מקצת שבחו

מקצת שבחו

חכם משה דוויק הכהן נולד לאימו פרידה ולאביו החכם אליהו חי הכהן דוויק בשנת תר"ץ (1930) בטבריה.
תורתו למד מפי אביו חכם אליהו חי הכהן דוויק, שהיה מלמד תינוקות. למד בתלמוד תורה ביבס בטבריה, מפי החכם יוסף ילוז. גדל בתורה וביראה, והיה תלמידם של חכם ניסים חמאווי, חכם רפאל עבו, וחכם מכלוף קובי.
חכם משה דוויק הכהן נשא לאשה את מרת ברכה, ונולדו להם בנים ובנות. בנם הוא החזן חכם אליהו דוויק.
בשנת תשי"ח (1958) החל לשמש חזן, ושם שמים התאהב על ידו בתפילותיו ובנועם הליכותיו. שנים רבות השכים והעריב בבתי כנסיות, כשליח ציבור, ועמל עמלה של תורה.
בשנת תשל"ה (1975) החל ללקט ולרשום דברי תורה, והוציא אותם לאור בשנת תשס"ד (2004) בספרו 'ישמח משה', הכולל חידושים וביאורים על התורה ועל המועדים. לספר זה צירף חיבור על תולדותיהם של חכמי עיר הקודש טבריה בתוספת תמונות רבות, וכן הוסיף מפיוטיו.
חכם משה דוויק הכהן נפטר, מדוכא בייסורים, בליל שבת קודש, ג' כסלו תשע"ז (2016), והובא למנוחות בבית העלמין הישן בטבריה. חמישה חודשים לפני פטירתו נהרגה כלתו חנה גאולה דוויק, בתאונה מחרידה.

לימוד התורה
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד שבקטנותו דומה לגשם, ובזקנותו לטל
כמו שהמים מרווים את האדמה כך התורה מרווה את האדם, לכן חייב האדם ללמוד תורה, הן בקטנותו הן בזקנותו, בקטנותו דומה לגשם שיורד בחזקה, ובזקנותו דומה לטל שיורד בנחת.
חכם משה דוויק הכהן, ישמח משה, עמ' רפח, דפוס חמד, ירושלים, תשס"ד (2004) מתוך 'החכם היומי'
מסורת אבות
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד וזאת הברכה, שמנהיגי ישראל יהיו אישי א-לוהים
'וזאת הברכה אשר ברך משה, איש הא-לוהים את בני ישראל לפני מותו' - משה, איש הא-לוהים, ברך אותם, שמנהיגי ישראל שבכל דור ודור, יהיו אישי א-לוהים, אנשי מעלה מחוננים במידות טובות ובמעלות התורה, ומסיימת התורה באות למ"ד שהיא הגבוהה מעל האותיות, רמז שהלומד תורה ומקיימה היא מגדלתו ומרוממתו על כל המעשים, ונותנת לו גדולה, ככתוב: 'יגדיל תורה ויאדיר'.
חכם משה דוויק הכהן, ישמח משה, עמ' רצב, דפוס חמד, ירושלים, תשס"ד (2004) מתוך 'החכם היומי'
אהבת ישראל
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד 'קדושים תהיו' בלשון עתיד, שזו הבטחתו לעם ישראל
'דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם: קדושים תהיו כי קדוש אני ה' א-לוהיכם' – לכאורה, היה צריך לכתוב 'קדושים הֵיוּ' בלשון ציווי, ולמה נאמר בלשון עתיד. אלא זו הבטחה לעתיד מאת הקדוש ברוך הוא, שבני ישראל יהיו ויישארו קדושים.
ולכן הבטיחה התורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותם, ומיד נגאלים, שנאמר: 'והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה, ושבת עד ה' א-לוהיך, ושב וקבצך מכל העמים', שהרי בסופו של דבר תהיו מוכרחים להיות קדושים כי קדוש אני ה', כי נשמת ישראל היא חלק אלו-ה ממעל, ולמה לכם ללכת בדרך הקשה ולסבול ייסורים קשים ומרים, התקדשו מרצונכם ומיד תגאלו, והתורה קובעת את התנאים לקדושה: 'לא תגנובו, ולא תכחשו' ו'לא תעשו עול במשפט' וגו', ובזה תלויה הקדושה שלכם, ואם כך אתם עושים, אם תלכו בחוקות התורה ותשמרו את המצוות, 'ונתתי שלום בארץ' וכל ההבטחות הטובות שבתורה יתקיימו בכם, ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן.
חכם משה דוויק הכהן, ישמח משה, עמ' קסו, דפוס חמד, ירושלים, תשס"ד (2004) מתוך 'החכם היומי'
גאולת ישראל
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד ויהי מקץ - לשון צער, כי זו הייתה גאולה בידי אדם
'ויהי מקץ שנתים ימים, ופרעה חולם' - 'ויהי' אינו אלא לשון צער, ומה הצער כאן?! - אדרבה היה צריך להיות שמחה על שיוסף יצא מבית האסורים, אלא כידוע כל מה שקרה ליוסף וירידת ישראל למצרים, היה כדי לקיים מה שאמר ה' לאברהם: 'ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה', אם כן הגאולה התחילה מרגע שלקחו את יוסף לפתור החלום לפרעה, ולזה אמר 'ויהי' - לשון צער, כי זו הייתה גאולה בידי אדם, ובאה אחריה עוד גלות. אבל הגאולה האחרונה שתהיה, במהרה בימינו אמן, על ידי הקדוש ברוך הוא, תהיה גאולה אמיתית ואין אחריה עוד גלויות, ככתוב בדברים: 'ושב ה' את שבותך, והטיבך והרבך מאבותיך'.
חכם משה דוויק הכהן, ישמח משה, עמ' נג, דפוס חמד, ירושלים, תשס"ד (2004) מתוך 'החכם היומי'
צדקה ומרפא
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד סמיכות משפטים לתרומה, שאם לא פתח ידו, יקחו ממנו
פרשת תרומה באה אחר פרשת משפטים, כי התרומה שעושה האדם היא הצדקה, ומי שרוצה להינצל מהמשפטים יפתח את ידו וייתן צדקה, ככתוב: 'וצדקה תציל ממוות'. ... ובפרשת משפטים כתוב: 'פתוח תפתח את ידך', ואם לא תפתח מעצמך - 'ויקחו', ואם לא נתת - 'ואתה תצוה' - הם יקחו ממך, ואם לא לקחו - 'כי תשא... ונתנו איש כופר נפשו' - יצטרך לתת בעבור נפשו. וזה סמיכות הפרשיות האלה.
חכם משה דוויק הכהן, ישמח משה, עמ' קכג, דפוס חמד, ירושלים, תשס"ד (2004) מתוך 'החכם היומי'
מנהג ישראל
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד זכות מי שיש לו רק כוס אחת בשחרית, ומשאירה להבדלה
שלושה מנוחלי עולם הבא הם: המכניס בנו לתלמוד תורה; הדר בארץ ישראל; והמבדיל במוצאי שבת על היין. - מובן שהמכניס בנו לתלמוד תורה, והדר בארץ ישראל - נוח הדבר, אבל המבדיל על היין מה יש בזה? - אלא אמרו חכמינו זיכרונם לברכה על השבת: זוכרהו על היין בכניסתו וביציאתו. ולזה מי שיש לו כוס יין בסעודת שחרית בשבת, ובאף שהוא יכול להבדיל ביציאת השבת על חמר מדינה, בכל זאת הוא משאיר את כוס היין להבדלה, זה מנוחלי העולם הבא, כי הוא מקיים את דברי חכמינו זיכרונם לברכה שאמרו: 'זוכרהו בכניסתו וביציאתו' - כי השבת שקולה ככל המצוות, ואשריו.
חכם משה דוויק הכהן, ישמח משה, עמ' קיג, דפוס חמד, ירושלים, תשס"ד (2004) מתוך 'החכם היומי'
גאולת ישראל
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל'
מלמד שכל יהודי העולה ומתיישב בארץ, נמחלים לו כל עוונותיו
'והיה כי תבוא אל הארץ, אשר ה' א-לוהיך נותן לך נחלה, וירשתה וישבת בה' - אמרו חכמינו זיכרונם לברכה: אין 'והיה' אלא לשון שמחה, שכל יהודי העולה לארץ ישראל ומתיישב בה, נמחלים לו כל עוונותיו, הרי זו שמחה גדולה לכל יחיד מישראל. רבנו חיים בן עטר, האור החיים הקדוש, כתב: אין שמחה מלאה לישראל אלא בישיבת ארץ ישראל, ולכן פותחת הפרשה בלשון יחיד: 'והיה כי תבוא אל הארץ'.
חכם משה דוויק הכהן, ישמח משה, עמ' רעד, דפוס חמד, ירושלים, תשס"ד (2004) מתוך 'החכם היומי'
מנהג ישראל
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל'
מלמד 'בת תחילה - סימן יפה לבנים' - לחלק הירושה שווה בשווה
כשנולדת בת אומרים לאביה: 'בת תחילה סימן יפה לבנים' - יש להבין מה היופי כאן? ... כיוון שהבכור יורש פי שנים, בדרך כלל יש מחלוקת בעניין הירושה, אבל כשנולדת בת בתחילה, אין שום מחלוקת, כי הירושה מתחלקת שווה בשווה, וזה אומרים: 'בת תחילה סימן יפה לבנים'.
חכם משה דוויק הכהן, ישמח משה, עמ' רע, דפוס חמד, ירושלים, תשס"ד (2004) מתוך 'החכם היומי'