פנים שמחים, מלאים טוב ורווחים, מחייה נפשם ורוחם. ובדברו נכונות על ליבם ודורש טובתם. ...
המידה השמונה עשרה היא אהבת הציבור, כמו ששנינו: 'אל תפרוש מן הציבור', כי בהיכנסו עם בני עמו, רואה בצרכיהם ודואג על כל צערם, מתאבל עליהם ורואה בשמחתם. וכל אדם מתהנה ממנו ומרוויח בסתר, הן מדבריו החכמים, הן מעצותיו השכליות, הן ממפעליו גשמיים, הן ממעשיו רוחניים. נמצא שהבעל הלב הטוב, מועיל כמעט לכל אדם באמת, ומסבב להם ברכותיו, ביושר דעותיו.
חכם יוסף אלנקאווה, שומע יוסף, דף כא ע"א, ירושלים, תרס"ז (1907) מתוך 'החכם היומי'
לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד שנפתחו שערי חוכמה, ואין להמתין שיידע דיו ש"ס ופוסקים
הבורא הנקרא 'אין סוף ברוך הוא' - כי אין סוף לכוחותיו ולכל מידותיו, והן מתייחדות בו בתכלית הייחוד, כמו שביארתי בפסוק: 'ה' אחד', ובה האדם רואה מעשה בראשית, וסדר העולמות וחיותם, כמובא בשערי האר"י זיכרונו לברכה. ובפרט בימים האלה, שהשכל נתרחב במאוד מאוד, ובכל חודש וחודש, כמו שעינינו רואות ולא זר, שממציאים דברים חדשים. דברי הזוהר הקדוש מתקיימים באומרו: 'שערי חכמה יפתחו'.
אם כן תמה אנוכי מאוד, בחזותי כמה חכמים מחוכמים, עוקרי הרים בתבונתם, שאינם לומדים בחוכמת הקבלה, הנרמזת בפסוק הזה: 'ולמדתם אתם'. ושומע אני תשובתם והתנצלותם, כי סומכים ידיהם על הכתובים כזה: 'הנסתרות לה' א-לוהינו', ועל הדומים לו. ... וכי יאמר להם האדם, להתעסק בדברים נשגבים, ששכל האנושי לעולם לא יוכל להבינם?! - אלא די שילמדו מה שגילו לנו הקדושים האחרונים, אשר דברים סובבים על ציר הזוהר הקדוש. ויש עוד הרבה אנשים, משיבים שצריך שיחכם האדם בתחילה בתנ"ך ובכל הש"ס, ואחר כך יפנה אל חכמת האמת. - בוודאי זה נכון מאוד ואין לזוז ממנו.
אומנם ידוע שתורה הקדושה ארוכה מארץ מידה, ואם באנו להמתין, העת שנחשוב שהגענו לידיעה מספקת מן הש"ס ומן הפוסקים זיכרונם לברכה, הנה העת תהיה רחוקה עד מאוד. ויראה האדם שבכל יום ויום, שמוסיף לימודו, שאדרבה היא מתרחקת יותר ממנו, כי מי ירהיב בנפשו עוז, להבטיח עצמו שיודע די הלכות ודי משפטים?! - לכן נראה לפי עניות דעתי, שיעשה טוב כל חכם לבב להתעסק בפרד"ס יחד.
חכם יוסף אלנקאווה, שומע יוסף, דף סו ע"א. ירושלים, תרס"ז (1907) מתוך 'החכם היומי'
גאולת ישראל
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד שאל ישיב שארצנו שממה, והנה טובה הארץ מאוד מאוד
לולי היינו מקובצים בארץ אחת, ובפרט באדמת אבותינו שהיא מקודשת, לא היינו מתרשלים בחוקי הא-לוהים ובתורותיו. אומנם בהתערבנו עם אומות העולם, מוכרחים הם בנינו ללמוד ממעשיהם ומדעותיהם החופשיות. ... ואל ישיבני האדם שעתה ארצנו שממה, ואי אפשר למצוא פרנסתו בה, וטוב לחכות ביאת משיח צדקנו ואז רוח ה' תפעמנו. כי זה באמת אינה עצה. ורבותינו זיכרונם לברכה, הלא כבר אמרו באופן כללי: 'כל הבא לטהר מסייעים אותו', ובפרט במצווה יקרה כזאת. ואני הקטן מרוב תשוקתי לה, זכיתי בחסד עליון לעלות בה, ולתור אותה, והנה טובה הארץ מאוד מאוד, רק שיעלה שם האדם, בטוב לב ובנפש חפצה, ואז יזמין לו הקדוש ברוך הוא די מחייתו. וידוע עוד שצריך התעוררות מלמטה.
חכם יוסף אלנקאווה, שומע יוסף, דף עו ע"א. ירושלים, תרס"ז (1907) מתוך 'החכם היומי'
מנהג ישראל
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד שצריך חיזוק כי העבות וערבי הנחל, בהרה מתייבשים
המצווה הזאת, לקנות ארבעה מינים, קשה ממצוות אחרות, כי מצריכה באיזה שנים הוצאות מרובות להשיגם, ובפרט בארצות שאינם גדלים בהן, וצריך להביאם מארץ מרחק ... ובפרט צריך חיזוק ורדיפה למצווה הזאת, כי העבות והערבי נחל במהרה מתייבשים כידוע, וצריך להחליפם.
חכם יוסף אלנקאווה, שומע יוסף, דף ללח ע"א. ירושלים, תרס"ז (1907) מתוך 'החכם היומי'
בין ישראל לעמים
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד לדעת דברי ימינו, ועוד כי השבטים יצאו מבנות לבן
'ושיננתם לבניך' - יש רמז נכון לעשות פה, והוא על 'לבן' הארמי, ואל תתמה על זה, כי בכלל תלמוד תורה יש גם כן ללמוד דברי ימינו, לדעת מקום עם ישראל. ועוד כי השבטים יצאו מבנות לבן ומשפחותיהן, וזה כתוב בתורת ה'. וכמו שאמר המגיד: 'מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו, ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו'. ונשמח בזה שהכרנו האמת מימים ראשונים, תחת אשר יש עדיין עמים עובדי עבודה זרה.
חכם יוסף אלנקאווה, שומע יוסף, דף כד ע"ב. ירושלים, תרס"ז (1907) מתוך 'החכם היומי'
לא קיים קובץ להאזנה