מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם אליהו שטרית נולד לאימו שמחה ולאביו משה בשנת תר"צ (1930) בעות'מאן אומוסא ליד מידלת במרוקו.
בילדותו עבר עם משפחתו לשכונת היהודים החדשה בעיר מידלת. אביו, שעסק במסחר בבדים, והחזיק בשדות, בצאן ובבקר בכפר, נודע בהכנסת האורחים שלו, תמך בנזקקים והחזיק עמלי תורה. כשחכם ישראל אבוחצירא, הבבא סאלי היה מזדמן לעיר מידלת, היה מתארח בבית משפחת שטרית. בשנת תש"ה (1945), כשבנו, חכם מאיר אבוחצירא החל לשמש רב העיר מידלת, היה סועד סעודה שלישית בבית משפחת שטרית.
חכם אליהו שטרית גדל בתורה וביראה. התמיד בלימודו, וכשבגר מעט עבר ללמוד בישיבת החכם רפאל ברוך טולדאנו, בעיר מקנס, המרוחקת יותר ממאתיים ק"מ מהעיר מידלת. שם למד את הנהגותיו של חכם רפאל ברוך טולדאנו. דרכי הפסיקה, הנהגת בית הדין, הנהגת בית הכנסת והקהילה. בשנת תשי"א (1951) הוסמך כשוחט ובודק, כן למד מילה וכתיבת ספרי תורה ומזוזות.
חכם אליהו שטרית נחזר לגור בעיר מידלת, ונשא לאישה את מרת חנה בת יעקב איטאח. את חופתם ערך, רב העיר, חכם מאיר אבוחצירא. בתם הבכורה, חוה מסודי, נפטרה בהיותה בת ארבע שנים, וזכו לשלושה בנים.
במידלת, חכם אליהו שטרית היה תלמידו של חכם שלמה אמסלם, מחבר הספר 'בני שלמה', ולמד בישיבת החכם מאיר אבוחצירא. לפרקים היה חוזר ללמוד במקנס, והוסמך כמורה צדק ע"י חכם רפאל ברוך טולדאנו. חכם מאיר אבוחצירא מינה אותו למורה לילדי העיר, ואחר שלחו לשמש רב העיירה טלשינת.
בשנת תשט"ז (1956) חכם אליהו שטרית זכה ועלה לארץ ישראל עם בני משפחתו, דרך מחנה מעבר במרסיי. בתחילה גרו ב'מעברת חצרים' בבאר שבע, שם נשלח חכם אליהו שטרית לעבוד בעבודת אדמה. לאחר מספר חודשים עברו לגור בשכונת 'חליסה' בחיפה. בשנת תשי"ח (1957) מצא עבודה כמורה בבית ספר במושבה 'בית וגן' בטבריה, לכן נאלץ היה להיעדר מביתו במשך כל ימי השבוע.
חכם אליהו שטרית שימש רב שכונת חליסה, וחזן בית הכנסת. הוא ייסד שיעורי תורה, נשא דרשות בשמחות ובאבלות. בנוסף נודע כשוחט מומחה וירא שמים. בהמשך שימש מורה בבית הספר במושב 'מדרך עוז', בבית הספר במגדל העמק, ובבית ספר בטירת הכרמל. לימים השלים את לימודי ההוראה במכללה בגבעת וושינגטון.
בשנת תשכ"ח (1978) החל לעבוד כפקיד בבית משפט השלום בחיפה, עד ליציאתו לגמלאות.
בשנת תשמ"ד (1984) נפטר בנו הגדול אברהם שטרית, והותיר אחריו אלמנה ושני יתומים.
בשנת תשמ"ו (1986) חכם אליהו שטרית יצא לגמלאות, ומאז הקדיש את כל זמנו לשיעורי תורה בבית המדרש. בשנת תשנ"ח (1998) עבר עם משפחתו לשכונת הדר תחתית בעיר חיפה. גם בשכונה זו שימש שליח ציבור בבית הכנסת השכונתי. בהמשך עברה המשפחה להתגורר ברחוב 'שמואל הנביא' בירושלים. חכם אליהו שטירת המשיך לשקוד על תורתו בישיבת 'כף החיים' בעיר, ולהשתתף בשיעורי תורה בשכונת הבוכרים.
בשנת תשס"ט (2009) חכם אליהו שטרית הוציא לאור את ספרו 'אש התורה' - על הפרשה וההפטרה.
בשנת תשע"ג (2013) חכם אליהו שטרית נפצע קשה בתאונת דרכים, ולאחר שבוע נפטר מפציעותיו.
חכם אליהו שטרית נפטר ביום ד' באדר תשע"ג (2013), ומנוחתו כבוד בהר הזיתים. בשנת תשע"ד (2014) יצא לאור לזכרו הספר 'מעלות אליהו'.

לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד ניתנה מהשמיים ומהארץ לשומרה גם בפסגה וגם בשפל
שני פסוקים הנראים כסותרים זה את זה - מצד אחד כתוב: 'מן השמים דברתי עמכם'; ומצד שני כתוב 'וירד ה' על הר סיני' - דהיינו על הארץ. אלא הכוונה היא שבני ישראל קבלו את התורה על מנת לשומרה גם בזמן שהם נתונים בפסגת האושר וההצלחה, כאשר מצבם מרומם עד לשמים, וגם בזמן שהם נתונים בשפל, ובמצב שהם שחוחים לארץ, ורצוצים מהצרות ומהרדיפות. לפיכך הייתה נתינת התורה גם מן השמים וגם מן הארץ. וזהו מה שאומר הנביא: 'אם לא בריתי יומם ולילה'. 'יומם' - היינו בזמן ששמש ההצלחה מאירה לכם כאור היום. 'ולילה' - היינו בזמן שמחשיך עליכם העולם כלילה, מחמת הצרות.
חכם אליהו שטרית , אש התורה, מהדורה ב, עמ' קיג-קיד, ירושלים, תשע"ז (2017) מתוך 'החכם היומי'
בין ישראל לעמים
מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד שהשלום לא היה מושלם, מאחר ויצא ממנו שפיכות דמים
את בריתי שלום' - האות וא"ו של המלה 'שלום' היא קטועה - דהיינו בא לרמז שהשלום לא היה מושלם, מאחר ויצא ממנו שפיכות דמים, והקדוש ברוך הוא לא שמח ,אפילו בשפיכות דמם של רשעים. אבל כשיבוא פנחס, הוא אליהו, ויבשר על השלום והגאולה, אז השלום יהיה מושלם.
חכם אליהו שטרית , אש התורה, מהדורה ב, עמ' רכ"ד, ירושלים, תשע"ז (2017) מתוך 'החכם היומי'
גאולת ישראל
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד סגולה שיזלגו עיניו דמעות, להקל מעליו גודל שמחתו
'בבכי יבואו, ובתחנונים אובילם' - אם יקרה לאדם שמחה פתאומית אשר הוא לא חשב עליה מעולם, אזי כמשא כבד תכבד עליו מגודל שמחתו. ולכן הטביע ה' בטבע האדם סגולה נפלאה, להקל מעליו את גודל שמחתו, על ידי שיזלגו דמעות מעיניו והוא בוכה. וזה הקרוי 'בכי של שמחה'. ואם רוצים לדעת את גודל שמחת האדם, אם השמחה שלו היא בשלמות או לא, נוכל לדעת זאת כשנראה את עיניו זולגות דמעות, ואז נכיר ונבין כי שמחתו היא שלימה בתכלית השלימות.
חכם אליהו שטרית , אש התורה, מהדורה ב, עמ' שיג, ירושלים, תשע"ז (2017) מתוך 'החכם היומי'
צדקה ומרפא
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שיפריש, בינו לבין עצמו למסור לגבאים בלב שלם
בנתינת הצדקה ישנם לפעמים מגרעות וחסרונות אשר מקלקלים את ערך המצווה, כגון: אדם שלא מעוניין לתת צדקה בכלל, וכשהגזבר מתקרב אליו הוא נותן בעל כורחו, ואחר כך הוא מתחרט שנתן. וכך הוא מאבד את שכר המצווה; אדם שנותן מתנה מרובה בגלל הבושה מפני הצבור שמכיר אותו, אך הוא לא עושה זאת בלב שלם, מאחר והיה בדעתו לתת רק מעט; אדם שנותן צדקה רק מחמת הקנאה באחרים וחס על כבוד עצמו ולכן הוא נותן, אבל לבו בל עמו; אדם שנותן צדקה מחמת שרוצה להתפאר כדי שיגידו עליו שהוא בעל צדקה גמור, ואין לו כוונה אמיתית לשם המצווה. ...
לכן מתחילה יפריש כל אחד צדקה לשמו יתברך בינו לבין עצמו, כי אז אין לו ממי להתבייש ואין מי שיכריח אותו, ואז הוא עושה הכל רק לשם שמים, וכשיבואו הגבאים ימסור להם בלב שלם.
חכם אליהו שטרית , אש התורה, מהדורה ב, עמ' קטו-קטז, ירושלים, תשע"ז (2017) מתוך 'החכם היומי'
אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד אף אם יש בחבל, חוטים פגומים, אין מבחינים בהם
'יעקב חבל נחלתו' - הפסוק מרמז לנו שעם ישראל דומים לחבל. מהו הדמיון לחבל? - התשובה היא כששוזרים חבל עבות מהרבה חוטים, אף אם יש ביניהם חוטים פגומים, אין מבחינים בהם. ולא עוד אלא שהם מוסיפים חוזק לחבל. הוא הדין לגבי עם ישראל, שבזמן שהם מלוכדים יחד כולם, אז אפילו הגרועים שבהם מביאים תועלת לעצמם ולכלל ישראל.
חכם אליהו שטרית , אש התורה, מהדורה ב, עמ' רצד-רצה, ירושלים, תשע"ז (2017) מתוך 'החכם היומי'
מסורת אבות
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד מדוע ה' אהב את יהושע, שלא הסתגר בארבע אמותיו
'ויהי ה' את יהושע, ויהי שמעו כל הארץ' - כי הנה ה' אוהב את מי שמנהיג את בניו בדרך הטובה, ומחזירם למוטב, ולא רק מסתגר בארבע אמותיו, ודואג רק לעצמו. וזהו שאומר הכתוב: 'ויהי ה' את יהושע'. מדוע ה' אהב את יהושע? - כיוון ש'ויהי שמעו בכל הארץ' - שיהושע דאג לכל יושבי הארץ שיתקרבו לבורא יתברך והתאמץ להביא את שמו הטוב של ה' בכל הארץ.
חכם אליהו שטרית , אש התורה, מהדורה ב, עמ' שמג, ירושלים, תשע"ז (2017) מתוך 'החכם היומי'